עמית סגל: כללי המשחק של בג"ץ - לא שווים

הפרשן הפוליטי של חדשות 12, עמית סגל, מותח ביקורת חריפה על עמיתיו בתקשורת ועל כך שמחנה הימין, אליו הוא משתייך, אינו זוכה לייצוג הולם במדיה הישראלית. את הדברים אמר סגל בראיון לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין, ששודר אמש (ראשון) בערוץ 12.

סגל בן ה- 37, יליד היישוב עופרה ובנו של עורך "מקור ראשון" חגי סגל, הינו אחד מהמעטים בקרב אנשי התקשורת הכללית המזוהה כמי שממוקם בימין הפוליטי. בראיון לדיין הוא טוען, כי גם היום – למרות כניסתם ההדרגתית של אנשי ימין לכלי התקשורת – המצב לא השתנה באופן מהותי: "אין מהדורת חדשות ב- 2019 ואין עיתון גם היום שאני לא יכול להראות לך, בלי להיות פרנואיד מדי, את אותו מחנה גדול ומושתק".

סגל נחשב כיום לאחד מהפרשנים הפוליטיים הבכירים בישראל, אך מבחינתו אין זה משנה את המציאות הבלתי מאוזנת השוררת בתקשורת: "אם חלילה הייתי חוטף דלקת במיתרי הקול או דלקת בגידים והרופא היה אומר לי שאסור לי לדבר ולכתוב חצי שנה, כמה פרשנים ממחנה הימין, שמורכב מ- 67 מנדטים, היית רואה במהדורות החדשות בטלוויזיה או בעיתונים? אני אגיד לך יותר מזה: עצם הריאיון הזה, במונחים מסוימים, הוא קצת נשיונל ג'יאוגרפיק. מגיעה אילנה דיין עם צוות הצילום שלה וכל התאורה בביתה של החיה המשונה שמעולם לא התגלתה בתקשורת הישראלית – נמר ורוד. עיתונאי ימני. זה הסיפור, בוא נודה על האמת, לכן אנחנו כאן. קשה לאנשים להבין שלהיות עיתונאי עם אידיאולוגיה לאומית ימנית זה לא סותר, זה לא מאולץ, זה אמיתי".

כמי שבעבר הקפיד באדיקות להפריד בין עמדותיו הימניות – הכוללות התנגדות נחרצת להקמת מדינה פלסטינית – לבין מלאכת הפרשנות והדיווח העיתונאיים, סגל שינה בשנים האחרונות את טעמו. לדבריו, אחד הגורמים המכריעים לשינוי היה הסיקור העיתונאי של הבחירות הקודמות: "אני חושב שהשליחות העיתונאית והעיתונות הישראלית תהיה יותר אובייקטיבית ככל שחלק מהעיתונאים הימניים יהיו פחות אובייקטיביים. בבחירות 2015, אני זוכר את עצמי בימים האחרונים מתהלך בתחושה של בחילה פיזית מההתנהלות של התקשורת הישראלית, של השירות המוחלט והמלא לצד אחד של המפה הפוליטית. ואז יושב כתב אחד בטלוויזיה – אני – ולא אומר את דעתו. אני חושב שההבנה שחלחלה אליי אז זה שלפעמים, לא תמיד, כשאתה אומר את דעתך הכאילו לא אובייקטיבית, אתה תורם באיזון הכולל לאובייקטיביות של התקשורת הישראלית".

סגל יוצא נגד הסטנדרט הכפול שננקט ביחס לעיתונאים הימניים, שהבעת עמדה על ידם נתפסת כבלתי לגיטימית: "למה כשאת מביעה את דעתך על בית המשפט העליון ועל בג"ץ, על זרם מאוד מסוים בבית המשפט, זה בסדר? למה אף פעם לא ישב מגיש טלוויזיה מול אילנה דיין ושאל אותה 'אילנה, איך את חיה בשלום עם זה שאת גם עיתונאית אובייקטיבית אבל גם מביעה את דעתך על בית המשפט העליון?'. את יודעת למה? כי את מביעה את הדעה 'הנכונה'. כי 95 אחוז מהתקשורת הישראלית – גם היום, כן, גם היום – מביעים את הדעה שלך, ולהם זה לא נראה מוזר. כי בעומק ליבך וליבם, את והם חושבים שלהיות עיתונאי עם הדעות שלך זה אובייקטיבי לחלוטין, ולהיות עיתונאי עם הדעות שלי זה לא לגיטימי".

בחודש שעבר הגישה מפלגת בל"ד תביעת דיבה נגד סגל, וזאת בעקבות טור שפרסם ב"ידיעות אחרונות" בו כינה אותה "ארגון טרור". סגל יצא נגד הכוונה לפסול את מועמדותו לכנסת של מיכאל בן ארי, איש עוצמה יהודית – כוונה שלבסוף מומשה בפסיקת בג"ץ – בעוד לבל"ד מאפשרים להתמודד בבחירות. בראיון אתמול אמר סגל כי הוא כועס על שופטי בג"ץ – "לא מהמקום האישי של עמית מעפרה. אני כועס מהמקום שבו ראיתי איך בשורה של מקרים אותם מושגים נעלים, באמת נעלים, שנועדו להגן על אזרחים, ראיתי איך המושגים האלה נרמסים, והם לא נרמסים אפילו בכאב. הם נרמסים בלי לשים לב בכלל. אני מתקומם נגד כללי המשחק הלא שווים. כשאני רואה שמנופפים בדגל של הזכות להיבחר 16 שנה, ואז מגיע מיכאל בן ארי ומורידים את הדגל – אני מתקומם על זה".

בראיון חשף סגל לראשונה כי לקראת הבחירות הוא קיבל הצעה לשיריון במפלגת "חוסן לישראל" של בני גנץ – כיום, אחת המפלגות המרכיבות את כחול לבן. לדבריו, מדובר היה בפגישת "גישוש", שרק בדיעבד – כעבור מספר חודשים – הוא הבין שבמהלכה הוצע לו למעשה לחבור למפלגה. סגל הבהיר כי אינו מתכוון ללכת לפוליטיקה: "אני לא רוצה לשלם את המחירים שזה כרוך בהם".