כתבות מגזין
אלחי רפואה יוצא לדרך חדשה ומודה: "ניסיתי להכניס תכנים דתיים ל’כוכב נולד’"
לאחר נסיקה ב"כוכב נולד", התחזקות רוחנית משמעותית, התמודדות עם רווקות מאוחרת ופרידה כואבת מחברו הקרוב הדר גולדין ז"ל, מוציא אלחי רפואה אלבום בכורה, וחושף למה תמונתו לא מתנוססת על העטיפה
- אבנר שאקי
- פורסם כ"ח אדר ב' התשע"ט |עודכן
אלחי רפואה (צילום: יונתן שחוח)
את הדר גולדין, חברו הטוב, פגש לראשונה היוצר אלחי רפואה במכינת "בני דוד" בעלי. גולדין, קצין צה"ל שנפל בצוק איתן וגופתו עדיין מוחזקת בשבי חמאס, היה עבור רפואה לדמות מופת. במהלך דרכם המשותפת, אשר הצטלבה שוב ושוב, לא דמיין רפואה שיום יבוא וידיעה על מותו של גולדין תפער חור שחור בלבו, ותגרום לו לפרוץ בבכי לנגד עיניהם המשתאות של חייליו.
"אחרי הישיבה התיכונית", אומר רפואה, "הלכתי ללמוד בעלי. הדר למד בשיעור שלי, ומיד התחברנו. הוא היה בחור צנוע ומופנם מאוד, ועם זאת, היו לו עוז פנימי וגבורה מאוזנת. מעבר לכך, הדר היה בחור ערכי מאוד, שמח ולמדן. הייתה לנו חברותא בשמירת הלשון, ולעולם לא אשכח את לימוד התורה המשותף שלנו.
"אחרי שנה וחצי של לימודים בישיבה התגייסתי לקורס חובלים, אך לאחר זמן מסוים עזבתי. התבלטתי איפה להמשיך, ובסוף הלכתי לגבעתי, בעיקר כי ידעתי שהדר שם, ורציתי לשרת איתו. שנינו היינו בסיירות של גבעתי, ואחר כך מ"כים יחד, ואז בקורס קצינים. לכן דרכנו הצטלבה לא מעט פעמים. הדר היה לומד הרבה את 'מסילת ישרים' של הרמח"ל, והרבה פעמים הייתי מצטרף אליו ללימוד. אגב, לא מזמן יצא ספר של הדר על 'מסילת ישרים'.
"מדי פעם", מספר רפואה, "אני נזכר איך היינו בטירונות, והתייחסו אלינו כמו אל ילדים קטנים – הריצו אותנו, תיזזו וכו', ובכל זאת הדר היה לוקח את זה כל כך טוב. בנוסף לזה, היה מרגש לראות אותו באמצע מסעות, כשכולם רק רוצים לנוח, מוציא ספר, בדרך כלל מסילת ישרים, ומתחיל ללמוד".
את הימים ההם, במהלך מבצע "צוק איתן", קשה לשכוח. אסון רדף אסון, והלחימה המתמשכת גבתה קורבנות רבים. תקופה זו, בה רפואה שירת כמפקד מחלקה בגבעתי, צרובה גם בזיכרונו כקשה ומאתגרת. "ביום שישי בצהרים, כשקיבלתי את הידיעה שהדר נחטף, הייתי באמצע העברת שיחת מוטיבציה לחיילים. אחד המפקדים בפלוגה ניגש אלי, הראה לי את הידיעה, ולא הייתי מסוגל להמשיך לדבר.
"ביקשתי ממנו שיחליף אותי, וזזתי הצדה. היה לי קשה מאוד לעכל את זה. עברה עלי שבת מאוד מאוד קשה, והיה בה המון חוסר ודאות. יחד עם זאת, הרבה אנשים שהכירו אותו האמינו שהוא יברח משם. הדר היה מתוחכם מאוד, וחי מאוד, לא יכולנו ולא רצינו לדמיין שזה יסתיים אחרת".
איך הגבת כשהבנת שהוא למעשה נהרג?
