אנחנו רוצים להתקדם, להצליח ולכבוש, וכשרוצים – מצליחים

מכירים את החבר או האדם הזה שאין לו מחסומים? ההוא שתמיד הכל טוב לו?

הוא עושה מה שהוא מאמין שצריך לעשות, מלא בביטחון בהנהגותיו, ובזמן שאנחנו מתבוססים בהתחשבנויות מה תהיה התגובה של הסביבה על פעולה כזו או אחרת, הוא כבר מבצע אותה - ובדרך כלל הסביבה מריעה לו…

זה נראה שטוב לו כל כך והוא מצליח כל כך, אז למה שלא נהיה גם אנחנו כאלה? מה עוצר אותנו? מדוע אנחנו חששניים כל כך?

מה שהכי מעניין, שהחבר המשוחרר הזה פעמים רבות לא מוכשר יותר מאתנו ולא בהכרח בעל יכולות גבוהות משלנו, אז למה הוא כן ואנחנו לא?

או בעצם, איך אפשר להיות כאלה גם כן? כאלה שחולמים ומגשימים, כאלה שכובשים יעדים, מתקדמים, עושים, נמרצים ומלאי חיות?

יש אנשים ויש אנשים, מה הבעיה? כל אחד והסגנון שלו…

הבעיה היא שאצל רובנו משהו כן בוער בתוכנו. אנחנו כן רוצים לעשות, לפעול ולהתקדם, יש לנו חלומות, תשוקות ורצונות, אנחנו רוצים להגיע למיצוי עצמי, לתרום לעולם, לעשות יותר!

ו… בפועל, רבים מאתנו סוחבים עוד יום ועוד יום… מסתכלים על השעון, מתי יגמרו הלימודים או העבודה… עוקבים בלוח השנה מתי תגיע החופשה. השנים חולפות, העשורים מתחלפים, השיער מתחיל להלבין ו...אופס… מה אני עושה כאן? מה הספקתי בחיים? אלו החיים? לשרוד?...

בשורות הבאות אנחנו הולכים לחולל יחד מהפך בחיינו!

לא עוד עייפות החומר, לא עוד דשדוש. כל יהודי הוא אריה! אין שני לו! תפקידו בעולם יתמלא רק אם הוא יעשה את זה, הוא ורק הוא והוא זה שיעשה את זה הכי טוב שאפשר.

הוא… אתה.

אז מה באמת עוצר אותנו מלפעול ללא מורא?

התשובה טמונה במילה אחת: "חסמים".

מהם חסמים?

החסמים אינם הפחד מכישלון, אינם חוסר הביטחון העצמי שלנו ואינם המחשבות השליליות - הם המקור שלהם. כך ע"פ ריצ'ארד ק. קרסון.

החסם הוא כח פנימי המציג לנו את חוסר היכולת שלנו, מפרש עבורנו את המציאות בדרך משלו ומנסה לקבוע לנו כיצד לפעול. הוא גורם לנו להרגיש קטנים, חסרי ערך וללא יכולת לשלוט בדברים מסוימים בחיינו.

משפטים מצויים של החסמים הם: "שב ואל תעשה עדיף", "אין סיכוי שזה יצליח", "רבים וטובים ממך ניסו ולא עלה בידם", "זה גדול עליך", ועוד ועוד, כולנו מכירים.

תפקידו המקורי של החסם הוא להגן עלינו מפני דברים שיש בהם סכנה, חוסר טקט או כישלון בטוח, אלא שהחסם הוא כהדיוט הקופץ בראש, ובכל פעולה שאנו עומדים לעשות - בפרט אם זו פעולה שיש בה שינוי, פריצת דרך או משהו מהותי בחייו של האדם - הוא קופץ ומפחיד, מנסה לחסום, כשמו כן הוא.

תפקידנו לווסת אותו, ולהשתמש בו בצורה הנכונה, ורק היכן שצריך.

כדי שנוכל להתמודד עם החסמים ולהשאיר אותם במקומם הראוי להם ובמינון הנכון, נציע כאן מספר כלים קסומים שיהיו לנו ודאי לעזר, מתוך תקווה כי כל אחד מאתנו, יפוצו מעיינותיו חוצה וימלא את רצונותיו הטובים למען כלל ישראל!

1. דע מה אתה רוצה באמת. חקור, למד והתבונן מה הם הדברים שמעניינים אותך באמת, האמן כי הדרך אותה אתה רוצה לכבוש או הפעולה אותה אתה חפץ לעשות הם החלום האמיתי שלך, התשוקה שלך ומה שישמח אותך. דמיין את עצמך מבצע את הפעולה, והקשב - האם הדבר יוצר אצלך מנגינה בלב…?! (נתקלתי באדם שעבד במשך עשרות שנים בהייטק, הרוויח המון כסף והיה בעל מעמד אך לא היו לו שום סיפוק ושמחה. רק כאשר עשה שינוי בחייו והחל לעסוק בחינוך, החל להתמלא בחדוות עשייה. מאז, חייו ממש השתנו).

לאחר שאתה יודע מה אתה רוצה באמת, צא לדרך...

