פשטות, לימוד וענוותנות: לדמותו של הרב שמעון בעדני זצוק"ל

"אל תכתבו על יד שמי כינויים שמשבחים ומהללים אותי יתר על המידה", זו הייתה הוראתו המפורשת של הרב שמעון בעדני שהועברה אלינו במהלך עבודתנו על הכנת כתבת הפרופיל לאתר הידברות. "אל תכתבו, כי פשוט אין צורך", הוא הסביר.

"פשוט". כן, זוהי המילה שחזרה על עצמה שוב ושוב גם כששוחחנו עם תלמידיו ובאי ביתו. פשוט. כי הרב שמעון בעדני, על אף היותו ראש כולל וחבר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס, הוא סמל של פשטות. הוא חי בפינתו הצנועה בבני ברק, מתגורר בדירה קטנה המרוהטת כמו לפני חמישים שנה, ומתרחק כמו מאש, מכל גינונים של כבוד.

כשניסינו לשוחח עם מה שנהוג לכנות - 'גורמים בסביבתו של הרב', גילינו כי הדבר בלתי אפשרי. הרב, באופן עקרוני, מתנגד לכך שתוקם סביבו חצר. הוא גם לא מעוניין במשב"קים למיניהם. הוא עצמו זה שמשיב לשיחות הטלפון הרבות, הוא זה שפותח את דלת ביתו לאנשים הרבים שמבקשים להתייעץ.

מהו אם כן סודו של הצדיק מבני ברק? מה הפך אותו למעצמה חובקת עולם, ולאבן שואבת להמוני אנשים שבאים להתברך מפיו ולהתייעץ עימו? ניסינו, בהתרגשות מרובה, לפסוע צעד אחר צעד במסלול חייו, כדי להאיר את דמותו של הרב הגדול, נטול אור הזרקורים, שלאורו זוכה דורנו ללכת.

"אברך כמו כולם"

שנת תרפ"ח (1928). זוהי השנה בה נולד הרב שמעון בעדני להוריו, בשכונת נחליאל בחדרה. ההורים – הרב דוד וחביבה בעדני, עלו לארץ מתימן, לאחר מלחמת העולם הראשונה. עשרה ילדים היו להם, אך רק ארבעה מתוכם שרדו את תלאות העלייה לארץ. הרב שמעון הוא היחיד שנולד לאחר הגעתם לארץ, וההורים לא ידעו את נפשם מרוב שמחה. הנה, בן בא להם, שירפא את ליבם הדואב.

בימים בהם גדל הרב שמעון בחדרה, לא היו במדינה כמעט מוסדות חינוך תורניים, גם לא כוללים ובתי כנסת. הוריו, שהיו יראי שמיים, חיפשו עבורו את החינוך הטוב ביותר ומצאו את בית הספר היחיד בעירם שהציע חינוך דתי - בית ספר של תנועת המפד"ל. שם גדל הרב שמעון והתחנך.

כשסיים את לימודיו בבית הספר הוא המשיך באופן טבעי לישיבת חדרה, וראש הישיבה – הרב אלחנן הלפרין, זיהה מיד את המתמיד הגאון שנכנס בשעריו. הוא שם עליו את עינו ולאחר זמן קצר המליץ לו לעבור לישיבת 'בית יוסף נובהרדוק' בירושלים, שם למד אצל הרב אלעזר מנחם מן שך זצ"ל ואף היה חברותא שלו במשך תקופה. עד היום הוא מעיד עד כמה שדרך הלימוד של הרב שך השפיעה עליו עמוקות ועיצבה את אישיותו.

בהמשך, הרב שך עבר לבני ברק כדי לעמוד בראש ישיבת פונוביז', והוא היה זה שהציע לרב בעדני לעבור ללמוד בישיבת פורת יוסף שהוקמה באותם ימים, שם הוא אכן למד והתחנך תחת רבו הנערץ - הרב עזרא עטיה זצ"ל. כבר באותה תקופה הוא נחשב ל'עילוי של הישיבה' ונודע בהתמדתו ובגאונותו העצומה.

