עובדות ביהדות
פרק שירה: 10 עובדות וסגולה מיוחדת
מהו פרק שירה, מהי הסגולה המיוחדת באמירתו, ומה זוכה מי שאומרו מדי יום? 10 עובדות על פרק שירה
- נעמה גרין
- פורסם ג' חשון התשפ"ב
שירת הבריאה (צילום: shutterstock)
1. פרק שירה (נקרא גם "שירת הבריאה" או "פרקי שירה") הוא למעשה חיבור קצר הקרוי ברייתא. הפרק מסוגנן בלשון חז"ל, ומכיל בתוכו את פסוקי השבח לקדוש ברוך הוא, אותן אומרות הבריות. מרבית הקטעים הם פסוקים הלקוחים מהתנ"ך, כאשר חלקם הגדול מספר תהלים.
2. על פי רבי משה מטראני בספרו "המבי"ט", חיבור זה מיוחס לדוד המלך.
3. קיימת מחלוקת האם החיות עצמן מקלסות ומשבחות, או שמא המלאך הממונה עליהן. הרב יעקב עמדין (בסידורו בית יעקב) מסביר כי הכוונה היא למלאך שממונה על אלו, שהוא אומר את פסוקי השירה. לעומת זאת, הריטב"א (מסכת עבודה זרה, י"ז, א) כותב כי "פרק שירה שהעופות והחיות מקלסין, לאו שהם אומרים כלום, אלא סברא היא שאם היה להם פה לדבר, יש להם לומר כך וכך".
4. החיבור בנוי באופן הבא:
פתיחה – הכוללת 4 קטעים המנוסחים כברייתות, ועוסקות בחשיבותה של "פרק שירה".
5 פרקי שירה, המתארים את הפסוק המתאים לכל בריה ובריה.
סיום – קטע סגירה, המנוסח אף הוא כברייתא.
נוסח פרק שירה:
תפילה לפני פרק שירה
תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר, כָּל הָעוֹסֵק בְּפֶרֶק שִׁירָה זֶה בְּכָל יוֹם, מֵעִיד אֲנִי עָלָיו שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא, וְנִצּוֹל מִפֶּגַע רָע, וּמִיֵּצֶר הָרָע, וּמִדִּין קָשֶׁה, וּמִשָּׂטָן, וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמַזִּיקִין. גְּמוֹר בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לָדַעַת דְּרָכַי, וְלִשְׁמוֹר דַּלְתוֹת הֵיכָלִי וְתוֹרָתִי, וְלִשְׁמוֹר מִצְוֹתַי וְחֻקָּי. נְצוֹר תּוֹרָתִי בִּלְבָבֶךָ וְנֶגֶד עֵינֶיךָ תִּהְיֶה יִרְאָתִי. שְׁמוֹר פִּיךָ וּלְשׁוֹנְךָ מִכָּל חֵטְא וְאַשְׁמָה, וַאֲנִי אֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ, וַאֲלַמֶּדְךָ שֵׂכֶל וּבִינָה מִכָּל דָּבָר. וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא בְרָאוֹ כִּי אִם לִכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו.
אָמַר רַבִּי, כָּל הָעוֹסֵק בְּפֶרֶק שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם, וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְנִצּוֹל מִיֵּצֶר הָרָע, וּמִפֶּגַע רָע, וּמֵחִבּוּט הַקֶּבֶר, וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, וּמֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וּמַאֲרִיךְ יָמִים, וְזוֹכֶה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
תַּנְיָא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כָּל הָאוֹמֵר שִׁירָה זוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹכֶה וְאוֹמְרוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר אָז יָשִׁיר משֶׁה, שָׁר לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא יָשִׁיר, מְלַמֵּד שֶׁעָתִיד לוֹמַר (אוֹתוֹ) לֶעָתִיד לָבֹא.
