האסטרונאוט תמה: ’כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך’ - הרי בימינו יכולים?!...

שאלה מאוד לא שגרתית התעוררה אצל טייס חלל יהודי מחו"ל, שזוכה בס"ד להתקרב לשמירת תורה ומצוות.

האיש, שלאחרונה התחיל להופיע בבית הכנסת, ולומד את סדר התפילה והברכות, ניגש במוצאי שבת עם המתפללים לאמירת קידוש לבנה.

והנה כשאמר 'כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך, כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה', לפתע התנוצצה התמיהה במוחו - 'רק רגע, הלא כיום כן ניתן לנגוע בלבנה?!...'

ה'קושיה' כל כך הטרידה אותו, עד שהחליט לפנות אל מו"ר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, והציג בפניו את השאלה: הרי בימינו ישנן תחנות חלל ובני אדם עולים לירח, ואם כן איך אנו אומרים כיום 'ואיני יכול לנגוע בך', הרי בפועל יש שיכולים?...

'פריחה' מכח עצמו

מו"ר שליט"א שמע את השאלה מהאסטרונאוט ה'מתקרב', ושלף ממדף הש"ס את מסכת גיטין... הגמרא נפתחה בדף פ"ד עמוד א':

בגמרא מובא דיון, אודות אדם הנותן לאשתו גט אך מציב בפניה תנאי: 'הרי זה גיטך על מנת שתעלי לרקיע'..., ואומר רבי יהודה בן תימא, שהגט חל, ותנאו של הבעל בטל ומבוטל, משום שבעל שמעמיד בפני אשתו תנאי כזה שאי אפשר לקיימו, אינו אלא כמפליגה בדברים (וכך גם נפסק להלכה). וברי"ף ובתוס' רי"ד הוסיפו, שהוא הדין כשאמר לה הרי זה גיטך על מנת שתפרחי באוויר.

וכתב בגיליוני הש"ס, שאף על פי שמבואר במדרש, שאלכסנדר מוקדון פרח באוויר, וגם היום עושים כן על ידי כדור הפורח וכדומה, מכל מקום לשון 'פריחה' משמע מכח עצמו, ולא על ידי דבר אחר.

לאור הדברים, אמר מו"ר שליט"א לשואל, נוכל גם לתרץ את שאלתך - שהכוונה ב'איני יכול לנגוע בך', היא מעצמו, בלי החידושים המופלאים והמורכבים שבחלליות; ובכח האדם עצמו, אינו יכול לעולם להגיע לבד ללבנה...

האסטרונאוט הפטיר: פלאי פלאים של תשובה!

קידוש לבנה בירח

בשו"ת משנה הלכות (ח"ו סי' רנ"ט) נשאל בדבר אלו הנמצאים על הירח, האם יכולים לומר שם קידוש לבנה? והשיב: 'נראה שאין נפקא מינה, מה שהם עליה'. דהיינו, שאין חילוק בין אם הוא על הארץ או על הלבנה, ובכל מקרה מברך.

אולם, בספר צורת הלבנה (סי' ד') כתב, שמסתבר יותר שלא לברך ברכת הלבנה על הירח, שהרי הברכה היא על התחדשותה בכל חודש, כמו שאומרים 'ברוך מחדש חודשים', ושם לעולם היא מאירה ואין שום התחדשות! וכשהצענו את הדברים לפני מו"ר שליט"א, הוסיף להעיר: הרי קיים תנאי בברכה שתהא הלבנה זורחת ונהנין מאורה (שו"ע סי' תכ"ו ס"א), דהיינו בלילה בעת שזריחתה ניכרת על גבי הקרקע (משנ"ב סק"ג, ולכן כשנתכסתה בענן עב, לא מברכים), והרי כשנמצא על הלבנה, אמנם עומד על הדבר המאיר עצמו, אך מאורה אינו נהנה, ולכן צריך עיון אם ניתן לברך כששוהה על הירח.

דילג ב'כשם שאני רוקד' - ועף למרחוק

ונחודה נא חידה: היכן מצינו אדם שאמר קידוש-לבנה, וכשקפץ ב'כשם שאני רוקד כנגדך...' - עף ברוח למרחוק...?

תשובה: מסופר בבאר היטב (סי' תר"ב סק"ד, בשם ה'אור חדש'): מעשה ביהודי שפגעו בו אנסים גויים בלילה, ורצו להורגו, וביקש שיניחו לו לעשות מצוה אחת קודם מותו.

באותו לילה הלבנה היתה בחידושה, ועמד האיש וקידשה בכוונה גדולה, ונעשה לו נס כשדילג ג' פעמים כפי המנהג - נשאוֹ הרוח וניצול מהם...

והוסיף הבאר היטב: גם שמעתי, שמי שיקדש את הלבנה, מיום שקידשה, שוב לא ידאג שימות באותו חודש מאותו יום ואילך! (והיינו שלא ימות במיתה משונה. כף החיים סי' תכ"ו אות י"ב).

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.