אם היינו מאמינים באמת שהכל מה' – לא היו לנו רגשות שליליים

בחודש אדר קוראים לנו חז"ל להרבות בשמחה, לשים לב לרגשות בתוך ליבנו ולהפוך את הלב להיות כלי ומשכן להשארת שכינתו יתברך – מתוך שאיפה לתיקון חטא אדם הראשון שפגם באמונו המלא בבורא, ולהגיע למדרגת האדם הראשון לפני החטא שהיה לו אז רק לב אחד לאביו שבשמים, ללא התערבות של רע וטוב.

הרגשות הם הכוח המניע אותנו לקרבת השם

הרגשות הם הכוח, האנרגיה שמניעה אותנו להתקדמות, להצלחה לעבודה ולקרבת השם. ללא רגשות, רצונות ותשוקות לא יהיה כוח שמניע אותנו בחיינו.

רגשות שליליים שאינם מנותבים לאפיקים יעילים, ורגשות מודחקים, יכולים לגרום להיחלשות בתשוקות ובשאיפות הפנימיות למצב של אדישות לחיים, יכולים לגרום לאיבוד מוטיבציה וחוסר אמון עצמי.

הרגשות הם אנרגיה הצבורה בתוכנו ופועלת את פעולתה. במידה והדחקנו הרבה רגשות שליליים, זה יכול ליצור מצב של דכאון. הרגל זה של דיכוי הרגשות והפנמתם לשכבה עמוקה בתוכנו לא משחרר את האנרגיה הזו מתוכנו, אלא להיפך, יוצר מצב שהרגשות השליליים יכולים להשתלט על חיינו, ואנו נרגיש חסרי שליטה עליהם.

רגש הוא סוג של אנרגיה, וגם הוא מייצר תנועה וע"פ חוק שימור האנרגיה, אנרגיה אף פעם לא נעלמת!

כיצד נגרמים רגשותינו השליליים?

כאשר משהו במציאות נוגד את רצוננו, לא מתואם עם ציפיותינו (זו הגדרת ייסורים עפ"י הגמרא) - אנו חווים באופן אוטומטי רגשות שליליים. רגשות שליליים אלו הם ביטוי להתנגדותנו למציאות שאינה לרוחנו. חשוב לדעת שאילו האמונה שלנו בהשגחת הבורא לטובה הייתה ב-100%, והיינו מאמינים באמונה שלמה שהכל מושגח מאיתו יתברך ונובע מעומק אהבתו - לא היו לנו רגשות שליליים כלל!

מכאן יוצא שכל רגש שלילי מקורו בחוסר אמון מלא בטוב השם כלפינו. כל רגשות אלו הם הדינים הפנימיים שבתכנו המעוררים ומושכים מצב של דין וקושי נוספים לחיינו.

נחלק את שלל הרגשות השליליים לשלוש משפחות של רגשות עיקריים שמהם נובעים עוד הרבה רגשות משניים.

1. רגשות של התנגדות, כעס ותסכול

נובעים ומופיעים בד"כ כתגובה על מה שקרה או שקורה, ולא רצינו שיקרה.

זוהי התנגדות פעילה - אקטיבית – למציאות. הכעס הוא ביטוי של התנגדות המתבטא בשליטה מדומה על המצב, על אף שאינו ניתן לשינוי. אנו הודפים את המציאות מעל פנינו, ואיננו רוצים להשלים עם המצב (שבעצם נברא במדויק עבורנו בהשגחה פרטית).

בשלב הזה אנו מחוברים ליסוד האש שבתוכנו, ואפשר להרגיש את האש בתוך גופנו בצורך לשנות את המציאות, לצעוק, לשנות אנשים, לבקר, להאשים, ובמקרי קיצון - אש זו מולידה גם את הצורך להתקיף, ויש לה ביטויים של אלימות.

2. רגשות פסיביים של עצב, אכזבה וצער

נובעים בד"כ כתגובה למה שלא קרה / לא קורה, שרציתי מאד שיקרה.

רגשות אלו הם התנגדות פנימית למצב, התנגדות פסיבית המלווה בתחושה של חוסר אונים, ובהרגשה שהמציאות "נופלת" עלינו ואין לנו שום שליטה עליה.

