איך אפשר לברך אדם שיהיה כמו שני אנשים?

בפרשת "ויחי" מסופר על כך שיוסף הביא את שני בניו, מנשה ואפרים, על מנת שיעקב אבינו יברך אותם לפני פטירתו מהעולם. יעקב אבינו שם את שתי ידיו על ראשיהם של מנשה ואפרים - את יד ימינו על ראשו של אפרים ואת יד שמאלו על ראשו של מנשה, ובירך אותם ברכה שווה. יעקב אבינו ביאר, שלמרות שמנשה הנו הבן הבכור, הוא שם את יד ימינו על ראשו של אפרים מפני שאפרים וזרעו יגדלו בחשיבותם ממנשה. יעקב אבינו סיים בברכה: "בך יברך ישראל לאמר ישמך א-להים כאפרים וכמנשה". ברכה זהה לשני הבנים, אלא שאפרים הוקדם למנשה. ורש"י ביאר, שאפרים ומנשה זכו לכך שכל אחד מעם ישראל, שירצה לברך את בניו, יברך אותם בברכתם של אפרים ומנשה. וכך הוא יברך אותם: "ישימך א-להים כאפרים וכמנשה".

ומעניין להבין מדוע זכו דווקא אפרים ומנשה, שכל ישראל יברכו את בניהם בברכתם. ואם נתבונן במה שאמור עליהם במפורש בתורה, נגלה שבעצם אנו לא יודעים הרבה עליהם. ואם כן, כאשר אנו מברכים את הבנים שיהיו כאפרים ומנשה, למה אנו מתכוונים? ובנוסף, כיצד אפשר לברך מישהו שהוא יהיה כמו שני אנשים (אפרים ומנשה), הרי מדובר בשני אנשים שונים?

את התשובות לשאלות אלו אפשר אולי לדלות מהאופן, שבו בירך יעקב אבינו את אפרים ומנשה. יעקב אבינו, כפי שנאמר, שם את שתי ידיו על ראשיהם של אפרים ומנשה, יד על כל ראש, ובירך אותם. ידוע, שכאשר אדם רוצה לברך בעין יפה אז הוא שם את שתי ידיו על ראשו של המתברך. וכך אנו נוהגים לומר עד היום הזה: "לסמוך בשתי ידיים", כאשר אנו רוצים לבטא אמון מוחלט ורחב באדם מסוים. וכך, לכאורה, היינו מצפים גם מיעקב אבינו, שיברך גם את אפרים וגם את מנשה בשתי ידיו, אחד אחרי השני.

אבל, יעקב אבינו החליט לצמצם לכאורה את ברכתו לאפרים ומנשה ושם רק יד אחת על כל ראש. יעקב אבינו ידע שלאפרים ולמנשה יש מעלות גדולות ושונות. אמנם, מעלתו של אפרים הייתה גדולה מזו של מנשה, אך היא לא כללה אותה. לכן, יעקב אבינו העדיף לצמצם, לכאורה, את ברכתו, על מנת לברך את אפרים ואת מנשה בו זמנית, ולמנוע קנאה בין האחים. במעשה זה ביטא יעקב אבינו את רצונו שאפרים ומנשה יפעלו ויבנו ביחד ובשלום את עם ישראל, וזה עדיף מאשר לברך בשתי ידיים, בעוצמה גדולה יותר, אך לא בו זמנית.

מכאן אפשר לשער מדוע דווקא אפרים ומנשה זכו לכך שכל ישראל יתברכו בברכתם. אפרים ומנשה לא קינאו אחד במעלתו של השני, אלא אדרבא, הם בחרו לפעול ולבנות ביחד, והסכימו לקבל את ברכתו ה"מצומצמת" של יעקב אבינו. לכן, בשל האחדות ביניהם, הם זכו שכולם מתברכים בברכתם. כאשר יש אחדות של כוחות, חשוב פחות לדעת את פרטי הברכות. נכון, אנו לא יודעים הרבה על מנשה ועל אפרים ממה שמפורש בכתובים, אבל אנו יודעים שהייתה ביניהם אחדות, וזה העיקר.

נראה שבהקשר זה, מעלתו של מנשה הייתה גדולה יותר. אף על פי שמנשה היה הבכור - הוא נבחר רק כמספר "שתיים" לאפרים, ובכל זאת, הוא הסכים לקבל את הברכה מיעקב אבינו ולא התחמק מהמעמד.

וזה מסביר, שאכן אפשר לברך אדם אחד שיהיה כמו שניים - כאפרים וכמנשה. אמנם מדובר בשני אנשים שונים, אך הם פועלים ומתואמים יחד, ויש ביניהם שלום ואחדות.

(מתוך הספר "מרעה טוב")