מדוע הגויים שונאים אותנו?

עַתָּה נְבָאֵר מַדּוּעַ מֻכְרָח פְּעָמִים שֶׁיִּנְהַג הַבּוֹרֵא עִם עַמּוֹ אֲהוּבוֹ בְּיָד קָשָׁה. נַסְבִּיר זֹאת בְּדֶרֶךְ מָשָׁל.

בְּאַחַת הָאֲרָצוֹת נֶעֶרְכוּ בְּחִירוֹת, נְצִיגִים יְדוּעֵי שֵׁם הִגִּישׁוּ אֶת מֻעֲמָדוּתָם לְהִבָּחֵר לַחֲבֵרִים בַּמֶּמְשָׁלָה. אֶחָד מֵהַמֻּעֲמָדִים שֶׁנִּבְחַר קִבֵּל "תִּיק" מְסֻיָּם, וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת שַׂר עַל הַנּוֹשֵׂא שֶׁבְּ"תִיק" זֶה. מִשּׁוּם מָה חָשׁ מֻעֲמָד זֶה מְקֻפָּח וּמֻפְלֶה לְרָעָה בְּמִנּוּי זֶה, שֶׁכֵּן חָפֵץ הָיָה לִהְיוֹת שַׂר בִּתְחוּם אַחֵר.

בְּמַקְבִּיל, לֹא דַּי שֶׁחָשׁ הוּא מְקֻפָּח בְּמִנּוּיוֹ- חָשׁ הוּא עוֹיְנוּת, הַפְנָיַת עֹרֶף, הַחְמָצַת פָּנִים מֵחֲבֵרָיו וִידִידָיו שֶׁעַד לִפְנֵי מִנּוּיוֹ הָיוּ מְאִירִים לוֹ פָּנִים כְּדֶרֶךְ הָאוֹהֲבִים.

תְּחוּשַׁת צַעַר וָפֶלֶא גַּם יַחַד אֲחַזַתְהוּ לְשַׂר זֶה; לֹא דַּי שֶׁהִנְנִי מְקֻפָּח בְּמִנּוּי זֶה, עוֹד חֲבֵרַי מְשַׁדְּרִים לִי עוֹיְנוּת, קִנְאָה וְשִׂנְאָה...?!

הֶחְלִיט לַחְקֹר אֶת הַדָּבָר לַאֲשׁוּרוֹ, וּמַה מִּתְבָּרֵר לוֹ? שֶׁבְּעֶצֶם כָּל חֲבֵרָיו נָתְנוּ עֵינֵיהֶם עַל הַמִּנּוּי שֶׁנִּתְמַנָּה הוּא וְהָיוּ חֲפֵצִים הֵם בָּזֶה, וּכְשֶׁנִּתְמַנָּה הוּא לָזֶה, הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה פִּעְפְּעָה בְּקִרְבָּם...

נִתְבּוֹנֵן, מַהִי הַרְגָּשָׁתוֹ שֶׁל שַׂר זֶה לְאַחַר גִּלּוּי מִמְצָא זֶה? תְּחוּשָׁתוֹ אָכֵן לֹא נְעִימָה אַחַר שֶׁרָכַשׁ לוֹ כָּאן שׂוֹנְאִים וּמְקַנְּאִים, אוּלָם בְּמַקְבִּיל חָשׁ הוּא תְּחוּשַׁת רֹגַע וְנִצָּחוֹן. תְּחוּשַׁת הַקִּפּוּחַ שֶׁחָשׁ בָּהּ מִקֹּדֶם הָלְכָה וְנֶעְלְמָה לָהּ, שֶׁכֵּן נִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁזָּכָה בְּדָבָר שֶׁכָּל חֲבֵרָיו הָיוּ חֲפֵצִים בּוֹ, וְלִתְחוּשַׁת נִצָּחוֹן זוֹ זָכָה אַךְ וְרַק מִקִּנְאָתָם וְשִׂנְאָתָם שֶׁל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ.