על אותם ימים ישנו סיפור מיוחד שעובר מפה לאוזן. אמנם הרב מכחישו בתוקף, אך ישנם מקורות שמעידים כי הדבר התרחש, רק שענוותנותו של הרב גורמת לו להתעלם ממנו. ומעשה שהיה כך היה: בימים בהם לימד הרב בישיבת פורת יוסף, הוא נהג מידי לילה ללמוד עד שעה מאוחרת, הרבה לאחר שעלו חבריו על יצועם. באחד הלילות הוא התקשה בהבנת דברי הרא"ש על הגמרא והצטער על כך מאוד. הוא פרש לשנתו, אך זמן קצר לאחר מכן הבחין בו תלמידו, הרב משה מאיה, כשהוא מקיץ משנתו בבהילות ומתיישב לכתוב דבר מה. לשאלתו השיב לו הרב בעדני כי הרא"ש בכבודו ובעצמו התגלה אליו בחלומו והסביר לו היכן בדיוק התשובה. סיפור פלאי זה, שסופר בין היתר על ידי הרב מאיה בעצמו, חובר לסיפורים נוספים אודות לימוד ללא כל הפסקה. מה שאפיין יותר מכל את שמעון בעדני, הבחור הצעיר.

אפרופו לימוד, זה המקום לציין כי לא רק הרב מאיה נחשב לתלמידו הישיר של הרב בעדני, אלא כמעט כל גדולי התורה הספרדיים בדורנו הם תלמידיו שהכירוהו עוד כבחורי ישיבה, רבים מהם ראשי ישיבות ודיינים.

בשלב מסוים פרש הרב בעדני מישיבת פורת יוסף והקים לה סניף שבהמשך הפך לישיבה בפני עצמו - ישיבת פורת יוסף בקטמון – הישיבה הספרדית הראשונה בארץ שהציעה לבחוריה תנאי פנימייה. בכך הוא הפך לראש הישיבה הראשון בארץ לציבור הספרדי. אך גם בתפקיד זה הוא לא החזיק זמן רב. מהר מאוד פנה אליו הרב משה פרדו מבני ברק והשמיע באוזניו את הטענה: "בירושלים יש הרבה מאוד רבנים, ובבני ברק אין כלום". הוא גם הוסיף: "שהרב בבקשה יבוא לעזור לי להקים מוסדות לציבור הספרדי בבני ברק". הרב בעדני האזין לדברים, קיבל אותם בהבנה, ואכן עבר להתגורר עם משפחתו בבני ברק, כשהוא מותיר אחריו את הרב שלום כהן (מכהן כיום כראש מועצת חכמי התורה) לשמש כראש הישיבה.

גם כשהרב בעדני התגורר בבני ברק והיה עסוק בפעילותו הרבה בעיר, כמו גם בטיפול בילדיו הרכים, הוא הקפיד להגיע לירושלים מספר פעמים בשבוע, כדי לסייע בניהול הישיבה שאותה הוא הקים.

במקביל לכך, עם הגעתו לבני ברק, הקים הרב את כולל 'תורה וחיים', שם לומדים כיום תלמידי חכמים גדולים, שחלקם יוצאים בשליחותו לשמש כרבנים וראשי כוללים במקומות שונים ברחבי הארץ. על שורותיו של הכולל, שנחשב לראשון מסוגו, נמנים כמאה אברכים, ביניהם לומד הרב בעדני בכבודו ובעצמו מזה עשרות שנים, כאילו היה אברך כמו כולם.

מנצל כל שעה

כשמציצים לסדר יומו של הרב קשה שלא להתפעם: הוא קם לפנות בוקר והולך להתפלל. בעודו עם הטלית והתפילין (של רבנו תם) הוא לומד 'חוק לישראל' (סדרת ספרים המסווגת כשיעור לימוד יומי על פרשיות התורה), ואז שב לביתו, טועם משהו לארוחת הבוקר,  ולאחר מכן יוצא ללמוד בכולל. תלמידיו מציינים כי היו מספר פעמים בהן הם ביקשו להקים לו כולל בתוך ביתו, אך ללא הצלחה. הרב התעקש על כך שברצונו ללמוד עם שאר האברכים, בבוקר ובצהריים.

ואכן, שעות הבוקר עוברות עליו בלימוד, לרוב יחידני. כשמגיעה השעה אחת בצהריים הוא מפסיק את לימודו לצורך תפילת מנחה, ואז יש אברכים שמנצלים את הזמן כדי לשאול אותו שאלות בלימוד או בנושאים אחרים. כמעט מידי יום יוצא הרב לאחר מכן לסנדקאות, לפעמים ביותר מאירוע אחד, ומשם ממשיך לביתו, לסעוד את ארוחת הצהריים. הוא נח במשך כמחצית השעה, ולאחר מכן קורא תהילים ולומד.

