אמונה
מי הכי אוהב אותך בעולם? דברי חיזוק לאדם המיואש
האם אהבת ה' את עם ישראל היא אהבה התלויה בדבר? ומהי ההצלחה הגדולה ביותר של היצר על האדם? מקבץ חיזוקים מהכתובים על גודל אהבת ה' את עמו ישראל
- הרב יעקב ישראל לוגסי
- פורסם י"ז אדר ב' התשע"ט |עודכן
(צילום: shutterstock)
פְּרָט זֶה שֶׁאַהֲבַת ה' לָאָדָם הִיא לְלֹא גְּבוּל וְאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּשׁוּם דָּבָר, חָשׁוּב מְאֹד לְהַאֲמִין בּוֹ וּלְדַעְתּוֹ. וְהִנֵּה אָנוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם "אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ, חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ", וּלְאַחַר מִכֵּן מְבָרְכִים בְּכָל יוֹם בְּשֵׁם וּמַלְכוּת "אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל", "הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה". וּבְכַוָּנָה מְכֻוֶּנֶת סִדְּרוּ לָנוּ חֲכָמִים לוֹמַר כָּל זֶה לִפְנֵי שֶׁתִּקְּנוּ לָנוּ לוֹמַר "פְּסוּקֵי "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ...", שֶׁבָּהֶם מִתְבָּאֶרֶת הַמִּצְוָה לֶאֱהֹב אֶת ה' בְּכָל לְבָבֵנוּ וּבְכָל נַפְשֵׁנוּ, וְהַיְנוּ מִשּׁוּם שֶׁכְּדֵי שֶׁנַּצְלִיחַ לְהַשְׁרִישׁ בְּקִרְבֵּנוּ אַהֲבַת ה' לְאָהֳבוֹ בְּכָל לִבֵּנוּ- עָלֵינוּ קֹדֶם לְהַשְׁרִישׁ בֶּאֱמוּנָתֵנוּ אַהֲבַת ה' אֵלֵינוּ, וְכַמָּה שֶׁיּוֹתֵר תִּקָּבַע בְּלִבֵּנוּ הָאֱמוּנָה כִּי ה' אוֹהֲבֵנוּ- כָּךְ נוּכַל לְהַחֲזִיר בְּאוֹתָהּ מַטְבֵּעַ לֶאֱהֹב אֶת ה', וְלָכֵן מַאֲרִיכִים אָנוּ בְּ"אַהֲבַת עוֹלָם" לוֹמַר: "חֶמְלָה גְדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ" וְכוּ' וְכוּ'.
וּלְעוֹלָם לֹא נוּכַל לְקַיֵּם מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ" וְכוּ' מִבְּלִי שֶׁיְּהֵא בָּרוּר לָנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֲבֵנוּ אַהֲבַת עוֹלָם בְּכָל מַצָּב שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בּוֹ, שֶׁהֲרֵי אִם יַחְשֹׁב אָדָם שֶׁבְּמַצָּב מְסֻיָּם הוּא שָׂנאוּי אֵצֶל ה', הֵיאַךְ יָבֹא לְאַהֲבָתוֹ? וְכִי יוּכַל אָדָם לֶאֱהֹב אֶת חֲבֵרוֹ כְּשֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ שׂוֹנְאוֹ?! וְהֵיאַךְ, אִם כֵּן, יְקַיֵּם הָאָדָם מִצְוַת אַהֲבַת ה' כְּשֶׁחוֹשֵׁד הוּא בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁשּׂוֹנְאוֹ?
וְנִתְבּוֹנֵן, הֲלֹא זֶה בָּרוּר שֶׁמִּצְוַת "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" הִנָּהּ מִצְוָה שֶׁנִּצְטַוִּינוּ עָלֶיהָ גַּם בְּמַצָּבִים שֶׁנּוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ, שֶׁנּוֹטֵל אֶת מָמוֹנְךָ, וּבְכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ, שֶׁהֲרֵי זוֹ הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל "בְּכָל לְבָבְךָ" וְגוֹ', וְזֶה הֲרֵי מֻנָּח פָּשׁוּט, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לֶאֱהֹב אֶת מִי שֶׁנִּרְאֶה לוֹ כְּשׂוֹנְאוֹ, וּבִפְרָט לְזֶה שֶׁמֵּרֵעַ לוֹ, מַפְסִידוֹ, מְבַיְּשׁוֹ אוֹ מַזִּיקוֹ. הֲיִתָּכֵן לֶאֱהֹב אֶחָד שֶׁכָּזֶה?! וְאִם כֵּן, הֵיאַךְ תְּחַיְּבֵנוּ הַתּוֹרָה לֶאֱהֹב לַה' גַּם בְּמַצָּב שֶׁנּוֹטְלִים אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ, מָמוֹנֵנוּ, וּבְכָל מַצָּב אַחֵר קָשֶׁה שֶׁבְּחַיֵּי הָאָדָם? וְכִי מַלְאָכִים אֲנַחְנוּ?!
בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר, שֶׁאִם צִוְּתָה הַתּוֹרָה עַל כָּךְ, אִם כֵּן יֶשְׁנָהּ אֶפְשָׁרוּת לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ, וְהֵיאַךְ? רַק מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁכָּל הַנַּעֲשֶׂה אִתָּנוּ הוּא מֵאַהֲבַת עוֹלָם שֶׁל הַבּוֹרֵא כְּלַפֵּינוּ וּמִתּוֹךְ חֶרְדָתוֹ עַל טוֹבָתֵנוּ, וּלְכָךְ, גַּם כְּשֶׁנּוֹקֵט הוּא אִתָּנוּ בְּמִדַּת הַדִּין הַקָּשָׁה, הַכֹּל נַעֲשֶׂה מִתּוֹךְ אַהֲבָה וַחֲרָדָה עַל גּוֹרָלֵנוּ הַטּוֹב, וְאִם כֵּן לֹא תִּכּוֹן מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ" לְלֹא אֱמוּנַת "אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ". אִם כֵּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁ"אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ" מְצִיאוּתִית, חַיָּה וְקַיֶּמֶת גַּם בִּזְמַן שֶׁל גְּזֵרוֹת "נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ" וְכַיּוֹצֵא, דְּאִם לֹא כֵן אֵיךְ נְקַיֵּם אָז "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ" הַתְּלוּיָה בְּהֶכְרֵחַ בְּ"אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ"?!
וּכְמוֹ כֵן בָּרוּר הוּא שֶׁמִּצְוַת "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ" אֵינָהּ בְּטֵלָה לְאַחַר שֶׁאָדָם חָטָא, דְּהֵיכָן מָצִינוּ פְּטוּר מִמִּצְוַת אַהֲבַת ה' לְאַחַר שֶׁאָדָם חָטָא? בְּמֵילָא יְחַיֵּב הַדָּבָר לְהַאֲמִין שֶׁכְּמוֹ כֵן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב לָאָדָם גַּם לְאַחַר שֶׁחָטָא, דְּאִם לֹא כֵן, כָּאָמוּר, הֵיאַךְ יְחַיְּבוּנוּ לֶאֱהֹב אֶת ה' בְּכָל לְבָבֵנוּ וּבְכָל נַפְשֵׁנוּ בִּזְמַן שֶׁיּוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵינוֹ אוֹהֲבֵנוּ? הֲלֹא לֹא נוּכַל לְקַיֵּם מִצְוָה כָּזוֹ! אֶלָּא בְּוַדַּאי שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לְקַיְּמָהּ מִתּוֹךְ הַנָּחָה שֶׁה' אוֹהֲבֵנוּ, וְאִם כֵּן, מֵאַחַר וּמִצְוָה זוֹ לְאַהֲבָה אֶת ה' קַיֶּמֶת גַּם לְאַחַר שֶׁחָטָא אָדָם, כְּמוֹ כֵן בְּהֶכְרֵחַ קַיֶּמֶת אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵלֵינוּ גַּם בְּמַצָּב כָּזֶה.
וְסָעִיף זֶה הוּא מִסְּעִיפֵי הָאֱמוּנָה, וְאַל נַחְשֹׁב שֶׁקַּל הוּא לִקְנוֹתוֹ, דִּכְמוֹ שֶׁהָאֱמוּנָה קָשֶׁה לִקְנוֹתָהּ בְּמוּחָשִׁיּוּת מִפְּנֵי הַטֶּבַע הַמַּכְחִישָׁהּ- כֵּן סָעִיף זֶה הַטֶּבַע מַכְחִישׁוֹ, לִהְיוֹת הָאָדָם מֻרְגָּל לְהֵחָשֵׁב כְּשָׂנאוּי כַּאֲשֶׁר מַמְרֶה הוּא פִּי חֲבֵרוֹ, וְקָשֶׁה לוֹ לְהַבִּיט הֶבֵּט אַחֵר כְּלַפֵּי הַבּוֹרֵא כַּאֲשֶׁר מַמְרֶה הוּא אֶת פִּיו, וְהָאֱמֶת דְּאֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא זָז מֵחִבָּתוֹ וְאַהֲבָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל גַּם כְּשֶׁמַּמְרִים וּמַכְעִיסִין לְפָנָיו, כַּמּוּבָא בְּרַשִׁ"י פָּרָשַׁת בָּלָק עַל הַפָּסוּק "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל וְגוֹ'", וְאַף שֶׁמַּעֲנִישׁ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְאֵינוֹ מְוַתֵּר- אֵין זֶה עַל חֶשְׁבּוֹן אַהֲבָתוֹ לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
סִבַּת רִבּוּי הַצָּרוֹת בְּעִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא, וּבִפְרָט צַעַר הָעֲנִיּוּת
וּבִפְרָט בְּעִדַּן עִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא אִיתָא (בחגיגה ה ע"א): "כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ בְּהֶסְתֵּר פָּנִים, אֵינוֹ מֵהֶם". כְּלוֹמַר, כָּל מִי שֶׁלֹּא נוֹטֵל חֵלֶק בְּיִסּוּרֵי חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, יֵשׁ לוֹ לְחַפֵּשׂ בַּיִּחוּס שֶׁלּוֹ אִם מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל הוּא, לְפִי שֶׁהַגְּאֻלָּה תָּבֹא לְזֶרַע יִשְׂרָאֵל, וְהַסִּימָן לְכָךְ לִהְיוֹת מְבֻשָּׂר הָאָדָם בַּזְּכִיָּה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ שֶׁל "וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים", הוּא דַּוְקָא זֶה שֶׁלּוֹקֶה בְּהֶסְתֵּר פָּנִים.
