תיקי נתניהו: מהו כתב אישום 'בכפוף לשימוע'?

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, פרסם הערב (חמישי) את החלטתו להגיש כתבי אישום נגד ראש הממשלה בנימין לנתניהו – "בכפוף לשימוע". מהו, בעצם, הליך השימוע? מהן המשמעויות המעשיות שלו? והאם מדובר בחותמת גומי פורמלית?

ראשית, יש לזכור שעניין השימוע הוא הליך שננקט בהליכים פליליים בלבד ולא בהליכים אזרחיים. כך שבדיני ממונות וכדומה, בהם לא שייך כתב אישום, השופט שכותב את פסק הדין אינו מחויב כמובן להודיע לצד הנתבע כי הוא עומד לקראת הכרעה לצד חובה.

על פי נוסח החוק שיובא להלן, "הזכות לשימוע" נועדה להעניק לנאשם הזדמנות הוגנת שבה ישמיע בהרחבה את טיעוניו, בטרם תתקבל ההחלטה בעניינו. לאור זה, הליך השימוע הוא למעשה מעין הליך שיפוטי.

בהקשר זה, יש לצטט את ההנחיות לחוק, ומתוך כך תובהר יותר כוונת המחוקק שהחליט על הליך השימוע: "אחריות כבדה מוטלת על כל מי שבא להחליט על הגשת כתב אישום פלילי נגד אדם, בייחוד בעבירות בעלות אופי חמור ועבירות שיש עמהן קלון. יש אשר אפילו זיכוי בדין, אין בו כדי להיטיב נזק, שנגרם מתוך אישום שלא היה יסוד לו. הגם שכל נאשם מוחזק חף מכל עבירה, ואף יהיה לו 'יומו בבית המשפט' להתגונן כלפי האשמה המיוחסת לו, אין להתעלם מכך כי הליכי משפט דרכם להתמשך ולהסתעף, ולא אחת אף להתפרסם, ויש עמם לא אחת גם משום עינויי דין ונפש. כמו כן, יתר זהירות בהגשת כתבי אישום עשויה, בראייה כוללת, להפחית את העומס על המערכת, וזאת בשל ניהול מספר פחות של תיקים".

החוק קובע כי מהרגע שהוכרז על שימוע, לרשות החשוד עומדים 30 יום להיערך ולהכין את טיעוניו בכתב. במקרה של נתניהו, מדובר יהיה בטרם הבחירות, ומכאן טענת הגורמים כי מדובר בעובדה שעשויה להשפיע במישרין או בעקיפין על מערכת הבחירות.

עוד יש לדעת כי בעוד השימוע בעניינים של נאשמים 'מן השורה' נערך מול פרקליטים בדרג נמוך, כשמדובר באישיות בכירה – רמת הייצוג משתנה. בכל התיקים בתיקים בהם הנאשם הוא אישיות בעלת עניין לציבור, או איש ציבור – השימוע נעשה בעל פה מול פרקליט המחוז. אך במקרה שהנאשם הוא ראש ממשלה, השימוע יתבצע מול היועץ המשפטי לממשלה, המייצג את חברי הממשלה. במקרים מסוימים השימוע ייערך מול פרקליט המדינה.

בכל שימוע רגיל, הנוהל הוא שלפני השימוע ובמהלכו, מועברים לצדדים כל פרטי החקירה. עם זאת, צפוי כי בתיקי נתניהו, היועץ לא יעביר לנאשמים השונים את חומרי החקירה עד לאחר הבחירות, זאת לאור הפרסומים כי פרקליטיו של ראש הממשלה טענו כי עובדה זו עשויה להשפיע על מערכת הבחירות.

עוד יש לדעת, כי בהינתן ומדובר בעניין מאוד רגיש שאכן עשוי להשפיע רבות, ובהינתן שמנדלבליט ליווה את כל התהליך באופן צמוד, יש להניח שהסבירות שפרקליטי נתניהו יהפכו את ההחלטה היא מאוד נמוכה. לכן, השימוע נחשב דה-פקטו כמעין 'משפט מקדים', וממילא, היועץ המשפטי לממשלה ייחשב כמעין שופט בהליך השימוע.