איך ללמוד גמרא ולאהוב את הלימוד? ראיון מרתק עם הרב יוסף ביינדמן

אנשי מקצוע וחוקרים רבים הוכיחו במהלך השנים כי דרך הלימוד הישר והחד של דף הגמרא, מסייע ומעניק כלי מחשבה לאדם הנוהג לעסוק בה. על ידי עיסוק מתמיד בגמרא שדרך החשיבה שלה הינה ייחודית ומתוחכמת במיוחד, הלומד רוכש את כלי החשיבה וההיגיון שלה. חכמתם של גדולי ישראל לאורך כל הדורות מגיעה ישירות מלימוד הגמרא, והיא זו שנתנה להם את היכולת להבין ולייעץ בתחומים רבים, מכלכלה ועסקים ועד לבריאות ורפואה. 

לימוד הגמרא מחדד מאוד את השכל, וכאשר רוכשים בו מיומנות הוא הופך למרתק. אך מה לגבי תלמידים צעירים, ההולכים לאיבוד בים המילים הארמיות? המחנך הרב יוסף ביינדמן החליט להרים את הכפפה, ולתת לתלמידים כלים להבין את מבנה הגמרא, ולאהוב את הלימוד. 

(צילום: אלבום פרטי)

זמן לא רב לאחר שהחל לעסוק בחינוך, נוכח הרב יוסף ביינדמן באתגר העומד בפני לומדי הגמרא הצעירים: "ראיתי ילדים מוכשרים ומקסימים שטבעו בים המילים הארמיות, והיו אבודים בסבך הסוגיות, הסברות, והקושיות. מצב כזה, בו תלמיד מתקשה להבין את מבנה הגמרא, עלול לגרום לנתק מהלימוד ובהמשך לנשירה מהישיבה. כמי שחווה את הקושי הזה באופן אישי, הבנתי שצריך למצוא דרך פשוטה, שתיתן לתלמידים כלים בסיסיים, דרכם הם יוכלו לצמוח בכוחות עצמם".

הרב ביינדמן מתייחס לאתגרים העומדים בפני לומדי הגמרא: "הגמרא כתובה בשפה הארמית, אותה התלמידים בכלל לא מכירים. יש אמנם דמיון בינה לבין העברית, אך כדי להבין על מה מדובר בטקסט, צריך להכיר את השפה יותר לעומק. כמו כן, בגמרא אין פיסוק, ועל הלומד לפענח איפה מתחיל משפט ואיפה הוא מסתיים, מתי צריך לשים פסיק, ומתי נקודה. מעבר לכך, התלמידים לא מכירים את רוב הדמויות המתוארות בגמרא. הם לא יודעים איך הן חיו ומה עשו לפרנסתן, מי היה רב של מי, ובאיזו תקופה חי כל אחד. בשל כך עלול להיווצר ניתוק רגשי מן הלימוד, וחוסר עניין בסוגיות העולות מתוכו". 

הגמרא חושפת את התלמידים למושגים לא מוכרים, וכתובה בסגנון ייחודי. "עבור ילד שגדל בדור שלנו, בו רגילים לחיי אינסטנט ולכך שהכל בא בקלות, לא קל לעמול ולהעמיק בלימוד, כדי למצוא תשובות לכל השאלות האלו. מה שהוא לא מבין כאן ועכשיו עלול להרתיע אותו, וסבלנות, מאמץ, והתקדמות תהליכית, הם לא בדיוק מה שהורגל אליו", מסביר הרב ביינדמן.

(צילום: אלבום פרטי)

"יש תלמידים רבים שמצליחים להבין את מבנה הגמרא, וגם נהנים מהלימוד השכלי", מוסיף הרב, "אך תלמידים אחרים, לעומתם, עובדים קשה, ולא תמיד רוכשים כלים ללמידה עצמאית". כאשר תלמיד יקבל כלים להבנת הגמרא - הוא יוכל לשלוט בחומר וליהנות מהלימוד המאתגר והמחדד.

ואיך הסתדרו עד היום?

"האמת היא שמאז ומעולם נכתבו ספרים על הדרך ללימוד גמרא", אומר הרב, "אני לא הראשון שעוסק בנושא, והוא בהחלט עלה במקומות שונים במהלך השנים. כיום הדבר זועק יותר, בגלל הקושי של התלמידים לשבת ולעמול, וגם עקב קשיי הלימוד הרבים וליקויי הלמידה, שנעשו נפוצים יותר".

מפתחות לתלמוד

אחרי עמל ועבודה של 6 שנים, לימוד רב והתייעצות עם אינספור אנשים, הוציא הרב ביינדמן, יחד עם הרב נחום רבינוביץ', את ספרו 'מפתחות לתלמוד', בו הוא נותן כלים מעשיים ללימוד הגמרא. "בניתי את הכלים הללו על סמך ההתנסות שלי עם התלמידים, ולפי מה שראיתי שהם מתחברים אליו", מסביר הרב. "היה חשוב לי להשתמש רק בכלים פשוטים וקלים, ולא לסבך את הדברים, כדי שבסופו של דבר התלמיד יצליח לגשת לדף הגמרא וללמוד אותו בכוחות עצמו".

