פסח
מה לעשות בתחילת ליל הסדר? הרב אהרן מרגלית בעצה מפתיעה
כוחו של הדמיון המודרך. בלשונו הציורית מתאר הרב אהרן מרגלית כיצד אדם שידמיין את קשיי השעבוד במצרים, ואת הסבל הגדול - יחוש רגשות עצומים של הכרת הטוב לבורא ויערוך את ליל הסדר בשמחה פנימית עצומה
- יונתן הלוי
- פורסם ב' ניסן התשפ"ד
הרב אהרון מרגלית
לקראת חג הפסח, העניק הרב אהרן מרגלית שיחה מיוחדת לאתר 'דרשו', ותיאר כיצד יש להתכונן כראוי לאמירת ההגדה כהלכתה.
"מכל מצוות התורה, ומכל מועדי ישראל, ישנו מקום אחד בלבד שבו חז"ל הקדושים מצווים עלינו להשתמש בדמיון, דמיון מודרך", פותח הרב מרגלית את דבריו המרתקים. "ישנם אמנם מקומות רבים בהם התורה הקדושה וגם חז"ל מצווים עלינו להשתמש בזיכרון, כגון המצווה זכור את יציאת מצרים, לזכור את מה שעשה הקב"ה למרים, לזכור את אשר עשה לנו עמלק ועוד. אבל להשתמש בדמיון ממש באופן מפורש - ישנו רק מקום אחד, בליל הסדר.
"בלילה הגדול הזה מצווים עלינו חז"ל כי "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", ומאיפה עליו להתחיל את הדמיון? "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו". כך נאמר בהגדה.
"נשאלת השאלה", ממשיך הרב מרגלית בדבריו, "למה דווקא בליל הסדר? מה רע בכך שאדם ידמיין לעצמו איך היה נראה חג השבועות כשהר סיני כולו אפוף עשן? אולי נדמיין גם את ענני הכבוד בחג הסוכות? לא. דווקא בליל הסדר. ולמה? כי מהותו של ליל הסדר זה הכרת הטוב לבורא עולם, שגאל אותנו ממצרים ועשה בהם שפטים, וקרע לנו את הים, ושיקע צרנו בתוכו, וקרבנו לפני הר סיני, ונתן לנו את התורה והשבת וכו', עד שהביאנו לארץ ישראל. כפי שאנחנו שרים בפיוט 'דיינו'.
"אדם אינו יכול להסתפק רק בהבנה שיצאנו ממצרים, הוא אינו יכול להרגיש באמת הכרת הטוב רק מעצם הידיעה שעכשיו טוב לנו ופעם היה לנו רע. כדי שאדם יוכל לחוש ולהרגיש את מלוא הכרת הטוב כלפי בורא עולם, הוא צריך לדמיין, לצייר לעצמו את עומק הקושי ואת עומק השעבוד, לחוש בדמיונו את 49 שערי הטומאה שבהם היינו שקועים עד שבורא עולם ברחמיו נגלה אלינו עם ניסים מופלאים והוציא אותנו ממצרים בכח עצום ובזרוע נטויה.
"אם אדם יצליח לדמיין לעצמו, כאשר הוא ניגש לערוך את ליל הסדר, את כל אותן שנים ארוכות וקשות של גלות, את כל מה שעברנו במצרים - התלאות, הרעב, הצרות והעינויים שסבלנו שם, את זריקת הילדים לתוך היאור, את גזירותיו הקשות של פרעה, ואת מאות הילדים שהיה שוחט בוקר וערב כדי לרחוץ בדמם. על האדם לדמיין בכל כוחו את הקושי והצער, את הקש והתבן שהיינו צריכים לקושש, את ימי העבודה המפרכים והתעללויות המצרים, את הכאבים הנוראיים והייסורים הקשים בשנות העבדות הקשות. לאחר שהאדם מדמיין את הקושי הנוראי הזה - שיפקח את עיניו ויראה את שולחן הסדר עם הכלים היפים, יראה את בני ביתו, את הילדים הטהורים הלבושים במתיקות, את בנותיו הקטנות בבגדי החג החדשים, יריח את ריח הניקיון שבבית, ישים לב כי הוא יושב בנינוחות כמלך, והבית כולו מואר ונקי וצח ונפלא – כך הוא יוכל להרגיש את החירות.
