חדשות בארץ
לקראת בחירות 2019: במקום קואליציה ואופוזיציה מעתה אימרו - יַחְדָּה ונֶגְדָּה
קלפי, שדולה ומצע: לקראת ההצבעה מאחורי הפרגוד - קבלו תזכורת למונחים שימושיים בתחום הממשל, השלטון והבחירות
- אתי דור-נחום
- פורסם כ"ז אדר ב' התשע"ט |עודכן
(צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)
לקראת מימוש זכות ההצבעה ב-9 באפריל קבלו תזכורת לכמה מונחים שימושיים בתחום הממשל, השלטון והבחירות.
יַחְדָּה ונֶגְדָּה (קואליציה ואופוזיציה) - על פי האקדמיה ללשון העברית המילה יחדה מגיעה מן המילה יַחַד – היא מציינת את המפלגות המקימות יחד את הממשלה (קואליציה). נגדה – מן המילה נֶגֶד – מציינת את המפלגות המתנגדות לממשלה (אופוזיציה). מונחים אלה מצטרפים אל מונחים בתחום הממשל והשלטון שהם על טהרת העברית, בהם: ממשלה, שר, משרד (ממשלתי), לשכה, נשיא, נגיד, כנסת, מפלגה, סיעה, חקיקה וחוקה. יצוין כי את המונחים - יחדה ונגדה - קבעה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ו (2006).
שְׁדֻלָּה (לובי) - קבוצת אנשים המשדלת בעלי תפקידים ואנשי ציבור, בכנסת ובממשלה, לתמוך ולסייע בקידום עניין או גוף מסוים. על פי האקדמיה העברית ללשון, שדולה של חברי כנסת היא שדולת בית או שדולת פְּנִים (caucus). חבר בשדולה הוא שַׁדְלָן (לוביסט). את המונחים שדולה ושדלן קבעה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשמ"א (1981).
יצוין כי הפועל שִׁדֵּל מוכר מספרות חז"ל: "גלוי וידוע היה לפני מי שאמר והיה העולם שאדם מכבד את אמו יותר מאביו. מפני שהיא משדלתו בדברים…" (מכילתא דרבי ישמעאל). פועל נוסף, גם הוא מספרות חז"ל, הוא הִשְׁתַּדֵּל – טרח ועמל להשגת הדבר. פועל זה הוליד את השתדלנים – עסקנים שהיו משתדלים אצל בעלי שררה לטובת שולחיהם בקהילות ישראל בגולה. במונחים שדולה ושדלן חברו יחד שתי המשמעויות: השידול וההשתדלות.
(צילום: יוסי זילגר / פלאש 90)
מַצָּע – כידוע, מצע של מפלגה מציע את עקרונותיה ואת הפעולות שבכוונתה לקדם בתחומים שונים (חינוך, כלכלה, מדיניות חוץ וביטחון). על פי האקדמיה, במשמעות זו מתועדת המילה משנות העשרים של המאה העשרים. המילה מצע בהקשרה הפוליטי מתאימה לשתי המילים המקבילות בלשונות אירופה: פלטפורמה ופרוגרמה. במקורותינו מצע ביסודו הוא דבר שפורסים כדי להשתרע עליו: "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ" (ישעיהו כח, כ). מכאן מצעים במשמעות כלי מיטה (בספרות חז"ל: מצעות). מצע הוא גם שכבה המשמשת בסיס בבנייה (bedding) כגון מצע חול בסלילת כביש.
אַחְרָיוּת דִּוּוּחַ - חובתם של בעלי תפקידים, בעיקר במוסדות השלטון, לתת לציבור דין וחשבון על פעולותיהם ולשאת באחריות לתוצאות הפעולות האלה. על פי האקדמיה העברית ללשון, רבים משתמשים למשמעות זו בחידוש אחריויות, אולם חסר בו רכיב הדיווח שהוא עיקר העניין. אחריות היא מילה מלשון חז"ל: השם המופשט מן אַחְרַאי. המילה המחודשת דיווח נוצרה מראשי התיבות דּוּ"חַ (או דּוּחַ) – קיצור של הצירוף דִּין וְחֶשְׁבּוֹן הלקוח מלשון חז"ל: "דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" (משנה אבות ג, א). יצוין כי הצירוף אחריות דיווח אושר במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"ה (1995).
מה באשר למילים פרגוד ולקלפי? הרי ביום הבחירות נעמד מאחורי הפרגוד, ונשלשל את הפתק במעטפה לקלפי - הגייתה התקנית של המילה קַלְפִּי במלרע וריבויה קַלְפִּיּוֹת. פרגוד ביסודו הוא גלימה רקומה היכולה לשמש בגד או וילון. באקדמיה מציינים שפרגוד במשמעות בגד מצינו במשנה במסכת שקלים: "אֵין הַתּוֹרֵם נִכְנָס לֹא בְּפַרְגּוֹד חָפוּת וְלֹא בְמַנְעָל וְלֹא בְסַנְדָּל וְלֹא בִתְפִלִּין וְלֹא בְקָמֵיעַ" (ג, ב). פרגוד במשמעות וילון ומחיצה מוכר בייחוד מן הצירוף 'מאחורי הפרגוד'.
את המילה קלפי מוצאים בתיאור בחירת השעיר לעזאזל ביום הכיפורים: "וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים, וְקַלְפִּי הָיְתָה שָׁם וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת" (משנה יומא ג, ט), ובהמשך "טָרַף [הכוהן הגדול] בַּקַּלְפִּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת – אֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַשֵּׁם וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַעֲזָאזֵל" (ד, א). הכוהן הגדול שלף מכלי קיבול המכונה 'קלפי' פתק אחד בימינו ופתק שני בשמאלו, ועל פיהם נקבע מה יהיה גורלם של השעירים – זה שעמד לימינו וזה שעמד לשמאלו. גם בקלפי של ימינו יש פתקים שבאמצעותם בוחרים. כיום משתמשים לעיתים במילה קלפי לא רק לציון הקופסה שאליה משלשלים את פתק ההצבעה אלא גם לציון מסוף מחשב המשמש לאותה תכלית, וכן לציון החדר או האולם שהקלפי מוצבת בו.