עַם יִשְׂרָאֵל קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי, וּבָזֶה בְּעֶצֶם זִכָּה אוֹתָם ה' בַּ"תִּיק" הַנַּעֲלֶה בְּיוֹתֵר. בְּמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת עַם יִשְׂרָאֵל חָשׁוּ קִפּוּחַ בְּ"תִיק" זֶה, נֵטֶל וְעֹל, וְחָפְצוּ לִהְיוֹת כְּכָל הַגּוֹיִם, מְשֻׁחְרָרִים מֵעֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּתְחוּשָׁתָם הָיְתָה שֶׁ"תִּיק" זֶה אֵינוֹ אֶלָּא לְמַעֲמָסָה בִּשְׁבִילָם, וּמַה טּוֹב יֵשׁ בּוֹ? הֲלֹא יוֹתֵר טוֹב לִהְיוֹת מְשֻׁחְרָרִים מִמֶּנּוּ.

מָה עוֹשֶׂה הַבּוֹרֵא? יוֹצֵר מַצָּב שֶׁל קִנְאָה וְשִׂנְאָה מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם עַל יִשְׂרָאֵל, וְכַמָּה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מְנַסֶּה לִנְטֹשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְהִתְעָרֵב עִם הָעַמִּים- כֵּן גְּדֵלָה הַשִּׂנְאָה עַד כְּדֵי לְהַכְחִידָם.

הַמַּטָּרָה פְּשׁוּטָה, כְּדֵי שֶׁנִּתְבּוֹנֵן מַה קּוֹרֶה כָּאן. מַדּוּעַ הַשִּׂנְאָה עָלֵינוּ? הֲלֹא אַדְּרַבָּא, אָנוּ מְנַסִּים לְהִדַּמּוֹת לָהֶם, לִלְבֹּשׁ כְּמוֹתָם, לְדַבֵּר בִּשְׂפָתָם, וְאַף לְהִתְחַתֵּן עִמָּהֶם, וְעַל מָה יִשְׂנְאוּנוּ? אֶלָּא שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ נַגִּיעַ לְמַסְקָנָה פְּשׁוּטָה: הַגּוֹיִם שׂוֹנְאִים אוֹתָנוּ הֱיוֹת שֶׁבְּיָדֵינוּ נִמְצָא הַ"תִּיק" הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר, "תִּיק" הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ, וְאַף שֶׁיֵּשׁ מִבֵּינֵינוּ שֶׁאֵין מְקַיְּמִים אוֹתָהּ, מִכָּל מָקוֹם הִיא נַחֲלָתֵנוּ וִירֻשָּׁתֵנוּ וּבִמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת לְכָל הָרוֹצֶה לָבֹא וְלִטְּלָהּ, וְגַם שֶׁעוֹמֶדֶת הִיא בְּקֶרֶן זָוִית- כָּל הָרוֹצֶה לִטְּלָהּ יָבֹא וְיִטְּלָהּ.

שִׂנְאָתָם שֶׁל הַגּוֹיִם עָלֵינוּ הִיא עַל מְנָת לְעוֹרְרֵנוּ וּלְהַזְכִּירֵנוּ שֶׁבְּיָדֵינוּ הָאֹשֶׁר הָאֲמִתִּי, וְגַם אִם אֵינוֹ בְּפֹעַל- הִנּוֹ בְּכֹחַ, וּבְכָךְ נָשׁוּב לַה' וְנִשְׂמַח בְּחֶלְקֵנוּ. בַּקֶּטַע הַבָּא נְתָאֵר בְּמִקְצָת אֶת הָאֹשֶׁר הָאֲמִתִּי שֶׁנָּפַל בְּחֶלְקֵנוּ, וְהוּא הַמַּעֲמָד הַהִיסְטוֹרִי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא נִשְׁמַע כָּמוֹהוּ- מַעֲמַד קַבָּלַת הַתּוֹרָה.

מֶה חָזִינוּ וּמַה נּוֹדַע לָנוּ בְּמַעֲמַד הַר סִינַי?