עוּגָה מָרָה מִתְפָּרֶסֶת לִפְרוּסוֹתֶיהָ בְּעִדַּן עִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא. כָּל אֶחָד אֲשֶׁר הוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל נוֹטֵל פְּרוּסָה כָּל שֶׁהִיא מֵעוּגָה מָרָה זוֹ, וְהֵם הַיִּסּוּרִים לִקְרַאת הַמַּתָּנָה הַטּוֹבָה שֶׁהִיא הַגְּאֻלָּה, וּבִפְרָט יִסּוּרֵי הָעֹנִי וְהַדַּחֲקוּת, וְכַנֶּאֱמַר (צפניה ג, יב): "וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל".
וְרָאִיתִי בְּדִבְרֵי הַחִידָ"א (ואכת"י), שֶׁהַסִּבָּה שֶׁיִּתְיַסְּרוּ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר בְּעִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא הוּא עַל מְנָת לְהַכְנִיעָם וְלִשְׁבֹּר גַּאֲוָתָם כְּדֵי שֶׁבְּכָךְ יִהְיוּ רְאוּיִים לַמַּתָּנָה הַטּוֹבָה שֶׁל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, דְּאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְגַדְלוּת וְלִשְׁלֵמוּת שֶׁכָּזוֹ שֶׁנִּזְכֶּה לָהּ בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ מִבְּלִי שֶׁתִּקְדַּם לָהּ כְּנִיעָה אֲמִתִּית, וְאֵין לְךָ דָּבָר הַמַּכְנִיעַ וּמַשְׁפִּיל כְּמוֹ יִסּוּרֵי הָעֹנִי וְהַהִצְטָרְכוּת לַבְּרִיּוֹת, וְהוּא מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה מַהוּתָהּ הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, וְנִדְרָשׁ לְכָךְ הֲכָנָה מִצִּדֵּנוּ לְהַכִּיר שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ, וּבְאֶמְצָעוּת הָעֲנִיּוּת בְּנָקֵל זוֹכֶה הָאָדָם לְדַעַת זוֹ שֶׁאֵין לוֹ מִשֶּׁלּוֹ כְּלוּם, וְכֻלּוֹ תָּלוּי בַּבּוֹרֵא.
וְעוֹד רָאִיתִי טַעַם נוֹסָף לָעֲנִיּוּת דַּוְקָא מִסֵּפֶר "תִּקּוּנֵי הַזֹּהַר", שֶׁלִּקְרַאת הַגְּאֻלָּה יָמִיר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת עֹנֶשׁ הַמָּוֶת אֵצֶל רַבִּים- בַּעֲנִיּוּת, שֶׁהֶעָנִי חָשׁוּב כְּמֵת. וְהַדָּבָר בְּיָמֵינוּ כָּל כָּךְ אֲמִתִּי, שֶׁהֲרֵי רוֹאִים אָנוּ בְּדוֹרֵנוּ בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה לָרֹב שֶׁבֶּעָבָר עָבְרוּ עַל כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין, וְהִנֵּה זֶה עַתָּה שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אֲזַי כְּכַפָּרָה עַל חִיּוּבָם בְּמִיתוֹת בֵּית דִּין, הִיא הָעֲנִיּוּת הַמְזַכֶּכֶת וּמְצָרֶפֶת בְּיוֹתֵר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (שמו"ר לא, יא): "כָּל הַיִּסּוּרִים בְּכַף מֹאזְנַיִם אַחַת וְהָעֲנִיּוּת בְּכַף שְׁנִיָּה- מַכְרַעַת אֶת כֻּלָּם". וְעוֹד שָׁם: "כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא עֲנִיּוּת", וְלָכֵן עֲנִיּוּת הִיא שֶׁנִּמְנֵית בָּרִאשׁוֹנָה לָאַרְבָּעָה שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים שֶׁהִנָּם חֲשׁוּבִים כְּמֵת, לְפִי שֶׁהִיא הַקָּשָׁה שֶׁבְּכֻלָּם (הגר"ח קנייבסקי שליט"א).
הַפּוֹתֵחַ יָד לְקַבֵּל פּוֹשְׁעִים וְחַטָּאִים
מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא פ' ניצבים ג', תנא דבי אליהו רבה פרק ל"א) גַּבֵּי יְחֶזְקֵאל, שֶׁבָּאוּ זְקֵנִים מִזִּקְנֵי יְהוּדָה וְאָמְרוּ לוֹ: עֶבֶד כֹּהֵן מַהוּ שֶׁיֹּאכַל בִּתְרוּמָה? וְאָמַר לָהֶם מֻתָּר, שֶׁהֲרֵי הוּא קִנְיַן כַּסְפּוֹ. שְׁאָלוּהוּ עוֹד: וְאִם שִׁחְרְרוֹ רַבּוֹ, מַמְשִׁיךְ לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה? אָמַר לָהֶם לָאו, דְּכֵיוָן שֶׁשִּׁחְרְרוֹ נִסְתַּלְּקָה אַדְנוּתוֹ מֵעָלָיו. אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, גַּם אָנוּ נִשְׁתַּחְרַרְנוּ מֵעֻלּוֹ יִתְבָּרַךְ וּמֵאַדְנוּתוֹ. אָמַר לָהֶם יְחֶזְקֵאל בִּדְבַר ה' (יחזקאל כ, לג): "חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹקִים אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם", וְכִי בְּכֶסֶף נִמְכַּרְתֶּם לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא?! וּמַמְשִׁיךְ שָׁם וְאוֹמֵר: "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן".
