ארכיאולוגיה תנ"כית: מגליל הצהרת כורש לבניית בית המקדש השני

"וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה... וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלַ‍ם וִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ" (עזרא ב, א)

"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים" (תהלים קכו, א)

לאחר שנות גלות קשות ורבות-תהפוכות, החלה קרן אור לזרוח לעם ישראל. המלך הפרסי כורש השני, הידוע בשמו "כורש הגדול", פרסם את "הצהרת כורש" המפורסמת בה הצהיר שהוא נותן רשות לעם ישראל לשוב לארצו.  

כורש היה שליט רב-חסד כלפי העמים שחיו תחת שלטונו, ועם זאת מנהיג חזק ותקיף. הוא הנהיג ביד איתנה את ממלכת פרס שהפכה לאימפריה האחמנית הגדולה והעשירה, והתפרשה על פני מרחבים עצומים וארצות רבות. תחת חסות האימפריה חיו גם יהודים רבים, שהוגלו לארצות המזרח הקדום על ידי מלכי אשור ובבל.

המלך קרא ועודד את היהודים שתחת שלטונו לשוב לארצם ולבנות מחדש את בית המקדש החרב,‏‎ ‎כמסופר בספר עזרא:‏ ‎

"וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה, הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר:

כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס: כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹקי הַשָּׁמָיִם, וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַ‍ם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ, יְהִי אֱלֹקיו עִמּוֹ, וְיַעַל לִירוּשָׁלַ‍ם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה, וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל – הוּא הָאֱלֹקים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָ‍ם".

גליל הצהרת כורש

בשנת 1879 מצא הארכיאולוג הבריטי הורמוזד רסאם בעיר העתיקה בבל, גליל חימר ועליו כתובת באכדית מאת המלך כורש, המצהיר על רצונו להחזיר את השלום לארצות שבשליטתו, להרשות לכל אלה שהוגלו ממולדתם לשוב אליה ולעבוד את אלוהיהם.

הנה קטעים מתוך הכתובת, בה מכריז כורש על עצמו גם כמלך בבל, ומציין כי הוא השיב את הגולים אליה למקומות מגוריהם, והורה לכל עם לבנות את מקדשו שחרב:

"אנוכי כורש מלך בבל המלך הגדול, המלך העז, מלך בבל, מלך שומר ואכד, מלך ארבע כנפות הארץ, בן כמבוזי המלך הגדול...

כאשר נכנסתי בידידות לבבל וכוננתי בשמחה ובגיל את מושב המלכות בהיכל המושל... דאגתי לשלום בבל ובשאר ערי הקודש... ועד הערים אשור ושושן, אכד וארץ אשנונה, והערים זמבן, מתורנו, דיר וכל גבול ארץ הגותים שמעבר לחדקל, אשר מקדשיהם היו חרבים מלפני כן... החזרתי את האלים יושבים בתוכם, וכוננתי להם מקדש עולמים... כינסתי את כל תושביהם והשבתי את מקום מגוריהם... הושבתי אותם בשלום למשכנם - מושב שמחתם".

גליל הצהרת כורש, שנמצא בעיר בבל העתיקה ומוצג כיום במוזיאון הבריטי

מכתובת זו עולה כי ההכרזה הכתובה בספר עזרא נוסחה באופן מותאם לעם היהודי, וכי פורסמו הכרזות דומות נוספות לעמים אחרים. לדעת הסוברים כי כורש זה היה בנה של אסתר המלכה, יתכן שהמדיניות הכוללת, להשיב את העמים המגורשים לארצותיהם ולאפשר להם ‏לחיות לפי אמונתם, בוצעה כדי לא להיחשד במתן זכויות מיוחדות ליהודים, ומשום כך גם לא הזכיר אותם באופן פרטני בכתובת שבגליל כורש.

* * *

חלק מהיהודים שבגלות בבל ניצלו את ההזדמנות שניתנה להם, ושבו לארץ ישראל.

מפליא לראות, שזמן רב לפני שנולד כורש קיבל הנביא ישעיהו אשר חי בתקופת המלך חזקיהו ונהרג על ידי מנשה, נבואה מאת ה', כי מלך בשם כורש יסייע ליהודים לשוב לארצם ולבנות את ירושלים:

"הָאֹמֵר לִירוּשָׁלִַם תּוּשָׁב, וּלְעָרֵי יְהוּדָה תִּבָּנֶינָה, וְחָרְבוֹתֶיהָ אֲקוֹמֵם... הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם; וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".

דמותו של כורש השני על גבי תבליט עתיק שנמצא ב עיר בירתו פסארגאדה שבפרס

שיקום הריסות המזבח בהר הבית

בתחילה, רק חלק קטן מהיהודים בחר לחזור לארץ ישראל. עלייה ראשונה זו נקראת "עליית שֵׁשְׁבַּצַּר" על שם מנהיגה, שהעלה עימו גם את כלי המקדש שגזל נבוכדנצר:

"וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ הוֹצִיא אֶת כְּלֵי בֵית ה', אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם, וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו... וַיִּסְפְּרֵם לְשֵׁשְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה... הַכֹּל הֶעֱלָה שֵׁשְׁבַּצַּר, עִם הֵעָלוֹת הַגּוֹלָה מִבָּבֶל לִירוּשָׁלִָם".