בִּתְחִלַּת סִפְרֵנוּ תֵּאַרְנוּ בְּמִקְצָת אֶת הַמַּעֲמָד הַגָּדוֹל- מַעֲמַד הַר סִינַי. וְנוֹסִיף בְּקֶטַע זֶה עוֹד מִתֵּאוּרוֹ הַנִּכְבָּד מִדִּבְרֵי הָרַמְחַ"ל (בהקדמתו למאמר הויכוח) הַמְתָאֵר בְּעָצְמָה אֶת אֲשֶׁר חָזוּ יִשְׂרָאֵל בַּמַּעֲמָד הַהוּא:

"ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל... הִסְתִּיר הוֹד שְׁכִינָתוֹ מִן הָאָרֶץ, וְצִמְצֵם אוֹתָהּ בַּשָּׁמַיִם... נִמְשָׁךְ מִזֶּה שֶׁבְּנֵי אָדָם לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלּוֹת ה' לַאֲמִתָּם... [וְהוּא מִשּׁוּם מַעֲטֵה הַטֶּבַע הַפָּרוּשׂ עַל הַבְּרִיאָה, שֶׁאוֹחֵז אֶת עֵינֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם מִלִּרְאוֹת אֶת אֲמִתּוּת הַשְׁגָּחָתוֹ וְלִטְעוֹת אַחַר מַרְאֵה עֵינֵיהֶם].

אֲבָל כְּשֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְהַקְרִיב אֵלָיו אֻמָּתוֹ הַחֲבִיבָה לוֹ מְאֹד, הִנֵּה קָרַע אֶת הַשָּׁמַיִם [בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה] וְגִלָּה לָהֶם מִסְתּוֹרִין שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁיָּדְעוּ כֻּלָּם וְנִתְבָּרֵר לָהֶם בֶּאֱמֶת, שֶׁכָּל הַהַנְהָגָה שֶׁל הַתַּחְתּוֹנִים, בְּכָל הַפְּרָטוּת שֶׁאֶפְשָׁר לַחְשֹׁב, אֵינָהּ אֶלָּא בְּיַד הַשְּׁכִינָה. [בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה קָרַע הַבּוֹרֵא אֶת מַעֲטֵה הַטֶּבַע הַפָּרוּשׂ עַל הַבְּרִיאָה, וְנִסְתַּלְּקָה הַהַטְעָיָה שֶׁל הָאֲחִיזַת עֵינַיִם, וְרָאוּ אֶת הָאֱמֶת כְּפִי שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת לְלֹא שׁוּם מַעֲטֵה מָסָךְ וְעָנָן טִבְעִי].

וְעוֹד רָאוּ הֵיאַךְ אֵין לְךָ דָּבָר קָטָן בָּעוֹלָם שֶׁאֵין עוֹמְדִים [קְשׁוּרִים] עָלָיו כַּמָּה עִנְיָנִים [רוּחָנִיִּים] רָמִים וּגְבוֹהִים מְאֹד. וְאָז יָדְעוּ וְהֵבִינוּ כָּל סוֹד הַבְּרִיאָה: עַל מָה נִבְרָא כָּל הָעוֹלָם [לְאֵיזוֹ תַּכְלִית], וְעַל מָה עוֹמֵד [מַה נּוֹתֵן קִיּוּם לָעוֹלָם], וְעַל אֵיזֶה דֶּרֶךְ מִתְנַהֵג, וּמָה אַחֲרִית כָּל אֵלֶּה הַדְּבָרִים, וְיָדְעוּ עֹמֶק עֲצָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ...

וְגַם רָאוּ אֵיךְ בְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הוֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ וְהָאֱמֶת נִסְתָּר מֵעֵינֵיהֶם, וְאֵיךְ הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַמַּכְשֵׁלוֹת [דְּבָרִים הַמַּכְשִׁילִים] אֶת הָרְשָׁעִים. כִּי מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִסְתָּר מִבְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, נָתַן רְשׁוּת לַשָּׂטָן לָשׁוּט בָּאָרֶץ וּלְהִתְהַלֵּךְ בָּהּ וְלַעֲשׂוֹת וּלְפַתּוֹת לֵב בְּנֵי אָדָם בְּכַמָּה מִינֵי מִרְמָה וְכָזָב, שֶׁלֵּב הָאָדָם נִפְתֶּה אַחֲרֵיהֶם וְטוֹעֶה בְּכַמָּה טָעֻיּוֹת, וְחוֹשֵׁב שֶׁהָעוֹלָם אֵינוֹ הוֹלֵךְ אֶלָּא עַל פִּי הַטֶּבַע הַזֶּה שֶׁנִּרְאֶה לָעֵינַיִם.