2. זהה חסימות. רובם של החסמים הינם טכניים, פשוטים וקטנים, אך ללא התבוננות איננו יודעים על קיומם, ומסך שחור נופל ביננו לבין ביצוע הפעולה אותה אנו כמהים לעשות. לכן, כשיש משהו שאתה רוצה מאד לעשות, שרטט לעצמך את השלבים הטכניים אותם אתה צריך לעבור כדי להגיע ליעד וגלה היכן מונח החסם, בדיוק כמו בבדיקת סתימה בצנרת (יש לי ידיד ששנה לא עבד, ומתברר כי הוא בסך הכל לא ידע איך כותבים קורות חיים… לו היה מגלה לפני שנה שזה החסם שלו, היה מוצא 10 פתרונות לבעיה הזו...).

3. לאחר שזיהית את החסמים - כוחם נחלש כמעט לגמרי. על חסמים נאמר כי הם חזקים באפילה ונמסים בשמש… באפילה - כשאנו לא מודעים אליהם - הם עובדים יופי, מטילים ערפל כבד! אך כשהם באור השמש, כשהם נחשפים, הם מאבדים את כוחם. שם מתברר כמה שהם קטנים וניתנים לטיפול...

4. מצא פתרונות. לאחר שגילית מה הוא החסם, וראית כמה שהוא קטן, מצא לו פתרון. לבד או בהתייעצות עם חבר, רב, משפחה וכו'. לכל דבר יש פתרון או דרך עקיפה… תופתעו כמה שזה פשוט (חבר טוב פנה אלי לפני כשנה, הוא שואף מזה שנים לפתוח שיעור תורה, ובכך לממש את יכולת הלמידה וההשפעה שלו. לשאלתי מדוע הוא טרם החל, הוא ענה לי שהוא חושש שלשיעור יגיעו רק "טיפוסים מפוקפקים". "ואז מה יקרה?", שאלתי אותו, והוא ענה לי שאם כך אכן יהיה - הוא יאלץ לסגור את השיעור. "ואז מה יהיה?", המשכתי להקשות. "ואז לא יהיה לי שיעור", הוא ענה. אמרתי לו, "שים לב! כעת אין לך שיעור, ואם הפחד שלך יתממש - גם אז לא יהיה לך שיעור. המצב יהיה אותו מצב. למה שלכל הפחות לא תנסה?". הוא ניסה, וגילה כי החשש שהיה לו לא היה יותר מאשר חסם מצוי… כיום יש לו שיעור מדהים עם 30 משתתפים קבועים, ואיכותיים).

5. התעלם מ"אמונות מגבילות". אל תשווה דברים שהיו או קרו לך או לאחרים פעם, להיום. דברים משתנים, הסביבה משתנה, אנחנו מתקדמים ואין שום חוק של מחזוריות על כישלונות… החסם אוהב להזכיר לך את הפעם הבודדת שבה נכשלת, אך הוא לא מזכיר את 50 הפעמים בהן הצלחת באותו הדבר בדיוק. הוא אוהב להראות לנו את האנשים שלא הצליחו, ומעלים מעיננו את ההמונים שכן...

6. דיסוציאציה – לפעמים, הדרך לשלוט על החסם היא להיות כצופה מן הצד. דמיין עצמך מתבונן ממעוף הציפור, רואה אותך ואת החסם מתעמתים, האם נכון לפעול כך או לא. שפוט מבחוץ, ללא רגשות וחששות מעיקים וכך יקל עליך לקבל החלטה רציונלית ולא אמוציונלית.

איך הגעתי לכל זה דווקא בתקופת חג הפסח?

סביב שולחן הסדר יושב לו גם הבן הרשע, ששואל: "מה העבודה הזאת לכם?".

חכמינו ז"ל בהגדה מתייחסים להתרסה הזו, וכותבים: "ולפי שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר ואף אתה הקהה את שיניו...".

"הקהה את שיניו?". מה יש בשיניים? מה מצאו חכמים בשיניים דווקא, שדרכן נוכל להצליף תוכחת מוסר בבן הרשע?

דרך השיניים יש מסר לבן הסורר הלז…

לרשע יש הצטדקות קבועה למעשיו: "זה אני.... כך נולדתי! אני לא יכול להשתנות! מה אתם מצפים ממני?".

"אף אתה הקהה את שיניו!".

הקהה את תשובותיו, נקוש על שיניו ושאל אותו: "האם נולדת עם השיניים? בוודאי שלא! אלו הגיעו אליך במשך השנים... דע לך כי גם מידותיך הרעות ומעשיך המקולקלים נרכשו אצלך ברבות הימים והשנים. לא נולדת כך, ובידך להיפטר מהם".

החסמים הם שליחיו של הרשע שבנו, היצר הרע! הם נגע רע שדבק בנו ברבות הימים, הם נטע זר שמנסה להשתלט על אישיותנו ולשכנע אותנו כי "כאלו אנחנו", "כך נולדנו"... אך נזכיר לעצמנו שוב ושוב - אנחנו טובים ויכולים, לא נולדנו כך! נבראנו עם עוצמות ויכולות כבירות וכל חסם שנתפס בנו ניתן בקלות להסירו.

כי אנחנו רוצים להתקדם, להצליח ולכבוש, וכשרוצים - מצליחים!