"במוצאי שבת, כשהודיעו לי שהדר נהרג - זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שהחיילים שפיקדתי עליהם ראו אותי בוכה. פשוט נשברתי. עם זאת, ניסיתי להתאושש כמה שיותר מהר, והחלטתי לעשות משהו לזכרו. הדר כתב על רצועת הנשק שלו את המילים 'עוז וענווה', וביקשתי מאחד המפקדים בפלוגה שיכתוב בטיפקס את המילים הללו על הרצועות של כל החיילים.
"למחרת קיבלתי טלפון מהחטיבה. בקשו ממני להיות אחד החיילים שיישאו את הארון שלו. זה היה קשה מאוד, ובנוסף לכך אני מכיר טוב את צור אחיו התאום ואת שאר המשפחה, אבל נעניתי לבקשה. וכן, אני מתגעגע אליו מאוד, ובהחלט אפשר להגיד שהאלבום שהוצאתי לאחרונה מוקדש לזכרו. לאלבום קוראים 'מאירים נשמות', והדר בהחלט היה אדם שהאיר נשמות. תכל'ס, זה כמעט לא יאמן, אבל הדר עדיין מאיר נשמות".
עטיפת האלבום החדש
שיחה מפתיעה עם יונתן רזאל
אלחי רפואה, 27, מתגורר בעלי, לומד בישיבה לבוגרי צבא הקיימת בישוב, ועובד כמדריך במכינה. בתוכנית "כוכב נולד" פרץ לראשונה לתודעה הציבורית. "בתחילת התיכון לא הייתי חזק מאוד מבחינה דתית. עם זאת, בגילאי 17-18 אנשים לפעמים מתחילים להתחזק, להיות רציניים יותר ולשאול שאלות, וזה מה שקרה גם לי. השיא היה כשהיינו בסיור לימודי על השואה בפולין. באחד מהימים שם ראיתי מימיני את הרב שלי, מג"ד במילואים, ומשמאלי את להקת הרבנות הראשית, ולפני טקס של סוף קורס מ"פים. החיבור הזה היה חזק כל כך בעיני, ועוד על אדמת פולין, ובאותם רגעים הרגשתי וידעתי שאני רוצה להתקרב לה' יותר ויותר.
"בסוף התיכון, כשהחבר'ה התחילו לדבר על הצבא, כולם חשבו שאלך ללהקת הרבנות הצבאית. אנשים ידעו שאני שר, ומחובר מאוד למוזיקה, וזה גם מה שהביא אותי ל 'כוכב נולד'. הייתי אז בכיתה י"ב, ראיתי שיש אודישנים והחלטתי לנסות. בתקופה ההיא הייתי בתהליך התחזקות, ולא כל כך ידעתי איך זה יסתדר. ב"ה עברתי לא מעט שלבים בתוכנית, אבל לא סיפרתי לאף אחד. תוך כדי ההצלחה בתוכנית, והפרסום שבא בעקבותיה, בדקתי ישיבות לשנה הבאה, כי היה לי ברור שלימוד התורה זה הדבר האמיתי. בשלב הזה כבר הבנתי מה באמת חשוב בחיים. הבסיס של עולם הטלוויזיה הוא שקר, והתורה אמת.
אלחי רפואה (צילום: יונתן שחוח)
"ובכלל", מספר רפואה, "הפרסום הגדול הביך אותי מאוד. אני זוכר שממש הייתי מובך מזה. הרגשתי חוסר פרופורציה בין המציאות לבין מה שמתחזה למציאות. אמרתי לעצמי: 'לא עשית דברים כאלה חשובים שבזכותם מגיעה לך ההערכה הזאת'. ובכלל, אני חושב שצריך להתמקד במוזיקה, ולא באדם שיוצר אותה. מסיבה זו, בין היתר, ניסיתי להכניס תכנים דתיים ל'כוכב נולד'. למשל, זו הפעם הראשונה ששרו בה את 'והיא שעמדה'. אגב, אחרי ששרתי את השיר הזה, מישהו חיבר ביני לבין יונתן רזאל, והייתה לנו שיחת טלפון מרתקת. הוא נתן לי עצות שאני הולך איתן עד היום.
