קבלת קהל ועיסוק בתורה: איך נראה פורים בבית גדולי הדור?

כיצד חוגגים גדולי הדור את חג הפורים? ליקטנו עבורכם את סדר יומם של חלק מגדולי הדור.

הרב חיים קנייבסקי

פורים בביתו של הרב חיים קנייבסקי: הרב, המכונה 'שר התורה', הוא תושב בני ברק, ועל כן חוגג את חג הפורים ביום חמישי. הרב קנייבסקי שומע את קריאת המגילה בבית הכנסת 'לדרמן'. ביום הפורים, לאחר תפילת מנחה המתקיימת בשעה 12:30, ניתן לגשת אל הרב להתברך בבית הכנסת 'לדרמן'. לאחר שאלפים עוברים על פניו לקבלת ברכה, עורך הרב את סעודת הפורים בביתו, בהשתתפות מספר מצומצם של מקורבים ובני משפחה.

חכם שלום כהן

פורים בביתו של חכם שלום כהן, נשיא מועצת חכמי התורה וראש ישיבת פורת יוסף: חכם שלום כהן, תושב ירושלים, חוגג את חג הפורים ביום שישי. הוא משתתף בקריאת המגילה בהיכל הישיבה הגדולה 'פורת יוסף' שבראשותו, ויקבל קהל השנה ביום הפורים (שישי) בשעות: 10:00-12:00 בצהריים, ומיד לאחר תפילת מנחה יערוך בביתו את סעודת פורים.

הרב גרשון אדלשטיין

ראשי ישבת פוניבז', הרב גרשון אדלשטיין, הוא תושב בני ברק, ועל כן חוגג את חג הפורים ביום חמישי. הרב יקבל קהל בביתו ברחוב ראב"ד 17 בבני ברק ביום חמישי מהשעה 11:00 בבוקר ועד תפילת מנחה.

יצוין כי לפני 20 שנה, בו' אדר תשנ"ט, התעטפה ישיבת פוניבז' באבל כבד, כאשר נפטר ראש הישיבה, רבי דוד פוברסקי זצ"ל. בשל כך, פסק הרב אדלשטיין כי בחג הפורים שחל בתוך 30 ימי האבל, יש לערוך סדר לימוד בליל פורים בהיכל הישיבה.

מאז ועד היום מתקיים סדר הלימוד בהיכל הישיבה, והמחזה מרהיב ומרנין – 700 תלמידים שוקדים על לימודם בהיכל בית המדרש. מאז, ישיבות רבות עורכות סדר לימוד בליל הפורים, ומקיימות בכך את הדברים הכתובים אודות גודל לימוד תורה בליל פורים: "כל העוסק בתורה בין מגילה דלילה למגילה דיומא, מובטח לו שהוא בן עולם הבא".

הרב יצחק יוסף

הרב יצחק יוסף, הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הוא תושב ירושלים וחוגג את חג הפורים ביום שישי. הרב יצחק יוסף שומע את המגילה בישיבת 'חזון עובדיה' בשכונת רוממה בירושלים, ולאחר מכן מקבל קהל בהיכל הישיבה. אין קבלת קהל כלל בביתו של הראשון לציון.

האדמו"ר מגור

האדמו"ר מגור חוגג את חג הפורים ביום חמישי, כתושב ירושלים. האדמו"ר משתתף בקריאת מגילה בבית מדרשו הגדול ברחוב ירמיהו בירושלים. את הטיש עורך האדמו"ר בליל שבת, בשילוב 'טיש יאהרצייט' לאדמו"ר מגור זצ"ל, בעל ה'פני מנחם'.

הרב שמעון בעדני

הרב שמעון בעדני, חבר מועצת חכמי התורה, חוגג את חג הפורים ביום חמישי. הרב קורא את המגילה בבית המדרש 'אור החיים' ברחוב רבי עקיבא בבני ברק, לאחר מכן שב למעונו ועוסק בתורה.

ביום הפורים נוהג הרב בעדני להתפלל שחרית בהנץ החמה, ולאחר מכן שב לביתו. הרב מקבל קהל במשך הבוקר עד לזמן תפילת מנחה. את סעודת הפורים הוא עורך בבית חתנו, הרב אליהו יפת, בהשתתפות בניו וחתניו ובני משפחותיהם.

הרב בעדני נוהג להקריא במהלך סעודת הפורים את דברי הרמב"ן בפירושו על פרשת בא: "שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם נסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצוות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו עונשו, הכלה גזירת עליון וכו'". בסיום הסעודה מקפיד הרב לברך את כל צאצאיו, כשהוא מזכיר שם אחר שם, ומציין כי "זו היא שעת רצון".

לאחר הסעודה, המתמשכת עד אחר צאת הכוכבים, מתפלל הרב תפילת ערבית, וקורא שוב את המגילה – זאת כדי לצאת ידי חובת שיטת ה'חזון איש', הסובר כי כיוון שבני ברק סמוכה לתל אביב-יפו, שהיתה מוקפת חומה בימי יהושע, יש לקיים את מצוות הפורים גם בט"ו באדר.

הרב עובדיה יוסף זצ"ל

כאשר היה הרב עובדיה יוסף זצ"ל גר בתל אביב, היה נוהג לערוך את חג הפורים גם בט"ו באדר, זאת כיוון שהיא סמוכה לעיר יפו. שהוא ספק מוקף חומה מימות יהושע בן נון. על כן נהג לקרוא את המגילה ביום ט"ו בלא ברכה.

בשעת סעודת פורים היה הרב עובדיה זצ"ל מניח ידו על פיו, והיה נושף בה והיה צליל כמו חצוצרה. בני משפחתו מספרים כי זוהי הפעם היחידה שהרב היה משתעשע בדברים. מיד לאחר הסעודה היה חוזר ללימודו, כאשר קודם לכן הוא היה הולך לישון כמה דקות שהיין יפוג (כמבואר בספרו חזון עובדיה).

כאשר קרא את המגילה בביתו, היה נוהג להוציא בברכות את אשתו ובני ביתו.

הרב שטיינמן זצ"ל

בשנותיו האחרונות, רכש הרב שטיינמן מגילת אסתר מהודרת במיוחד. כן עודד הרב את סדר הלימוד שנערך בישיבת 'ארחות תורה' בליל פורים. לאחר גמר הלימוד, נהגו מאות בחורי הישיבה להיכנס אל הרב, וקיבלו ממנו כוסית יין.

"ברוך ה' שיש בחורים שגם הלילה יושבים ולומדים", אמר הרב שטיינמן עם גמר הלימוד. "מי יודע כמה זה נחשב בשמיים כמה זכויות זה מוסיף לעם ישראל". הרב הוסיף ואמר: "יש כאלה חושבים שזה 'עבירה' ללמוד הלילה. אני מסכים לקחת על עצמי את ה'עבירה' הזו".

באחת השנים, הרב היה חלש מכדי להשתתף בשיחה המסורתית לתלמידי הישיבה בליל פורים, ועל כן שלח את המכתב הבא. במכתבו, כתב הרב: "לבני ישיבתנו היקרים הי"ו, כבר דיברנו כמה פעמים  על הזכות שנפלה בחלקכם ללמוד תורה בליל פורים, שהוא יום של קבלו מאהבה, (ובשנה זו קשה לי להשתתף עמכם בשמחתכם) והנני לברככם שתזכו בזכות זה לעלות מאד בתורה ויראת שמים כל אחד לפי מדרגתו, ותצליחו ברוחניות וגשמיות".

הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל

בשעתו, כשנוצרה הדילמה לגבי תושבי רמות, באיזה יום הם אמורים לחגוג את פורים, נפוצו בקרב הציבור שתי דעות שונות. האחת היא של ה"מנחת יצחק" - שהיה באותה תקופה הראב"ד של העדה החרדית, שפסק שרמות אינה חלק מירושלים, וממילא התושבים צריכים לחגוג את פורים בי"ד. לאידך, עמד הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל מן העבר השני ופסק שהיות ואת המסים משלמים תושבי רמות לעיריית ירושלים, הרי הם נחשבים בני ירושלים וצריכים לחגוג את פורים בט"ו.

עם זאת, סירב הרב להפיץ את פסיקתו. כאשר שאלוהו מדוע הוא לא מפרסם את הפסק, והרי תושבי רמות שחוגגים בי"ד, עלולים להיכשל לכאורה בכך שהם לא יוצאים ידי חובת פורים לשיטתו. על כך השיב הרב אוירבך בצחות לשונו ובענוותנותו היתירה: "הרי יש חיוב על אדם להקשיב למרא דאתרא שלו. אם כן, אם תושבי רמות מקבלים את דעתי שהם חלק מירושלים - אם כן עליהם לציית לדעתו של הראב"ד הרב ווייס. ובהיות שהם צריכים להקשיב לרב ווייס, הריהם צריכים לחגוג פורים בי"ד"...

כן היה נוהג הרב שלמה זלמן זצ"ל לתת סכום כסף זכר למחצית השקל למוסדות תורה או לעניים בני תורה. אלו שאין פרנסתם מצויה בידם.