מרהיב ואומנותי: "על כל יצירה אני עובד במשך שנה"

אותיות. מה הן מסמלות עבורכם? מה הן משדרות לכם? עבור הרב בן ציון בר עמי, האותיות הן הרבה מעבר לכל מה שניתן להעלות על הדעת, שכן הן אלו שיוצרות את יצירותיו הרבות; יצירות המורכבות מאותיות בלבד, קטנטנות-קטנטנות, החוברות זו לזו והופכות לתמונות מרהיבות.

"אני בא ממשפחה תימנית", הוא מספר על עצמו, "במשפחתנו יש מסורת של דורי-דורות של סופרי סת"ם, לפחות 600 שנה ללא הפסקה. כשאבי עלה לארץ מתימן הוא הביא אתו ספרים עתיקים עם כיתוביות עתיקות מאוד, שכתבו בני המשפחה שלנו. מדובר בדפים מתפוררים וצהובים, הכתובים בכתב קלגרפי יפהפה. אנו שומרים עליהם מכל משמר.

"הספרים שאבא הביא אתו לארץ כוללים יצירות שונות העשויות מאותיות, יש ביניהם ספרים שמעוטרים בכתבי יד זעירים ביותר. אבי גם נהג לכתוב על גבי גרגירי חיטה. הוא היה מחדד קולמוס וכותב על גרגיר אחד: 'ארץ חיטה ושעורה'. גם על ביצים הוא כתב. הייתה לו אמנות מיוחדת של הכנת דיו והוא היה מחדד את הקולמוס עד שהיה דק ממש כמו מחט. הפעמים הראשונות בהן ניסיתי גם אני את כוחי במיומנות הזו הייתה כשהתבקשתי ליצור מזוזות קטנטנות. הייתי כותב את הפרשיות בכתב קטנטן וכך התחלתי להתחבר למיומנות ולאומנות".

הרב בר עמי נולד בישראל, אך בשנות ילדותו המשיך להתחנך על המסורת התימנית. "כשהייתי ילד ואבי לימד אותי לקרוא, הוא תמיד לחש באוזניי שלאותיות האלו של לשון הקודש יש סודות ומשמעות. הוא הוביל אותי לראות כי האות א' למשל בנויה מהאות י' ומעוד י' נוספת שמחוברות להן יחד. י' זה יהודי וזהו גם שם השם, ויחד מתחברות האותיות ויוצרות אהבה. אבא נהג לומר: 'האותיות לא בנויות מקווים, אלא מציורים רוחניים'.  ככה הוא היה יושב ומספר לי על כל אות ואות במשך שעות".

אושר ושמחה

בזכות ה'מורי'

כיום, כשהרב בר עמי מגיע לאוניברסיטאות ומוזיאונים ברחבי העולם, כדי למסור את הרצאותיו, שואלים אותו לא פעם על האומנות שלו ומתעניינים מדוע הוא מצייר דווקא באותיות. "כתשובה אני מספר על שנות ילדותי, אז, בגיל שלוש או ארבע, למדתי אצל ה'מורי' – המלמד התימני. ישבנו סביב שולחן אחד שישה או שמונה ילדים קטנים ולפנינו רק ספר אחד.  המורי היה מאוד קפדן, הוא היה מניח לנו אבן מתחת לסנטר, ואם מישהו היה מזיז את ראשו והאבן נפלה– היה ברור שהוא לא הסתכל בספר, והוא חטף מכה בשוט על הגב. אצלי האבן נפלה רק פעם אחת ויחידה, טעמתי את טעם המכה ומאז הבנתי שזה לא כדאי. כך, במשך שנים, הייתי תלמיד טוב וחרוץ הלומד מתוך הספר. כשהספר היה לפניי ראיתי את האותיות רצות מימין לשמאל, אבל כשהוא היה אצל הילד שישב לצידי ראיתי את האותיות רצות משמאל לימין, וכשהספר היה אצל מישהו אחר ראיתי אותן יורדות, עולות ומטפסות. השתעשעתי כל הזמן במעקב אחרי האותיות ואחרי התנועתיות שלהן, הרגשתי שאני ממש מרחף איתן. כבר אז הפכו עבורי האותיות לדבר חי ובעל תנועה. אפשר לראות גם ביצירות שלי שאני לא משתמש כלל בקווים סתמיים. קו בשבילי הוא מעין דבר מת".

