חדשות בארץ
מרגש במיוחד: מה עשה החלל האחרון, פנחס מנחם פשווזמן הי"ד, ברגעיו האחרונים?
החברותא של פשווזמן הי"ד, שנהרג מפגיעת רקטה באשדוד, סיפר כיצד המנוח מנע בגופו פגיעה מאזרחים אחרים: "במותו הוא ציווה להם את החיים"
- גבי שניידר
- פורסם ג' אייר התשע"ט |עודכן
זירת נפילת הרקטה באשדוד (צילום: פלאש 90)
היום (רביעי), יום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה, מתייחדת מדינת ישראל עם זכרם של של 23,741 חללי מערכות ישראל ועם זכרם של 3,150 האזרחים שנרצחו בפעולות איבה מאז קום המדינה.
בשנה שחלפה, נוספו 13 אזרחים למניין הנרצחים בפעולות האיבה, 4 מתוכם רק השבוע, בסבב הלחימה האחרון מול ארגוני הטרור ברצועה. החלל האחרון היה פנחס מנחם פשווזמן הי"ד, שנפגע כתוצאה מנפילת רקטה בעיר אשדוד.
קרוב משפחתו של פשווזמן והחברותא שלו, הרב פנחס אליהו ארנרייך, סיפר הבוקר בגלי צה"ל על המנוח ועל מעלותיו התרומיות.
"פנחס מנחם, כל חייו היה מלא תורה ויראת שמים. הוא היה עילוי, ישב ולמד שעות עם כל ההתלהבות והחשק. באותה מידה הוא גם עזר, היה אוהב בני אדם, אוהב חברים, עזר לכל מי שיכל בגופו וממונו. מעולם לא פגע באדם. כל חייו היו נתינה – בכל המובנים. כשהיה בחור, הוא למד עם בחורים חלשים יותר ממנו כדי לקדם אותם. כשהיה אברך, הוא עשה את זה עם אברכים. כשמישהו היה במצב כספי קשה, הוא דאג לו להלוואות וגמ"חים כדי להוציא אותו מהסבך.
"הוא היה אבא מסור בצורה לא רגילה. אחת ההוכחות לכך היא במילים האחרונות שלו. הוא לא ידע מה מצבו, הרי כולם התחבאו רצו להתמגן, להתחבא בחדר מדרגות של בניין. המילים האחרונות שהוא אמר שהוא רוצה להתקשר לאשתו שברוך השם הכל עבר. אחרי שנייה הוא התמוטט", אמר הרב ארנרייך בכאב.
הרב, שהחברותא שלו נלקח ממנו בחטף בגזרת שמים, תיאר כיצד גם ברגעי החרדה באשדוד, בהן נשמעה אזעקת צבע אדום, לא חדל פשווזמן מדרך הנתינה שליוותה אותו כל חייו: "הוא עמד בשורה החיצונית ואחריו באו עוד הרבה אנשים לאותו מקום. באו לשם ילדות, אז כדי שיהיו יותר בטוחות, הוא פינה והכניס אותן פנימה, לתוך עומק חדר המדרגות, והוא עמד בשורה החיצונית. למעשה הוא הגן בגופו על כל אלו אותם הכניס לפני כן. אנחנו יהודים חרדים ומאמינים שהכל משמים, אבל יכול להיות שאם הוא היה נותן לעמוד לפניו אז הרסיס היה נכנס בהם במקום בו. אבל הוא לא הסתכל על הדברים האלה, וגם בגופו וגם בממונו הוא מסר נפשו למען אחרים.
"יש אימרה, שלפעמים היא שדופה – 'במותו ציווה לנו את החיים'. אצלו זה ממש התקיים למעשה, במותו הוא ציווה לאנשים אחרים את החיים. כשהם יצאו משם, הם אמרו שהוא הציל אותם בגופו, עצר את הרסיס שלא ייכנס בהם", סיכם הרב ארנרייך.