למה קשה לי לפנות לבורא עולם?

אֵין לְשׁוּם יְהוּדִי בְּעָיָה עִם הָאֱמוּנָה. לְכָל יְהוּדִי יֶשְׁנָהּ אֱמוּנָה. אֱמוּנָה הֲלֹא הִיא דָּבָר מְפֻרְסָם וּמֻסְכָּם גַּם אֵצֶל הַנּוֹצְרִים וְהַמֻּסְלְמִים, חוּץ מֵאוֹתָם אֵלּוּ הַשּׁוֹטִים (כלשון הגר"א ווסרמן זצ"ל) הַחֲפֵצִים בְּהֶפְקֵרוּת וּבוֹרְחִים כְּמוֹ מֵאֵשׁ מִכָּל אֲשֶׁר יְאַלְּצֵם וִיחַיְּבֵם לְאֵיזֶה עֹל מְסֻיָּם שֶׁל אֵיזוֹ מִצְוָה מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה. וְאִם הָאֱמוּנָה הִיא דָּבָר מֻסְכָּם אַף אֵצֶל הַגּוֹיִם- עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֵצֶל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁאֶצְלָם הָאֱמוּנָה וְהַקֶּשֶׁר עִם הַבּוֹרֵא הוּא קֶשֶׁר שֶׁל אָב וּבָנִים, וְכַנֶּאֱמַר (דברים יד, א): "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם". כָּל הַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁלָּנוּ זוֹעֶקֶת אֱמוּנָה, הָחֵל מִנִּסֵּי יְצִיאַת מִצְרַיִם, מַתַּן תּוֹרָה, הַכְּנִיסָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּנִסֵּי נִסִּים, וְעַד הַיּוֹם שֶׁהִנְנוּ מֻקָּפִים בְּאוֹיְבִים שׂוֹנְאִים בַּנֶּפֶשׁ, כִּבְשָׂה בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים- גָּדוֹל הָרוֹעֶה הַמַּצִּילֵנוּ מִיָּדָם.

הַבְּעָיָה שֶׁלָּנוּ הִיא לֹא הָאֱמוּנָה בֵּאלֹקֵי עוֹלָם. הַבְּעָיָה שֶׁלָּנוּ הִיא הָאֵמוּן בּוֹ. זוֹ בְּעָיַת הַבְּעָיוֹת אֶצְלֵנוּ. אֵין לָנוּ אֵמוּן מָלֵא בַּבּוֹרֵא. חָסֵר לָנוּ אֵמוּן בּוֹ שֶׁהוּא אוֹהֲבֵנוּ אַהֲבָה לְלֹא גְּבוּלוֹת. חָסֵר לָנוּ אֵמוּן וּבִטָּחוֹן בּוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד מֵאַחֲרֵינוּ וְנוֹתֵן עֵינוֹ עָלֵינוּ בְּהַשְׁגָּחָה מִן הַחַלּוֹנוֹת וַהֲצָצָה מִן הַחֲרַכִּים לִרְאוֹת וּלְהַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ לְבַל נֹאבַד בְּאֹרֶךְ הַגָּלוּת, וְאַף שֶׁסִּבְלֵנוּ בַּגָּלוּת מוֹרֶה הֶפֶךְ זֹאת, וּכְמוֹ שֶׁנְּבָאֵר זֹאת בְּפֶרֶק מְיֻחָד לְהַלָּן- אֵין זֶה עַל חֶשְׁבּוֹן הָאַהֲבָה.

זֹאת הַסִּבָּה שֶׁבְּנֵי אָדָם נְפוּלִים וְחַסְרֵי בִּטָּחוֹן בְּעַצְמָם מִלִּפְנוֹת לַה', שֶׁכֵּן אֵינָם בְּטוּחִים בְּעַצְמָם שֶׁהִנָּם אֲהוּבִים לַה', וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר נִקְלָעִים הֵמָּה לְמַצָּבִים כָּאֵלֶּה שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁבְּמַצָּבִים כָּאֵלֶּה הַבּוֹרֵא נוֹטְשָׁם וּמַפְקִירָם לְעַצְמָם, מִתְנַתְּקִים מֵהַבּוֹרֵא מִתּוֹךְ תְּחוּשָׁה שֶׁהוּא שׂוֹנְאָם, אוֹ לְפָחוֹת אֵינוֹ אוֹהֲבָם. עָלֵינוּ לָדַעַת: הָאַהֲבָה שֶׁל הַבּוֹרֵא לְעַמּוֹ אֵינָהּ נִפְגֶּמֶת בְּשׁוּם מַצָּב!!