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּשָׁעָה שֶׁסִּיֵּם סֵפֶר תְּהִלִּים זָחָה דַעְתּוֹ עָלָיו, וְאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יֵשׁ בְּרִיָּה שֶׁבָּרָאתָ בְּעוֹלָמְךָ שֶׁאוֹמֶרֶת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת יוֹתֵר מִמֶּנִּי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְדַּמְּנָה לוֹ צְפַרְדֵּעַ אַחַת, וְאָמְרָה לּוֹ דָּוִד אַל תָּזוּחַ דַּעְתְּךָ עָלֶיךָ, שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת יוֹתֵר מִמֶּךָּ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל שִׁירָה שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת מַמְשֶׁלֶת [אֲנִי] עָלֶיהָ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מְשָׁלִים, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹסֶקֶת בְּמִצְוָה גְדוֹלָה, וְזוּ הִיא הַמִּצְוָה שֶׁאֲנִי עוֹסֶקֶת בָּהּ, יֵשׁ בִּשְׂפַת הַיָּם מִין אֶחָד שֶׁאֵין פַּרְנָסָתוֹ כִּי אִם מִן הַמַּיִם, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא רָעֵב נוֹטְלֵנִי וְאוֹכְלֵנִי. זוּ הִיא הַמִּצְוָה, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם, כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַייָ יְשַׁלֶּם לָךְ, אַל תִּקְרי יְשַׁלֶּם לָךְ אֶלָּא יַשְׁלִימֶנּוּ לָךְ:
פרק ראשון: שיר השמים, הארץ וכל צבאם
שָׁמַיִם מָה הֵם אוֹמְרִים. הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד־אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ: (תהלים י"ט ,ב')
אֶרֶץ מָה הִיא אוֹמֶרֶת. (לְדָוִד מִזְמוֹר) לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ: (תהלים כ"ד א'). וְאוֹמֵר. מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק (וָאֹמַר רָזִי לִי רָזִי לִי אוֹי לִי בֹּגְדִים בָּגָדוּ וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ): (ישעיה כ"ד ט"ז).
גַּן עֵדֶן מָה הוּא אוֹמֵר. עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו: (שיר השירים ד' ט"ז)
גֵּיהִנֹּם מָה הוּא אוֹמֵר. כִּי־הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא־טוֹב: (תהלים ק"ז ט')
מִדְבָּר מָה הוּא אוֹמֵר. יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת: (ישעיה ל"ה א')
צִיָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה: (תהלים צ"ז י"ב)
שָׂדוֹת מָה הֵם אוֹמְרִים. יְיָ בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה: (משלי ג' י"ט)
מַיִם מָה הֵם אוֹמְרִים. לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעַל נְשִׂאִים מִקְצֵה אָרֶץ (בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו): (ירמיה נ"א ט"ז)
יַמִּים מָה הֵם אוֹמְרִים. מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי־יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ: (תהלים צ"ג ד')
נְהָרוֹת מָה הֵם אוֹמְרִים. נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ־כָף יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ: (תהלים צ"ח ח')
מַעְיָנוֹת מָה הֵם אוֹמְרִים. וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים כָּל־מַעְיָנַי בָּךְ: (תהילים פ"ז ז')
פרק שני: שיר היום, הלילה, וצבאות השמים
יוֹם מָה הוּא אוֹמֵר. יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה־דָּעַת: (תהלים י"ט ג')
לַיְלָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת: (תהלים צ"ב ג')
שֶׁמֶשׁ מָה הוּא אוֹמֵר. שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ: (חבקוק ג' י"א)
יָרֵחַ מָה הִיא אוֹמֶרֶת. עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ: (תהלים ק"ד י"ט)
כּוֹכָבִים מָה הֵם אוֹמְרִים. אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׁיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: (נחמיה ט' ו')
