שאלון יהדות
"זה היה רגע משמח ועצוב בו זמנית": חברי ’הפרויקט של רביבו’ בראיון משותף
במדור 'ניצוצות' מיוחד מספרים בגילוי לב חברי 'הפרויקט של רביבו' על המחלה הקשה ממנה סבל ילדו של אחד מחברי ההרכב, מהו הדבר שהכי מפחיד אותם בעולם, והקשיים הרבים איתם התמודדו כל הדרך להצלחתם הגדולה
- אבנר שאקי
- פורסם י"ב אדר א' התשע"ט |עודכן
(צילום: משה נחומוביץ)
נעים להכיר
"רביב רם בן-מנחם, 45, הידוע בכינוי 'רביבו', נשוי ואב לשלושה, תושב בת ים, מוזיקאי, יוצר ומפיק, מקים ההרכב 'הפרויקט של רביבו'. אלירן צור, 35, נשוי ואב לשניים, תושב בת ים, מוזיקאי. ניר בן מנחם, 44, נשוי ואב לשלושה, מוזיקאי, מתגורר ברמת גן".
ניצוץ של נוסטלגיה
רביב: "בשלהי 1983, כשהייתי בן עשר, הלכתי עם אמי ואחי ניר לחתונה משפחתית. בחתונה הופיעה להקה שברגע שהסולן שלה פתח את הגרון ופצח בשירה, נאלמתי דום לנוכח שירתו, ובמהלך כל האירוע עמדתי ליד הבמה ולא הפסקתי להתענג מהשירים ומהמוסיקה של אותה להקה. זו הייתה תחילה של אהבה גדולה לאחת הלהקות המוכרות והאהובות עלי בילדות – 'צלילי הכרם'. הלהקה כולה, ובפרט דקלון, הסולן שלהם, היוו עבורי השראה ענקית בבניית וגיבוש החזון להקמת הפרויקט שלי".
ניצוץ של שורשים
רביב: "סבתא נעמי ז"ל (אמא של אבא ז"ל) הייתה חלק בלתי נפרד מנוף הילדות שלי במושב שער אפרים, בו התגוררו אבי ואמי בילדותם. הצחוק, האהבה והנתינה של סבתא נעמי יישארו אצלי כזיכרון חקוק לעולמים. כשהייתי מגיע לסבתא, הבשר היה מוכן להיכנס לטאבון המיוחד שלה, שבו היא הייתה אופה את הפיתות המיוחדות שלה, יחד עם חלקי בשר בטעם נדיר, שכל כך חסר לי כיום.
"סבתא אהבה מאוד להתבדח, להשתטות, ובעיקר לחבק ולתת את ההרגשה הכי נעימה ובטוחה. כשהיינו באים לבקר אותה היא הייתה פוצחת בריקודים מיד כשנכנסנו אליה. הרגעים איתה היו נדירים ונצורים בליבי תמיד.
"כשבריאותה של סבתא הלכה ודעכה, החלטנו לעשות איתה שבת, יחד עם אחיי והילדים שלנו, בשביל להסב לה קצת נחת ואושר. זה היה אחד הרגעים המשמחים והעצובים בחיי בו זמנית. סבתא הייתה כל כך שמחה ומרוגשת לראות סביבה את הילדים, הנכדים והנינים. כשבועיים אחרי אותה שבת מדהימה - סבתא הלכה לעולמה".
(צילום: משה נחומוביץ)
ניצוץ של יהדות
רביב: "את אחת מחוויות היהדות היותר חזקות שלי חוויתי בתקופת הלימודים שלי בפנימיית כפר בתיה, בה רכשתי לראשונה את טעמי המקרא בנוסח הספרדי, ונסחפתי אל היופי של המלודיה הקדושה והרוחנית בחזנות וקריאת התורה.
"בערב שבת, בבית הכנסת בפנימייה, כשאתה חזן מול 700 תלמידים, מורים ומחנכים, אתה מתמלא בחום בכל הגוף שמציף אותך וממלא אותך בהתרגשות עצומה לקראת תפילת ערבית. לעולם לא אשכח את ההרמוניה המרהיבה, כשאני שליח הציבור של 700 תלמידים וכולם זועקים בעוצמה את קטעי התפילה".
ניצוץ של עשייה
ניר: "עיקר תעסוקתי, מעבר להיותי זמר בפרויקט של רביבו, הוא העיסוק היום יומי בעזרה בגידול הילדים. בין אם זה אומר לעשות קניות, לקחת את הילדים לחוגים, לעשות איתם שיעורי בית, ומדי פעם גם לבשל ארוחות בבית, שזה אחד מתחביביי. בספר בראשית כתוב: 'ויאמר ה' אלוקים, לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו'. חשוב מאוד שבין בני זוג בפרט, ובין בני אדם בכלל, תהיה עזרה ותמיכה הדדית".
