"אמא, משעמם לי!" על ספקי התעסוקה של הבית

"אמא, משעמם לי!".

"תחפש לך משחק ותשחק".

"אבל אמא, שיחקתי כבר בכל המשחקים. הם משעממים אותי".

"אולי תצייר? אולי תשחק בלגו?".

"לא, זה משעמם אותי! אני לא רוצה לשחק".

"אז מה אתה רוצה ממני?! (היא כבר צועקת...), שיגעת אותי. כל יום, כל היום, אותו סיפור. משעמם לי, משעמם לי".

יש אמא שלא מכירה את התופעה הזו?

מה באמת צריכים לעשות? האם אני, אמא, צריכה להיות רכזת חברתית האחראית על משחקי חברה, או אולי להיות צוות הווי ובידור של הילדים שלי כדי שלא ישעמם להם?

הרבה אימהות חושבות שהן צריכות "לשבור את הראש" ולמצוא תעסוקות לילדים למגדול ועד קטן.

הילדים הקטנים כבר שיחקו בכל המשחקים, וכל המשחקים שיש בבית ממש משעממים, ולגדולים יותר פשוט אין מה לעשות בבית. הם ממש משועממים, עד כדי כך שהם צריכים כל יום ללכת לחבר אחר ולהסתובב, כי בבית משעמם! גם זה לא היית רוצה שיקרה.

אנחנו אימהות דואגות, אכפתיות, שמרגישות שאנחנו אחראיות על הכל (גם על האושר של הילדים שלנו...), ומנסות ברוב טובנו למצוא להם תעסוקה. אך גם אם מצאנו - זה עזר בדיוק לכמה דקות, ושוב הילד מגיע ומנדנד, "אמא סיימתי, משעמם לי עכשיו"... וגם אם היום הזה עבר בשלום - יש גם מחר...

אז מה עושים?

דבר ראשון, תדעי שהילדים שלך אחראים למצוא תעסוקה לעצמם, ואין את אחראית לכך!

ב"ה, לאחריות של לקנות להם משחקים, דיסקים, צבעים, טושים וכו' בטח כבר דאגת, ולא חסר בבית שום דבר. מה נשאר? שהילד שלך יתעניין בהם? זאת האחריות שלו.

דבר שני, תנהיגי כלל בבית שלך: "בבית שלנו לא יושבים בלי לעשות שום דבר".

ממילא את משדרת כל הזמן שאין אפשרות של "להשתעמם". הרבה פעמים ילדים יושבים בחוסר מעש, שהוא עצמו מביא לשעמום (אחרי כמה דקות של בטלה מתחיל המשפט "אמא, משעמם לי"), ובטלה מביאה לידי מריבות, הצקות וכו'.

תדאגי שהילדים יהיו עסוקים תמיד. אם אחרי שראית ילד יושב בטל, ואמרת לו את הכלל "בבית שלנו לא יושבים בלי לעשות כלום", הוא אומר לך "אין לי מה לעשות, משעמם לי" - אל תנסי לפתור לו את הבעיה. הרי ממילא כל הזמן הצעת כל מיני תעסוקות, וזה לא עזר. השתמשי בברירה הטבעית.

הגידי לו: "יואב, תראה, חמוד. בבית שלנו לא יושבים בלי לעשות כלום. אני מבקשת שתמצא תעסוקה לעצמך ב-4 דקות הקרובות, ואם זה קשה לך - אני אצטרך לתת לך תעסוקה שאני אחליט... (בנימת צחוק, שהוא יבין שהתעסוקה שתבחרי בשבילו לא תשתלם לו כל כך, ואז הוא יאלץ למצוא לעצמו).

(ראי מאמר מפורט על הברירה הטבעית).

בדרך כלל, כשהילד שלך יראה שאת מתכוונת ברצינות - באופן מפתיע, הוא ימצא לעצמו תעסוקה.

אם הוא בכל זאת יתעקש - בחרי בשבילו תעסוקה שתחליטי, אפילו לשחק במשחק מסוים, לעזור לך במשהו שאת עושה וכו'.

חשוב לציין שמדובר בילדים שבדרך כלל מתקשים למצוא לעצמם תעסוקה, ומשתעממים באופן קבוע.

צעקות, גערות ועונשים לא מועילים ולא יועילו, וחבל! אם תקפידי להנהיג את הכלל הזה בבית, תראי שהילדים שלך יתרגלו שכך בבית שלנו, כמו כל דבר אחר, והם יאכפו את זה והעניין יכנס להרגל.

ילדים שבדרך כלל מוצאים תעסוקה ולא משתעממים, אם יבואו בתלונה שמשעמם להם - מובן שתציעי להם הצעות מעניינות שאולי לא חשבו עליהם, ואפילו יאתגרו אותם.

כשהילדים שלך יבינו שאמא לא אחראית לכך, וזו אחריות שלהם - הם ימצאו לעצמם תעסוקה וכיף בלי לבקש את עזרתך.

את עזרת להם לקחת אחריות ולדאוג לעצמם, מנעת כעסים וויכוחים מיותרים, וגם יהיה לך שקט ורוגע בבית כשהילדים שלך עסוקים, נהנים ושמחים.

בהצלחה!

יוכי דנחי – ייעוץ חינוכי ותמיכה רגשית לגננות ואימהות, מומחית למשמעת וסמכות Yd0548414745@imahut.org.il