"הבה נגילה" בבאקו, בירת אזרבייג’ן: פברוטי היהודי ריגש את הקהל המוסלמי

השליח שלנו באזרבייג'ן: הפייטן שמעון סיבוני, המכונה פברוטי היהודי, הופיע בקונצרט מיוחד בבאקו, בירת המדינה הנחשבת לדובאי של אזור הקווקאז. שמעון: "השירים בקונצרט לא היו שירים בשפה לועזית או באיטלקית, כמו שרגילים לשיר בפני גויים, אלא שרתי שירים ישראליים אותנטיים כמו 'ירושלים של זהב', 'מעל פסגת הר הצופים', ועוד במדינה מוסלמית. זה לא מובן מאליו".

הָרֶפּוּבְּלִיקָה שֶׁל אָזַרְבַּיְיגָ'ן היא מדינה בקווקז הסמוכה לים הכספי. היא גובלת ברוסיה בצפון, בגאורגיה ובארמניה במערב ובאיראן בדרום. לאזרבייג'ן מורשת תרבותית עתיקה. היא שוכנת בחבל ארץ הנחשב למקור של ציביליזציות עתיקות, ונחשבת לאחת המדינות המוסלמיות בעלות הסובלנות הדתית הגבוהה ביותר. בעוד שהחוקה האזרית לא מגדירה דת רשמית במדינה, רוב האוכלוסייה משויכת לזרם השיעה. אולם הזהות המוסלמית של האזרחים נוטה להיות מבוססת יותר על אתניות ותרבות.

אזרבייג'ן היא המדינה המוסלמית הראשונה (אחרי הרפובליקה העממית של קרים) שהיתה לרפובליקה דמוקרטית וחילונית (הרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן). היא נוסדה בשנת 1918, והצטרפה לברית המועצות בשנת 1920. בשנת 1991 עם התפרקות השלטון הסובייטי היא שבה והפכה לעצמאית. זמן קצר לאחר מכן, במהלך מלחמת נגורנו-קרבאך, כבשה ממנה ארמניה את חבל נגורנו-קרבאך, השטחים המקיפים אותה, ובנוסף מספר מובלעות.

באחרונה חזרו שמעון ולהקתו מהופעה במדינה, בה רובם המוחלט של התושבים הם מוסלמים שיעים - עובדה שהופכת את האהדה לארץ ישראל לדי מפתיעה, ולא שגרתית. "קיבלו אותנו שם בסבר פנים יפות, עשו לנו הרבה כבוד שהגענו", מספר שמעון, "השהות שם היתה מאוד נוחה, טיפלו בנו עד הפרט האחרון. לא עזבו אותנו לרגע". שמעון הגיע להופעה בעקבות הזמנה של מנהל התיאטרון הרוסי, אלכסנדר שרובסקי.

איך נוצר הקשר בינך לבין מנהל התיאטרון הרוסי?

"זה סיפור בפני עצמו שהתחיל לפני כ-3 שנים, כשפגשתי לראשונה בחור בשם מיכאל שרובסקי, שלימים הפך למאמן האישי שלי לספורט. נפגשנו בחדר כושר, כאשר התאמנתי במטרה לשמור על אורח חיים בריא. באחד התרגילים שעשיתי הוא אמר לי שאני לא עושה את התרגיל כמו שצריך, ושאם אני רוצה להתקדם, ולעשות כושר טוב, כדאי לי להיפגש איתו.

במקור שרובסקי הוא מאזרבייג'ן, אבל כיום הוא מתגורר בארץ ומשפחתו גרה שם. אביו מנהל את התיאטרון האקדמי הרוסי בעיר הבירה - באקו. התהליך לקח זמן רב בגלל כל הבירוקרטיה סביב הרעיון למופע שכזה, אך לאחר שנתיים הוא יצא לפועל, ונסענו יחד לקונצרט. כיום הוא מייצג אותי בכל חבל קווקאז הדרומית.