ההחלטה שלא לשתול בציורים אף קו 'סתמי' מקשה עליו באופן מיוחד. "הדבר הקשה ביותר זה לצייר את העיניים של הדמויות. כי העיניים הן אלו שמבטאות את הפנים של האדם. קשה מאוד ליצור אותן מאותיות בלבד. אמנים אחרים שעוסקים בתחום מוסיפים קווים, אבל אני מרגיש שקווים זה דבר דומם. אני לא יכול לשים ביצירות שלי דבר שהוא דומם. לכן אני יכול לעבוד במשך שבועות ארוכים, כדי ליצור את העיניים בצורה הנכונה, מאותיות בלבד".

דעת

יצירות עם משמעות

במשך עשרות השנים האחרונות עוסק הרב בר עמי באומנות הייחודית שלו כמעט ללא הפוגה, אך הוא לא עשה זאת תמיד. "עד גיל ארבעים הייתי סופר סת"ם. כתבתי ספרי תורה, תפילין ומזוזות. אחרי חמש עשרה שנה של עבודה בתחום פניתי למורי ורבי ואמרתי לו: 'החלטתי להפסיק להיות סופר סת"ם'. כשהוא שאל מדוע, השבתי את האמת: 'זה מאוד קשה. אתה צריך לעבוד בזהירות עצומה ויש לך הלכות מאוד מגבילות. קשה לי לעבוד כל הזמן כשאני מודע לכך שאם טעיתי טעות קטנה, אני עלול לגרום ליהודי להסתובב במשך עשרות שנים עם תפילין פסולות. זה מפחיד אותי'. תגובתו של הרב הייתה: 'ודווקא בגלל זה אנו צריכים אותך בתחום. אנחנו מחפשים סופרים כמוך, שמפחדים'. המשפט הזה דחף אותי להמשיך בכתיבה עוד חמש שנים. לאחר מכן כבר הרגשתי שהיצירתיות שלי משוועת לפרוץ החוצה, אז עזבתי כמעט לחלוטין את ספרות הסת"ם והתחלתי לעסוק באומנות".

החפץ חיים

ובעבודה בה אתה עוסק כעת אין לך חששות?

"בוודאי שגם ביצירות האומנות שלי יש חששות, גבולות ומגבלות. לצורך הדוגמה – אני לא מצייר אף פעם בעלי חיים, רק ציפור כי היא מבטאת שכינה. אני גם לא מצייר חלק תחתון של הגוף, רק את הפנים אני מצייר, עד למותניים. אני גם מוגבל מבחינת צביעת היצירות. אני לא צובע אותן, כי האותיות מגיעות מתוך עולם הקדושה, וכפי שלא מצאנו תפילין או מזוזות צבועים, כך גם לא ייתכן שאני אצבע את יצירותיי".

איך אתה מחליט איזה ציור ליצור מהאותיות?

הרב בר עמי מחייך כשהוא משיב שמאחורי כל יצירה מסתתרות כוונות רבות. "יצרתי למשל את שיר השירים בצורה שנראית כמו שני מעגלים המחוברים ביניהם. כתבתי את הפסוקים בכוונה משמאל לימין, ולא מימין לשמאל, כלומר – נגד כיוון השעון, כדי לבטא את זה שבעוד שכל העולם הולך לכיוון אחד, העם היהודי הולך נגד. את ההשראה לכך קיבלתי משני שעונים שנמצאים על ארמון בפראג – על אחד מהם מופיעות ספרות רומיות ועל השני אותיות עבריות. השעון העברי נע מימין לשמאל, נגד הזרם. בפסוק בו נכתב 'את שאהבה נפשי', הגעתי ללב המעגל. זה לא היה פשוט, כי מי שיקרא מילה במילה יראה שאני לא מדלג ולא קופץ. יש כאן תכנית שלמה – איך להתחיל במקום מסוים, להמשיך פנימה ולסיים בדיוק במרכז, בלי לדלג אפילו אות אחת. קדמו ליצירה הזו הרבה מאוד סקיצות, לפחות מאה. יש גם עוד הסברים נוספים ועמוקים סביב היצירה הזו, לה בחרתי להעניק את השם 'חותם נצח'.