"בכל מקרה", מוסיף רפואה, "העולם הזה היה זר לי מאוד, ודווקא ההיכרות איתו גרמה לי להבין שהוא לא מה שאני מחפש. הרבה אנשים מסתכלים מבחוץ וחושבים שזה זוהר, אבל העולם הזה בנוי על שקר. גם את שיא ההנאה שלי שם אני לא יכול להשוות לסיפוק מפעם אחת שהצלחתי באמת לעזור לחייל שלי, נניח.
"אבל גם בתוך כל זה, ניסיתי לעשות הכי טוב שיש. לפעמים גם לא הצלחתי. הייתי מגיע לאיזה מקום, מתראיין, ואחר כך חושב - בעיקר דיברתי על עצמי, קידמתי את עצמי, ואיפה זה מתחבר למקום של ענווה, של עבודה המידות? אני עדיין שואל את עצמי שאלות מהסגנון הזה. גם בראיון הזה איתך עכשיו.
"היום, אחרי הרבה מחשבות ודיוקים, אני מבין שנכון ללכת לפי הכללים ולפעול למען הקידום האישי שלי – לכאורה. אני תמיד משתדל לזכור את המטרה הגדולה והטובה, ומנסה לרקוד את הריקוד העדין הזה ותמיד להישאר מכוון. לכן, למשל, אין תמונה שלי על האלבום, וזה דבר די נדיר. כי מה שאני מנסה לעשות בעיקר זה לא להבליט את עצמי, אלא את המוזיקה שלי, ואת ההשפעות הטובות שאני מקווה שהיא תביא לעולם".
ואז הכנסתי את סבא לאולפן
"אנשים שואלים אותי איך לקח לי שמונה שנים להוציא את האלבום", מספר רפואה כשאנחנו מתחילים לצלול לשיחה על המוזיקה שלו, מסריה ומניעיה. "ואני שואל אותם בחזרה - איך אפשר להוציא אלבום מדי חצי שנה או שנה? היה לי קשה להוציא את האלבום הזה. גם בגלל הסיבות שדיברתי עליהן מקודם, של איזון נכון בין קידום עצמי לקידום המטרות. אפילו עכשיו, כשזה יצא, אני לא נותן לזה מקום עיקרי בחיי".
אם כן, מה מקבל מקום עיקרי בחייך?
"עבודת ה', ובתוך כך – עבודת המידות ולימוד תורה, וכמובן גם עבודתי כמחנך. המוזיקה, למעשה, באה בעיקר כדי לשרת את הערכים הללו, ואכן רוב השירים שלי מדברים על דברים שקשורים לעבודת ה' ועבודת המידות. כשחזרתי לישיבה אחרי שהשתחררתי מהצבא רציתי ללמוד, אבל גם בער בי הרצון לעשות מוזיקה ולהשפיע דרכה. הרב שלי אמר לי לעשות את זה, ולעשות את זה מתוך תורה. מתוך בית המדרש.
"הרבה אנשים כותבים דף תודות באלבום שלהם, וגם אצלי יש, אבל אחד הדברים המיוחדים אצלי זה שיש בדפי האלבום גם פסקאות שלמות של הרב קוק. אני מאמין שהכל צריך להיות מחובר לתורה, ושאת היצירה שקיימת בי אני צריך להוציא החוצה - אבל כמובן רק בגדרים מסוימים ורק על פי ההלכה. אנשים נכנסים לבית המדרש וחושבים שהם צריכים לעצור את החיים הטבעיים שלהם, אבל זה לא נכון. התורה לא אומרת לך אם להיות עורך דין, נגר או ראש עיר, אבל למדתי מרבותיי שהקב"ה בהחלט רוצה שאנשים יקשיבו לעצמם, ויהיו מה שמרגיש ונראה להם לנכון".
מעבר למה שציינת עד כה, איך הערכים הגדולים עליהם דברת באים לידי ביטוי באלבום?
"האלבום, 'מאירים נשמות', באמת מדבר על האור בחיים שלנו. זה מובע גם בשירים וגם מבחינה גרפית. האלבום מדבר לא מעט על זה שדווקא כשאדם חוזר למקומות הפשוטים והטבעיים שלו, המקומות שנראים לא נוצצים, הוא יכול להאיר את העולם.