לפעמים, לאחר שניסינו להתנגד למציאות ולשלוט עליה ע"י כעס וזה לא עבד, באופן אוטומטי יש מעבר לרגשות של עצב והאכזבה. רגשות אלו מביעים את חוסר שביעות רצוננו מהמצב באופן פסיבי.

בשלב זה אנו נמצאים בתחושת קורבנות ורחמים עצמיים, שבדרך כלל לא מקדמים אותנו למצב הרצוי. רגשות אלו קשורים ליסוד העפר שבנפש, והם משפיעים על הגוף תחושה של כבדות ועצלות, או גם חלישות.

3. רגשות של חוסר ביטחון, דאגה ופחד

רגשות אלו נובעים בד"כ כתגובה למשהו העשוי לקרות, שאיננו רוצים שיקרה. התנגדות לבלתי ידוע, התנגדות לעתיד דמיוני - דמיון שלילי עתידי.

ברמה עמוקה אנו פוחדים שמשהו לא טוב עשוי לקרות, דמיון שהמציאות לא תהיה לטובתנו. פחד ובעיקר חרדה נוצרים בדרך כלל מהדחקה של רגשות כעס ועצבות, ומביעים את חוסר הביטחון שלנו בהנהגת השם לטובה בעומק.

באמת לא היינו חווים ומרגישים רגשות פחד אילו האמון שלנו בטוב וחסדו של הבורא היה שלם.

אמונת הלב

חשוב ללמוד כיצד לצמצם את הפער בין הידיעות השכליות ואמונת השכל כמו "הכל לטובה", הידיעה שהכל מושגח בהשגחה פרטית ואף אחד לא יכול לצער אותי, אין עוד מלבדו וכו', לבין הרגשת הלב ש"המצב לרעתי", המתבטא כשלל רגשות שליליים. ובמילים אחרות - לחזק ולפתח את אמונת הלב, בנוסף לאמונת המוח.

המצבים המעוררים רגשות שליליים קוראים לנו לעשות עבודה של התעלות רוחנית, מאחר שהם מראים לנו את המדרגה האמתית שלנו באמונה.

הרגשות השליליים הם הכאב העיקרי בחיינו. מטרת כאב זה היא להניע אותנו כלפי הבורא ולהעיר אותנו מתרדמתנו הרוחנית. מאחר שאף אחד לא אוהב להרגיש את הרגשות השליליים, הם מהווים כמניע לעבודה נפשית ורוחנית. לרוב אנו מוכנים לעשות הכל כדי להרגיש טוב יותר. הדבר האמיתי והנכון ביותר שאנו צריכים לעשות הוא להתקרב לבורא מתוך רגשות אלו, ולחזק את הלב באמונה בטובו ובחסדו בכל מצב בחיינו.

כשחז"ל מורים לנו להיות בשמחה, אין הכוונה שנדחיק את הרגשות השליליים, אלא 2 כיוני עבודה לנגד עיננו. "וידעת היום והשיבות אל לבבך", עבודה מהמוח אל הלב - ניתן לעבוד על מדרגת הלב ע"י חיזוק הדעת, שינון מחשבות ומשפטי אמונה וביטחון, קריאה ולימוד דברי תודה המחזקים את הנפש ומעצימים את האמון בבורא.

במקרים מסוימים עבודה זו לא מצליחה לחדור ללב, ואז מה שנדרש מאיתנו זה לצלול לתוך עומק הכאב והרגשות השליליים, ולהתחיל לפרוק ולשחרר אותם, ובשלב הבא לנתב אותם לאפיק יעיל וחיובי. אני קוראת לזה להרים את מדרגת הלב למדרגת המוח - הדעת.

כדי לעשות זאת בהצלחה צריך ללמוד אמונות זו לעומק, כי לעיתים, כאשר פותחים את החלק הכואב והפגוע, לא יודעים כיצד לסגור ולרפא.

אני מזמינה אתכן להצטרף ללימוד מעמיק וחוויתי בסדנה שתיפתח בקרוב תפתח ב"קמפוס היהודי", שם תלמדו כיצד לעבור ממצב רגשי של עצבות למצב של שמחה והשלמה עם המציאות.