עָבִים מָה הֵם אוֹמְרִים. יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ חֶשְׁכַת־מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים: (תהלים י"ח י"ב)
עַנְנֵי כָבוֹד מָה הֵם אוֹמְרִים. אַף בְּרִי יַטְרִיחַ עָב יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ: (איוב ל"ז י"א)
רוּחַ מָה הוּא אוֹמֵר. אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ: (ישעיה מ"ג ו')
בְּרָקִים מָה הֵם אוֹמְרִים. (מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ) בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה מוֹצֵא־רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו: (תהלים קל"ה ז')
טַל מָה הוּא אוֹמֵר. אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן: (הושע י"ד ו')
גְּשָׁמִים מָה הֵם אוֹמְרִים. גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ: (תהלים ס"ח י')
פרק שלישי: שיר הצומח
אִילָנוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה מָה הֵם אוֹמְרִים. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ: (דברי הימים א', ט"ז ל"ג)
גֶּפֶן מָה הִיא אוֹמֶרֶת. כֹּה אָמַר יְיָ כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל וְאָמַר אַל תַּשְׁחִיתֵהוּ כִּי בְרָכָה בּוֹ כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי לְבִלְתִּי הַשְׁחִית הַכֹּל: (ישעיה ס"ה ח')
תְּאֵנָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ (וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד): (משלי כ"ז י"ח)
רִמּוֹן מָה הוּא אוֹמֵר. כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ: (שיר השירים ו' ז')
תָּמָר מָה הוּא אוֹמֵר. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה: (תהלים צ"ב י"ג)
תַּפּוּחַ מָה הוּא אוֹמֵר. כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי: (שיר השירים ב' ג')
שִׁבֹּלֶת חִטִּים מָה הִיא אוֹמֶרֶת. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ: (תהלים ק"ל א')
שִׁבֹּלֶת שְׂעוֹרִים מָה הִיא אוֹמֶרֶת. תְּפִלָּה לְעָנִי כִי־יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ: (תהלים ק"ב א')
שְׁאָר הַשִּׁבָּלִים מָה הֵם אוֹמְרִים. לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ־בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף־יָשִׁירוּ: (תהלים ס"ה י"ד)
יְרָקוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה מָה הֵם אוֹמְרִים. תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ: (תהלים ס"ה י"א)
דְּשָׁאִים מָה הֵם אוֹמְרִים. יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו: (תהלים ק"ד ל"א)
פרק רביעי: שיר העופות, השרצים, ביבשה ובים
תַּרְנְגוֹל מָה הוּא אוֹמֵר. בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן זוֹלְפִים כָּל אִילָנֵי גַן עֵדֶן בְּשָׂמִים וּמְרַנְּנִין וּמְשַׁבְּחִים וְאָז גַּם הוּא מִתְעוֹרֵר וּמְשַׁבֵּחַ: בְּקוֹל רִאשׁוֹן אוֹמֵר. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה: (תהלים כ"ד ז'-ח') בְּקוֹל שֵׁנִי אוֹמֵר. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה: (תהלים כ"ד ט'-י') בְּקוֹל שְׁלִישִׁי אוֹמֵר. עִמְדוּ צַדִּיקִים וְעִסְקוּ בַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שְׂכַרְכֶם כָּפוּל לְעוֹלָם הַבָּא: בְּקוֹל רְבִיעִי אוֹמֵר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ: (בראשית מ"ט י"ח) בְּקוֹל חֲמִישִׁי אוֹמֵר. עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ: (משלי ו' ט') בְּקוֹל שִׁשִּׁי אוֹמֵר. אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם: (משלי כ' י"ג) בְּקוֹל שְׁבִיעִי אוֹמֵר. עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ: (תהלים קי"ט קכ"ו)
תַּרְנְגֹלֶת מָה הִיא אוֹמֶרֶת. נֹתֵן לֶחֶם לְכָל־בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: (תהלים קל"ו כ"ה)
יוֹנָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם אֲדֹנָי עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי: (ישעיה ל"ח י"ד). אוֹמֶרֶת יוֹנָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוּרִים כְּזַיִת בְּיָדְךָ, וְאַל יִהְיוּ מְתוּקִים כִּדְבַשׁ עַל יְדֵי בָּשָׂר וָדָם: (עירובין דף י"ח ע"ב)
נֶשֶׁר מָה הוּא אוֹמֵר. וְאַתָּה יְיָ־אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל־הַגּוֹיִם אַל־תָּחֹן כָּל־בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה: (תהלים נ"ט ו')
עָגוּר מָה הוּא אוֹמֵר. הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ־לוֹ: (תהלים ל"ג ב')
צִפּוֹר מָה הוּא אוֹמֵר. גַּם־צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר־שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת־מִזְבְּחוֹתֶיךָ יְיָ צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵאלֹהָי: (תהלים פ"ד ד')
סְנוּנִית מָה הִיא אוֹמֶרֶת. לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם יְיָ אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ: (תהלים ל' י"ג)
טָסִית מָה הִיא אוֹמֶרֶת. עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: (תהילים קכ"א ב')
רְצִיפֵי (נ"א אוֹנְכִי) מָה הוּא אוֹמֵר. נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם: (ישעיה מ' א')
חֲסִידָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד יְיָ כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ: (ישעיה מ' ב')
עוֹרֵב מָה הוּא אוֹמֵר. מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ כִּי יְלָדָו אֶל אֵל יְשַׁוֵּעוּ (יִתְעוּ לִבְלִי אֹכֶל): (איוב ל"ח מ"א)
זַרְזִיר מָה הוּא אוֹמֵר. וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם וְצֶאֱצָאֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעַמִּים כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְיָ: (ישעיה ס"א ט')
אַוָּז שֶׁבַּבַּיִת מָה הִיא אוֹמֶרֶת. הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו: שִׁירוּ־לוֹ זַמְּרוּ־לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל־נִפְלְאוֹתָיו: (תהלים ק"ה א'-ב')
אַוָּז הַבָּר הַמְּשׁוֹטֶטֶת בַּמִּדְבָּר. כְּשֶׁרוֹאָה אֶת יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְיָ יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ: (ישעיה מ' ג')
וְעַל מְצִיאוּת מְזוֹנוֹתֶיהָ בַּמִּדְבָּר מָה הִיא אוֹמֶרֶת. (כֹּה אָמַר יְיָ) אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם (וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן יְיָ יָסוּר לִבּוֹ): (ירמיה י"ז ה'). בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ: (ירמיה י"ז ז')
פְּרוּגִיוֹת מָה הֵם אוֹמְרִים. בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְֹיָ צוּר עוֹלָמִים: (ישעיה כ"ו ד')
רָחָמָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם כִּי פְדִיתִים וְרָבוּ כְּמוֹ רָבוּ: (זכריה י' ח')
צִפֹּרֶת כְּרָמִים מָה הִיא אוֹמֶרֶת. (שִׁיר לַמַּעֲלוֹת) אֶשָּׂא עֵינַי אֶל־הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: (תהלים קכ"א א')
חָסִיל מָה הוּא אוֹמֵר. יְיָ אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחק אֱמוּנָה אֹמֶן: (ישעיה כ"ה א')
שְׂמָמִית מָה הִיא אוֹמֶרֶת. הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה: (תהלים ק"נ ה')
זְבוּב מָה הוּא אוֹמֵר. בְּשָׁעָה שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה קוֹל אֹמֵר קְרָא וְאָמַר מָה אֶקְרָא כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה: (ישעיה מ' ו'). יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם: (ישעיה מ' ח'). בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְֹיָ וּרְפָאתִיו: (ישעיה נ"ז י"ט)