ניצוץ של מצווה
אלירן: "מצווה שמאוד יקרה ללבי היא 'מעשר'. אני יודע שלתרום לאנשים שאין להם זו אחת המצוות הגדולות ביותר שיש לנו, ולדעת שעזרתי למשפחות קשות יום - זה הסיפוק הכי גדול עבורי".
ניצוץ של שבת
אלירן: "בשבת אני אוהב במיוחד את המשפחתיות. כל הרעש מסביב נעלם, ואתה נטו עם האישה והילדים, מעניק להם את כל הזמן שבעולם. אני בניתוק מוחלט מהעבודה, מהטלפונים, ומהדברים שבשגרה. המנוחה הזו איתם שומרת על השפיות בחיים שלי, ממלאת אותי, ונותנת לי כוח להמשיך ולהתחיל שבוע חדש".
ניצוץ של אושר
אלירן: "מה שהכי גורם לי להיות מאושר זה החיבוק והנשיקה שהילדים שלי מביאים לי לפני השינה, וכשהם אומרים 'שמע ישראל' לפני השינה".
ניצוץ של פחד
אלירן: "אחד הדברים שהכי מאפיינים אותי הוא שמחה טבעית. ואני מרגיש שניתנה לי הזכות גם לשמח אחרים, מתוך אותה שמחה. הדבר שאני הכי חושש ממנו הוא שאפסיק להיות בשמחה, ומתוך כך אתקשה להמשיך לשמח את עם ישראל היקר שלנו. אני מתפלל שבעזרת ה' יתברך זה לעולם לא יקרה".
(צילום: משה נחומוביץ)
ניצוץ של תפילה
אלירן: "ב"ה אני מתפלל המון. והתפילות הכי מיוחדות עבורי הן התפילות עם התפילין. זה מרגיש לי כמו טלפון ישיר לבורא עולם. כמו פגישה אישית. באחת התפילות ביקשתי מה' הצלחה בתחום המוזיקה, והבטחתי שאקים בית בישראל עם אישה וילדים. ה' ענה לבקשתי, ובאמת הכרתי את אשתי בהופעה הראשונה של הפרויקט. ועל כך, בין היתר, אני אומר לו תודה בכל בוקר".
ניצוץ של התמודדות
ניר: "התמודדתי עם לא מעט בעיות בחיי. אחת הקשות שבהן הייתה המחלה הקשה ממנה סבל בני, שייבדל לחיים ארוכים. הוא נולד עם מומים בלב, ועברנו לא מעט רגעים כואבים ולא נעימים, חודשים בטיפול נמרץ, ניתוח לב פתוח, סכנת חיים מיידית, ועוד. בסופו של התהליך השתילו לו קוצב לב, וב"ה זה ייצב את מצבו. ברגעים מסוימים בשנים הללו הרגשתי תחושות אובדן וריקנות חזקות במיוחד. עם זאת, בזכות האמונה שלי בקב"ה, הרגשתי והאמנתי שהכל יהיה בסדר, וחייתי באמונה שלמה שמה שצריך לקרות - יקרה.
"עניין נוסף מצער שעברתי בחיי הוא נפילתו של אבי במלחמת שלום הגליל, בהיותי בן 8 בלבד. לקח לי המון זמן להבין שלא משנה מה קורה לך בחיים, הכל בידי שמיים, ואנחנו רק שליחים של ה'. צריך לקבל את הטוב ואת הרע ולהגיד תודה כל יום לאלוקים על מה שיש. בהרבה מקרים, כשאני מרגיש שאני צריך לדבר על משהו שממש כואב לי, אני פשוט עוצם את העיניים ומרגיש שאני מדבר עם אלוקים".
ניצוץ של התעוררות
ניר: "מגיל נעוריי אהבתי מוזיקה, ניסיתי לפרוץ, שאפתי למצוינות, ועשיתי הכל בכדי להצליח כאמן וכזמר. עברתי טלטלות רבות בדרך, ולרוב התאכזבתי והרגשתי שאני לא מצליח לכבוש את היעדים שהצבתי. למרות זאת לא אמרתי נואש והמשכתי להאמין. נפלאות דרכי האל, ובגיל מבוגר יחסית ההצלחה הגיעה. אני מודה לקב"ה כל יום על הזכות שניתנה לי לשמוח ולשמח, ומרגיש שאלוקים רצה לומר לי משהו כמו 'לא הזמן שלך להתפרסם ולהצליח. תבנה את המשפחה שלך, ורק אחר כך תתחיל להצליח במוזיקה'. וזה היה מאוד בריא ונכון".
ניצוץ של סיום
ניר: "מרגיע אותי לדעת שאלוקים זוכר את הדברים הטובים שעשיתי מתוך עמקי הלב, אם זה מצוות שבין אדם לחברו, ואם זה מצוות שבין אדם לחברו. להיות איש טוב זו שליחות. ואם אלוקים נתן לי בגרון יכולת לשיר ולמלא בשמחה אנשים שזקוקים לכך, והשתמשתי בה לטובה, אז עשיתי את שלי בעולם הזה".