הייתי מתפללת לצאת משם, אבל לאן כבר אני יכולה ללכת עם שלושה ילדים

הצילו, אני רוצה לצאת מפה ולא יודעת איך. שמעתי שהמחלקה שלכם עוזרת לבנות במצבי, ואני מקווה שהגעתי למקום הנכון. אני מבקשת בכל קול של בקשה, תעזרו לי", את המייל הזה שלחה למח' ההתבוללות בהידברות, בדרך לא דרך, מירב בת ה-31 – יהודיה מאזור הצפון ואם לשני ילדים, ש'התאסלמה', נישאה לבן מיעוטים ועברה לגור עמו בכפר שלו, הממוקם בשטחי הרשות הפלסטינית.

"הכרנו לפני ארבע שנים", מספרת מירב בקול רצוץ. "אני עברתי אז תקופה קשה, אחרי גירושים מבן הזוג שלי. לא תכננתי להכיר מישהו חדש, אבל הכל קרה כל כך מהר". זה התחיל כשיאסר (השם האמיתי שמור במערכת), שעבד בסופר שבו נהגה לערוך קניות – רק חייך אליה. ואז יום אחד, הוא עצר אותה ברחוב, והם התחילו לדבר. "הוא שאל אותי אם אני רוצה לשתות איתו קפה, ואמרתי טוב. ידעתי שהוא ערבי, אבל זה לא הפריע לי. הוא מצא חן בעיניי".

אחרי חודשי היכרות ספורים, הפכו יאסר ומירב לזוג רשמי, וכצפוי – הצעת הנישואין לא איחרה להגיע. "התאסלמתי והתחתנו ביפו – בטקס רשמי, ובלי הרבה שמחה", משחזרת מירב בעצב. "גרנו באזור שלי, אזור הצפון, כשנה וחצי. לאחר מכן הוא שכנע אותי לעבור לכפר שלו, שנמצא בשטחי הרשות הפלסטינית".

ואיך הגבת?

"בגלל שלא ממש הבנתי מה זה אומר, ולא הכרתי את ההבדלים שבין החיים שם לחיים פה – הגבתי בצורה רגילה. תכל'ס, מה זה משנה איפה גרים, אם הזוגיות זורמת בצורה טובה?". כך לפחות חשבה אז, אבל רק כשעברה לכפר בפועל, הבינה את גודל הטעות המרה. "תוך כמה ימים היחס שלו אליי השתנה מקצה לקצה. הוא הפך לאלים בצורה קיצונית, ומהר מאוד הבנתי שזה ממש לא האדם שהכרתי. זה גבר אחר, שונה. לא זה שדיבר אליי יפה, לא זה שתמיד הציע לקנות לי דברים".

אז גם היכתה בה ההכרה הכואבת, שכל מה שאמר לה יאסר לפני המעבר לכפר – היו שקרים גסים. הוא הבטיח לה שיש עוד הרבה בנות יהודיות בגיל שלה שהתאסלמו, ושאיתן תוכל לדבר, אבל האמת היא שאפילו בת אחת נוספת כמוה, לא הייתה. אז גם גילתה שיש לו אישה נוספת שחיה איתם באותו בית, בקומה העליונה, וממש בצמוד אליהם גרים הוריו ואחיו – ששנאו אותה שנאת מוות, והאכילו אותה מרורים בדרכים שונות.

"אין יום שעבר עלינו בלי מכות ממנו"

מכיוון שלא הבינה ערבית, הייתה בודדה בצורה שקשה לתאר, אבל זו הייתה הבעיה היותר זניחה. הבעיה האמיתית הייתה האלימות שהיא ושני ילדיה (בת שנתיים ובן שלוש) ספגו מדי יום, מהאדם שאמור להיות הכי קרוב אליהם בעולם: בעל, אבא. "הילדים מהנישואין הקודמים שלי סבלו פה בלי סוף, למרות גילם הצעיר. יאסר התעלל בהם בצורה שקשה לי לתאר, כולל סטירות חזקות ובעיטות. לא הייתה בו טיפת רחמנות עליי או עליהם. הבעיה הייתה שגם הילדים הגדולים שלו חיקו את ההתנהגות שלו, והיו מקללים את הילדים שלי בערבית וזורקים עליהם אבנים. אין יום שעבר עלינו בלי מכות ממנו".

