דניאל בגוב האריות: 10 עובדות על דניאל ועל הנס המופלא

1. קורותיו וחזיונותיו של דניאל כתובים בספר דניאל, ידוע בכינויו: "דניאל איש חמודות". כינוי זה שמע דניאל בחזונו מפי המלאך שנשלח אליו לגלות לו את העתידות הנסתרות ככתוב: "ואני באתי להגיד כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה" (דניאל ט' כג). ובמקום אחר נאמר לדניאל מפי המלאך: "דניאל איש חמודות הבן בדברים אשר אנכי דבר אליך ועמד על עמדך כי עתה שלחתי אליך" (דניאל י' יא).

פירוש הביטוי "איש חמודות" הוא: האיש החביב והאהוב בשמים, שמחמת חיבתו הוא נמצא ראוי לגלות לו רזי העתידות שנגזרו מלפני ההשגחה העליונה. אכן במדרש שוחר טוב מובא כי "לשני בני אדם גילה להן הקדוש ברוך הוא את הקץ – ליעקב ולדניאל".

2. דניאל היה מילדי האצולה היהודים אשר נלקחו מישראל בידי נבוכדנצר השני מלך בבל, אשר גידלם במלכותו במיטב החינוך הבבלי במטרה להכשירם להיות יועציו. דניאל התפרסם בחכמתו הרבה, היה פותר חלומות בחסד עליון.

3. דניאל זכה לאריכות ימים מופלגת, בימי יהויקים מלך יהודה היה נער, והחזון האחרון שלו נגלה אליו "בשנת שלוש לכורש מלך פרס" (דניאל י"א, ט).

4. תחילת עלייתו של דניאל לגדולה הייתה כאשר הצליח לגלות למלך נבוכדנצר מהו החלום שהטריד את מנוחתו ואשר תוכנו נשכח ממנו, משימה בה נכשלו כל חכמי בבל האחרים ולכן, נבוכדנצר פקד על הוצאתם להורג. לאחר שסיפר ופתר את החלום - מונה דניאל להיות רב החרטומים של המלך נבוכדנצר, ועל פי בקשתו ממנה נבוכדנצר גם את חנניה, מישאל ועזריה לתפקידים בכירים בממלכה.

בספר דניאל מובאים קורותיהם של דניאל ושלושת חבריו - חנניה, מישאל, ועזריה (בשמותיהם הבבליים: (שדרך, מישך, ועבד נגו). היה זה כאשר נבוכדנצר העמיד צלם זהב בבקעת דורה והכריח את כל בני עמו להשתחוות לו. אך חנניה, מישאל ועזריה סירבו בכל תוקף. נבוכדנאצר בזעמו השליכם לכבשן האש, אך מלאך ה' נשלח כדי לצנן את הכבשן והנערים לא ניזוקים. נס הצלתם עורר קידוש ה' גדול, המלך בירך את אלוקי ישראל והעלה לגדולה את השלושה. דניאל לא נזכר במעשה הפסל בבקעת דורא, ועל פי התלמוד הבבלי היה באותה עת בשליחות של מלך בבל.

על פי דעתה אחרת המובאת בשיר השירים רבה, דניאל כן היה בבקעת דורא באותו זמן, והוא זה שגרם לפירוק הפסל. כה מובא במדרש: "היה נבוכדנאצר מפתהו לדניאל ואומר לו: 'אין אתה משתחווה לצלם האמיץ שלי שיש בו ממש?! בוא וראה מה הוא עושה ואתה מעצמך משתחווה לו'. מה עשה אותו רשע? נטל הציץ של הכהן הגדול ונתן לתוך פיו ואסף את כל המנגנים, והיו משבחים לפניו, והוא אומר: 'אנוכי ה' אלוקיך'. כיוון שראה דניאל כן, אמר לו: 'האם לא תיתן לי רשות לעלות ולנשק לצלם הזה לעל פיו?', אמר לו נבוכדנאצר: 'ולמה דווקא על פיו?' אמר לו דניאל: 'כיוון שהוא מדבר יפה'. מיד נתן לו רשות ועלה. השביע את הציץ ואמר לו: 'בשר ודם אני ושלוחו של הקדוש ברוך הוא אני.. היזהר שלא יתחלל בך שם שמים, וגוזר אני עליך שתבוא אחריי'. בא לנשקו והוציא בלעו מתוך פיו. כשירד התאספו שוב כל המנגנים, ומשבחים לפניו ולא היה עושה כלום. באותה שעה הפיל הרוח את הצלם, כשראו אומות העולם כן, שברו את אליליהם ועשו מהם פעמיונים ותלו אותם על צווארי כלביהם וחמוריהם". (שיר השירים רבה ז, ט)

