יהדות ונצרות: האם בספר ירמיהו רשום שתהיה ברית חדשה?

הנוצרים טוענים כי בורא עולם עזב את עם ישראל בשל חטאיהם, ובחר בהם, הנוצרים, להיות לו לעם וכרת עימם ברית חדשה. כהוכחה לצדקת דבריהם, הם מביאים את הנאמר בספר ירמיהו פרק ל"א, בו מזכיר ירמיהו הנביא במפורש את הברית החדשה.

האמנם? עיון קצת מעמיק בפסוקים, אותם מצטטים הנוצרים בעצמם, מוכיח את טענותיהם השקריות.

כה נאמר בספר ירמיהו פרק י"א: "(ל) הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְכָרַתִּי אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה׃ (לא) לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר-הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם ה' (לב) כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם ה' נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹקים וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם׃ (לג) וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת ה' כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם נְאֻם ה' כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד".

קשה להבין כיצד מעיזים הנוצרים להשתמש בפסוקים אלו כהוכחה לטענתם, בעוד כל אחד שיתעמק מעט בפסוקים אלו יראה כי כתוב שם בדיוק להיפך. בפסוקים אלו נכתב באופן גלוי שהקב"ה יכרות ברית חדשה עם עמו ישראל בני האבות. הוא לא יעזוב אותם ויכרות ברית עם אנשים חדשים אלא יהיה זה אותו עם אשר הקב"ה כרת ברית עם אבותם, וכעת יחזור ויכרות עם בניהם.

על כך יש לשאול: האם הנוצרים הם בני אברהם, יצחק ויעקב? האם הברית הקודמת היתה עם אבותם?! מדוע הם טוענים כי הם יזכו לכרות את הברית עם הבורא?

כמו כן, בברית זו נאמר שהקב"ה יכתוב את בתורה על ליבנו: "כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל... נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה". מכאן השאלה זועקת ועולה: האם הדת הנוצרית שומרת את מצוות התורה? בנוסף, בפסוק מצוין "תורתי", ולא מובן ממנו שתהיה תורה אחרת.

יותר מכך: בפסוקים אלו נאמר באופן מפורש שה' יסלח לעוונותינו כאשר יכרות עימנו ברית חדשה: "כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד". מפתיע מאוד כיצד הנוצרים משתמשים בפסוקים אלו כדי לטעון את טענתם הקבועה כי בגלל עוונותינו הקב"ה לא סלח לנו ובחר במקומנו המשך אחר לעם ישראל. והרי פסוקים אלו בעצמם דוחים על הסף את כל טענת הנוצרים.

כמו כן, יש לשים לב כי פסוקים אלו נאמרו כנבואת נחמה לעם ישראל. לשם כך יש להסתכל בכל הפרק כולו, ולא רק בפיסקה זו, כדי להבין את ההקשר בהם נאמרו פסוקים אלו. כה מובא בראש הפרק: "כה אמר ה' מצא חן במדבר... הלוך להרגיעו ישראל... ואהבת עולם אהבתיך... עוד אבנך ונבנית... עוד תטעי כרמים בהרי שומרון". בפרק ל"א, מנבא ירמיהו הנביא לעם ישראל שהקב"ה עוד יגאלם וישיבם לארץ ישראל, והם יזכו לטעת כרמים בהרי השומרון. בעוד הנוצרים טוענים שהקב"ה עזב את עם ישראל, אותו פרק מציין במפורש שעם ישראל מצא חן במדבר והקב"ה יזכור לו את אהבת נעוריו. עוד יש לשאול: האם הנוצרים היו במדבר?! האם הם הלכו אחרי הקב"ה במשך 40 שנה?! ממשיך הנביא וקורא: "שובי בת ישראל שובי אל ערייך אלה" - למי הכוונה שישוב? האם לאלו שאף פעם לא היו בארץ ישראל?! בהמשך הפסוקים קורא הנביא בשם ה' שהקב"ה אוהב את בניו "אהבת עולם", אהבה נצחית שלעולם לא תיפסק ולא תתחלף.

מן האמור עולה כי דווקא פרק זה, אותו מצטטים הנוצרים כהוכחה לברית חדשה שיכרות עמם הקב"ה – דווקא הוא מבליט לעין כל את שקרם של הנוצרים. עלינו רק לקרוא את הפסוקים ולהתבונן בהם. אמנם מדובר בברית חדשה, אך בו זמנית מובהר כי הברית הישנה לא מאבדת תוקף.

נותר רק להסביר: אם כן, מהי הכוונה ב"ברית החדשה" שהקב"ה יכרות עם עמו ישראל? התשובה על כך היא שהקשר בין עם ישראל לקב"ה מתואר בנביאים כברית נישואין. עם ישראל חטא ולא קיים את חלקו בברית, ועל כן כאשר ישוב לארץ ישראל, יחדש עימם בורא עולם את הברית העתיקה, ויהפוך אותה לברית יציבה, שלא תופר עוד לעולם.