[כְּלוֹמַר, בְּכָךְ שֶׁעָמְדוּ אָז בִּרְאִיָּה שֶׁל אֱמֶת, נִדְמוּ לָאָדָם הָעוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַמִּגְדָּל שֶׁבְּגַן הַמְּבוּכָה, כַּמּוּבָא בַּ"מְּסִלַּת יְשָׁרִים", שֶׁרוֹאֶה מִלְמַעְלָה אֶת כָּל הַדְּרָכִים הָעֲקַלְקַלּוֹת שֶׁמִּלְמַטָּה בַּגָּן- כֵּן עַם יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהוּסַר מֵהֶם מַרְאֵה הַשֶּׁקֶר וְעָמְדוּ עַל הָאֱמֶת וּמִשָּׁם הִבִּיטוּ עַל הַשֶּׁקֶר שֶׁלְּמַטָּה, רָאוּ וְהִבְחִינוּ בַּשֶּׁקֶר הַמַּטְעֶה שֶׁבָּעוֹלָם].

וְהִנֵּה כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּלָּה לְעֵינֵיהֶם [בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה], וְרָאוּ אוֹתָם וְהִשִּׂיגוּ אוֹתָם בֶּאֱמֶת, וְהַטַּעַם לְכָל זֶה [הֵבִינוּ גַּם אֶת הַטְּעָמִים לִנְתִינַת אֶפְשָׁרֻיּוֹת לִטְעוֹת], וְעֹמֶק הָעֵצָה הָעֶלְיוֹנָה הַמְסַבֶּבֶת כָּל זֶה בְּחָכְמָה רַבָּה עַד סוֹף הַכֹּל. וְכָאן רָאוּ גֹּדֶל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, מָה עִנְיָנָם, וְאֵיךְ הֵם פּוֹעֲלִים הַפְּעֻלּוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּכָל הַבְּרִיאָה. וְרָאוּ כָּל דִּקְדּוּקֵי מִצְווֹת בַּמָּה הֵם תְּלוּיִים, וְכַמָּה הֵם צְרִיכִים מְאֹד מְאֹד... [דְּהַיְנוּ, אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵנִיחַ תְּפִלִּין, מִתְעַטֵּף בְּצִיצִית, וַאֲפִלּוּ בְּיֶתֶר דִּקְדּוּקֵי מִצְווֹת כַּעֲנִיַּת אָמֵן, נִזְהָר מִדִּבּוּר חֹל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְכֵן חוֹסֵם פִּיו מִדְּבָרִים אֲסוּרִים וְאֶת עֵינָיו מִמַּרְאוֹת אֲסוּרוֹת וְכַדּוֹמֶה- אֵינוֹ רוֹאֶה מַה נִּפְעָל וּמַה נַּעֲשֶׂה מִכָּל כְּבִישַׁת יֵצֶר וּמִכָּל קִיּוּם מִצְוָה, וּבִשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה רָאוּ בְּעֵינֵיהֶם [בִּנְבוּאָה] מַה נִּפְעָל וּמַה נַּעֲשֶׂה לְמַעְלָה וּבְנִשְׁמַת הָאָדָם פְּעֻלּוֹת נִפְלָאוֹת מִכָּל מַעֲשֶׂה וְדִקְדּוּק קָטָן שֶׁל מִצְוָה, אוֹ חַס וְחָלִילָה לְהֶפֶךְ- מִמַּעֲשֶׂה שֶׁל אִסּוּר].

וְעִם כָּל זֶה הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה אוֹמֵר לָהֶם (דברים ד): 'אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת... כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד'. כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הֶרְאָה לָהֶם כָּל הַמְּצִיאוּת וְעַל מָה הוּא עוֹמֵד, וְיָדְעוּ בְּבֵרוּר שֶׁהוּא לְבַדּוֹ הַמַּנְהִיג וְאֵין שׁוּם הַנְהָגָה אַחֶרֶת, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ מַנְהִיג בְּעֹמֶק הָעֵצָה שֶׁגִּלָּה לָהֶם. וְצִוָּה לָהֶם כְּמוֹ כֵן לְהָשִׁיב אֶל לִבָּם הָאֱמֶת הַזֶּה, שֶׁיִּהְיֶה מִתְיַשֵּׁב בָּהֶם בְּלִי שׁוּם סָפֵק כְּמוֹ שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ בְּבֵרוּר שָׁלֵם.

וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר לָהֶם (שם): 'וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ'...

וְהִנֵּה כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה רָאוּ אוֹתָם בִּזְמַן מַתַּן תּוֹרָה, וְכֵן כָּתוּב (שם ה): 'הֵן הֶרְאָנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ אֶת כְּבֹדוֹ'.

וְעַל כֵּן צִוָּה אוֹתָם, שֶׁמַּה שֶּׁרָאוּ הֵם בְּעֵינֵיהֶם יִהְיוּ מוֹסְרִים לִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵי בְנֵיהֶם לְדוֹרוֹת.

וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר לָהֶם (שם ד): 'רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ'...

כִּי זֶה מַה שֶּׁיּוֹדְעִים יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין שְׁאָר הָאֻמּוֹת יוֹדְעִים כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל זָכוּ לִרְאוֹת כָּל זֶה בְּהַר סִינַי מַה שֶּׁלֹּא רָאוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם... וּמִשָּׁם וָהָלְאָה נִשְׁאֲרוּ הַדְּבָרִים חֲתוּמִים בְּלִבָּם, וְהַמִּצְוָה הַזֹּאת עֲלֵיהֶם לְלַמְּדָם אִישׁ אֶת בְּנוֹ.

וְעוֹד, מִשָּׁם זָכוּ לְהַעֲמִיד נְבִיאִים שֶׁיְּחַדְּשׁוּ בָּהֶם יְדִיעָה הַזֹּאת תָּמִיד...". עַד כָּאן.

מַדּוּעַ בָּחַר ה' בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם?

וּבְכָאן נַבְהִיר יְדִיעָה חֲשׁוּבָה וּנְחוּצָה. הִנֵּה הָאֱלֹקִים, שֶׁהוּא "הַבַּעַל הַבַּיִת" שֶׁל הָעוֹלָם, הֶחְלִיט עַל בְּחִירַת אֻמָּה נִבְדֶּלֶת וּמְצֻיֶּנֶת לוֹ מִכָּל הָאֻמּוֹת, אֲזַי רֵאשִׁית זוֹ בְּחִירָה שֶׁל הָאֱלֹקִים, כָּךְ שֶׁאֵין לְשׁוּם אֻמָּה לְעַרְעֵר עַל כָּךְ!

וְשֵׁנִית, יֵשׁ לָדַעַת שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל נִבְחַר וְנִתְיַחֵד לָעָם הַשַּׁיָּךְ לָאֱלֹקִים בְּיוֹתֵר מִכָּל הָאֻמּוֹת לֹא רַק בִּגְלַל יִחוּסוֹ הַפִיזִית בָּזֶה שֶׁהִנְנוּ בָּנִים וּבְנֵי בָנִים מִזֶּרַע אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁבָּחַר ה' בָּהֶם וּבְזַרְעָם. יֵשׁ כָּאן עִנְיָן עָמֹק יוֹתֵר. וְהוּא, כִּי מִלְּבַד הֱיוֹתֵנוּ פִיזִית בָּנִים לְזֶרַע יִשְׂרָאֵל, נִשְׁמָתֵנוּ הִנָּהּ מִמְּקוֹר וּמִמַּחְצָב נַעֲלֶה וּמְיֻחָד יוֹתֵר מִשֶּׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁיֶּשְׁנָם מַחְצַבֵּי יַהֲלוֹמִים יְקָרִים יוֹתֵר וִיקָרִים פָּחוֹת, כֵּן נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הִנָּם מִמַּחְצָב גָּבוֹהַּ וְנַעֲלֶה שֶׁלֹּא כְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁנִּשְׁמָתָם מִמַּחְצָב הַפָּחוּת, וְזֶה עַצְמוֹ יְצִירָה שֶׁיְּצָרָהּ הָאֵל לִהְיוֹת נְשָׁמוֹת נַעֲלוֹת יוֹתֵר וּלְעֻמָּתָן פְּחוּתוֹת בַּמַּעֲלָה, וְכָל מִי שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, מְקַבֵּל נְשָׁמָה מִמַּחְצָב הַנַּעֲלֶה שֶׁל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כָּךְ שֶׁמִּלְּבַד יִחוּסֵנוּ, הֲרֵי שֶׁבְּעַצְמוּתֵנוּ וּבְמַהוּתֵנוּ שׁוֹנִים אָנוּ מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּמִכָּאן הַהַשְׁלָכוֹת לַיְכֹלֶת שֶׁלָּנוּ לְקִיּוּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁאֵינָם בִּיכֹלֶת אֻמּוֹת הָעוֹלָם.

