יצר הרע מנסה להכניע אותי

יצר הרע מנסה אותי. כל הזמן. הוא מנסה, בתחבולות כאלה ואחרות לשבור אותי, לגרום לי להתאכזב מהנהגתו של הבורא יתברך, לכעוס על מה שקורה איתי, מנסה לגרום לי לוותר על מצוות יקרות בטענה שהן גורמות לי לצרות או לחיכוכים עם הסביבה... יצר הרע מנסה אותי. הוא רוצה לגרום לי להרים ידיים, לוותר על הדבר הכי יקר בעולם הזה – על התורה הקדושה.

יצר הרע חכם. הוא יודע ללחוץ על הכפתורים האלה שמשפיעים על הנקודות הכי רגישות שלך. הוא יודע לפגוע בדיוק איפה שכואב, איפה שקשה להכיל, איפה שההתמודדות דורשת ממך למסור נפש.. יצר הרע חכם. אבל אני, הילדה הקטנה של ה' הענק, אני חכמה יותר! לא, אני לא טובה יותר ולא חכמה יותר מאף בריה בעולם, יש לי עוד המון במה להתחזק, במה להשתפר, יש לי עוד אינסוף מה ללמוד.. אבל אני הבת הקטנה של השם יתברך הגאון שבגאונים, החכם ביותר בעולם! והוא, ברחמים ובאהבה אינסופית, בחר ליצור אותי בצלמו, אני חלק ממנו... ואם הוא ברא אותי, אם הוא יצר אותי, אם הוא מלמד אותי, ואני בוחרת לקחת את כל הידע הזה ולמנף אותו – יצר הרע לא יכול להביס אותי! כי דוד המלך אמר: "כל משבריך וגליך עלי עברו" – אין משבר שהוא לא עבר! אין ניסיון שהוא לא נאלץ להתמודד איתו, אבל הוא הצליח להתגבר על הכל! נכון, מדובר פה בדוד המלך, לא מדובר פה באדם פשוט... אבל כל אחת מאיתנו יכולה להגיע לדרגה הזאת! כל אחת מאיתנו יכולה לומר: "נכון, הניסיון קשה, אבל את הכוח והיכולת להתגבר עליו – קיבלתי משמיים! הקב"ה איתי! אני אצליח לנצח הכל!".

יצר הרע מגיע בכל מיני תחפושות. אחת מהתחפושות העיקריות שלו בתקופה האחרונה היא להתחפש לבני אדם שיגרמו לך להרגיש שזה שבחרת להתחזק ולהתקרב לבורא עולם, זה שבחרת בחיי תורה ומצוות, זה הופך אותך לשונה, ל"מושפעת", לאחת שמצליחים לשטוף לה את המוח ונותנים לה להרגיש שהיא צריכה להתנצל על זה... לעולם לא אתנצל על זה שבחרתי בחיים של תורה! תמיד אלך בגאווה ואגיד: "אני הבת של השם יתברך! הוא בחר בי! אני מוסרת נפש על קיום המצוות ויהי רצון שאזכה להתחזק יותר! אני מגדלת את ילדי לחיים של תורה ומצוות, מלמדת אותם לאהוב את הבורא יתברך שמו יותר מכל דבר אחר בעולם! הלוואי ואזכה לראות אותם גדולי דור בע"ה!". לא יקום האדם, בכל תחפושת ובכל מעמד שהוא, שיגרום לי לגמגם ולהתנצל על כך שבחרתי בתורה, שבחרתי בחיים! ובוחרת בזה בכל יום מחדש בע"ה.