הֲרֵי שֶׁמִּצַּד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְעוֹלָם פְּתוּחָה הַיָּד לְקַבֵּל פּוֹשְׁעִים וְחַטָּאִים, וְאֵין מְנִיעָה מִצִּדּוֹ יִתְבָּרַךְ מִלְּקַבֵּל שׁוּם אָדָם וְגַם לְאַחַר מַצָּבוֹ הַיָּרוּד בְּיוֹתֵר, כַּמּוּבָא בַּחֲזַ"ל שֶׁתְּפָסוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט לְהַחֲזִירוֹ בִּתְשׁוּבָה, וְגַם גַּבֵּי אֱלִישָׁע שֶׁיָּצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה 'שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים חוּץ מֵאַחֵר'- אִיתָא בַּשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ שֶׁלֹּא הָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁאִם הָיָה שָׁב לֹא הָיָה מִתְקַבֵּל, אֶלָּא שֶׁעֲווֹנוֹתָיו גָּרְמוּ לוֹ שֶׁיִּוָּצֵר לוֹ כָּזֶה מַחְסוֹם נוֹרָא לִתְשׁוּבָתוֹ עַד שֶׁתֵּצֵא בַּת קוֹל בְּמַאֲמָר כָּזֶה, אוּלָם אִם בְּכָל זֹאת הָיָה מִתְעַקֵּשׁ, בְּוַדַּאי שֶׁהָיָה מִתְקַבֵּל כִּמְנַשֶּׁה שֶׁחָתַר לוֹ ה' חֲתִירָה. וּמְדֻיָּק הוּא בִּלְשׁוֹן הַבַּת-קוֹל: "שׁוּבוּ בָּנִים חוּץ מֵאַחֵר", דְּהַיְנוּ שֶׁהַבַּת-קוֹל מַכְרֶזֶת שֶׁמִּכֻּלָּם מְבַקֶּשֶׁת הִיא לָשׁוּב חוּץ מֵאַחֵר שֶׁמִּמֶּנּוּ אֵינָהּ מְבַקֶּשֶׁת, אוּלָם אֵין בְּמַשְׁמָעוּת זוֹ שֶׁאִם הוּא יִרְצֶה מֵרְצוֹנוֹ לָשׁוּב שֶׁלֹּא תִּתְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ.
וְכָתַב הָרַשְׁבָּ"א בְּחִדּוּשָׁיו (ח"א רמ"ב), דַּהֲלָכָה כְּדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּבֵין כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם בֵּין לֹא- קְרוּיִים "בָּנִים" (קידושין לו ע"א). דְּאַף שֶׁבְּכָל מָקוֹם רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה, הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה- בָּזֶה הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר.
וְהוּא הַנֶּאֱמָר בַּנָּבִיא (ישעיה מט, יד): "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַה' שְׁכֵחָנִי". וְעַל כָּךְ עוֹנֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: "הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ, גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ".
הַחֲשָׁד עַל ה' שֶׁהִנּוֹ נוֹטֵשׁ אֶת הַחוֹטֵא הוּא שֶׁקֶר גָּדוֹל,וּמֵבִיא לְעַצְבוּת וּלְיֵאוּשׁ
יֶשְׁנָם מַצָּבִים שֶׁ"צִּיּוֹן" סְבוּרָה שֶׁהִנֵּה "עֲזָבַנִי ה' וַה' שְׁכֵחָנִי", וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹנֶה שֶׁלְּעוֹלָם אֵין לָהּ לַחְשֹׁב כָּךְ, אֶלָּא זוֹ תְּחוּשַׁת הָאָדָם הַנּוֹבַעַת מִיֵּאוּשׁ, וְזֶה בְּעֶצֶם הַהַצְלָחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַיֵּצֶר- לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִקּוֹנוֹ, לְהַשְׁלִיט עָלָיו מַחֲשָׁבָה זוֹ שֶׁהִנּוֹ מָאוּס וּמְרֻחָק, וּבְמֵילָא נוֹפֵל הוּא לְעַצְבוּת וּלְהַרְגָּשַׁת רֵיקָנוּת, וּמְחַפֵּשׂ לְמַלֵּא חֶסְרוֹנוֹ בִּשְׁטוּתֵי דְעָלְמָא וְעַד הַחֲמוּרוֹת שֶׁבַּחֲמוּרוֹת, וּכְמוֹ שֶׁאֵרַע לֶאֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַבַּת-קוֹל.
וִידוּעָה הָאִמְרָה הַנְּפוֹצָה בְּשֵׁם רַבִּי אַהֲרֹן מִקַּרְלִין: אֵין מִצְוָה מְיֻחֶדֶת בַּתּוֹרָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וְאֵין עֲבֵרָה מְפֹרֶשֶׁת בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא לִהְיוֹת בְּעַצְבוּת, אוּלָם מַה שֶּׁהַשִּׂמְחָה יְכוֹלָה לְהוֹעִיל- שׁוּם מִצְוָה אַחֶרֶת אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהוֹעִיל, וּמַה שֶּׁהָעַצְבוּת יְכוֹלָה לַהֲרֹס- שׁוּם עֲבֵרָה אַחֶרֶת אֵינָהּ יְכוֹלָה לַהֲרֹס.