הכריכה של הספר

בתחילת ספרו, מביא הרב פרק שלם, בו מסופר על דמויות התנאים והאמוראים. "חשוב לנו שהתלמידים יכירו אותם, וכך יבינו הרבה מההקשרים בהם נאמרים דבריהם. כך למשל, יש סוגיה בקידושין, שאומר אותה רב הונא. רבא מקשה על הסוגיה, אביי מתרץ ורב פפא מסיים בהלכה היוצאת מדיון זה. מסגנון הגמרא נראה שכל החבורה הזו ישבה והתדיינה בחדר אחד, אך אחרי שלומדים את תולדות האמוראים, מגלים שכל אחד מהם היה בדור אחר. רב הונא בדור שני, רבה בשלישי, אביי ברביעי ורב פפא בחמישי. עורך הגמרא, רב אשי, חיבר את הדעות של כולם לכדי סוגיה שלימה, וכאשר תלמיד מבין זאת, יש לו הרבה יותר עניין בנושא הנלמד, וגם הבנה איך הסוגיה בנויה".

בנוגע לנושא הארמית, מביא הרב ביינדמן עשרה כללי בסיס יסודיים וקליטים מאד, שעוזרים לתלמיד עם התמצאות בשפה. "כך למשל הכלל של שורש אחד למילים שונות", אומר הרב. "אם תלמיד רואה את המילה 'זבין' ולאחריה מילים כמו 'זבינא', 'דזבין', 'זבינן', הוא לא נבהל, מכיוון שאת השורש הוא כבר מכיר. יש עוד כללים של אותיות מתחלפות, מציאת מילה דומה בעברית וכן הלאה, והם עוזרים מאד בהבנת השפה".

אחרי ההתמודדות עם הכרת השפה והדמויות שעומדות מאחורי הסוגיות, מעניק הרב ביינדמן כלים להבנת התחביר בו כתובה הגמרא. "האתגר הגדול של התלמידים, הוא להבין איפה יש שאלה ואיפה תשובה, היכן מתחילה סוגיה והיכן היא מסתיימת. לשם כך, פיתחנו שיטת תמרורים - מילים המסמנות התחלה וסוף של מקטעים שונים. כך למשל, המילה 'איתמר' מסמנת התחלה של מחלוקת אמוראים, והמילה 'מיתיבי' מסמנת שאלה שהגמרא שואלת ממשנה. 'אלא' היא סימן להתחלה של תירוץ, ו'קא משמע לן' מראה שהגענו לסיומה של סוגיה". אלו כלים פשוטים וקליטים, שנותנים לתלמידים את היכולת לשלוט בסוגיות הגמרא.

אם לימוד הגמרא כל כך קשה לילדים, למה לא לדחות אותו בעוד כמה שנים?

"קודם כל, חשוב להבין למה בכלל לומדים גמרא. הרמ"א כותב שאדם צריך לשלש את לימודו - שליש מקרא, שליש משנה ושליש תלמוד. בגמרא יש את כל אלה ביחד, ויוצא שמי שלומד אותה - עוסק בהכל. בנוסף, הגמרא היא בסיס לפסיקת הלכה, ואין אפשרות להגיע לפסק הלכה, בלי ללמוד את הסוגיה בגמרא העוסקת בנושא הנידון".

(צילום: אלבום פרטי)

"לגבי הילדים, הם מתחילים בלימוד של הסוגיות הקלות יותר, וככל שעובר הזמן, מגיעים לחלק היותר מורכב, ולכן דווקא לימוד מגיל צעיר הוא נכון, כדי שכך יצליחו להיכנס באופן הדרגתי לעולם הגמרא. זה כמו שמתחילים ללמוד אלף-בית בגיל צעיר, כדי שאחר כך אפשר יהיה לקרוא באופן שוטף. הקושי באמת עולה כשמגיעים לכיתות הגבוהות, ואז יש תלמידים שכבר לא מצליחים לאחוז בכל מה שקורה. הסוגיות בהתחלה גם מדברות על דברים הקשורים לחיינו היומיומיים, כמו השבת אבידה, שכירות ונזקים, אך עם הזמן, עוברים לסוגיות שנוגעות פחות לחייהם של הילדים, כמו דיני אישות, קניינים ושטרות, ואז יש תלמידים שנוצר נתק בינם לבין הלימוד".

שיטת הלימוד הקלה אכן התקבלה בברכה במקומות רבים. "יותר ויותר תלמודי תורה נחשפים אליה, ונעזרים בכלים הפשוטים שיצרנו", אומר הרב. "באופן אישי, תלמידים שלי, שכבר עלו לישיבה קטנה, הגיעו לתלמוד התורה בו אני מלמד וסיפרו שהם רואים הבדל עצום בין רמת הלימוד שלהם לבין רמת הלימוד של תלמידים ממקומות אחרים. הם לא פוחדים לגשת לסוגיות קשות, הם יודעים לתרגם את המילים, ומצליחים לפסק באופן נכון את הסוגיה. גם החיבור שלהם לדברים הוא גדול יותר, מכיוון שהם התרגלו להיות שותפים פעילים בלימוד, והדבר יצר אצלם ענין.

"אין ספק", מסיים הרב, "שכאשר יסודות הבניין חזקים, אז כל הבניין עצמו נראה שונה לחלוטין".