7 עובדות על הרמח"ל ועל ספריו, המהווים אבני יסוד ביהדות

הערב (ראשון) ומחר, כ"ו באייר, חל יום ההילולא ה-278 של הרמח"ל, רבי משה חיים לוצאטו. 

1. רבי משה חיים לוצאטו, המכונה "הרמח"ל", נולד בשנת תס"ז בעיר פאדובה באיטליה, לאביו רבי יעקב לוצאטו, שהיה תלמיד חכם וסוחר דגים, ולאמו דיאמנטה. 

2. כבר בצעירותו התפרסם הרמח"ל בכישרונותיו המיוחדים. מסופר כי בהיותו בן חמש עשרה – ידע בעל פה את כל התלמוד, את כל כתבי האר"י והזוהר הקדוש. 

3. סגולותיו המיוחדות של הרמח"ל, יחד עם הגילויים שזכה להם, עוררו חשד אצל רבים. הנזק שגרם שבתי צבי שר"י לעם ישראל עדיין לא נשכח, ובשל כך היו שפחדו ואף התנגדו לחיבוריו הקבליים.  

4. עם השנים עבר הרמח"ל להתגורר באמסטרדם, ועסק בליטוש יהלומים לפרנסתו. שם הדפיס את ספריו – "דרך ה´" ו"מסילת ישרים" – ספרי מוסר בעלי אופי קבלי, שהפכו לאבני יסוד ביהדות.

5. ספרו "מסילת ישרים" הפך עם הזמן לספר יסוד תורני, בפרט בתנועת המוסר. לימים זכה הספר לשבחים מיוחדים מפי הגאון רבי אליהו מווילנא.   

6. בערוב ימיו, זכה הרמח"ל לעלות לארץ ישראל, והתיישב בעיר עכו סמוך לנמל. בכ"ו באייר תק"ו השיב הרמח"ל את נשמתו למרום, ונקבר סמוך לקברו של רבי עקיבא בטבריה.  

7. מרבית ספריו אבדו עם הזמן. בין הספרים שנותרו ונדפסו:

דרך ה' - ספר מפורסם ויסודי במוסר ובאמונה. לקריאת הספר לחצו כאן.

דעת תבונות. לקריאת הספר לחצו כאן.

דרך עץ חיים. לקריאת הספר לחצו כאן.

לישרים תהילה. לקריאת הספר לחצו כאן.

דרך חכמה. לקריאת הספר לחצו כאן.

מאמר הגאולה

ספר הכללים

ספר הדרכים

ספר המאמרים

אדיר במרום

לשון לימודים

ספר המליצה

קל"ח פתחי חכמה

חוקר ומקובל

ספר המליצה

ספר ההיגיון

זוהר תניינא

ספר העיקרים

אור הגנוז

קיצור הכוונות

תקט"ו תפילות

תיקונים חדשים

אגרות

גנזי רמח"ל

אוצרות רמח"ל

שערי רמח"ל

מקבץ ציטוטים שאסור להחמיץ מתוך ספרי הרמח"ל 

"האדם לא נברא בעבור מצבו בעולם הזה, אלא בעבור מצבו בעולם הבא. אלא שמצבו בעולם הזה הוא אמצעי למצבו בעולם הבא, שהוא תכליתו". 

"האדם לא נברא אלא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול בכל העידונים שיכולים להימצא". 

"האהבה - שיהיה נקבע בלב האדם אהבה אליו יתברך, עד שתתעורר נפשו לעשות נחת רוח לפניו, כמו שלבו מתעורר לעשות נחת רוח לאביו או לאימו".

"והנה שָׂמו הקדוש ברוך הוא לאדם במקום שרבים בו המרחיקים אותו ממנו יתברך, והם הם התאוות החומריות, אשר אם יימשך אחריהן הנה הוא מתרחק והולך מן הטוב האמיתי. ונמצא שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה. כי כל ענייני העולם, בין לטוב בין לרע, הנה הם ניסיונות לאדם".

"מעתה וודאי הוא שהדקדוק שידוקדק על עניין המצוות והעבודה, מוכרח שיהיה בתכלית הדקדוק, כאשר ידקדקו שוקלי הזהב והפנינים לרוב יקרם, כי תולדותם נולדת בשלמות האמיתי והיקר הנצחי שאין יקר למעלה ממנו".

"ואם יארע לו שימצא בחברת מי שילעג עליו, לא ישית לבו אל הלעג ההוא. אדרבא ילעג על מלעיגיו ויבזם, ויחשוב בדעתו כי אלו היה לו להרוויח ממון הרבה אם היה מניח מה שהיה צריך לזה מפני חבריו שלא ילעיגו, כל שכן שלא ירצה לאבד נשמתו מפני לעג"; "ותראה כי טבע האדם כבד מאוד, כי עפריות החומריות גס, על כן לא יחפוץ האדם בטורח ומלאכה. ומי שרוצה לזכות לעבודת הבורא יתברך, צריך שיתגבר עצמו נגד טבעו עצמו, ויתגבר ויזדרז. שאם הוא מניח עצמו ביד כבדותו, וודאי הוא שלא יצליח".

"חיזוק גדול צריך האדם להתחזק ולהתגבר בזריזות לעשות המצוות, בהשליכו מעליו כובד העצלה המעכבת על ידו. ותראה שהמלאכים משתבחים במידה הטובה הזאת. והנה האדם הוא אדם ולא מלאך, על כן אי אפשר לו שיגיע לגבורתו של המלאך, אך וודאי שכל מה שיוכל להתקרב במדרגתו אליו ראוי הוא שיתקרב". 

"ואמנם מה שיוכל להגביר ההתעוררות הזה, הוא ההסתכלות ברוב הטובות שהקדוש ברוך הוא עושה עם האדם בכל עת ובכל שעה, והנפלאות הגדולות שעושה עמו מעת הלידה עד היום האחרון. כי כל מה שירבה להסתכל ולהתבונן בדברים אלה, הנה ירבה להכיר לעצמו חובה רבה אל הקל המיטיב לו, ויהיו אלה אמצעים שלא יתעצל ויתרפה מעבודתו, כי הרי הואיל ואינו יכול וודאי לגמול לו טובתו יתברך, לפחות יודה לשמו ויקיים מצוותיו".

"וכבר פטרו את הפועלים העושים אצל בעל הבית מברכת המוציא ומברכות אחרונות דברכת המזון, ואפילו בקריאת שמע לא חייבום לבטל ממלאכתן אלא בפרשה ראשונה בלבד, קל וחומר בן בנו של קל וחומר לדברי הרשות, שכל שכיר יום אסור בהן, שלא לבטל ממלאכתו של בעל הבית, ואם עבר הרי זה גזלן".    

אביתר בנאי מספר כיצד הספר "מסילת ישרים" קירב אותו ליהדות. לקריאה, לחצו כאן.