איך מבקשים סליחה מהגרושה, ומה הקשר לרשב"י?

"כאשר התגרשתי, שנה לאחר החתונה, גרושתי ואני חתמנו על סעיף מיוחד, והוא: לשמור על השתיקה ולא לספק את מידת הסקרנות של הציבור. חצי שנה לאחר הגירושים, גרושתי התחתנה בכבוד, ואני עדיין לא מצאתי את זיווגי", פותח שמעון את סיפורו האישי, שפרסם הרב דוד קלצקין בעלון 'משנתה של תורה'.

"ניסיתי להמתין בסבלנות, אך גם היא פקעה לבסוף. במהלך שנות ההמתנה הקשות, הרסן ששמתי על פי הולך ונחלש, וכדי לשווק את עצמי אצל השדכנים, אני מתיר לעצמי לדבר על הורי גרושתי ועל המשפחה בכלל. כמה נפלתי איתם... חשבתי שזה יעזור לי ויקדם את השידוך הנכסף.

"היצר הרע הוא למדן גדול, הוא ארגן לי פלפול שלם שיתיר לי להפר את השתיקה. 'אמנם סיכמנו לא לדבר', הרהרתי, 'אבל זה היה מפני שלא רצינו להזיק זה לזה. עכשיו, כשהיא כבר נשואה כמה שנים, אין לה שום נזק מהדיבורים שלי, ואילו לי זה יכול לעזור. אני הרי צריך לשווק את עצמי, ולעשות איזו השתדלות כדי לקרב את הישועה'. אלו היו המחשבות שהיצר הרע החדיר למוחי. ולצערי דיברתי וסיפרתי, הסברתי וטענתי, אבל עדיין לא נושעתי", ממשיך שמעון בסיפורו הכאוב.

"יום אחד נפגשתי עם חבר מהישיבה, גם הוא רווק שמחכה לזיווגו. החלטנו ללמוד יחד את שער הבטחון בחובות הלבבות. התחלנו ללמוד - והנה אני מרגיש שנכנס לי חמצן לגוף, לנפש ולנשמה. הרגשתי זאת במיוחד בהדרכה של פרק ד', שם אומר רבינו בחיי, שכאשר יש לאדם אויבים ושונאים - עליו לחשוב שהקב"ה עושה לו טובה בזה. ברצות השם דרכי איש, גם אויביו ישלים אתו.

"את הקטע הזה למדתי 500 פעמים! הרגשתי ששם החיזוק הגדול שלי. הדברים גרמו לי להפסיק כליל מהדיבורים האסורים על הורי גרושתי. סוף סוף קלטתי שלא זאת הדרך להיוושע. לא מזה תצמח לי ישועה.

"השקעתי בסגולות רוחניות. נסעתי לקברי צדיקים והתחננתי בדמע לאבי שבשמים, ויתרתי ל-6 אחי ואחיותיי הצעירים ממני, והם נישאו בשעה טובה. רק אני עומד וממתין, כך במשך 10 שנים.

"אחד המקומות שאני מחובר אליו במיוחד, זה קבר התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, במירון. שמי שמעון. נולדתי בל"ג בעומר, ומאז כל שנה אני שם בליל ההילולא. בנוסף, אני נוסע לקבר הרשב"י פעמים רבות בכל מיני הזדמנויות.

(צילום: shutterstock)

"השנה קרה משהו מיוחד. בזמן הדלקת המדורה בלילה קיבלתי מכה חזקה וכואבת ברגל. הבנתי שעם הכאב הזה איני יכול לנסוע למירון, עם הצפיפות והדרך הארוכה. קיוויתי שבבוקר המצב השתפר – אך זה לא קרה. בעיקרון הייתי מצטער מאד לפספס את השהות במירון ביום גדול זה, אך כשלומדים שער הבטחון, לא שואלים למה זה קרה לי דווקא היום, הסגנון הזה כבר לא שימושי אצלי. זהו זה. אם השם רוצה שכך יהיה - גם זו לטובה.

"התלבטתי מה לעשות עם כרטיס הנסיעה למירון, שכבר רכשתי כמה ימים קודם. חשבתי לתת אותו למישהו שלא חשב לנסוע למירון. ניגשתי ליהודי שישב בבית הכנסת, ושאלתי: 'אתה חושב לנסוע למירון היום? אולי תרצה לנסוע במקומי ולהתפלל עלי?' אך הוא לא שש להצעה. 'אני בל"ג בעומר הולך תמיד לקבר שמעון הצדיק. שמח וטוב לי שם'. ניסיתי בכל זאת: 'מה דעתך להחליף? אני אהיה השליח שלך בקבר שמעון הצדיק, ואתה אצל רבי שמעון. מה אתה אומר על הרעיון?'", משחזר שמעון את השיחה. 

