פיתוח האישיות
כך תנצלו את החשיבה שלכם בצורה טובה יותר
המוח שלנו נועד לחשוב ולהעמיק ולהגיע לתובנות שישפרו בצורה ניכרת את איכות החיים. אז איך אפשר לנצל יותר את החשיבה שלנו?
- הרב אייל אונגר
- פורסם ב' אייר התשע"ט |עודכן
(צילום: shutterstock)
אחד האיברים החשובים ביותר בגופנו הוא המוח – משכנה של המחשבה. אך בעוד אנשים משקיעים עד בלי די בבית, ברכב ובבריאות, כשכולן, כמובן, השקעות חשובות, דומה שאחד הדברים שאנו צריכים להשקיע בו הכי הרבה הוא החשיבה על מה אנו חושבים - מיקוד המחשבות.
אדם מבזבז הרבה זמן על מחשבות ורגשות של חרטה על העבר, או דאגות על העתיד, אך אלו מחשבות שמעוררות רגשות שליליים. ואף שכמובן על האדם ללמוד מהעבר ולתכנן את העתיד, פעולות אלו צריכות להיעשות במינון נכון, ולא על חשבון מיקוד התפקוד בהווה.
רבותינו מלמדים אותנו על השבת, שבשבת צריך האדם להיות במצב נפשי שבו "כל מלאכתך עשויה" (רש"י שמות כ', ח'). מסביר הגאון רבי חיים פרידלנדר ב"שפתי חיים", ששבת היא זמן שבו האדם לא חושב על העבר ולא על העתיד, אלא מתמקד בהווה, וזו מנוחת הנפש, שבה הוא חווה את ההווה בצורה מוחלטת, ואז הלימוד שלו, התפילה שלו, השהות שלו עם בני המשפחה וכדומה - היא בצורה המושלמת והיעילה ביותר. בשבת יש לאמן את הנפש להיות כך כל השבוע, במנוחת הנפש עם המחשבות, כדי להתמקד בעשייה בהווה.
ביום ממוצע עוברות במחשבה של האדם כ-60,000 מחשבות, ומרתק לגלות שכ-90% מהמחשבות של היום דומות לאלה של יום האתמול. לדוגמא: היום לראובן הייתה שיחה קולחת עם שמעון, אבל במהלך הדברים הוא פלט מילה לא במקום. לאחר מכן הוא התחרט וחשב שוב ושוב על אותה טעות ואיך אמר מה שאמר וכדומה - המחשבה הייתה עסוקה בחרטה. אף שבוודאי טוב ללמוד מהעבר, הוא היה עסוק יותר מדי בחרטה ובייאוש ולא בלמידה ותקווה לצמיחה בעתיד.
כך גם אתמול היתה לראובן אותה צורת חשיבה, רק במצב שונה - אז הוא עשה משהו לא נכון בעבודה, וגם אז עסק במחשבות חרטה על הטעות ודאגה על העתיד, מה יהיה בעקבות הטעות שלו. שוב שקע בעודף חרטה שלא מקדמת אלא מייאשת, ואופי המחשבה על הטעות דומה - עודף מחשבות של תסכול וחרטה.
כך גם כשמשעמם לו בבית או בעבודה, הוא חושב באותה צורה - כמה החיים שלו לא מגוונים, כמה הוא מתוסכל, כמה הזדמנויות הוא פספס בעבר וכן הלאה והלאה. אלו אותן מחשבות ואותה פרשנות, בכל פעם סביב מאורעות אחרים.
וכך יום אחרי יום עוברות במוחו של אדם אלפי מחשבות שגרתיות, מתסכלות ושוחקות. אם לא הייתה אפשרות, היינו אומרים ניחא, אבל יש לאדם בחירה. הוא הלא יכול להתמקד בטוב שבהווה, וגם אם לא טוב לו בהווה, הוא יכול לחשוב על מחשבות איך לשפר וליעל את ההווה. הווי אומר, כשנצליח לנהל את המחשבות שלנו, נתחיל לנהל את החיים שלנו כמו שאנחנו רוצים. לא פלא שאנשים אומרים שוב ושוב עד כמה הם מרגישים שאינם מנצלים את החיים שלהם כמו שהם מאמינים שהיו יכולים, כי המחשבות שלהם ממקדות אותם בחוסר אונים ולא בתקווה.
* * *
אחד הדברים היחידים בחיים שלנו שאנחנו יכולים לשלוט עליו, הוא המוח שלנו והמחשבות שלנו. בני אדם לא יכולים לשלט במזג אוויר, במצב הדולר ואפילו לא באנשים הקרובים אליהם. אבל אדם כן יכול לשלוט על המחשבות שלו.