המופע התקיים בתיאטרון האקדמיה הרוסי בבירה באקו. שמעון: "הקונצרט התקיים לרגל חג האביב הנקרא 'נאורוז', חג שהיו חוגגים עוד לפני ייסוד האיסלאם, וכיום חוגגים אותו באזרבייג'ן. הנשיא, אילהאם אלאייב, בעד רב תרבותיות, וזה מאוד נדיר עבור מדינה מוסלמית. הוא מכבד מאוד את מדינת ישראל. אפשר לומר ש-80% מהקהל היו מוסלמים. באירוע נכחו אנשי ממשל מכובדים ואחמ״ים שכיבדו את המעמד המיוחד".

באזרבייג'ן חיה קהילה יהודית, אך לשמעון לא התאפשר לבקר בה. "היינו שם מספר ימים בלבד, הלכנו לבית הכנסת הקרוב למלון בו שהינו. עם כל החזרות וההכנות לקונצרט, לא הספקנו לראות יותר מידי. אוכל לומר שהמדינה מרהיבה ביופייה, ויש הרבה מאוד תיירים. המנטאליות שם מאוד רגועה, יש הרגשה באוויר שלכולם טוב ואין להם בעיות, החיים יפים".

מה התבקשת לשיר: פיוט, חזנות או אופרה?

"הקהל היה מאוד חם ומקבל, עד כדי כך שבסוף הקונצרט, כשירדתי מהבמה כל הקהל עמד ומחה כפיים ללא הפסקה עד שנאלצתי לעלות שוב לבמה ולשיר את 'הבה נגילה'. להפתעתי כל הקהל הצטרף ושר איתי יחד - זה שיר נפוץ בכל העולם. גם ב'סופר בול' באמריקה שרים את השיר הזה. מה שהכי מעניין שהשירים ששרתי בקונצרט לא היו שירים בשפה לועזית או באיטלקית כמו שרגילים לשיר בפני גויים, אלא כאן דווקא שרתי שירים ישראלים אותנטיים כמו 'ירושלים של זהב', 'מעל פסגת הר הצופים', ועוד במדינה מוסלמית. זה לא מובן מאליו. בנוסף, שרתי שירים של אנריקו מסיאס, לחנים איטלקיים בעברית ופלאמנקו בספרדית. זאת היתה חוויה מאוד מיוחדת, הכבוד שהעניקו לי היה מופלא.

התקשורת המקומית התלהבה, סיקרה את המופע, ועשתה עליכם כתבות - זה נחשב לאירוע חריג?

"בוודאי. רק מהסקרנות אנשים באו לשמוע. כשמוסלמים באים לשמוע קונצרט עם יהודי חובש כיפה זה נדיר. לדעתי אלו ניצנים של גאולה".

שמעון סיבוני מבצע את "מעל פסגת הר הצופים". צפו:

"אמונת חכמים היתה בלתי נפרדת מהחינוך שלנו"

שמעון, אב ל-4, נולד לפני 52 שנים בקזבלנקה שבמרוקו. כיום הוא מתגורר ברמת בית שמש, לאחר שעלה לישראל מקנדה לפני 13 שנים. "אבי יקותיאל אברהם ז"ל היה חזן דגול ומוכר", הוא מספר, "אבא השריש בנו, הילדים, את החזנות בבחינת 'כל עצמותיי תאמרנה'. בזמנו, המסורת ובית הכנסת היתה חלק בלתי נפרד מנוף הילדות שלנו. אנחנו הילדים, נשמנו את בית הכנסת. את האהבה לפיוט ולשירה ספגתי עוד בילדותי. התחלתי לשיר בגיל 6-7. תחילה זמירות בבתי כנסת עם אבא, בפרט בימים הנוראים. שרנו עם גדולי הפייטנים, ביניהם יוסף עמר (ג'ו עמר ז"ל). אחי ואני היינו מזמרים את פרקי הזמירות בתפילה, בעוד שאבא היה עומד על כך שנכיר את כללי הדקדוק, ההברות הנכונות והמדויקות, וכמובן נדע את משמעות הטקסט".