"ביצירה אחרת שעשיתי כתבתי את שיר השירים בצורת גביע. אפשר לראות כי השטח החלק של הדף, בשני צדדי הגביע, יוצר מעין פרופיל של שתי דמויות המתבוננות זו בזו, כפי שנאמר 'ופניהם איש אל אחיו', מה שמבטא שלימות. מצד שני, את פרקי אבות בחרתי לכתוב דווקא בשורות ישרות, בבחינת 'איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם'.

"יש גם יצירה שאני אוהב מאוד, מופיעות בה ארבע פרשיות של קריאת שמע, יחד עם תפילה מיוחדת שנוהגים לומר לפני הנחת תפילין. בחרתי ליצור אותה בצורה של אדם שכל גופו מואר בזמן החיבור שלו עם הקב"ה. אם מתבוננים היטב בתפילין שלראשו ניתן לראות שהאות ה' חקוקה על התפילין של הראש – 'למען יראו כל עמי הארץ כי שם השם נקרא עליך ויראו ממך'".

אחת מהיצירות המפורסמות ביותר של הרב בר עמי היא זו שהוא יצר בהכוונת הרבי מלובביץ זצ"ל. "היו לי קשרים חזקים מאוד עם הרבי, ישבתי מולו כשהוא הדריך אותי איך להכין יצירה שתעזור לזוגות שעדיין אין להם ילדים. הרבי כיוון אותי איך בדיוק ליצור אותה, ובמשך שנים היא מחולקת בחינם למי שרק רוצה. אחד התנאים שהרבי התנה איתי לפני ההדרכה הוא שלא ארוויח בזכותה אף פרוטה".

זכות

"אלו הילדים שלי"

במשך כמה זמן אתה עובד על כל יצירה?

הרב בר עמי עונה בפשטות: "אני לא זוכר יצירה שדרשה פחות משנה של עבודה. אבל זה לא שאני בן מאתיים... פשוט אני עובד על כמה יצירות במקביל".

אבל אם שנה של עבודה זה נראה לכם הרבה, מפתיע הרב בר עמי כשהוא מספר על יצירה שהעבודה עליה נמשכה שלוש שנים: "הכנתי יצירה מיוחדת מאוד העשויה מהאותיות של 'עם ישראל חי'. הכנתי אותה אחרי מלחמת ששת הימים. התחושה בעם הייתה של אחדות לא רגילה, היו רבים שחזרו בתשובה, שהתחזקו, שהבינו שאסור לעולם לאבד תקווה. באופן ספונטאני פשוט התיישבתי והתחלתי ליצור. ביצירה המיוחדת הזו ישנם שישה סמלים של מגן דוד שבור המסמנים את השואה, יש שם גם אלמנטים נוספים עם המון עומק. כתבתי עליה שלושים עמודים של הסבר. זו גם הייתה היצירה הראשונה שלי".

אוהב ה'

הרב בר עמי כבר לא צעיר, אך בכל זאת הוא ממשיך ליצור ללא הפסקה. הוא מתגורר ברחובות, וראש העיר בחר להעניק לו חדר קבוע במוזיאון בעיר, שם הוא מציג חלק מיצירותיו.

עותקים מהיצירות הרבות ניתן לראות כשהם נמכרים בכל רחבי העולם. "מדובר בעותקים ולא ביצירות המקוריות", הוא מדגיש, "ולכן המחיר אינו יקר כלל. אבל את המקור עצמו אני לא מוכר בכלל, גם אם ארעב ללחם לא אמכור אותו. האותיות הן כמו הילדים שלי, וראיתם פעם מישהו שמוכר את ילדיו?"

בית המקדש

ברכי נפשי

ואהבת לרעך כמוך

טוב להודות

ילד מאושר

שערי שמיים