הרב אהרון מרגלית על כוחו של הדמיון המודרך, המהווה כלי עוצמתי לחולל שינויים לטובה בחיי האדם. צפו:
כבר 200 שנה, ולמנהרה הזו אין בכלל קצה
הרב מרגלית ממשיך לתאר את קשיי מצרים: "הכי גרוע מכל הצרות והתלאות הללו שהיו, זה שהאור לא נראה בקצה המנהרה. למנהרה הזו אין בכלל קצה. היא אינסופית. כבר 200 שנה שזה המצב, גם אבא וסבא שלו נולדו עבדים ומתו כעבדים לפרעה. הוא אינו רואה שביב של תקווה שאולי יצא ביום מן-הימים ממעגל העבדות. אולי ילדיו לפחות יצאו מזה פעם. כלום, כלום לא נראה באופק ואין שום סיבה שזה יקרה.
"כשהוא קם בבוקר, בעל כרחו, ונאלץ לצאת לעוד יום של עינוי וסבל, וכי היתה לו תקווה כלשהי? אופק חדש? וכי יום אחד יגיעו כוחות קומנדו מיוחדים ויחלצו אותו במבצע בזק כמו שאירע לחטופי אנטבה? לא ולא! העבדות נראתה נצחית. העצב והדכדוך היו עמוקים ועצומים הרבה יותר ממה שנוכל אי פעם לדמיין. במצרים היינו כמו העבדים של אותם זמנים, רכושו הבלעדי של האדון שעושה בעבדיו כרצונו, כאילו היו בהמות משא ואף גרוע מכך. אין להם שום זכות לקבל החלטה כלשהי על חייהם או על מקום העבודה שלהם. הם עבדים, עבדי עבדים.
"בזמננו, קשה לנו לדמיין את עומק הייאוש ואת קושי השעבוד, אבל מעט מן המעט, אנחנו יכולים אולי להבין את ההרגשה שלהם.
"אחרי שהלב מתמלא בהרגשה של העבדות והשעבוד, אחרי שאדם רואה את עצמו נמצא במצב הנוראי הזה, בתוך הייאוש והחידלון האינסופי - זה הזמן לפקוח את העיניים ולהביט סביב, אל השולחן הערוך בכלים נאים, אל הילדים החמודים הישובים סביב שולחן הסדר. הבית מלא אורה, והוא עצמו כמלך בגדוד, בן חורין לעשות כל אשר חפץ לבו, איזו הרגשה נפלאה!
"איזו זכות נפלה בחלקנו שנולדנו אחרי יציאת מצרים!", קורא הרב מרגלית מדם ליבו, "שזכינו להיחלץ מהשעבוד הנוראי הזה, שאנחנו בני חורין! למרות הקשיים שאנחנו מתמודדים עימם –יש לנו בתים שמגוננים עלינו מהחום ומהקור, יש לנו מה לאכול, אנחנו בני חורין.
אחרי השימוש בדמיון, יכולים אנו להבין ולהפנים עד כמה עלינו לחוש תחושת הודיה עמוקה לבורא עולם על החסדים האינסופיים שהוא מרעיף עלינו. אחרי שאנו חשים את המהפך שעשה לנו הבורא כשהוציאנו ממצרים מבית עבדים לחרות עולם – אנו יכולים להתחיל לערוך את הסדר ולומר את ההגדה של פסח בשמחה ובהתרוממות הרוח.
הוא שכב משותק בהוסטל מספר שנים, לקה בגמגום קשה, איבד שניים מילדיו והתמודד שלוש פעמים עם מחלת הסרטן – מה סוד תעצומות הנפש של הרב אהרון מרגלית? דודו כהן נפגש עמו לשיחה אופטימית ומחזקת על כח רצון, תפילה ואמונה. צפו:
הרב אהרן מרגלית בראיון מעורר השראה: "בגיל 27 איבדתי ילדה בגלל זיהום פשוט שהסתבך. הרבה שנים מאוחר יותר איבדתי בן, כמה חודשים אחרי חתונתו. אלו היו הקשיים הנוקבים והנוראיים ביותר. קשה מאד לקום אחרי אובדן כזה, ולשאול: 'מה אני עושה הלאה?'. כל אחד והערוגות ששתל לו הבורא בנווה התלאות שלו...."
לרכישת הספר 'אתהלך' בהידברות שופס, לחצו כאן.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>