לאחר מכן עלתה לארץ קבוצה נוספת, שבראשם עמדו הנביאים חגי, זכריה ומלאכי, ראש הקהל זְרֻבָּבֶל בן שאלתיאל שהיה צאצא משושלת דוד המלך, ו‎הכהן הגדול יהושע בן יהוצדק.

עם הגיעם לירושלים החלו העולים לשקם את המזבח ההרוס, כדי לחדש מיד את הקרבת הקורבנות לה', למרות שבית המקדש עדיין לא נבנה מחדש. כמתואר בספר עזרא:

"וַיֵּאָסְפוּ הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל יְרוּשָׁלִָם... וַיִּבְנוּ אֶת מִזְבַּח אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת עָלָיו עֹלוֹת, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים. וַיָּכִינוּ הַמִּזְבֵּחַ עַל מְכוֹנֹתָיו... וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לה'... וְהֵיכַל ה' לֹא יֻסָּד".

כשהושלמה מלאכת שיקום המזבח וחודשה הקרבת הקורבנות, נערך במקום מעמד חגיגי של הודיה לה':

"וַיַּעֲמִידוּ הַכֹּהֲנִים מְלֻבָּשִׁים בַּחֲצֹצְרוֹת, וְהַלְוִיִּם בְּנֵי אָסָף בַּמְצִלְתַּיִם, לְהַלֵּל אֶת ה'... וַיַּעֲנוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדֹת לה' כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, עַל יִשְׂרָאֵל; וְכָל הָעָם הֵרִיעוּ תְרוּעָה גְדוֹלָה בְהַלֵּל לה'...".

אך השמחה הגדולה היתה מהולה ביגונם של רבים מהזקנים, אשר זכרו את תפארתו וקדושתו של הבית הראשון שראו בעיניהם, בעת שעמד על תילו:

"וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם, בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל; וְרַבִּים בִּתְרוּעָה בְשִׂמְחָה, לְהָרִים קוֹל".

(Courtesy & Copyright Ira & Larry Goldberg Coins & Collectibles, Inc)

(Courtesy & Copyright Ira & Larry Goldberg Coins & Collectibles, Inc)

בניית בית המקדש השני

משיקום המזבח בירושלים עברו שמונה עשרה שנים, בהן נמשכה הקרבת הקורבנות, אך בית המקדש עצמו עדיין עמד חרב. עקב זאת, קם חגי הנביא וקרא לראשי העם לבנות מחדש את בית המקדש:

"בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ, בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי, בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ, הָיָה דְבַר ה' בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא, אֶל זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל פַּחַת [מנהיג] יְהוּדָה, וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, לֵאמֹר: הַעֵת לָכֶם אַתֶּם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים, וְהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב? עֲלוּ הָהָר וַהֲבֵאתֶם עֵץ, וּבְנוּ הַבָּיִת".

דבריו התקבלו על ידם ועל ידי העם, שהחלו לבנות מחדש את בית המקדש:

"וַיִּשְׁמַע זְרֻבָּבֶל בֶּן שַׁלְתִּיאֵל וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְכֹל שְׁאֵרִית הָעָם, בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיהֶם, וְעַל דִּבְרֵי חַגַּי הַנָּבִיא... וַיָּבֹאוּ וַיַּעֲשׂוּ מְלָאכָה בְּבֵית ה' [רש"י: ‎התחילו מסתתין באבנים ומנסרין עצים]".

עליית עזרא הסופר

גל העלייה הבא‎ ‎היה בראשותו של‎ ‎עזרא הסופר‎, שעלה מבבל עם קבוצה גדולה שכללה גם כהנים ולווים, זמן קצר אחר חנוכת בית המקדש השני. כמסופר במקרא:

"וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ פָּרָס, עֶזְרָא בֶּן שְׂרָיָה בֶּן עֲזַרְיָה בֶּן חִלְקִיָּה... הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל וְהוּא סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּתֶּן לוֹ הַמֶּלֶךְ כְּיַד ה' אֱלֹהָיו עָלָיו כֹּל בַּקָּשָׁתוֹ. וַיַּעֲלוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִן הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים וְהַנְּתִינִים, אֶל יְרוּשָׁלִָם".

עזרא קיבל מינוי רשמי ממלך פרס ארתחשסתא, להיות שופט ואחראי רוחני בעניני היהודים בארץ ישראל. וזה עיקר נוסח המינוי:

"אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא לְעֶזְרָא כָהֲנָא: סָפַר דָּתָא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא גְּמִיר וּכְעֶנֶת".

[אני ארתחשסתא מלך המלכים, נותן זה הכתב לעזרא הכהן, אשר את ספר התורה של אלהי השמים למד, ויודע להשיב]...

"כָּל קֳבֵל דִּי מִן קֳדָם מַלְכָּא וְשִׁבְעַת יָעֲטֹהִי, שְׁלִיחַ לְבַקָּרָה עַל יְהוּד וְלִירוּשְׁלֶם, בְּדָת אֱלָהָךְ דִּי בִידָךְ".

[‎בשביל כך, מאת המלך ושבעת יועציו רואי פני המלך אתה נשלח: ‎כדי לדרוש ולבדוק על היהודים אשר בירושלים, אם הם עסוקים בתורתו של הקב"ה ‏אשר בידך].

לרכישת הספר "ארכיאולוגיה תנ"כית" חלק ד', לחצו כאן.