תַּנִּינִים מָה הֵם אוֹמְרִים. הַלְלוּ אֶת־יְיָ מִן־הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל־תְּהֹמוֹת: (תהלים קמ"ח ז')
לִוְיָתָן מָה הוּא אוֹמֵר. הוֹדוּ לַייָ כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: (תהלים קל"ו א')
דָּגִים מָה הֵם אוֹמְרִים. קוֹל יְיָ עַל־הַמָּיִם אֵל־הַכָּבוֹד הִרְעִים ייָ עַל־מַיִם רַבִּים: (תהלים כ"ט ג')
צְפַרְדֵּעַ מָה הִיא אוֹמֶרֶת. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: (יומא פ"ג מ"ח)
פרק חמישי: שיר הבהמות והחיות
בְּהֵמָה דַּקָּה טְהוֹרָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא: (שמות ט"ו י"א)
בְּהֵמָה גַסָּה טְהוֹרָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב: (תהלים פ"א ב')
בְּהֵמָה דַקָּה טְמֵאָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. הֵיטִיבָה יְיָ לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם: (תהלים קכ"ה ד')
בְּהֵמָה גַסָּה טְמֵאָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ: (תהלים קכ"ח ב')
גָּמָל מָה הוּא אוֹמֵר. (וְאַתָּה תִּנָּבֵא אֲלֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם) יְיָ מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ (הֵידָד כְּדֹרְכִים יַעֲנֶה אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ): (ירמיה כ"ה ל')
סוּס מָה הוּא אוֹמֵר. הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל־יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל־יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל־יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ: (תהילים קכ"ג ב')
פֶּרֶד מָה הוּא אוֹמֵר. יוֹדוּךָ יְיָ כָּל־מַלְכֵי־אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי־פִיךָ: (תהלים קל"ח ד')
חֲמוֹר מָה הוּא אוֹמֵר. לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ: (דברי הימים א', כ"ט י"א)
שׁוֹר מָה הוּא אוֹמֵר. אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַּיְיָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם: (שמות ט"ו א')
חַיּוֹת הַשָּׁדֶה מָה הֵם אוֹמְרִים. בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב: (ברכות פ"ט מ"א)
צְבִי מָה הוּא אוֹמֵר. וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי־הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר־לִי: (תהלים נ"ט י"ז)
פִּיל מָה הוּא אוֹמֵר. מַה־גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ: (תהלים צב ו)
אַרְיֵה מָה הוּא אוֹמֵר. יְיָ כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר: (ישעיה מ"ב י"ג)
דּוֹב מָה הוּא אוֹמֵר. יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ: יָשִׂימוּ לַייָ כָּבוֹד וּתְהִלָּתוֹ בָּאִיִּים יַגִּידוּ: (ישעיה מ"ב י"א-י"ב)
זְאֵב מָה הוּא אוֹמֵר. עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ: (שמות כ"ב ח')
שׁוּעָל מָה הוּא אוֹמֵר. הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן לוֹ: (ירמיה כ"ב י"ג)
זַרְזִיר מָה הוּא אוֹמֵר. רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה: (תהילים ל"ג א')
חָתוּל מָה הוּא אוֹמֵר. אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא־אָשׁוּב עַד־כַּלּוֹתָם: (תהלים י"ח ל"ח)
פרק ששי: שיר השרצים והחיות
שְׁרָצִים מָה הֵם אוֹמְרִים. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי־צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם: (תהלים קמ"ט ב')
אֵלִים שֶׁבַּשְּׁרָצִים מָה הֵם אוֹמְרִים. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ: (תהלים קכ"ח ג')
נָחָשׁ מָה הוּא אוֹמֵר. סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל־הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל־הַכְּפוּפִים: (תהלים קמ"ה י"ד)
עַקְרָב מָה הוּא אוֹמֵר. טוֹב־יְיָ לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו: (תהלים קמ"ה ט')