כיום, איזה מקום תופסת התורה בחייך?

"הקב“ה זיכה אותי לפנות את סדר היום שלי כך שאת חלקו הראשון של היום אני מקדיש ללימוד תורה. את הלימוד שלי אני פותח בלימוד 'חוק לישראל' הכולל גמרא, משנה, תנ“ך, זוהר והלכה למעשה. אני לומד זאת בעיון רב, מה שלוקח לי חלק נכבד מהלימוד. אני מאוד אוהב ומחבב פרפראות לחכמה, חידושים, גימטריות וכו‘".

איך אתה רואה את הקשר בין התורה והפיוט?

"הפיוט הוא הגשר לדבקות בבורא עולם ושמירת תורה ומצוות. הפיוט ’יפה ותמה‘ הוא הדוגמה הקלאסית לחיבור הזה, שמרוב עומק המילים - הוא מכניס שמחה לאנשים רק מעצם שירתו. אם נתבונן בפזמון נוכל להבחין במילים: 'יפה ותמה תורה תמימה, הנעימה, מי יוכל להעמיק בסודך, סוד אלוקים חיים' - כאן מתבטא הקשר ההדוק בין הפיוט לבין התורה הקדושה, כפי שתיאר היטב ר‘ שלמה אבוטבול זצ“ל, מחבר הפיוט".

לאורך הקריירה המוזיקאלית שלו, שמתנהלת במקביל בחו"ל, מלווה את שמעון האמונה היהודית שעל ברכיה גדל. "האמונה החזקה בבורא עולם ובצדיקים בבחינת 'ויאמינו בה‘ ובמשה עבדו', זאת היתה האמונה השלימה שליוותה אותי לאורך כל הדרך. אם אוכל לתת דוגמה על קצה המזלג - פנו אליי מספר פעמים במהלך הופעות וקונצרטים שנערכו בחוץ לארץ, והציעו לי הצעות גדולות להיכנס לעולם הבידור הבינלאומי. מדובר בהצעות שהיה קשה לסרב אליהם, אך בזכות האמונה בבורא עולם ובצדיקים, ניתן לי הכוח לסרב בגלל שמשהו שם לא היה כשר - אם זה שמירת השבת או הופעה לצד נשים, מגדולי הזמרות בעולם. ברוך ה‘, הקב“ה זיכה אותי לעמוד בניסיון בהצלחה. כמו שנאמר: ’מי שמאמין לא מפחד‘".

לקראת חג השבועות סיבוני צפוי לצאת עם פרויקט חדש – הקלטה של כל ספר תהילים בנוסח טאנג'יר. "אבי ז"ל היה מומחה לתהילים. הוא לימד אותי ואת אחי את הטעמים. עבדנו על הפרויקט במשך שנתיים עם אמן הגיטרה אלי צרויה, שהוא גם יוצר ומלחין. ביצענו את כל הספר בליווי נבל אמיתי וגיטרות. המנגינה האותנטית הזאת לצערי הולכת ונשכחת, אני מנסה להחזיר עטרה ליושנה". סיבוני מספר שכשהראשון לציון, רבה של ירושלים הרב שלמה משה עמאר, שמע על הפרויקט הוא ברך אותו להצלחה. ואכן, מזמורי התהילים הוקלטו על פני 11 וחצי שעות של האזנה ל-150 המזמורים. סיבוני: "אני מקווה לשתף את כל עם ישראל בפרויקט החשוב הזה".

מה היעד הבא, מה אתה שואף לעשות כעת?

"הייתי מאוד רוצה ושואף לייצג את מדינת ישראל מול נשיא רוסיה, פוטין, או אפילו טראמפ. הלוואי ואזכה לקיים את הפסוק מספר דברים: 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עלייך ויראו ממך'".