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

הַאִם זֶהוּ גּוֹרָלֵנוּ לִהְיוֹת שְׂנוּאֵי הָעַמִּים?!

וְכָאן יֵשׁ לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה: אָכֵן זָכִינוּ בַּ"תִּיק" הַנִּכְבָּד בְּיוֹתֵר- הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ, וְכָאָמוּר, שֶׁזֶּה מִכֹּחַ הַבְּחִירָה הָאֱלֹקִית שֶׁבָּחַר בָּנוּ הָאֱלֹקִים לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים.

אוּלָם יֵשׁ לִתְמֹהַּ, שֶׁכֵּן הֲרֵי בְּמַתָּנָה זוֹ כְּרוּכָה קִנְאָה וְשִׂנְאָה מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם עָלֵינוּ, וְכַמּוּבָא בַּגְּמָרָא (שבת פח), לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ הַר סִינַי? שֶׁמִּמֶּנּוּ יָרְדָה שִׂנְאָה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם עַל יִשְׂרָאֵל, וְכָאָמוּר לְעֵיל בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ם: "אֵין קִנְאָה כְּקִנְאַת הַדָּת, וְאֵין שִׂנְאָה כְּשִׂנְאָה מִקִּנְאַת הַדָּת". וְאִם כֵּן, הֲרֵי קִבַּלְנוּ אָמְנָם מַתָּנָה, אוּלָם כָּרוּךְ בָּהּ קוֹץ מַכְאִיב, וְאִם הַדָּבָר בִּלְתִּי נִמְנָע, מַה טַּעַם יֵשׁ לְמַתָּנָה זוֹ כַּאֲשֶׁר בְּעִקְּבוֹתֶיהָ שְׂנוּאִים אָנוּ עַד אֲשֶׁר נִשְׁפָּךְ דָּמֵנוּ כַּמַּיִם בַּעֲבוּרָהּ?!

אֶת הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ נַסְבִּיר בְּדֶרֶךְ הַמְחָשָׁה;

אָדָם שֶׁעָלָה לִגְדֻלָּה וְנִתְמַנָּה לְשַׂר חָשׁוּב, יַחַס הַחֲבֵרִים כְּלַפָּיו יִתָּכֵן בִּשְׁנֵי אֳפָנִים: יִהְיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁנִּתְמַנָּה לְשַׂר יְקַנְּאוּ בּוֹ, יִשְׂנְאוֹ אוֹתוֹ וְיַחְתְּרוּ לְהַפִּילוֹ מִגְּדֻלָּתוֹ, וְיִתָּכְנוּ אֲחֵרִים שֶׁהַנְהָגָתָם כְּלַפָּיו תְּהֵא לְהֶפֶךְ- יַחֲנִיפוּ לוֹ, יְשָׁרְתוּהוּ, יְכַבְּדוּ אוֹתוֹ, בִּהְיוֹתָם יוֹדְעִים שֶׁבְּיָדוֹ הַשַּׁרְבִיט לְחֶסֶד אוֹ לְשֵׁבֶט, וּכְדַאי לָהֶם לִנְהֹג בּוֹ כָּבוֹד שֶׁכֵּן בְּכָךְ יִתְכַּבְּדוּ גַּם הֵם מִכְּבוֹדוֹ וְיֵהָנוּ גַּם הֲנָאָה שֶׁל מַמָּשׁ מֵהַהֲנָאוֹת הָאֶפְשָׁרִיּוֹת לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ מִתֹּקֶף תַּפְקִידוֹ.