וּבָרוּר שֶׁאֵין לְךָ מַה שֶּׁיָּכוֹל לְהָבִיא לְעַצְבוּת כְּמוֹ מַחֲשֶׁבֶת הַיֵּאוּשׁ- מַחֲשֶׁבֶת "עֲזָבַנִי ה'", אוּלָם הַמַּאֲמִין שֶׁלְּעוֹלָם אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹטֵשׁ מַעֲשֵׂה יָדָיו וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ (במדבר כה, יד): "וְאַף כִּי יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי- סוֹף כָּל סוֹף יַחֲזֹר לְשָׁרְשׁוֹ". הַמַּאֲמִין בְּזֹאת- זֶה יֵשׁ לוֹ סִכּוּי לָשׁוּב, כִּי הַשִּׂמְחָה עֲדַיִן בִּמְעוֹנוֹ בִּהְיוֹתוֹ תּוֹלֶה תִּקְוָה בַּבּוֹרֵא שֶׁיְּקָרְבֵהוּ אֵלָיו וּמַאֲמִין כִּי עֲדַיִן יֵשׁ לַה' חֵפֶץ בּוֹ.
לְגֵרוּשׁ הָעַצְבוּת וּלְהַחֲזָרַת הַבִּטָּחוֹן בַּה' גַּם לְאַחַר הַחֵטְא,שֶׁמִּיָּד יָרוּץ הָאָדָם לְחַדְרֵי תוֹרָה וּתְפִלָּה וּ"בַאֲשֶׁר הוּא" יַעֲסֹק בָּהֶם
וְהָעֵצָה לְגָרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת שְׁטוּת אֵלּוּ שֶׁל עַצְבוּת וְיֵאוּשׁ, הוּא בְּכָךְ שֶׁהָאָדָם מַרְבֶּה בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה, וּבִמְיֻחָד לְאַחַר שֶׁנִּכְשַׁל בְּחֵטְא- הַתּוֹרָה סְגֻלָּתָהּ הָעֲצוּמָה לְשַׂמֵּחַ אֶת הָאָדָם, וְכַנֶּאֱמַר: "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב", "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ". הַתּוֹרָה מְשִׁיבָה אֶת הַנֶּפֶשׁ לְיִשּׁוּב הַדַּעַת וּמַצִּילָתָהּ מִשִּׁבּוּשׁ הַדַּעַת וּמִדֵּעוֹת הַמַּטְעוֹת אֶת הַנֶּפֶשׁ לְהוֹבִילָהּ לְעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, וְהַתְּפִלָּה מַחֲזִירָה לָאָדָם אֶת הָאֵמוּן בַּבּוֹרֵא לִהְיוֹת מַאֲמִין בּוֹ, שֶׁאָכֵן הַקֶּשֶׁר בֵּינוֹ לַבּוֹרֵא לֹא נֻתַּק וְלֹא יִנָּתֵק לְעוֹלָם.
וְאִם כֵּן, כַּמָּה מִן הַטָּעוּת לַחְשֹׁב כְּמוֹ שֶׁחוֹשְׁבִים הַמְשֻׁבָּשִׁים, שֶׁלְּאַחַר הַחֵטְא אֵין עֵרֶךְ לַתּוֹרָה וְלַמִּצְווֹת שֶׁלּוֹמֵד וּמְקַיֵּם, וְעוֹד מְבִיאִים רְאָיָה לְשִׁבּוּשָׁם מִדִּבְרֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ בִּתְהִלִּים (נ, טז): "וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹקִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ", דְּזֶהוּ שִׁבּוּשׁ גָּמוּר, דִּוְכִי אִם עַכְשָׁו יַעַזְבוּ אֶת הַתּוֹרָה, יֵשׁ לָהֶם סִכּוּי לַחֲזֹר פַּעַם לְמוּטָב?! הֲלֹא בְּכָךְ יֵלְכוּ מִדְּחִי אֶל דֶּחִי, וְכָל כַּוָּנַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ "וְלָרָשָׁע... מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי", הַיְנוּ בְּרָשָׁע שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה לְשֵׁם חָכְמָה בְּעָלְמָא וּמַמְשִׁיךְ בְּרִשְׁעוּתוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב לְתַקֵּן עַצְמוֹ, אוּלָם זֶה שֶׁחָפֵץ לְתַקֵּן עַצְמוֹ וּמִתְחָרֵט וְלוֹמֵד תּוֹרָה כְּדֵי לְנַצֵּחַ יִצְרוֹ- בְּוַדַּאי זוֹ הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה לְהִנָּצֵל.
הָרִחוּק מֵהַקָּבָּ"ה הוּא אַךְ וְרַק מִצַּד הָאָדָם
וּמוּבָא בַּ"מִּכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ" (ח"א עמ' 123): גַּבֵּי הָא דְּאָמְרוּ דְּאֵין אָרוּר מִתְדַּבֵּק בְּבָרוּךְ, הוּא מִצַּד הָאָרוּר וְלֹא מִצַּד הַבָּרוּךְ, שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר אֵין בָּרוּךְ מִתְדַּבֵּק בְּאָרוּר. מִצַּד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁהוּא בָּרוּךְ, לְעוֹלָם אֵין מִצִּדּוֹ מוֹנֵעַ מִלִּדַּבֵּק גַּם בָּאָרוּר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר לְקָרְבוֹ, אֶלָּא שֶׁהָאָרוּר מִצִּדּוֹ מֻטְעֶה וּמְלֻבָּשׁ בְּרוּחַ עִוְעִים הַמַּרְחִיקַתּוּ מֵהַבּוֹרֵא מִתּוֹךְ הַנָּחָה מֻטְעֵית שֶׁהִנּוֹ דָּחוּי וּמָאוּס וְאֵין חֵפֶץ ה' בּוֹ.
