מה גרם לי פתאום לחזור בתשובה?

מה גורם לאנשים לחזור פתאום בתשובה? יש האומרים שזו זכות אבות, תפילות של סבתות צדקניות, מעשי מצוות באופן טהור. מה שאותי מעניין הוא שרבים החוזרים בתשובה אומרים שהייתה להם נקודת אור חיובית כלפי המסורת היהודית.

סליחה, שכחתי להציג את עצמי. שמי טל מרדכי. לא, לא שם משפחה, שם פרטי, כלומר שניהם שמות פרטיים. מוזר קצת, חילוני עם שני שמות. בדת דווקא אומרים שלשם ישנה השפעה על מהלך החיים של האדם. אני קיבלתי שני שמות - אחד מסבא ז"ל והשני מאחותי שהייתה אז בת שנה וחצי (אומרים שהיא הייתה מאד, מפותחת דיברה כבר בגיל שנה, אין פלא שנתנה לי שם בגיל שנה וחצי). שני קצוות בגילים, שני קצוות בתפיסה (עד כמה שיכולה להיות לבת שנה וחצי תפיסה), שני קצוות בתקופות החיים.

כשאנשים שאולים אותי מדוע חזרתי בתשובה אני עונה בקריצת עין שכל חיי רציתי לשנות את שמי בפועל מטל למרדכי, ובגלל שאנשים כבר הכירו אותי כטל וזה גם שם קליט ופופולארי יותר, תמיד חזרו וקראו לי טל. אז חזרתי בתשובה ואמרתי לכולם שקוראים לי מרדכי, שם השם לא נתקל בהתנגדות. טוב, כמובן שהדבר מצחיק אנשים וגם שובר את המתח ששאלת התשובה גוררת. ברור שדבר שטחי וחיצוני כמו שם לא מביא אדם לעשות שינוי כה דרמטי בחייו.

למרות ההומור שבסיפור, יש בו כמה עובדות אמתיות, כמו זו שבאמת במשך חיי רציתי שיקראו לי מרדכי, וגם יש לי נחת רבה מכך שהיום, בציבור בו אני נמצא, קוראים לי מרדכי.

אתם לא חושבים שזה קצת מוזר שנער חילוני רוצה שיקראו לו בשם כזה אנכרוניסטי ואפילו ללא קיצור של חיבה כמו מוטי, על פני שם פופולרי וקליט כמו טל? הרבה פעמים ניסיתי לחשוב ולחקור את הדבר בתוככי נפשי. אין לכך כל הגיון, מה קוסם לי כל כך בשם הזה, ומה אני כל כך גאה שקיבלתי שם זה מלידה.

יכול להיות שאין זה מקרה, וכמו שהשמות הגיעו מאנשים שנמצאו בספירות תרבותיות שונות, כך גם השמות מייצגים עולמות תרבותיים שונים. לפחות כך הדברים נתפסים אצלי. טל הוא שם פופולרי (לפחות היה כך בזמן ילדותי) היו הרבה טלים בשוק, שם עכשווי ללא עבר והיסטוריה, ללא סממן זהותי ברור, כזה שמתחבר להכל, מייצג לדעתי את התרבות המודרנית המערבית, זו הרוצה לכלול את כולם (אזרחי העולם) ללא זהות מוגדרת, אך היום מייצגת את הכוח התרבותי, כלכלי, ממוני ומדינתי התופס את הנפח הגדול ביותר בעולם המוכר לנו. השם מרדכי מסמל משהו שורשי, המחובר למסורת והיסטוריה רבת שנים, המשתייך לעם הקטן בנפח אותו הוא תופס בעולם כיום, אך מחובר הוא בשרשרת הדורות לערש התרבות היהודית.