מחיר הגדולה הוא היכולת לשלוט על המחשבות שלנו, ולכן חשוב שנאמץ לעצמנו חשיבה מלאת חיים, חשיבה שמתמקדת בצדדים החזקים יותר שלנו, שמתמקדת במה שבידיים שלנו לעשות. וכמה שיותר נפעיל את המח שלנו לעבוד בכיוון הזה, כך יהיה לנו קל יותר להפיק את המירב מהחיים שלנו.
המחשבות של האדם מעצבות את חייו, ואיכות חיינו נקבעת על בסיס איכות המחשבות שלנו. לכן חשוב שנהיה ממוקדים במה שאנחנו עושים ורוצים להשיג, ומהמקום הזה אדם יכול להיות מאגר בלתי נדלה של אנרגיה, מרץ ומוטיבציה.
המוח שלנו נועד לחשוב ולהעמיק ולהגיע לתובנות שישפרו בצורה ניכרת את איכות החיים. זה מה שהוא מציע לנו כשהוא פועל במיטבו, ואנחנו לא צריכים מחקרים מדעיים שיוכיחו לנו שאנחנו לא מנצלים את המוח שלנו כמו שאפשר לנצל אותו, מספיק שנראה את תוצאות התנהלות החיים שלנו ונבין שהמוח שלנו לא זוכה לכבוד הראוי לו.
אז איך אפשר לנצל יותר את החשיבה שלנו?
הגאון רבי חיים שמואלביץ, בספרו "שיחות מוסר" מציין שבהגדה של פסח אנחנו שואלים שאלות, כי כך המוח שלנו יכול להגיע לידי ניצול מירבי על ידי שאילת שאלות.
תארו לכם אדם ששואל למה הדשא של השכן ירוק יותר. מה יענה לעצמו? - "תמיד אני לא מצליח", " אני אדם לא יעיל כי יש לי מזל רע בחיים", "אף אחד לא האמין בי כשהייתי קטן" וכך הלאה והלאה - כל מיני תשובות מתסכלות, שמהוות מחסום בינו לבין ההתקדמות בחיים.
מצד שני תארו לכם אדם השואל את עצמו: מה אני יכול לעשות בשביל שהדשא שלי יהיה יותר ירוק? לשאלה הזו יש ניחוח של תקווה של מרץ לעשייה. זו כבר שאלה שיוצאת מתוך הנחת יסוד שיש לי מה לעשות, שאפשר לשפר, זו שאלה שיש בה ממד של תקווה ומתמקדת בעשיה.
או שאלה אחרת, איך אני יכול להיות שמח אפילו כשאין לי דשא ירוק? אלו שאלות חדשות שמעניקות מיקוד חדש לחיים.
הנה לנו אותו מצב, ושאלות שונות - שאלות שממקדות אותנו איך לתפקד בצורה הטובה ביותר, מאחר שהשאלות שאדם שואל את עצמו יכולות לעזור לו לעשות שינוי במה שהוא מתמקד.
אם נשאל מישהו "מה הכי תסכל אותך היום?", החשיבה שלו תתמקד במה שהכי תסכל אותו, והוא יתחיל לפרט. ומצד שני נשאל שאלה שונה את אותו אדם – "אני יודע שעבר עליך יום קשה (אמפתיה), ובכל זאת - איזה מסר למדת מהיום הזה?". זו כבר שאלה מאתגרת שממקדת את התסכול בחוויית למידה, ויוצאת מתוך נקודת הנחה שלתסכול יש מסר, ושגם ליום מאכזב יש בשורה שאפשר להתפתח ממנה. זו נקראת שאלה מעצימה!
רבי ישראל בעל שם טוב מציין שבמקום שמחשבתו של אדם - שם הוא נמצא. חשוב לזכור זאת בכל סיטואציה שהיא.
אפשר להתמקד בייאוש תסכול ודאגות ויש לזה אחיזה במציאות. תמיד נוכל למצוא הוכחות לבעיות שבעיניים שלנו לא פתירות, אבל אפשר להתמקד ביכולות לפעול ולהיות מלאים בתקווה לשפור החיים וגם לזה יש אחיזה במציאות. זו רק שאלה של מיקוד.
מיקוד בשאלה הנכונה.
סובלים מדיכאון, חרדות ומצב נפשי ירוד? פנו אל מחלקת "נפשי בשאלתי" בהידברות. לקבלת ייעוץ חייגו 073-3333331 או במייל anat@htv.co.il