הֶעְדֵּר יְדִיעָה זוֹ הוּא הַגּוֹרֵם לְכָךְ שֶׁאָנוּ חַיִּים בְּפַחַד וּמֶתַח, שֶׁכֵּן חוֹשְׁבִים אָנוּ שֶׁהַכֹּל מֻטָּל עָלֵינוּ, וְחַסְרֵי אֵמוּן אָנוּ בַּבּוֹרֵא שֶׁמּוּכָן הוּא לַעֲזֹר לָנוּ בְּכָל מַצָּב שֶׁאָנוּ בּוֹ בְּאִם נִפְנֶה אֵלָיו.

הֶעְדֵּר יְדִיעָה זוֹ, מִמֶּנּוּ הַתּוֹפָעָה שֶׁכַּאֲשֶׁר נִקְלָעִים אָנוּ לִמְצוּקָה כָּל שֶׁהִיא, מִיָּד אוֹחֵז בָּנוּ הַיֵּאוּשׁ, שֶׁכֵּן חָסֵר לָנוּ הָאֵמוּן בַּבּוֹרֵא שֶׁהוּא אוֹהֲבֵנוּ וְהוּא יָכוֹל לִפְתֹּר מְצוּקוֹתֵינוּ בְּרֶגַע אֶחָד.

וְעוֹד מֵהֶעְדֵּר יְדִיעָה זוֹ שֶׁאַהֲבַת ה' מֵהָאָדָם לֹא נִפְגֶּמֶת בְּשׁוּם מַצָּב, נִגְרָם לָנוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר נִכְשָׁלִים אָנוּ בְּעָוֹן, מִיָּד אָנוּ נִשְׁבָּרִים וְחָשִׁים תְּחוּשָׁה שֶׁל שְׂנוּאִים וּדְחוּיִים, וּתְחוּשָׁה זוֹ הֲלֹא מוֹרִידָה אוֹתָנוּ מִדְּחִי אֶל דֶּחִי, שֶׁכֵּן מֵהֵיכָן נִשְׁאַב כֹּחַ, עִדּוּד וְתִקְוָה לְמַצָּב יוֹתֵר טוֹב כַּאֲשֶׁר תְּחוּשָׁתֵנוּ תְּחוּשַׁת נְטוּשִׁים, מְאוּסִים וּמֻפְקָרִים?!

הַכֹּל מֵאַהֲבָה...

וּבָזֶה מוֹסִיפִים אָנוּ סָעִיף נָחוּץ לִסְעִיפֵי הָאֱמוּנָה הַיְדוּעִים, וְהוּא-לֹא דַּי לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה, הַכֹּל בְּצֶדֶק, הַכֹּל לְטוֹבָה, אֶלָּא אַף הַכֹּל מֵאַהֲבָה!

וּנְבָאֵר. אָדָם נִצְרָךְ לְנִתּוּחַ, מַזְמִין תּוֹר לַנִּתּוּחַ, מַגִּיעַ זְמַן הַנִּתּוּחַ, שׁוֹאֵל הוּא מִי יִהְיֶה הַמְנַתֵּחַ? מְשִׁיבִים לוֹ רוֹפֵא פְּלוֹנִי...! שֶׁאֵין הַחוֹלֶה מַכִּירוֹ וְיוֹדְעוֹ כְּלָל.

נִתְבּוֹנֵן, בְּוַדַּאי שֶׁרוֹפֵא זֶה בָּא לְטוֹבָתוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה, לְנַתְּחוֹ וּלְרַפֹּאתוֹ, אוּלָם בַּמָּה עֲדַיִן יְהֵא חֲשָׁשׁוֹ שֶׁל חוֹלֶה זֶה? הַאִם תְּהֵא כָּאן נֶאֱמָנוּת? רַחֲמָנוּת? אִכְפַּתִּיּוּת לְרוֹפֵא זֶה? הֲלֹא זָר אֲנִי לוֹ...

לְעֻמַּת זֹאת נַנִּיחַ שֶׁהַסִּפּוּר יְהֵא שׁוֹנֶה; רוֹפֵא גָּדוֹל הִתְמַחָה בִּרְפוּאָתוֹ לְמַחֲלָה מְסֻיֶּמֶת וְהִנּוֹ "מִסְפָּר אֶחָד" בָּעוֹלָם בִּתְחוּם זֶה, וְהִנֵּה לֹא אַחֵר מֵאֲשֶׁר בְּנוֹ חֲבִיבוֹ הוּא זֶה שֶׁחָלָה בְּאוֹתָהּ מַחֲלָה, וְהַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה לְהַצָּלָתוֹ הוּא בְּכָךְ שֶׁאַךְ וְרַק אָבִיו יַעֲסֹק בְּהַצָּלָתוֹ- נִתְבּוֹנֵן הֵיאַךְ נִגָּשׁ בֵּן שֶׁכָּזֶה לַנִּתּוּחַ- הֲלֹא בְּבִטָּחוֹן מָלֵא, שֶׁכֵּן יוֹדֵעַ הוּא שֶׁטִּפּוּלוֹ יֵעָשֶׂה בְּנֶאֱמָנוּת, בְּרַחֲמָנוּת וּבְאַהֲבָה לְלֹא גְּבוּל. בְּטִפּוּל שֶׁכָּזֶה אֵין לַחוֹלֶה שׁוּם חֲשָׁשׁוֹת.

יְדִיעָה זוֹ חֲשׁוּבָה וּנְחוּצָה מְאֹד לְקִיּוּם וּלְבִסּוּס נֶפֶשׁ הָאָדָם, וְהִיא הָאֱמוּנָה שֶׁאֲמִינוּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא לֹא זָזָה מֵהָאָדָם לְעוֹלָם, הֵן בְּמַצְּבֵי עֲנִישָׁה שֶׁמִּשְׁתַּמֵּעַ מֵהֶם שֶׁהַבּוֹרֵא הֵסִיר אֱמוּנָתוֹ וְהַבְטָחָתוֹ מֵהָאָדָם, וְהֵן בְּמַצְּבֵי מְעִידָה וְכִשָּׁלוֹן בְּחֵטְא, שֶׁכְּמוֹ כֵן מַצָּב שֶׁכָּזֶה מְחַיֵּב נְזִיפָה וַחֲרוֹן אַף. אָכֵן, הַחוֹטֵא נָזוּף, אוּלָם אֵין זֶה עַל חֶשְׁבּוֹן אֲמִינוּתוֹ וְאַהֲבָתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא לָאָדָם שֶׁאֵינָהּ סָרָה לְעוֹלָם, וּרְצוֹנוֹ שֶׁנַּצְלִיחַ וְנֵצֵא מִמַּצְּבֵי הָעֲנִישָׁה וְהַחֵטְא, וְהַנְהָגָתוֹ עִמָּנוּ בְּמַצָּבִים אֵלּוּ הוּא בְּמַטָּרָה שֶׁנִּנָּצֵל מֵהֶם, וּכְאָב הַמְטַפֵּל בִּבְנוֹ עִם כָּל הָאִכְפַּתִּיּוּת וְהָרָצוֹן לְהַצְלִיחַ.

לֹא דַּי לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, וּכְרוֹפֵא הַנּוֹתֵן הוֹרָאוֹת לַחוֹלֶה הַמְטֻפָּל אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: שְׁמַע, אֲנִי רוֹצֶה לְטוֹבָתְךָ, תִּרְצֶה- תִּשְׁמַע, לֹא תִּרְצֶה- לֹא תִּשְׁמַע, לִי לֹא לֹא אִכְפַּת... אֵין כֵּן הַדָּבָר אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אֵצֶל הַבּוֹרֵא, מִלְּבַד שֶׁעוֹשֶׂה מַה שֶּׁעוֹשֶׂה לְטוֹבָתֵנוּ, חָפֵץ הוּא שֶׁיַּצְלִיחַ הַטִּפּוּל. יְדִיעָה זוֹ מַשְׁרָה עַל הָאָדָם בִּטָּחוֹן וְתִקְוָה לְהַצָּלָתוֹ וּלְהַצְלָחָתוֹ, שֶׁכֵּן בְּיָדְעוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ בּוֹ, אִכְפַּת לוֹ מִמֶּנּוּ, רוֹצֶה וְעוֹשֶׂה הוּא הַכֹּל לְהַצְלָחָתוֹ- יְקַבֵּל הַכֹּל בְּאַהֲבָה וְיַחֲזִיק מַעֲמָד בְּכָל מַצָּב בְּיָדְעוֹ שֶׁטִּפּוּלוֹ נַעֲשֶׂה מֵאוֹהֵב וְרַחֲמָן.

אִם הַבּוֹרֵא חָפֵץ בְּהַצְלָחָתִי - מַה יֵּשׁ לְפַחֵד שֶׁמָּא לֹא אַצְלִיחַ...?

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּידִיעָה זוֹ תִּרְוַח לוֹ הַרְוָחָה נוֹסֶפֶת, וְהִיא הָאֱמוּנָה שֶׁל הָאָדָם בְּעַצְמוֹ שֶׁיַּצְלִיחַ בִּמְשִׂימָתוֹ וּבְיִעוּדוֹ, וְיָבֹא לְבַסּוֹף עַל תַּכְלִיתוֹ וְטוֹבָתוֹ, שֶׁכֵּן אִם הַבּוֹרֵא חָפֵץ וְרוֹצֶה בְּהַצְלָחָתוֹ, הֲיֵשׁ סָפֵק שֶׁיַּצְלִיחַ הַדָּבָר?!

וְזוֹ תְּשׁוּבָה לָרַבִּים הַנִּכְנָסִים לִתְחוּשַׁת פַּחַד וַחֲרָדָה פֶּן יַעַזְבֵם ה', יִנְטְשֵׁם וְיַפְקִירֵם, שֶׁכֵּן רוֹאִים הֵם אֶת הַנְהָגַת ה' בְּמִדַּת הַדִּין עִמָּהֶם, וְזוֹ הַתְּשׁוּבָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לְהַרְגִּיעַ עַצְמָם- שֶׁאִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ וְרוֹצֶה בְּהַצְלָחַת טִפּוּלוֹ עִמָּהֶם, בְּוַדַּאי שֶׁיַּצְלִיחַ הַטִּפּוּל, וְרַק בִּתְנַאי שֶׁהֵם לֹא יַעַזְבוּ אֶת ה', אָז ה' בְּוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אוֹתָם וְיַצְלִיחוּ בְּכָךְ בְּכֹחַ זֶה שֶׁיַּשְׂכִּילוּ לִהְיוֹת מַאֲמִינִים בְּנֶאֱמָנוּת ה' שֶׁלֹּא יִטֹּשׁ הוּא אֶת עַמּוֹ, וְכַנֶּאֱמַר (תהלים צד, יד): "כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב".

וְעוֹד בָּזֶה תּוּסַר הַתּוֹפָעָה הָאֲרוּרָה הַמְלַפֶּתֶת אֶת רֹב בְּנֵי הָאָדָם- שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים בְּעַצְמָם שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחָם לַעֲמֹד בִּמְשִׂימָתָם בְּקִיּוּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת וְאֵין בְּכֹחָם לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרָם. הֲלֹא אִם יַאֲמִינוּ שֶׁיֵּשׁ לְהַבּוֹרֵא רָצוֹן וְחֵפֶץ בְּהַצְלָחָתָם- יַאֲמִינוּ בְּעַצְמָם, יִשְׁתַּדְּלוּ וְיִתְאַמְּצוּ, יַאֲמִינוּ שֶׁלְּבַסּוֹף יְנַצְּחוּ, לֹא יֵרָתְעוּ לְאָחוֹר מִשּׁוּם נִסָּיוֹן שֶׁכָּשְׁלוּ בּוֹ, יִדָּבְקוּ בַּמַּטָּרָה גַּם לְאַחַר נְפִילוֹת רַבּוֹת- "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם"- מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁאִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִוָּה אוֹתִי, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁאֲנִי יָכוֹל וּבְוַדַּאי שֶׁאַצְלִיחַ! וְאִם רַק אֶתְאַמֵּץ וְאֶשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר בְּכֹחִי, מִיָּד אֶסְתַּיַּע בְּסִיּוּעַ מֵהַבּוֹרֵא לְהַשְׁלִים תַּפְקִידִי וְיִעוּדִי, וּכְהַבְטָחַת חֲכָמֵינוּ זַ"ל: "הַבָּא לִטַּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ", וְעוֹד אָמְרוּ: "פִּתְחוּ לִי פֶּתַח כְּפִתְחוֹ שֶׁל מַחַט וַאֲנִי אֶפְתַּח לָכֶם פֶּתַח כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם".

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.