הַבּוֹרֵא שָׂמָנוּ וּנְתָנָנוּ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, וְכַנֶּאֱמַר (דברים כו, יט): "וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם", וּכְמוֹ כֵן הַיַּחַס בֵּינֵינוּ לְבֵין הַבּוֹרֵא הוּא יַחַס שֶׁל בָּנִים, וְכַנֶּאֱמַר (שם יד, א): "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם", וְיַחַס זֶה שֶׁל בָּנִים הִנּוֹ יַחַס עֶלְיוֹן שֶׁלֹּא מִשְׁתַּנֶּה מִשּׁוּם מַצָּב, בֵּין אִם נַעֲשֶׂה אֶת רְצוֹן ה' בֵּין אִם לֹא, וּכְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר (קידושין לו ע"א): בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אַתֶּם קְרוּיִים בָּנִים.

וּבְכֵן, הָכֵיצַד תְּהֵא הִתְיַחֲסוּת הָאֻמּוֹת אֵלֵינוּ- תָּלוּי וּמֻתְנֶה הַדָּבָר בָּנוּ. בְּאִם נִשְׁמֹר עַל יִחוּדֵנוּ הַמִּתְבַּטֵּא בַּתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ- נִזְכֶּה לְיַחַס מְכֻבָּד מִצַּד הָאֻמּוֹת, וְאַדְּרַבָּא יַחְפְּצוּ לְשָׁרֵת אוֹתָנוּ כַּיָּאוֹת לְעַם קָדוֹשׁ, בְּיָדְעָם שֶׁבְּכָךְ יֵהָנוּ אַף הֵם מִכְּבוֹדֵנוּ, וּמֵהַהַשְׁפָּעוֹת הַטּוֹבוֹת הַנִּשְׁפָּעוֹת לָנוּ יִשָּׁפַע אֲלֵיהֶם, וְכַנֶּאֱמַר (ישעיה סא, ה): "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם", וּכְמוֹ שֶׁכֵּן יְהֵא לֶעָתִיד בְּבֹא הַגּוֹאֵל, וְכַמְבֹאָר הַרְבֵּה בִּפְסוּקֵי הַנְּבִיאִים, שֶׁיְּכַבְּדוּנוּ וְיוֹקִירוּנוּ כָּל הַגּוֹיִם וְיֵדְעוּ בֶּאֱמֶת אֶת עֶרְכֵּנוּ, וְאַדְּרַבָּא, יָחוּשׁוּ זְכוּת בְּקִרְבָתֵנוּ, וְכַנֶּאֱמַר בְּאַחַד מֵהֶם (ישעיה מט, כג): "וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ". וּבְאִם חָלִילָה נִנְטֹשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ, עֲדַיִן נֵחָשֵׁב לְעֶלְיוֹנִים וּלְבָנִים, אוּלָם הַיַּחַס אֵלֵינוּ יְהֵא מַשְׁפִּיל וְעוֹיֵן מִתּוֹךְ קִנְאָה וְשִׂנְאָה.

הֲרֵי שֶׁמַּתְּנַת יִחוּדֵנוּ עַל כָּל הָאֻמּוֹת אֵינָהּ מַכְרִיחָה מַצָּב אֶחָד שֶׁבִּשְׁבִיל כָּךְ יִשְׂנְאוּ אוֹתָנוּ מִתּוֹךְ קִנְאָתָם בָּנוּ, אֶלָּא הַדָּבָר תָּלוּי וְעוֹמֵד- בְּאִם נִשְׁמֹר מִצְווֹת, הֲרֵי שֶׁהַמַּתָּנָה תְּהֵא מַתָּנָה מֻשְׁלֶמֶת, וּבְאִם לֹא, נִצְטָרֵךְ שֶׁיַּזְכִּירוּנוּ עַל מַעֲלָתֵנוּ בְּדֶרֶךְ קָשָׁה שֶׁל עוֹיְנוּת וְשִׂנְאָה, כַּמְבֹאָר לְעֵיל.

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.