האם מותר לגלוש על ה-WIFI של השכנים? האם מותר ללבוש גרביים קרועים? ואיך עיוורים חולמים?

1. אם אני גולשת דרך wifi באינטרנט של השכנים, האם זה גזל?

אין להתיר להתחבר לאינטרנט של השכנים ללא רשות מפורשת.

אין בטענה שאילו היה רוצה היה עושה קוד אבטחה, בכדי להתיר דבר זה, היות שהרבה אנשים אין להם מושג איך לחסום בעצמם את הרשת. כמו כן, העובדה שלא טרחו להזמין טכנאי גם כן אינה מספיקה להוכיח על ויתור מצידם.

אכן, אם את בטוחה שהחיבור שלך לאינטרנט של השכן לא יגרום לו להאטה בגלישה שלו, אזי הדבר מותר.

מקורות: יעוין בספר דרך האתרים (עמוד 79) ובתשובות שבסוף הספר (סימן ע"ו) ובשו"ת משנת יהושע חלק א' (סימן ק"ט) ובשו"ת אשר חנן חלק ו' (סימן ק"נ אות ב') ובשו"ת ביכורי אביב (סימן י"ח) ובתחומין כרך ל"א (עמודים 329-337).

* * *

2. האם מותר להשתמש בקרם ידיים בשבת, לא בגלל יובש אלא בגלל הריח הטוב שלו, או שמותר רק במקרה של ידיים יבשות?

אין להשתמש בקרם גוף/ידיים בשבת.

(צילום: shutterstock)

3. האם זה נכון שאסור ללבוש מלבושים קרועים? כמו גרביים למשל?

אם זה ניכר כלפי חוץ, זה יכול לגרום לחילול ה', וראה בשו"ת יחוה דעת חלק ו' (סימן מ"ט) שמביא מהתפארת ישראל, שצריך להיזהר לבל יהיה מרושל בבגדיו ובהופעתו בפני הבריות, ובמיוחד בזמן הזה שכבוד התורה בעוונותינו הרבים כבר ירד אחורנית עשר מעלות, שוודאי שחובה עלינו לבלי להשפילה יותר ח"ו על ידי הופעה מרושלת, פן נהיה לבוז בעיני הבריות על ידי כך, יעוין שם. ואמנם שם מדובר בתלמיד חכם, אולם נראה שכהיום הזה הדברים נכונים ותקפים לגבי כל שומרי תורה ומצוות.

* * *

4. מותר להגיד תהילים בעל פה ?

מותר.

מקורות: משנה ברורה (סימן מ"ט סק"ו).

5. האם עיוורים חולמים חלומות? ואם כן - מה עולם המושגים שלהם? האם הם רואים צבעים? מה זה אומר על קיום של העולם הרוחני?

רבינו סעדיה גאון כותב בספרו האמונות והדעות (מאמר ו') להוכיח את ישות הנפש כמציאות נפרדת מגוף האדם, מהנקודה הזאת שהערת, וכלשונו:

"ואחר כן התבאר לי כי הנפש הזאת חכמה לעצמה מכמה פנים. אחד מהם כי לא יתכן שקנתה החכמה מן הגוף, כי אין זה מעניינו [של הגוף - החכמה]. ועוד, בעבור מה שהתאמת, כי הסומא [עיוור] רואה בחלומו כאלו הוא רואה, וכיון שלא השיג זה מחמת גופו, לא השיגו כי אם מחמת נפשו".

ובתלמוד [ברכות נ"ה ע"א] מצאנו על רב יוסף שהיה עיוור, ומ"מ אמר על עצמו שהוא חולם. והבן איש חי מסביר בספרו בן יהוידע, כי חלומות העיוור מכיוון שאין לו חוש הראות, שאינו רואה במשך היום מראות כלל, נמצא שכפי הטבע אין בכח הדמיון שלו את המראה שראה בחלום, ושלכן נראה שחלום העיוור תהיה אמיתית ובעלת משמעות יותר מחלום אדם בעל חוש הראות.

(צילום: shutterstock)

6. האם מותר להקליד בחול המועד על המחשב?

מותר.

מקורות: שו"ת יביע אומר חלק ח' (חלק אורח חיים סימן מ"ח).