"יש באלבום שירים שאני כתבתי והלחנתי, ויש שירים שאחרים כתבו והלחינו. וכמובן, יש באלבום גם פסוקים מהתורה הקדושה. את ניגון 'עוז וענווה', למשל, הלחנתי באחת השמירות בצבא, לזכר הדר. לפעמים לחן יורד אלי דרך קצב שפתאום מגיע, לפעמים מנגינה עולה, ולפעמים דווקא הטקסט עולה ראשון ומביא איתן לחן. אגב, הרבה פעמים טקסטים ולחנים מגיעים אלי מיד אחרי שאני לומד תורה.
"אפרופו פסוקים", מוסיף רפואה, "השיר הראשון באלבום הוא פסוק מתהילים: 'אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים ועדה'. בשיר הזה היה חשוב לי באופן מיוחד לשלב את סבא שלי. אנחנו פרסיים, וחלק מהמנהגים שלנו זה לשיר בחתונה שיר שנקרא 'אתה חתן'. אז פשוט הכנסתי את סבא לאולפן שבו הקלטנו, הוא שר את השיר הזה, ושילבתי אותו בשיר.
"ואם אני כבר מזכיר את סבא וענייני משפחתיות - אני עדיין לא נשוי, ומקווה בקרוב להתחתן ב"ה. ב"ה, אנחנו אנשים מאמינים, ולכן אני מאמין שהכל לטובה מאת הקב"ה, ושכל דבר קורה בזמן המדויק לו. פעם חשבתי שרק אחרי שאתחתן אוציא את האלבום. לא רציתי שמישהי תרצה להתחתן איתי כי אני מפורסם או משהו כזה.
"תמיד חלמתי לעשות את המוזיקה שלי בתור נשוי. זה שלם וקל יותר. אגב, בשיחה ההיא שסיפרתי עליה קודם, עם יונתן רזאל, הוא גם דיבר איתי על העניין הזה. הוא אמר לי שעדיף ליצור ולפרסם מוזיקה ממקום זוגי. בהתחלה לא כל כך הבנתי על מה הוא מדבר, אבל היום אני מבין. אני רואה, למשל, שאני צריך להסביר בפגישות שלי את העיסוק במוזיקה. אני אומר לבנות שאני פוגש שנכון שאני מוציא שירים, אבל יחד עם זאת, ואפילו בעיקר, חשוב לי לבנות בית פשוט, שהתורה היא העיקר בו. בית מלא ביראת שמיים.
"לצד כל זאת, היה שלב מסוים שבו הבנתי שאני לא צריך לחכות יותר עם הוצאת האלבום. ובכלל, שהרבה פעמים אנחנו מחכים עם דברים טובים, לא מהסיבות הנכונות. היום אני יכול להגיד שדווקא משהו בהוצאת האלבום הכין אותי לחתונה, ואני מרגיש בשל יותר כעת. ובגלל שב"ה אני עושה את הדברים מתוך תורה, מתוך בית המדרש, זה מגיע ממקום שלם וטוב. המוזיקה רק מעשירה את המקום הזה, ולא פוגעת בו.
"אז כן, בשורה התחתונה - האלבום כבר בחנויות, ואני מקווה שאנשים יקנו וישמעו אותו. האלבום יצא לפני כמה שבועות, וכבר קיבלתי לא מעט תגובות חמות ונרגשות. משמח אותי במיוחד שאנשים אומרים לי שהם רואים את התמונה השלמה של האלבום, על סך כל מרכיביו, והקשר ביניהם.
"לפעמים שדרנים אומרים לי: 'שלח את השיר שאתה הכי אוהב, ואני אשמיע אותו'. בעיני זה כל כך מפספס את הנקודה. האלבום הוא שלם, הוא יצירה אחת, הוא סיפור. והסיפור השלם הזה הוא הסיפור שלי. לכן כעת אני חווה אושר גדול. אושר הרבה פעמים מגיע כשאנשים מוציאים החוצה באופן נכון ומאוזן דברים שהיו בתוכם ורצו לצאת. ותודה לאל, זה בדיוק מה שאני מרגיש עכשיו".