שַׁבְּלוּל מָה הוּא אוֹמֵר. כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל־חָזוּ שָׁמֶשׁ: (תהלים נ"ח ט')
נְמָלָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם: (משלי ו' ו')
עַכְבָּר מָה הוּא אוֹמֵר. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלַי כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנִי הִרְשָׁעְתִּי: (עי' נחמיה ט' ל"ג)
חֻלְדָּה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ: (תהלים ק"נ ו')
כְּלָבִים מָה הֵם אוֹמְרִים. בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי־יְיָ עֹשֵׂנוּ: (תהלים צ"ה ו')
תפילה לאחר פרק שירה
רַבִּי יְשַׁעְיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הִתְעַנָּה חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים תַּעֲנִיּוֹת. אָמַר, כְּלָבִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם "וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה" יִזְכּוּ לוֹמַר שִׁירָה. עָנָה לוֹ מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמַר לוֹ, יְשַׁעְיָה, עַד מָתַי אַתָּה מִתְעַנֶּה עַל זֶה הַדָּבָר, שְׁבוּעָה הִיא מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, מִיּוֹם שֶׁגִּלָּה סוֹדוֹ לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא לֹא גִלָּה דָּבָר זֶה לְשׁוּם בְּרִיָּה בָּעוֹלָם. אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם גָּדוֹל אַתָּה, שְׁלָחוּנִי מִן הַשָּׁמַיִם לְהִזְדַקֵּק אֵלֶיךָ לְהַגִּיד לְךָ בַּמֶּה זָכוּ כְּלָבִים לוֹמַר שִׁירָה. לְפִי שֶׁכָּתוּב בָּהֶם "וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁנוֹ", וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָּכוּ לְעַבֵּד מִצּוֹאָתָם עוֹרוֹת שֶׁכּוֹתְבִין בָּהֶם תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת וְסִפְרֵי תּוֹרָה. עַל כֵּן זָכוּ לוֹמַר שִׁירָה. וּלְעִנְיַן הַשְּׁאֵלָה שֶׁשָּׁאַלְתָּ חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ וְאַל תּוֹסִיף בַּדָּבָר הַזֶּה עוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ".
בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן שׁוֹכֵן יְרוּשָׁלָיִם הַלְלוּיָהּ: בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:
5. את "פרק שירה" מותר לומר גם בלילה. ההסבר לכך הוא שגם לפי שיטת הקבלה שיש להימנע מלימוד תורה שבכתב בלילה, בכל אופן פרק שירה הוא בגדר תורה שבעל פה.
6. כאשר האדם בצרה ושערי ברכה סגורים לפניו, סגולה עצומה היא זו, שיתבונן ברוב טובותיו יתברך על כל העולם בכלל, ואליו בפרט, עד שיבוא לידי שירה. אמירת פרק שירה מסייעת לאדם לחוש חלק מיופיה הנשגב והמושלם של הבריאה. באופן זה פורצת ממנו הודיה לבורא, ואז זוכה לישועה אמיתית.
7. אמירת פרק שירה בכל יום הינה סגולית ביותר. בפתיחה לפרק מובאים דבריו של רבי אליעזר הגדול: "כל העוסק בפרק שירה זה בכל יום, מעיד אני עליו שהוא בן העולם הבא וניצול מפגע רע, ומיצר הרע, ומדין קשה, ומשטן ומכל מיני משחית ומזיקין". (ברכות, יז, א)
8. רבי יהודה הנשיא כותב אף הוא דברים נשגבים אודות מי שעוסק בפרק שירה בעולם הזה. כה דבריו: "אמר רבי, כל העוסק בפרק שירה בעולם הזה , זוכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים ותלמודו מתקיים בידו , וניצול מיצר הרע, ומפגע רע, ומחיבוט הקבר , ומדינה של גיהנם , ומחבלו של משיח ומאריך ימים וזוכה לימות המשיח ולחיי העולם הבא". (סנהדרין, צא, ב).
9. רבי אליעזר אומר: "כל האומר שירה זו בעולם הזה זוכה ואומרו לעולם הבא".
10. בספר "הכלי ודוך" מובא בשם הרב מרדכי גרוס, אב"ד חניכי הישיבות בבני ברק כי סגולה לאישה המקשה לילד, לומר (האיש והאישה) את פרק שירה, ויועיל בע"ה שתלד בנקל. כמו כן יקבלו על עצמם לומר פרק שירה אחר שהלידה תעבור בשלום, והוא הודאה ושיר ושבח לבורא עולם.
הרב שמואל אלזם בשיחות מעמיקות על שירת הבריאה. צפו:
לאמירת פרק שירה, לחצו כאן.