נס ההצלה מגוב האריות

5. בפרק ו' שבספר דניאל מובא נס הצלתו של דניאל מתוך גוב האריות. השרים בחצר המלך קינאו בהצלחתו של דניאל וביקשו להכשילו בתחום עבודת האלוהים. בעצתם, אסר המלך במשך 30 יום להתפלל לאל כלשהו, ומי שיתפלל - ייזרק לגוב אריות. דניאל המשיך להתפלל שלוש פעמים בכל יום, ונשלח לגוב האריות לדניאל לא ניתנת אפשרות לחזור בו ממריו; פקידי המלך, היודעים כי הוא חביבו של דריוש, עושים את הכול כדי למנוע מטרפם להימלט מידם. אכן, דניאל נשלח אל תוך גוב האריות.

6. מלאך ה' נשלח לסגור את פי גוב האריות. המלך, שאהב מאוד את דניאל, התייסר על כך שהשליך את השר החביב עליו לתוך גוב האריות, ובבוקר השכם מיהר אל הבור, כשהוא נדהם לראות את הנס שנעשה. האויבים, שטענו כי האריות היו שבעים ועל כן לא התקרבו לדניאל, הושלכן בעצמם אל הבור, ותיכף ומיד הפכו למאכל על ידי חיות הטרף.

7. המלך דרוייוש מכיר באלוקים ואף מצווה על אזרחי המדינה להכיר באלוקיו של דניאל. המעשה הניסי מופיע בשפה הארמית בספר דניאל.

8. דניאל יצא ללא פגע כי האמין באלוקיו והתפלל לפניו. בסליחות מובא: "מי שענה לדניאל בגוב האריות הוא יעננו", וכן כתוב: "דניאל איש חמודות שיווע לפניך". הצלתו של דניאל מגוב האריות הביאה להכרה של המלך באלוקי ישראל.

בזוהר מובא: "כשהפילו את דניאל לגוב האריות, נשתלם בצלם אלוקים, ולא נשתנה צורתו לצלם אחר, ומפני זה פחדו האריות ממנו ולא חבלוהו". (זוהר חלק ב, קכה)

בספרי האזינו (שו) מובא כך: "לא ירד דניאל לגוב האריות, אלא כדי שיעשו לו הקדוש ברוך הוא ניסים וגבורות, בשביל לקדש את שמו בעולם". עוד מובא שם כי התך שבמגילת אסתר הוא דניאל, ומקור שמו בכך ש"חתכוהו מגדולתו" או בכך ש"כל דברי המלכות נחתכים על פיו".

9. עם כל מעמדו הרם בחצרות המלכים, דניאל איננו שוכח את מוצאו. בהיותו שר במלכות פרס, מסופר עליו שהוא מתפלל לעבר ירושלים. וכן מסופר עליו כי לאחר שהוא מחשב את הקץ של שבעים שנה מזמן החורבן, הוא מתפלל על בניית בית המקדש בירושלים וחזרת עם ישראל אל ארץ ישראל: "ה' שמעה, ה' סלחה, ה' הַקְשִׁיבָה, וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעֲנְךָ אלוקי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ" (דניאל ט יט). פסוקים אלו של תחינה לגאולת ישראל, שולבו בתפילות שבסידור.

10. קבר דניאל הנביא הוא מקום קברו המסורתי של הנביא דניאל, הממוקם בעיר שושן (סוסה) שבאיראן. קיימות מספר מסורות נוספות בדבר מיקום הקבר.

הרב זמיר כהן מסביר את סיפורו של דניאל והשלכתו לגוב האריות, ומגלה מהו הסוד שבזכותו ניצל: