יש אלוהים
"כי ככה זה": מי קבע את החוקיות של הטבע?
חוקי הטבע מוכרים לכולנו, אך מדוע הם מתרחשים דווקא כך ולא אחרת? ואיך מצאו חרטומי מצרים חוקיות במכת צפרדע?
- דניאל בלס
- י"ב אדר א' התשע"ט
(צילום: shutterstock)
מדוע הטבע קיים? מדוע הטבע פועל דווקא כפי שהוא פועל?
רוב האנשים בעולם אינם מתבוננים לעומק על המציאות סביבם, וגם אם נשאל אותם מדוע הטבע קיים ופועל באופן זה, ישיבו לנו בלשון סתומה "כי ככה הטבע". אך מי שמתבונן ומתעמק לא יוכל להסתפק בתשובה זו. הטבע אינו פועל "ככה", כי אין הטבע מחוייב לפעול באופן מסויים, או אפילו להתמיד באופן פעולתו. אמנם התרגלנו שהטבע מתנהג "כך", אך הרגל איננו הסבר.
זאת ועוד: התגלה במאה האחרונה שהטבע בעצמו נברא, היקום לא היה קיים תמיד. פירוש הדבר שמי שאחראי ליצירת היקום, גם אחראי לעיצוב חוקיו...
האם המדע מסוגל להסביר את חוקי הטבע?
נשיא המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, פרופ' צ'ארלס. מ. וסט מספר בדו"ח שלו לשנת 1995, מסביר ש"חוקי הטבע" אינם אלא שמות נרדפים לכח מסתורי ולא מובן ביקום שלנו. כך הוא כתב: "איננו מבינים איזה מנגנון מחולל מסה באבני הבנין הבסיסיות של החומר".
במילים אחרות, אין לנו מושג מהי בעצם כבידה, מדוע מושך כדור הארץ את הירח כשאין ביניהם אלא חלל ריק, מדוע החלקיקים נעים באופן מסוים, נמשכים ונדחים על ידי כוחות בלתי נראים. מה בעצם מפעיל את היקום? אלו השאלות המהותיות ביותר, אך הן כלל אינן בתחומו של המחקר המדעי שעוסק רק בתחזית של הנצפה והקיים.
בהקשר זה סיפור מעניין עם מוסר השכל:
המדרש מספר, כי במהלך מכת הצפרדעים במצרים, לא היתה אפשרות להיפתר מהשרצים המציקים מפני שבכל פעם שהיכו בצפרדע, היא היתה מתפצלת לשניים. מכה נוספת היתה יוצרת ארבעה צפרדעים וחוזר חלילה, כך שהנסיון להיפתר מהן רק הגביר את הצרה.
החרטומים ביקשו להוכיח לפרעה שהמכה הנה תופעה טבעית שפרצה בארץ מצרים במקרה, ואינה נס מכוון משמים לשחרור בני ישראל. אך כיצד יכלו "להוכיח" זאת? ובכן, העמידו החרטומים לפני פרעה צפרדע אחת, והודיעו לו שכעת יגרמו לה להתחלק לשניים, היכו בה, ואכן היא התחלקה לשניים. כעת אמרו לפרעה שהיא תתחלק לארבעה, היכו בה שוב, והיא אכן התחלקה לארבע. החרטומים למדו כביכול את ה"חוקיות" של מכת הצפרדעים, והפכו אותה למדע. מתוך ההרגל והתחזית טענו שהכול טבע ולא נס...
רק מי שמרשה לעצמו לשאול "למה", מסוגל לגלות שהחוקיות היא בעצמה נס - עדות לתכנון וכוונת יוצר.
האם המדע מוגבל?
פרופסור יהודה לוי מביא בספרו "מול אתגרי התקופה" אנקדוטה מענינת מימי לימודיו באוניברסיטה: "זכורני היטב כאשר התחלנו באוניברסיטה את הקורס במכניקה. ישבנו בכיתה ונכנס הפרופסור ושאל: "גוף נע ממשיך בתנועה אחידה כל עוד אין כח פועל עליו. למה?" לא ידענו להשיב. למה באמת כאשר אני זורק כדור הוא ממשיך בדרכו גם אחרי שעזב את ידי?
חשבנו וחשבנו. התפרץ אחד וקרא: "זהו החוק הראשון של ניוטון!"
ענה הפרופסור: "אמנם כן. אבל למה עשה זאת הגוף לפני שניוטון קבע את החוק שלו?"
המשכנו להתאמץ. השאלה נראתה כל כך פשוטה, אך לא הצלחנו למצוא לה תשובה. ואז אמר הפרופסור: "דעו לכם שאין בפיסיקה תשובה לשאלה זו, היא מחוץ למסגרת המדע. זוהי שאלהפילוסופית ובכעין זה לא נעסוק כאן". קצת קשה היה לקבל זאת, אבל בסופו של דבר הוא צדק".
כיצד ניתן להבין צמצום כזה, בשאלות החשובות ביותר?
אם ניקח דוגמה ממחשב, המתכנת יסביר כיצד המחשב פועל, כיצד חלקיו יוצרים את החומרה ואת התוכנה, ומה נדרש לתוכנה כיצד לפעול כראוי. אך השאלה מי יצרו את המחשב, מדוע חלקיו מאורגנים דווקא באופן זה ולאיזו מטרות נועד - יהיו שאלות היסטוריות וסוציולוגיות שאינן מתחום עיסוקו.
באופן דומה, כך נראות השאלות המהותיות על היקום וסיבת פעולתו לרוב המדענים, בעיניהם אלו שאלות "פילוסופיות" או "דתיות" שאינן מתחום עיסוקם ועניינם.
פרופ' סטיבן הוקינג לא היה אדם מאמין, בלשון המעטה, אך הציג עובדות מעניינות בספריו כמו זו:
"אם שנייה אחת לאחר המפץ הגדול, מהירות ההתפשטות של היקום היתה קטנה יותר, אפילו בחלק אחד מתוך מאה אלף מיליוני מיליונים, היה היקום קורס עוד לפני שהגיע לגודלו הנוכחי".
[מקור: Stephen Hawking, A Brief History Of Time, Bantam Press, London: 1988, p. 121-125].
כן, קראתם נכון, ההסתברות שהיקום יהיה כאן עכשיו, הוא אחד מתוך מאה אלף מיליוני מיליונים!
קצב התפשטות היקום חייב להיות מדויק עד סדר גודל של 10 בחזקת 55. אם ההתפשטות היתה איטית יותר, היה היקום קורס, ואם היתה מהירה יותר, לא היתה מאפשרת יצירת גלקסיות.
(יושם לב שנתון זה מתייחס רק לקצב ההתפשטות של היקום, כלומר המהירות שבה החלל מתרחב, אך אינו מתחיל לגעת בחוקים שיוצרים אינטראקציה בין החומרים בתוך מרחב זה).
יכול אדם להביט על עובדות 'טכניות' כאלו מן הצד, וכחוקר להוסיף אותן למחברתו כאילו היה רובוט גישוש שאוסף עוד נתונים יבשים וחסרי משמעות על סביבתו. אך מה מיוחד הוא האדם המתבונן לעומק על העובדות, ושואל "למה?"
מדען או איש פשוט, רק מי שמתבונן ומחפש תשובה מסוגל להגיע למסקנה שיש בורא לעולם.