מנשה מלך יהודה: 10 עובדות על מנשה, שהרבה לחטוא ותשובתו התקבלה

1. מנשה בן חזקיהו היה מלך יהודה ה-14. היה מהמלכים שהרשיעו ביותר, והכעיס את ה' יותר מכל מלכי יהודה שקדמו לו ושבאו אחריו. עליו נאמר (מלכים ב כא יא): "אֲשֶר עָשָה מְנַשֶה מֶלֶךְ יְהודָה הַתעֵבות הָאֵלֶה הֵרַע מִכל אֲשֶר עָשו הָאֱמרִי אֲשֶׁר לְפָנָיו..."

2. מנשה הוא בנם של חזקיהו בן אחז וחפצי בה, בתו של ישעיהו בן אמוץ. החל למלוך בגיל 12 ומלך במשך 55 שנה. הנביאים בימיו היו יואל בן פתואל, נחום האלקושי וחבקוק הנביא.

3. ברשעותו, מנשה שב ובנה את המזבחות שאיבד אביו והקים מזבחות חדשות לבעל, נטע אשרות, השתחווה ועבד לכוכבים ולמזלות. הוא העביר את בנו באש, (מד"ת ואתחנן) עונן, ניחש, ועשה אוב וידעונים רבים וגירד את שמות ה' מספר התורה. את מזבחותיו ופסליו הציב בבית המקדש ובעזרות, והרס את מזבח ה' שניצב שם. היה יושב ודורש בהגדות של דופי (סנהדרין צט), וכי הקים פסל כבד ביותר שעמד על אלף איש, ובכל בוקר הציב את הפסל כדי שימותו האנשים שתחתיו (בבלי סנהדרין קג ב). לפי חז"ל מנשה רצח אף את סבו, הנביא ישעיהו. המקרא (מלכים ב כא ו) מדגיש כי חטאות מנשה היו "לעשות הרע בעיני ה' להכעיס".

4. סיפור התשובה של מנשה כתוב בדברי הימים ב' ל"ג. ה' שלח את הנביאים להתרות במנשה. הם השתמשו בתיאורים קשים, אך מנשה לא שמע בקולם. ה' שלח עליו את צבא אשור, שלכד את מנשה בשלשלאות ברזל והביאוהו לבבל. שם, הכניסוהו לדוד נחושת שאש מוסקת מתחתיו. כה מובא במסכת סנהדרין: "דוד של נחושת עשו לו ונתנו אותו בתוכו והיו מסיקין תחתיו, כיוון שראה שצרתו צרה, לא הניח עבודה זרה בעולם שלא הזכירוה. כיוון שלא הועיל לו כלום, אמר: "זכור אני שהיה אבי מקריא אותי: 'בצר לך ומצאוך... לא ירפך ולא ישחיתך" (דברים ד, ל) הרי אני קורא אותו אם עונה – מוטב, ואם לאו – הרי כל הפנים שווין", והיו מלאכי השרת מסתמין את החלונות, שלא תעלה תפילתו של מנשה לפני הקדוש ברוך הוא, והיו מלאכי השרת אומרים: 'אדם שהעמיד צלם בהיכל, אתה מקבלו בתשובה?' אמר להם: 'אם איני מקבלו בתשובה הרי אני נועל דלת לפני כל בעלי תשובה, חתר לו חתירה מתחת לכסא הכבוד וקיבלו 'וישיבהו ירושלים למלכותו' במה השיבו? ברוח השיבו, באותה שעה אמר מנשה: 'יש דין ויש דיין'.

כח התשובה נלמד ממנשה

5. על כך מובא בפרקי דרבי אליעזר: "רבי יהושע אומר, תדע לך כח התשובה, בא וראה ממנשה בן חזקיה שעשה כל תועבות רעות שבעולם, והרבה לעשות הרע וזבח לגלולים, שאמר (דברי הימים ב' ל"ג) והוא העביר את בניו באש בגיא בן הנם, הרבה לעשות הרע בעיני ה' להכעיסו, והוא יצא לירושלים מפריש יונים וזובח לכל צבא השמים, ובאו שרי גדודי אשור ואחזו אותו במינקת ראשו והורידו אותו בבלה, ונתנו אותו במחבת אש, ושם קרא לכל אלילים שזבח להם, ואין אחד מהם קורא אותו ולא עונה אותו ומצילו, אמר: 'אקרא לאלוקי אבותי בכל לבי אולי יעשה לי ככל נפלאותיו שעשה לאבי', וקרא לאלוקי אבותיו בכל ליבו, ויעתר לו, באותו שעה אמר מנשה אית דין ואית דיין". (פרק מג)

6. במסכת סנהדרין מובא: "שלושה מלכים אין להם חלק לעולם הבא, ירבעם, אחאב ומנשה. ר' יהודה אומר: 'מנשה יש לו חלק לעולם הבא'". רבי יוחנן התבטא על האומרים כי תשובתו לא התקבלה כי הם מרפים את ידיהם של בעלי התשובה.

7. הזוהר על פרשת בראשית: "ובפתח ההיכל עומד מנשה מלך יהודה שעשה תשובה שלימה על חטאיו, והקב"ה קבל תשובתו, וחתר לו חתירה מתחת כסא הכבוד לקבל אותו". (בראשית ב כא) עוד מובא בזוהר: "רבי שמעון אומר אין לך דבר שבעולם שעומד בפני התשובה כלל". (זהר חדש בראשית תתמא)

8. במדרש רבה: "דורשי רשומות אומרים כולם יש להם חלק לעולם הבא חוץ מבלעם, מה טעם (תהלים ס') 'לי גלעד ולי מנשה', גלעד - זה אחאב מלך ישראל שמת ברמות גלעד, לי מנשה - כמשמעו, זה מנשה בן חזקיהו... (במדבר יד א)

9. המהר"ל כותב על כך: "מלמד שעשה הקב"ה כמין מחתרת ברקיע וכו', פירוש כי שאר בעלי תשובה פותח הקב"ה פתח בתשובה ומקבל אותם בדין, אבל מנשה קבל הקב"ה אותו שלא מצד הדין, רק מצד החסד הגמור... וכאשר תבין הדברים אשר רמזנו למעלה מן ענין ג' מלכים, תדע עוד כי תשובת מנשה מצד מדריגת החסד, ופתח לו פתח בפני עצמו בחסד". (חידושי אגדות סנהדרין קג א)

10. מן הדברים עולה כי אין אדם אשר שערי תשובה ננעלים בפניו. אף בפני שערי מנשה, שכה הרשיע, חתר הקב"ה חתירה מתחת כסא כבודו כדי לקבלו באהבה, בחסד וברחמים. הבה ננצל אף אנו את ידו האוהבת והפשוטה של  בורא עולם, שקורא לעברינו באהבה: "שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם אוהבם נדבה".