להראות שאכפת לך

אז בין אם את מרגישה שאת חייבת לעצמך להקפיד על הלכות נגיעה, ובין אם לא, את חייבת את זה למישהו אחר. חברה ותיקה שלי, ג'יל, התנסתה בחוויה ששכנעה אותה סופית בעניין זה. בטיוליה באירופה בדרכה לישראל, פגשה צעיר יהודי איטלקי, אנטוניו שמו.

 

השניים מיד מצאו חן אחד בעיניי השני ובילו כמה ימים רומנטיים ביחד. אולם, היא גילתה שלא היה די בחיבתה לאנטוניו כדי להשאירה באיטליה ולהניח לתוקפו של הכרטיס הנסיעה שלה לפוג.

 

היא רצתה להמשיך ולטייל. לפיכך היא נפרדה ממנו לשלום, כשהיא בטוחה שכל מה שנשאר לו מיחסיהם הם זיכרונות נעימים. אבל היא טעתה. שלושה חודשים מאוחר יותר, בירושלים, מצאה בתיבת דואר שלה מכתב מאיטליה. ''אני כל כך עצוב ובודד מאז שעזבת'', כתב אנטוניו.

 

''אני חושב עליך בכל רגע שאני ער, וכל יום אני יותר ויותר מאוהב בך''. בהתחלה, הרגישה ג'יל מוחמאת. אבל חיש מהר התחלפה הרגשה זו בצער וביאוש כשהיא הבינה, ''אוי ואבוי, מה עשיתי?'' בעיני ג'יל, יחסיהם הקצרים היו בלתי מזיקים.

 

אנטוניו ידע כבר בהתחלה שהיא לא נשארת, וכדי להקל על הפרידה, הייתה מעורבותה הפיזית ביחסים מינימלית בלבד. ובכל זאת, מבלי להתכוון לכך, היא אפשרה התפתחות של התאהבות מלאה מצידו, ובשלב זה היא חשה אחריות רבה ואשמה בגלל צערו.

 

אנטוניו, כפי שג'יל גילתה מאוחר יותר, אכן התגבר על הקשר אתה וכיום הוא נשוי. אך ככל שג'יל נעשתה יותר מודעת ורגישה יותר למה שקורה ביחסים פיזיים, הבינה שבעוד שאנטוניו יוכל לחזור ולהיות שוב מאושר הוא לעולם לא יוכל לחוש באותה חד-פעמיות שלולא כן היה חווה עם אשתו.

 

 בעוד ג'יל ידעה שהיא לא הייתה אהובתו היחידה, כאב לה מאוד שגם לה היה חלק באובדן הזה שלו. ייתכן שרק מעטים מבינינו חשים אחריות בעוצמה כזו כפי שהרגישה ג'יל בסופו של דבר. אבל אולי טוב היה לו הרגשנו כך. גם מעשן שאין לו מספיק כוח רצון להפסיק לעשן, עשוי שלא לרצות להציע למישהו אחר סיגריה.

 

באופן דומה, תהא מידת האכפתיות שלך כלפי עצמך ככל שתהא, את בוודאי רגישה מספיק כדי לחוש אכפתיות לאחרים. במקום להזיק להם, את רוצה לעזור להם להפיק את המיטב מחייהם, שמשמעותו - בין היתר - לעזור להם להגשים כל מה שדיברנו עליו.

 

את מעוניינת לעזור להם לפתח הערכה למציאות, שתגביר את סיכוייהם להתחתן עם האדם הנכון ועם ציפיות בנות-מימוש. את רוצה למנוע מהם כאב והתפכחות מאשליות, ואת רוצה לאפשר להם לחוות עם שותפם לחיים ולנשמה את מירב הייחודיות והרומנטיקה האמיתית.

 

כאשר את מקפידה שלא לקיים קירבה פיזית, אלא להיצמד למערכת היחסים העיקרית והמיוחדת שלך - את עושה הרבה יותר מאשר לדאוג לאינטרסים שלך. שמירת-נגיעה היא דרך בה את מביעה את האיכפתיות שלך לא רק כלפי עצמך אלא גם כלפי זולתך.