לא פשוט להיות שומר תורה ומצוות, אדם ירא שמיים, בדור של היום. הרבה רדיפות, הרבה צעקות ברחובות על "כפייה דתית", מסתכלים עלייך כעל אחת שמייצגת את כל התורה כולה ומכניסים אותך באופן אוטומטי לקבוצה הזאת בחברה אשר מואשמת בהמון האשמות ומקבלת הכי פחות קרדיט על מעשיה. אני זוכה מזה מספר שנים למסור שיעורים בפני נשים בכל רחבי הארץ, מרבית הקהל הינן נשים חילוניות/מסורתיות, אשר זוכות בשיעורים הללו להכיר לראשונה לעומק את המושגים אמונה ותורה או מכירות אבל בוחרות לחיות רחוק מהם. המון נשים פונות אלי, אם בסוף השיעור ואם ביצירת קשר בדרך אחרת, פותחות את ליבן ומשתפות את הרצון שלהן להתקרב לבורא עולם, אך נמנעות מלעשות כן רק מתוך הפחד מתגובת הסביבה והחשש האימתני להיחשב כחלק מהקבוצה הזאת בחברה שלא תמיד מעריכים, בלשון המעטה. כשרק חזרתי בתשובה, עבדתי במקום עבודה בו כל שאר העובדים היו חילונים. לא פעם ולא פעמיים העירו לי על כך שבחרתי בדרך הקשה והלא הגיונית של החיים, שאני מקבלת על עצמי מצוות שיעשו לי "חיים קשים" במקום לבחור בחופש... אבל הלב שלי היה שקט, שלם, רגוע! מדוע? כי ידעתי שאני הולכת עם השם יתברך. שיכול להיות שלא מעט אנשים שהיו קרובים אלי והלכו איתי יד ביד, שחררו את האחיזה שלהם והותירו לי להמשיך בלעדיהם... אבל לא חששתי ולא נעצבתי לרגע, כי ידעתי שבורא עולם לעולם לא יעזוב לי את היד! אני לא לבד! האנשים שלא הצליחו להכיל את הרצון העז שלי להתקרב לאבא שבשמיים, אט אט התרחקו (לעיתים רק מתוך ההבדל באורח החיים שמנע מאיתנו מפגשים שהיו רלוונטיים בעבר, למשל) וכך פינו את מקומם עבור אלה שהשינוי הגדול בחיים שלי גרם לי להתחבר אלי כי הדרך שלהם דומה לשלי... ומי שאהב אותי באמת, מי ששמח בשבילי באמת (שהרי החזרה בתשובה הפכה אותי לאדם הכי שמח שהייתי מימי!) המשיך לקחת חלק בחיי, גם אם חייו שלו לא השתנו ונוצר בינינו פער גדול... הם פשוט שמחים בשבילי, הם שמחים שאני מאושרת ולא משנה אם הסיבה לאושר שלי היא בחירה באורח חיים שונה לחלוטין מאורח החיים שלהם, אני פשוט חשובה להם מספיק כדי שכל מה שהם יראו למול עיניהם זה שמחת הלב שלי.

ובכל זאת, אנו חיים בסביבה מאוד ביקורתית, כל אחד בטוח שהוא יודע מהי דרך החיים הנכונה ביותר, אנשים שאוהבים אותך מאוד ורואים בשינוי שלך כשיגעון, ינסו לשכנע אותך לחזור בך, לברוח מזה. עלינו לזכור שגם אלה שרוצים שיהיה לנו טוב, לא תמיד יודעים מה טוב לנו... אבל אם את מגלה את הבורא יתברך, אם את חוזרת הביתה לאבא, אין לך שמץ של ספק שחיים לצידו אלו החיים הכי מתוקים שיש! שלחיות לפי חוקי התורה הקדושה אלה החיים הכי מאושרים שאני יכולה לחיות! אז נכון, להורים זה יכול להפריע, לאחים, לחברות, אבל בסופו של דבר, כשהם יראו שזה מסב לי אושר, אם הם אוהבים אותי באמת, הם ישלימו עם זה. זה יכול לקחת זמן, אבל זה יקרה בסוף... ולא רק בזכות מי שהם אלא בזכות הבורא יתברך שרואה אותי מוסרת נפש בשבילו ופשוט משנה בלחיצת כפתור את כל הסביבה שלי, את מה שהם חושבים ומרגישים. הוא מתאים אותם אלי, כי אני בחרתי בו, והוא בוחר בי בכל יום מחדש.