הָאוֹהֵב הָאֲמִתִּי שֶׁל הָאָדָם הוּא אַךְ וְרַק הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ
וְעוֹד, אִם יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם מִי אוֹהֲבוֹ בָּעוֹלָם בֶּאֱמֶת אַהֲבָה לְשֵׁם אַהֲבָה וְלֹא לְשֵׁם שׁוּם אִינְטֶרֶס- הֲלֹא יַעֲמֹד מְבֹהָל וּמִשְׁתּוֹמֵם. שֶׁהֲרֵי אִם אֵלּוּ חֲבֵרָיו וִידִידָיו, הֲלֹא כָּל אֶחָד אִינְטֶרֶסַּנְט לְעַצְמוֹ. רֹב כְּכָל בְּנֵי הָאָדָם אוֹהֲבִים אֶת עַצְמָם וְאַכְזָרִים עַל אֲחֵרִים, וְאִם מְטִיבִים לָאֲחֵרִים, זֶה בִּשְׁבִיל טוֹבַת עַצְמָם- "שְׁמֹר לִי וְאֶשְׁמֹר לְךָ".
אָכֵן, נִמְצָאִים אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה וּבַעֲלֵי חֶסֶד, אוּלָם עֲדַיִן הִנָּם בַּעֲלֵי אִינְטֶרֶס לִזְכּוֹת לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא וְגַם לְהִנָּצֵל מִפֻּרְעָנֻיּוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁחֶסֶד וּצְדָקָה מַצִּילִים מֵהֶם.
וַאֲפִלּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁל הָאָדָם בַּעֲלֵי אִינְטֶרֶס הֵם, רֵאשִׁית מִצַּד שֶׁדּוֹרְשִׁים הֵמָּה תְּמוּרָה, שֶׁהֲרֵי חֲפֵצִים הֵם בְּהַחֲזָרַת כָּבוֹד מֵהַבֵּן שֶׁיְּכַבְּדֵם, שֶׁהֲרֵי אִם יְבַזֵּם וְיַכֵּם- יִמְאֲסוּ בּוֹ, וְגַם אִם לֹא יִמְאֲסוּ בּוֹ וְתִשָּׁאֵר אַהֲבָתָם אֵלָיו לִהְיוֹתוֹ בְּנָם- זֶהוּ מִטֶּבַע רַחֲמָנוּתָם שֶׁאוֹהֲבִים הֵמָּה אֶת עַצְמָם וְלֹא יְכוֹלִים לִרְאוֹת עַצְמָם כּוֹאֲבִים בִּכְאֵב בְּנָם.
כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי מַעֲשֶׂה בְּהַגָּאוֹן ר' חַיִּים מִצַּאנְז זַצַ"ל, שֶׁכַּיָּדוּעַ הָיָה בַּעַל צְדָקָה גָּדוֹל, בָּא פַּעַם לְבֵיתוֹ עָנִי בְּיוֹם חֹרֶף קָשֶׁה וְכֻלּוֹ לָבוּשׁ קְרָעִים, מִיָּד נָטַל הָרַב אֶת מְעִילוֹ- מְעִיל הַפַּרְוָה- וְנָתַן לוֹ. לְאַחַר שֶׁיָּצָא הֶעָנִי מִן הַבַּיִת, רָץ אַחֲרָיו הָרַב וְנָתַן לוֹ בְּנוֹסָף סְכוּם כֶּסֶף. שְׁאָלוּהוּ לָרַב: לֹא דַּי שֶׁנָּתַתָּ לוֹ אֶת מְעִילְךָ, עוֹד רַצְתָּ אַחֲרָיו לְהוֹסִיף לוֹ מָעוֹת?! מַאי הַאי?
עָנָה לָהֶם: אֶת הַמְּעִיל נָתַתִּי מִתְּחִלָּה מִתּוֹךְ רַחֲמָנוּת עַל עַצְמִי שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת עָנִי זֶה לָבוּשׁ קְרָעִים בְּיוֹם קַר כָּזֶה, וְלִי הָיָה קָשֶׁה וְכוֹאֵב לִרְאוֹתוֹ כָּךְ וּבָזֶה הִתְחַסַּדְתִּי עִם עַצְמִי לְהָסִיר הַכְּאֵב מִמֶּנִּי, אוּלָם צְדָקָה "לְמַעַן הֶעָנִי" עֲדַיִן לֹא נָתַתִּי, לָכֵן רַצְתִּי אַחֲרָיו לִתֵּן לוֹ מָעוֹת שֶׁלֹּא נָבְעוּ מִצַּד רִגְשׁוֹתַי, אֶלָּא מִצַּד מִצְוַת הַצְּדָקָה.
כָּךְ שֶׁאִם יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם, יִרְאֶה שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם אוֹהֵב שֶׁבָּעוֹלָם הָאוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת לְמַעֲנוֹ בִּלְבַד, רַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְבַדּוֹ. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לֹא הָיָה חָסֵר כְּלוּם קֹדֶם שֶׁבְּרָאוֹ לָאָדָם, וְלֹא נִשְׁלַם לוֹ כְּלוּם לְאַחַר שֶׁבְּרָאוֹ לָאָדָם, וְכָל בְּרִיאַת הָאָדָם הָיְתָה לְמַעַן הָאָדָם, וְכָל מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה, אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּלוּם מִזֶּה, הַכֹּל הוֹלֵךְ לַ"כַּסֶּפֶת" שֶׁל הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁהִזְכַּרְנוּ לְמַעְלָה. וְזֶה גִּלּוּי אַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּדָבָר כְלָל, וּלְכָךְ אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. דְּאִם כְּבָר שַׁיָּךְ מֻשָּׂג מַשֶּׁהוּ בִּבְנֵי אָדָם לִהְיוֹת אַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּדָבָר וְעַל כָּךְ בָּאָה הַהַבְטָחָה בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת שֶׁאֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם- עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אַהֲבַת ה' לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא נְקִיָּה מִכָּל תְּלוּת בְּשׁוּם דָּבָר וְהִנָּהּ אַהֲבָה מֻשְׁלֶמֶת, שֶׁכֵּן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֻשְׁלָם, וּמִדּוֹתָיו וְהַנְהָגוֹתָיו כְּמוֹ כֵן מֻשְׁלָמוֹת הֵן, וְאַהֲבָתוֹ שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּדָבָר מֻשְׁלֶמֶת הִיא בְּתַכְלִית כַּיָּאוּת לִשְׁלֵמוּתוֹ, וְלָכֵן אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. זוֹ אַהֲבָה בַּר קַיָּמָא לְנֵצַח נְצָחִים שֶׁאֵין לָהּ בִּטּוּל לְעוֹלָם וּבְשׁוּם מַצָּב.
וְכַמּוּבָא בַּפָּסוּק (האזינו): "הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם"?! אוֹמֵר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה: וְכִי חוֹשְׁבִים אַתֶּם שֶׁהִנְּכֶם פּוֹעֲלִים מַשֶּׁהוּ לַה' יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל בְּעַצְמוֹ?! וְכִי תַּעֲלוּ בְּדַעְתְּכֶם שֶׁאַהֲבָתוֹ אֲלֵיכֶם תְּלוּיָה בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁהוּא לְתוֹעַלְתּוֹ?! הֲלֹא הוּא מִצִּדּוֹ לֹא נִגְמָל מִכֶּם כְּלוּם, וְכָל כֻּלּוֹ עַל מְנָת לְהֵיטִיב עִמָּכֶם, שֶׁהֲרֵי הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנֲנֶךָ יֵשׁ מֵאַיִן. וְאִם כֵּן, כְּמוֹ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שׁוּם צֹרֶךְ בְּךָ קֹדֶם שֶׁבְּרָאֲךָ, כָּךְ אֵין לוֹ שׁוּם צֹרֶךְ בְּךָ לְאַחַר שֶׁבְּרָאֲךָ, וְכָל מַה שֶּׁבְּרָאֲךָ וְצִוְּךָ בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה הוּא רַק עַל מְנָת לְהֵיטִיבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ.
חִזּוּק מִדִּבְרֵי הַכְּתוּבִים עַל גֹּדֶל אַהֲבַת ה' לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל
וְיֵשׁ לָנוּ קְצָת לִרְאוֹת וּלְחַזֵּק בִּרְאָיוֹת מֵהַכְּתוּבִים וּמֵחֲזַ"ל אֶת אַהֲבַת ה' אֵלֵינוּ לְמַעַן יֶחֱזַק לִבֵּנוּ בֶּאֱמוּנָה זוֹ, כִּי מִמֶּנָּה יְסוֹד וּפִנָּה לַחֲזֹר תָּמִיד לְמַצָּב רוּחָנִי מְעֻלֶּה, וְלֹא לְהִתְפַּתּוֹת לַטָּעוּת הַנּוֹרָאָה שֶׁל "עֲזָבַנִי ה' וַה' שְׁכֵחָנִי".
בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פ' ז'): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, בְּשָׁלֹשׁ לְשׁוֹנוֹת שֶׁל חִבָּה חִבֵּב הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל: בִּדְבִיקָה, בַּחֲשִׁיקָה, בַּחֲפִיצָה.
בִּדְבִיקָה – שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ד): "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם"; בַּחֲשִׁיקָה- שֶׁנֶּאֱמַר (שם ז, ז): "חָשַׁק ה' בָּכֶם"; בַּחֲפִיצָה- שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, יב): "וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם כָּל הַגּוֹיִם כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ".
רַבִּי אַבָּא בֶּן אֱלִישָׁע מוֹסִיף עוֹד שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַהֲבָה שֶׁחִבְּבָנוּ בָּהֶן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: אַהֲבָה – "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'" (מלאכי א, ב); דִּבּוּר- "דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַיִם" (ישעיה מ, ב). עַד כָּאן הַמִּדְרָשׁ.
וּבְעֶצֶם הוּא מִקְרָא מָלֵא מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמָנוּת ה' כְּלַפֵּינוּ אֵינָהּ תְּלוּיָה בְּמַעֲשֵׂינוּ, אֶלָּא מֵהַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע לָנוּ שֶׁלֹּא יָפֵר בְּרִיתוֹ אִתָּנוּ לְעוֹלָם, וְכָךְ נֶאֱמַר (דברים ט, ד-ה): "אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ... בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי ה' לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ. לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְישֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אֱלֹקֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב".
וְעוֹד יֵשׁ לָנוּ לִרְאוֹת בְּדִבְרֵי הַנָּבִיא מִיכָה (ו, א-ח) אֶת הִתְנַצְּלוּתוֹ כִּבְיָכוֹל שֶׁל הַבּוֹרֵא פֶּן הִכְבִּיד עָלֵינוּ בְּעֻלּוֹ, וּבָא הוּא בְּתַחֲנוּנִים וּבְרִיב עִמָּנוּ לֵאמֹר לָמָּה עָזַבְנוּ אוֹתוֹ, מָה רַע וּמָה עָוֶל מָצָאנוּ בוֹ שֶׁנָּטַשְׁנוּ אוֹתוֹ.
וּנְצַטֵּט כָּאן אֶת פְּסוּקֵי הַנָּבִיא:
"שִׁמְעוּ נָא אֵת אֲשֶׁר ה' אֹמֵר קוּם רִיב אֶת הֶהָרִים וְתִשְׁמַעְנָה הַגְּבָעוֹת קוֹלֶךָ. שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה' וְהָאֵתָנִים מֹסְדֵי אָרֶץ כִּי רִיב לַה' עִם עַמּוֹ וְעִם יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח. עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי. כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם. עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'. בַּמָּה אֲקַדֵּם ה' אִכַּף לֵאלֹקֵי מָרוֹם הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה. הֲיִרְצֶה ה' בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי. הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ".
* * *
הֲרֵי לָנוּ לִרְאוֹת, שֶׁהֲגַם שֶׁאָנוּ בְּמַצָּב שֶׁל כִּשָּׁלוֹן וּמְעִידָה, נֶאֱמָנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לֹא בְּטֵלָה.
וְהָרַב "נְתִיבוֹת שָׁלוֹם" מִסְּלוֹנִים הָיָה אוֹמֵר בְּשֵׁם רַבּוֹתָיו: יְהוּדִי שֶׁחָטָא וַאֲפִלּוּ בְּחֵטְא חָמוּר, אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁמִּיָּד מְקֻבָּל הוּא לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' וּלְהִתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ- לֹא דָּרַךְ זֶה עֲדַיִן עַל מִפְתַּן הַיַּהֲדוּת. כְּלוֹמַר, עָלֵינוּ לָדַעַת אֶת כְּלָלֵי ה' עִמָּנוּ, וּמִכְּלָלֵי הַיַּהֲדוּת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לְדַעְתָּם, שֶׁאַף שֶׁחָטָא הָאָדָם בְּמַה שֶּׁחָטָא, מְקֻבָּל הוּא מִיָּד לִפְנֵי ה' בְּאִם יָבֹא לְפָנָיו לְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ.
וּבָזֶה יוּבַן עִנְיַן מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה (המובא בסנהדרין קא ע"ב), שֶׁכַּאֲשֶׁר מֶלֶךְ אַשּׁוּר נְתָנוֹ בְּדוּד עַל אֵשׁ, קָרָא מְנַשֶּׁה לְכָל הָאֱלֹהוּת כֻּלָּם וְלֹא נַעֲנָה, וְאַחַר קָרָא לַה' וְאָמַר: אִם יַעֲנֵנִי ה'- יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא הָאֱלֹקִים, וְאִם לֹא יַעֲנֵנִי ה'- הֲרֵי שֶׁהוּא וְהֵם שָׁוִים, חַס וְחָלִילָה.
וְתֵמַהּ, הֵיאַךְ חָשַׁב מְנַשֶּׁה שֶׁחֶשְׁבּוֹנוֹ צוֹדֵק, וַהֲלֹא בְּחֻצְפָּה שֶׁכָּזוֹ בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא מַגִּיעַ לוֹ שֶׁיַּעֲנֵהוּ ה', וּמָה הַהוֹכָחָה מִכָּאן לְאִי יְכֹלֶת ה' לְהַצִּילוֹ? וְכִי בְּדִבְרֵי חֻצְפָּה כָּאֵלּוּ יַצִּילֵהוּ ה'?!
אוּלָם לִדְבָרֵינוּ יוּבַן. מְנַשֶּׁה עָשָׂה חֶשְׁבּוֹן זֶה לְעַצְמוֹ, לְיַדֵּעַ אֶת עַצְמוֹ וּלְהִוָּכַח בְּעַצְמוֹ אֱמוּנַת ה', וּלְכָךְ אָמַר: אִם בֶּאֱמֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כֹּל יָכוֹל וְאֵין סוֹף לְרַחֲמָנוּתוֹ- זֶה הַסִּימָן שֶׁהוּא הָאֱלֹקִים, וְכֵן אִם בִּיכָלְתּוֹ לַעֲשׂוֹת שֶׁמִּדַּת הַדִּין לֹא תִּפְגַּע לוֹ בְּמִדַּת הָאַהֲבָה, וְאַף שֶׁיֶּחֱטָא לוֹ הָאָדָם וְיַקְצִיפֶנּוּ, עִם כָּל זֶה מִדַּת הָאֶרֶךְ אַפַּיִם שֶׁלּוֹ לְלֹא גְּבוּל, וּמִדַּת הָאַהֲבָה עֲדַיִן בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת- זֶהוּ כֹּחַ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ, וְאָז אֵדַע שֶׁה' הוּא הָאֱלֹקִים.
המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.