* * *

7. האם מותר לקנות בחול המועד פסח בגדים חדשים ולהשתמש בהם? או שכבר בחול המועד פסח מתחיל מנהגי אבלות של העומר?

אין בעיה ללבוש בגדים חדשים בחול המועד פסח מצד האבלות של העומר (שו"ת ציץ אליעזר חלק י"ח סימן מ"א סוף אות א').

אמנם אין לקנות בגדים חדשים בחול המועד (מצד הלכות חול המועד, ושייך כמובן גם בחול המועד סוכות) שלא לצורך המועד. ראה כאן.

* * *

8. יש לי כלבה מבוגרת שחולה מאד וסובלת. מצד אחד, רציתי להרדימה עקב צער בעלי חיים, שלא תסבול. מצד שני אני לא יכול ליטול חיים. מה ההלכה בנושא?

מותר.

מקורות: מובא בספר דינים והנהגות חלק ב' (עמוד מ' סעיף ד') שאחד מבני ביתו של החזון איש זצ"ל שאלו על זבוב שהיה מפרפר, והשיב: שיש לגמור מיתתו (למנוע צערו). וכן בשו"ת ושב ורפא חלק ג' (סימן רנ"ז) העלה, שמותר ומצוה להרוג בעל חיים פצוע כדי למעט בצערו, ושכן הסכימו עמו הגר"מ שטרנבוך שליט"א והגר"מ יוסט זצ"ל. וכ"כ בספר נשמת אברהם חלק ב' (סימן כ"ח אות ב') וחלק ג' (סימן ה' אות כ'). וכן פסק בשו"ת אשר חנן חלק ח' (סימן י"ח).

* * *

9. האם יש איסור לחקות יהודי בפני ציבור, והאם זה ראוי?

תלוי באיזה סוג חיקוי מדובר. אם מדובר בחיקוי שיש בו לעג וזלזול או חשש פגיעה באדם מסוים - ודאי שהדבר אסור. והשומע שיכול למחות - ימחה. אולם אם מדובר בחיקוי שאין בו לעג וזלזול כלל - אין איסור, ומכל מקום לפעמים אינו ראוי, והכל לפי העניין.

מקורות: יעויין מה שכתב בזה בשו"ת ודרשת וחקרת חלק ד' (חלק חושן משפט סימן ט"ו).

* * *

10. האם יש בעיה, או עדיף להימנע, מלהציע שידוך לשאינם שומרים תורה ומצוות עדיין? אציין שהבחור מגיע מבית שכן שומרים בו תורה ומצוות.

אכן, יש להימנע מלשדך אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, כי בזה יכולים להכשיל אותם בנגיעה אסורה ואיסור נדה וכו'.

מקורות: עיין בשו"ת חלקת יעקב (חלק אבן העזר סימן ע"ח, סוף ד"ה ועי') שהביא שראה כתוב בשם החפץ חיים, שאסור לשדך לזוג אם ידוע שלא יהיו נזהרין בנדה וטהרת משפחה וכו'. אלא שהחלקת יעקב הוסיף, שלא ראה שנזהרין בזה. וכן יעוין בספר מעשה איש חלק ג' (עמוד רל"ו) שהחזון איש זצ"ל לא הסכים לסייע בשידוך שלא היה בטוח שישמרו טהרת המשפחה. וכן הביא בספר ישמח לב על עניני אירוסין ונישואין (עמוד כ') בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א. גם בשו"ת מגדל צופים חלק ב' (סימן ל"א) כתב, שלכאורה אסור להציע שידוך למי שלא שומר על איסור נדה, מכיוון שעובר בזה על לפני עור לא תתן מכשול, וזה נחשב לתרי עברי דנהרא, כי זה לא בידו למצוא שידוך, ע"ש.

וכן ראה עוד כיוצא בזה בשו"ת יביע אומר חלק י"א (חלק אבן העזר סימן ע') אם מותר לדיין לתווך השלום בין בני זוג שקרוב לוודאי שאינם שומרים טהרת המשפחה, ע"ש. אמנם יעוין עוד להנצי"ב זצ"ל בשו"ת משיב דבר חלק ב' (סימן ל"ב) מה שכתב בנידון דידן, ע"ש. וע"ע בשו"ת תשובות והנהגות חלק א' (סימן תש"ל) ובספר ועלהו לא יבול חלק ב' (עמודים קע"ז-קע"ח), ע"ש.