כיוון שאיני מעריך את עצמי כאדם בעל חשיבה שונה מאחרים, אני מאמין שמה שאני חושב - כך גם חושבים אחרים, ולכן אני מאמין שכל אדם, יהיה גדול ככל שיהיה, הוא נקודה זעירה וזניחה, ממש לא קיימת ביקום עצום הממדים וברצף זמן הקיום האדיר שלו, הרגשה שאם הייתה צפה למודע הייתה מביא לתחושת חידלון ואפסות, וכנראה גם ייאוש ודיכאון. כתמורה למחשבה זו (שכאמור נשארת בתת המודע) אדם צריך להתחבר ולהשתייך למשהו גדול ממנו. זהו צורך אנושי בסיסי, כמו אוכל ונשימה, השאלה היא רק למה להשתייך?

התשובה לשאלה זו היא תוצאה של מה האדם רואה באופן המשמעותי והדומיננטי ביותר לנגד עיניו, האם הוא רואה את ממד המרחב כמשמעותי ביותר (ואני מניח שזה מה שרוב האנשים רואים בגלל המידיות שבו ובכך שהוא נתפס כמובן מאליו), או את ממד הזמן.

כשאני אומר ממד המרחב, אני מתכוון שאדם זה רואה את הגוף שתופס את הנפח הגדול והמשמעותי ביותר כרגע בעולם. הוא לא משכלל בדעתו שאותו כוח לא היה כאן עד לפני כמה שנים וגם שהוא יכול להיעלם בן רגע. אותו אדם תופס את התרבות המערבית כבעלת הכוח הגדול בעולם כאילו היה הדבר כך מאז ומעולם ואינו עתיד להשתנות, ולכן הוא מעוניין להשתייך לקבוצה זו, להיות אזרח העולם הגדול, בעל ערכים של מוסר ותרבות אוניברסליים, והוא ייתן לבניו שמות פופולריים עכשוויים אשר לא ישייכו אותם לתרבות ספציפית.

וכשאני אומר ממד הזמן (שהוא הדבר שפחות נותנים עליו את הדעת באופן מידי בגלל שאינו כה טריוויאלי), אני מתכוון שאותו אדם לא משייך חשיבות רבה לנפח שהקבוצה שלו תופסת כרגע, אלא מייחס חשיבות לזמן הקיום של הקבוצה, אדם זה שרואה את זמן הקיום הארוך של הקבוצה כערובה החזקה ביותר גם לעתידה ולכן השתייכות לקבוצה זו מבטיחה לו השתייכות לדבר החזק והעוצמתי ביותר, אדם זה מעוניין להשתייך לתרבות ספציפית בעלת היסטוריה ומסורת רבת שנים, ואם הוא נולד אדם יהודי והגם שחילוני, הוא יתחבר למסורת ולדת היהודית, דברים אנכרוניסטיים  המשדרים השתייכות לתקופות קדומות יקסמו על ליבו, הוא ייתן לבניו שמות הקושרים אותם לעם היהודי, באופן שזה עדיין יהיה מקובל בחברה בה הוא נמצא.

כמובן שבשביל יהודי המשתייך לעם העתיק בעולם, שתורתו היא הבסיס למוסר המודרני זה שראה בנפילתם וחורבנן של אימפריות שנראה היה שקיימות ויתקיימו לנצח, ההתחברות לממד הזמן היא טבעית ומובנת יותר, ויש בה תוספת תחושה מרוממת ומרגשת באופן מיוחד מכל השתייכות אחרת שיש לשאר העמים, להיות חוליה בעם הנצח.

אנו נוטים להתייחס בזלזול לחשיבות של דברים חיצוניים ושטחיים. אכן אין לייחס להם חשיבות רבה בפני עצמם, אך עם זאת הם יכולים לשקף רבדים עמוקים ביותר בנפש האדם.

לסיכום דברי אומר שכנראה לא חזרתי בתשובה בגלל השם מרדכי, אך ייתכן מאד שהשם מרדכי, עם עוד רצונות מוזרים נוספים לילד חילוני, היוו סימן להיכן הרוח מנשבת בנפשי, אותה רוח שציפתה למאורע גדול יותר שיסחף את כל המהווים האלה למקום הטבעי להם.