למה לא ניסית לדבר עם מישהו, לבקש עזרה?

"ממי? לא היה לי שם אף אחד, ולא יכולתי לעשות שום דבר חוץ מלבכות. כל יום הייתי מתפללת לצאת משם, אבל לאן כבר אני יכולה ללכת עם שלושה ילדים – שני ילדים שלי מנישואים קודמים, וילד אחד איתו? מי ירצה לעזור לאישה במצבי?".

ואיך הגעת למחלקת ההתבוללות של ארגון הידברות?

"דרך סיפור מרגש שקראתי באתר שלכם, על בחורה שהייתה בדיוק במצב שלי, והפעילים שלכם עזרו לה. חשבתי לעצמי: 'אם הם יכולים לעזור לה, אז למה שלא יעזרו גם לי?'. עוד באותו היום כתבתי אליכם מייל".

ועוד באותו יום, פעילי מח' התבוללות בארגון, מיהרו ליצור איתה קשר. "מרגע שהמייל התקבל, הרצנו עשרות טלפונים למשטרה, לשב"כ, לבעלת דירת מסתור ולמי שאת לא רוצה", אומרת הפעילה ק'. "כל המחלקה עמדה על הרגליים, כדי שמירב תצא משם עוד באותו יום (!)".

באותו יום??? איך אפשר?

"במקרים כאלו אין זמן לבזבז, ולפעמים זה עניין של חיים או מוות חלילה. אז אנחנו מעדיפים לחשוב שעשינו הכל כדי להציל עוד בת, ממלתעות השטן".

ק' 'פקדה' על מירב לקחת את הילדים ברגע זה, ולצאת מיידית מהבית. באמצעות שירותי הביטחון קיבלה מונית עם נהג פלסטינאי, שהסיע אותה ואת הילדים עד לצומת מסוימת, שנמצאת בשטחי ישראל. שם, בנקודת ציון שנקבעה מראש, חיכו לה שני ישראלים – מאבטח ונהג, שהסיעו אותה היישר למשטרה.

עוד באותו היום, הגישה מירב תלונה על התעללות מילולית, נפשית ופיזית שעברו היא וילדיה במחיצתו של יאסר. לאחר מכן, הובלה אל דירת המסתור, בה היא שוהה עד היום, ולמחרת ביצעה אצל עורך דין את תהליך השיבה ליהדות. "במקרה של גירושין, לפי היהודים הילד הולך עם האמא. אצל המוסלמים לעומת זאת, הוא הולך עם האבא. מה שההליך הזה אומר בעצם, הוא שגם אם הבעל יאתר אותה וידרוש את הילדים לחזקתו, הוא כבר לא יוכל לעשות זאת".

במקביל לדירת המסתור, קיבלה מירב ממחלקת הארגון – את כל מה שנדרש לצורך פתיחת דף חדש, שיאפשר חיים בצורה טובה ויספק תחושת ביטחון והגנה. "במקרים כאלה אנחנו לא חוסכים בכלום. מירב, וכל בת אחרת שנמצאת במצבה מקבלת מאיתנו עזרה בכל מה שהיא צריכה כולל מאבטח ונהג צמודים, כסף, בגדים לה ולילדים, תלושי מזון, רהיטים ועוד. כל מה שאנחנו רוצים ממנה הוא דבר אחד: שתרגיש טוב, ותרצה להתחיל מהתחלה. לכל השאר אנחנו נדאג".

שבויות – המחלקה למניעת התבוללות, לפניות ודיווחים: טל' 073-2221333 או 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il