לאנשים תמיד תהיה דעה. "כפי שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" (מסכת ברכות, נ"ח) ויש אנשים שיש להם יכולת שכנוע וקסם אישי שבכוחו לגרום לך להתערער ולתהות האם את בוחרת נכון. עלינו לזכור שכשאדם מתקרב לקב"ה, הוא מקבל ניסיונות ומבחני אמונה שונים על מנת לבדוק האם הוא באמת רוצה בזה. הקב"ה שואל: "האם היא באמת רוצה אותי בחיים שלה? האם היא מוכנה לוותר על כל מה שיש לה למעני?". חלק מהניסיונות האלה באים בצורת אותם אנשים קרובים ויקרים לי שמנסים לגרום לי להבין שכל עניין ה"דת הזאת שלך" זה "שיגעון חולף". יצר הרע מנסה, בתחבולות, דרך אותם אנשים חשובים להפיל אותי ולגרום לי לחזור בי, הרי הייתי חיילת שלו במשך המון זמן... הוא לא יוותר עלי כ"כ מהר. אבל אם תצליחי לענות: "כן! אני הולכת אחריך, השם יתברך, בכל הכוח ובכל מחיר שזה יעלה לי!", אז תתחילי לראות איך הקב"ה מסדר את כל החיים שלך כמו פאזל. נכון, תמיד יהיו את אלו שיהיה להם קשה לקבל את הבחירה שלך, אך זכרי, את החיים שלך – את חיה ולא אף אחד אחר! אז תהיי חכמה ותבחרי חיים שמתאימים לך, אחרת לעולם לא תהיי שלמה, לעולם לא תהיי מסופקת, לעולם לא תהיי מאושרת. ואז, כשתגיעי לגיל זקנה, תביטי אחורה על חייך ותגידי לעצמך: "כיצד הרשתי לעצמי לחיות חיים לפי דעת אחרים במקום לפי דעתי?". תעשי את זה עכשיו, לכי עם הרצון והאמונה שלך, אל תפחדי! תשאלי את עצמך: "האם אני מעדיפה לרצות ולשמח אחרים במקום לרצות ולשמח את השם יתברך? האם אני מוכנה להעדיף מישהו או את טובתו של מישהו עליו או על טובתו?".

לא מעט פעמים אני מוצאת את עצמי בסיטואציה למול אנשים שונים שבשאלותיהם יש ביקורת סמויה (או גלויה לעיתים) על אורח החיים שלי. כששואלים אותי: "לא חם לך עם כל השכבות האלה שאת לובשת?", אני עונה: "גם אם חם לי, אז מה? מי אמר שלקיים מצווה זה קל? אבל כגודל הקושי – גודל השכר! וככל שהקב"ה רואה שאני מקריבה למענו יותר, הוא שמח יותר! ובכלל, אני מרגישה כמו מלכה בכל יום מחדש!". כשמבקרים את אורח החיים שבחרתי לעצמי, על כל פרטיו, החל מבית ללא טלוויזיה ועד בעל שמבלה את כל יומו בלימוד תורה, אני לעולם לא מתביישת, לא מגמגמת, לא מתנצלת. לעולם לא אתנצל על זה שאני שולחת את בעלי בכל יום ללמוד תורה! להיפך, אני מודה לקב"ה על הזכות האדירה להקים בית של תורה, על המתנה המופלאה הזאת – בעל ירא שמיים, מודה לקב"ה על הזכות למסור נפש על התורה! נכון, זה לא קל, אבל זה משתלם! התחושה הפנימית הזאת שאת מרגישה כשאת מוסרת נפש על קיום המצוות, על לימוד התורה, על חינוך הילדים לאמונה ואהבת השם, איך אפשר לתאר אותה? זה הדבר הכי מופלא שאפשר להרגיש... כ"כ שווה למסור נפש בשביל זה! אז למדתי עם הזמן (בנועם ובסבלנות, מבלי לפגוע חלילה באף אדם, תמיד לדבר בכבוד ולשמור על השלום) כיצד להסביר לכולם שאת הדרך שלי לחיים רק אני בוחרת לעצמי... ואין לי צל של ספק שבחרתי נכון.  

יצר הרע מנסה אותי, בתחבולות, כי הוא יודע היטב מהי ערכה של התורה ושלא משנה כמה אני חזקה, אני יכולה ליפול... שהרי אם הקב"ה לא עוזר לנו, יצר הרע יכניע אותנו! אבל מי שהולך עם השם יתברך, הוא תמיד יעזור לו להילחם, וגם לנצח! אז לא משנה באיזו תחפושת הוא יבחר להגיע, לא משנה כמה הוא ינסה לגרום לי להרגיש שבחרתי לא נכון, אני אמשיך לומר לכל מי שרוצה לשמוע שאני גאה בדרך שלי, אמשיך להילחם ולהגן על הדבר הכי יקר והכי מתוק בעולם הזה – התורה הקדושה.