10 שנות המתנה מייסרות התנקזו אל הרגעים האלו

"היהודי הסכים, ההחלפה בוצעה. הוא נוסע למירון, ואני לקבר שמעון הצדיק. שמח שם, כולם חוגגים, ואני נכנס למערה ושופך שיח לפני בורא עולם. מייחל לישועה ומשווע. קורא פרקי תהילים בדמע ומתחנן לזכות לקבלת תפילותיי.

"לאחר זמן, עשיתי הפסקה קצרה מהתפילה, וראיתי על השולחן לידי קונטרס עם מאמרי רבי שמעון בר יוחאי. המאמר הראשון קופץ מול עיני: 'אמר רבי שמעון בר יוחאי, נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים'. הזדעזעתי. הרגשתי שרבי שמעון מדבר אלי עכשיו. הן כמה דיבורים אסורים דיברתי, כמה לכלכתי בחינם. נזכרתי בסיפורים על אנשים שפגעו בשני ושילמו על כך ביוקר. אך איך אפייס את גרושתי ומשפחתה? זה מעמד מביך עד אין קץ מבחינתי. אני לא מסוגל...

"הרגשתי נורא. יצאתי החוצה והתבוננתי ברוקדים. 'תורתו מגן לנו, הוא ימליץ טוב בעדינו', הצטרפתי לשירה כשעיניי זולגות דמעות וליבי משווע. 10 שנות המתנה מייסרות התנקזו אל הרגעים האלו. התרפקתי על אבי שבשמים: אין לי משענת אחרת, ויש לי מליץ טוב - אדוננו בר יוחאי", מתאר שמעון את תחושותיו באותם רגעים.

"כמה רגעים של דבקות נשגבה עברו עליי, ואני פותח את עיניי הרטובות. מולי ראיתי את חמי לשעבר רוקד, ועל כתפו ילד של חלאקה מלא חן וטוהר. גם חתנו עומד לצידו ורוקד אף הוא עם ילד של חלאקה. אני מתבונן ומבין שאלו תאומים. מתבונן אחורה ורוצה לברוח מהמעמד המביך, ואז חמי פונה אליי בעצמו ומברך אותי בחום: 'תפעל הכל לטובה! ורק בשמחה', אמר לי. אזרתי אומץ, וביקשתי: 'סלח לי מחל לי, פגעתי בכבודך'. והוא עונה לי בטוב ליבו: 'הכל בסדר. מחול לך. תהיה בשמחה. ישועה קרובה לבוא!' נשמתי עמוק וביקשתי שיעשה עמי חסד ויבקש בשמי מחילה גם מאשתו ומהבת, ובאופן מיידי - עם הילד על הכתפיים – הוא ניגש למחיצה ועשה את השליחות. הוא חזר אליי באומרו: 'מחול לך, מחול לך, מחול לך'.

"בפנים שטופות דמעות אמרתי פרקי תהלים נוספים ומזמור לתודה, ופניתי לצאת. ביציאה פגשתי חבר מהישיבה. שוחחנו מעט, והוא נדהם לשמוע שאני עדיין ממתין לזיווגי. 'הרי אני מתעסק שנים בשידוכים', הוכיח אותי החבר. 'נו, נו', השבתי, "אולי בזכות שמעון הצדיק ורבי שמעון בר יוחאי, תקבל דמי שדכנות כפולים, כמו שנהוג בזיווג שני'.

"הוא רושם את הפרטים שאני נותן לו, ולפתע אומר: "מקודם, כשחזרתי ממירון, שמעתי סיפור על אישה ששרפה 4000 פשקווילים שביקשו מבעלה להוביל לאנשהו. היא שרפה את זה בעבור ישועה של אחיינית של בעלה, המצפה לזיווגה. אולי זאת הצעה טובה בשבילך?" השבתי לו כי גם אני שמעתי את הסיפור, אבל אין לי פרטים עליהם. אבל החבר שלי, יש לו ראש של שדכן ולב מזהב. כבר באותו יום, עוד לפני השקיעה, הוא עשה הכל כדי לסייע לי.

"לא תאמינו, אבל 3 שבועות אחר כך אני כבר חתן. ישועת ה' כהרף עין. בזכות רבי שמעון בר יוחאי, בזכות שמעון הצדיק, בזכות שער הבטחון. מזל טוב, יהודים יקרים, תהיו בשמחה, תראו ישועה, חזקו ויאמץ לבבכם, כל המייחלים להשם!", מסיים שמעון את סיפורו המופלא.

מהו "צער מערה" ממנו סבל רבי שמעון בר יוחאי, ואיך זה שגם אנחנו סובלים ממנו? הרב זמיר כהן ב-6 דקות שנותנות זריקת אנרגיה להמשיך: