מי מחוקק את חוקי הטבע?

בכתבה הקודמת למדנו שאין אקראיות ביקום, ועצם קיומה של חוקיות - היא הוכחה לקיומו של בורא לעולם אשר עיצב את היקום לנהוג בדיוק כפי שהוא פועל.

ישנם אנשים רבים בעולם שמכנים את הבורא בשם "כח עליון", אך מובן שכוונתם לבורא-מתכנן אשר קדם ליקום, ברא אותו יש מאין, ומשליט בו סדר והגיון באמצעות חוקיו. האלוקים.

ההוכחה מחוקי הטבע מתחלקת למעשה לשניים, העבר ולהווה. כוונתי לומר, שלא רק חוקי הטבע מוכיחים את קיומו של אלוקים, אלא גם המשך פעולתם ברגע זה.

שאלת מפתח: מדוע היקום ממשיך להתקיים?

כולם מדברים על בריאת העולם בלשון עבר, ושואלים "מי ברא את העולם?", אך מעט מאוד אנשים שואלים שאלה זו בלשון הווה: "מי בורא את העולם?"

זו למעשה שאלה מדעית מאוד: מה בעצם מחייב את המשך קיומה של החוקיות ביקום שלנו, אפילו ברגע זה?

לא די בבריאת העולם כדי להסביר לנו מדוע החוקים ממשיכים באופן פעולתם, כאשר היו יכולים לחזור עכשיו לתוהו ובוהו.

יהיו שינסו לתאר את היקום כמו שולחן או כיסא, או מחשב משוכלל שלא נוגע עוד ליוצרו. אך כל המשלים הללו רחוקים מן הנמשל. היקום אינו דומה לחפץ או למכונה פיזית שפועלת מעצמה, זאת מאחר שחוקי הטבע אינם ממשיים. ה"חוקיות" אינה אלא התנהגות נצפית של חלקיקים ושל חומרים במרחב, שאין להם כל סיבה להתנהג כך.

"הכח הגרעיני", לדוגמה, איננו כח במובן הפשוט של המילה, אלא התנהגות נצפית של חלקיקים באופן מסוים. אנו רואים תנועה כלשהי שחוזרת על עצמה, חלקיקים שמושכים או דוחים זה את זה, ומכנים זאת בשם "חוק טבע".

ההרגל מכונה בפינו חוק, אך מהו בעצם?

מדוע שהחומרים ימשיכו לפעול באופן מסוים, אם לא הבורא שמניע אותם כתקנם?

החומרים ודאי אינם "יודעים" שהם צריכים לפעול באופן מסוים, אין להם רצון ולא כוונה, ובכל זאת החלקיקים נעים במהירות אדירה ובתנועות מורכבות מאוד, היוצרות כ-120 יסודות. דמו בנפשכם פאזלים שונים זה מזה החוזרים ומתרכבים באותן צורות בדיוק, שעה אחרי שעה, יום אחרי יום. מי אומר להם לעשות זאת?

אין לחלקיקים כל סיבה לוגית להמשיך לפעול דווקא כפי שפעלו אתמול. הרי: אם ישובו לפתע לתוהו ובוהו, לא יוכל אף מדען להסביר לנו מדוע חדלו מפעולתם, או מדוע לא היו אמורים לחדול מפעולתם...! שכן, אין אף סיבה הגיונית שמחייבת את פעולתם התמידית בהווה.

מצבנו דומה בדרך משל לאדם שהתרגל לחשמל המגיע בקביעות לשקעים בביתו, אך אינו יודע על קיומה של חברת החשמל.

כל היקום כולו פועל כאילו מאליו, באופן הגיוני ביותר, מבלי שאנשים תמהים ושואלים: מי בעצם נותן בו כוח ומחליט להניע אותו כך?

חוקי הטבע מעידים אפוא לא רק על המתכנן שברא את היקום בנקודת זמן כלשהי בעבר, אלא על מחוקק חי ופעיל ביקום בהווה, אשר שולט בו וממשיך להניע אותו כתוכניתו מבראשית ועד היום. אילו היה רצונו של הבורא נפסק אפילו לרגע, היו כל החלקיקים מאבדים תכף ומיד את צורתם, וחוזרים למצב של תוהו ובוהו.

ביאר הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (פרק א, א): "ואם יעלה על הדעת שהוא (אלוקים) אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להימצאות...".

כן תיקנו רבותינו לומר בנוסח התפילה אותה אנו קוראים מזה אלפי שנים: "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית" - זו הודאה על בריאה מתמדת בכל יום תמיד!

סיכום ההוכחה:

1. אקראיות, בהגדרתה, הנה תיאור של חוסר גבולות, פעולה לא מודעת מתוך אפשרויות שונות. בדרך משל: כאשר דיו נופל על הריצפה הוא יוצר צורה אקראית - אקראית מפני שהדיו יכל ליפול באינספור אופנים שונים שהיו יוצרים צורות אחרות, ולא מוגבל לצורה או לסדר מסוימים.

2. חוקיות, לעומת זאת, הנה תיאור של גבולות, פעולה של גורם מגביל, מכוון, שמחייב התנהגות מסויימת, קבועה ומחוייבת. בדרך משל: תוכנת מחשב פועלת לפי חוקים, קודים קבועים שמחייבים את התוכנה לפעול באופן מסוים מאוד כפי שתוכנתה.

3. היקום, מרגע הופעתו, נברא עם חוקי טבע (משוואות מתטמיות מדוייקות להפליא) אשר מחייבים את כל החומרים שבו לפעול באופן מסויים, הגיוני, קבוע ולא אקראי.

4. מכאן המסקנה שהיקום שלנו הנו תוצאה של מחוקק אשר החליט על חוקיו. חיזוק למסקנה זו נמצא בעובדה שחוקי הטבע ממשיכים בפעולתם, למרות שאין להם סיבה לעשות זאת, מה שמעיד על האלוקים שמנהל ומפעיל את היקום בכל עת ברצונו יתברך.