בסנדקאות (צילום: יעקב כהן)

לקראת השעה שלוש וחצי, יוצא הרב ללמוד בכולל סדר ב', כמו אברך מן המניין, לימוד שנמשך עד הערב. הוא שב לביתו, טועם דבר מה ומקבל קהל בביתו במשך כשעה. מדהים לראות כי הקהל שמגיע לביתו נמנה על כל הסוגים והמינים - מתלמידי חכמים גדולים ועד יהודים שרחוקים מתורה ומצוות, כולל בנות מסמינר אור החיים, להן הוא מקדיש זמן מיוחד ומסייע במתן עצות והכוונה. לעתים רחוקות, כשיש אירועים ציבוריים שהרב נדרש להשתתף בהם, הוא יוצא מביתו לצורך זה, ואז שב בשעה מאוחרת. הוא מקפיד ללמוד עד חצות הלילה, אז קורא תיקון חצות ופורש לישון. אגב, גם כשהרב ישן, הוא ישן על ספה ולא במיטה נוחה. הסיבה לכך נעוצה בקבלה, כך לפי דבריו.

נציין שסדר היום שתיארנו מאפיין את כל ימות השבוע, מלבד ימי רביעי, אז  מגיע הרב בקביעות לירושלים, להתפלל בכותל המערבי.

אבל שבת אצלו היא פסגת הפסגות. "הרב מאוד מייקר את השבת", מעידים בני משפחתו, "הוא לובש לכבודה בגדים מיוחדים, ומתכונן לכבודה כבר משעות הבוקר המוקדמות – כולל טבילה במקווה והכנת הדסים כנגד שמור וזכור. בשבת עצמה הוא מנצל את הזמן בעיקר ללימוד ולמסירת שיעורים. את הסעודות הוא סועד בדרך כלל אצל בנותיו – הרבנית יפת או הרבנית בן יוסף שמתגוררות בקרבת ביתו, שם הוא מארח בנות ממוסדות אור החיים שסועדות יחד עם בני המשפחה".

הרב, כאמור, דואג מאוד לתלמידים המתחנכים במוסדותיו, אך יחד עם זאת הוא גם מלווה מאות משפחות הזקוקות לתמיכה נפשית וכלכלית. מידי ערב חג הוא מחלק לאלמנות סכומי כסף משמעותיים, אשר מועברים ישירות מחשבונו האישי, שכן אין לו עמותה או קופה מרכזית. הרב גם מחלק תפילין ליתומים שחוגגים בר מצווה, ומשתדל לעזור ככל יכולתו לכל הפניות שמגיעות אליו.

"מברך אותך שתיכשל"

ככל שאנו מנסים להתחקות אחר דמותו של הרב, נשמעים אודותיו עוד ועוד סיפורים מרתקים. על אחד מהם סופר לנו מכלי ראשון: לרב הגיעו בני זוג ממרכז הארץ שאינם שומרי מצוות. הם סיפרו על כך שאביה של האישה נפטר בשנה האחרונה ומאז הם מייחלים לזכות בבן זכר. לפני מספר שבועות נודע להם כי האישה בהיריון, אך הרופאים הודיעו באופן חד משמעי שעומדת להיוולד בת. כעת הם רוצים לוותר על ההיריון הזה.

הרב בתגובה סיפר להם על כך שכאשר הוא היה בארה"ב הוא הזדמן לביתו של אחד הגבירים הגדולים, ואשתו של הגביר פנתה אליו בבקשה: "הרב, יש לנו שש בנות, ברך אותנו שנזכה בבן". תגובתו של הרב הייתה: "מדוע את חושבת שיש לי יכולת לבקש מהקב"ה דבר כזה?" והאישה השיבה: "צדיק גוזר והקב"ה מקיים". אמר לה הרב: "אינני צדיק, אבל אני מברך אותך שתזכי בבן". כעבור תשעה חודשים בדיוק חבקו בני הזוג בן. גם במקרה המדובר הרב התחנן לבני הזוג שלא יפסיקו את ההיריון ואף אמר להם: "רופאים לא יכולים לדעת כלום, ואני מברך אתכם בבן". לאחרונה ממש התקשר הבעל לרב, כולו נרגש, הוא סיפר שהם הגיעו לבית החולים כדי ללדת, בידיעה שיש להם בת, אחרי בדיקות וודאיות שהוכיחו על כך, ולהפתעתם העצומה של כולם נולד במזל טוב בן.

לפני קרוב ליובל היה הרב בעדני הראשון שהגיע לקהילות בחו"ל, בפרט בדרום אמריקה, כמו מקסיקו וארגנטינה, כדי לחזקן ולהקים בהן מוסדות תורניים. לא פעם ולא פעמיים הוא התבטא: "אני לא נוסע בשביל כסף או בשביל תרומות, רק כדי לחזק, לחזק ולחזק".

בשנים הראשונות בהן הגיע לריכוזים היהודיים בדרום אמריקה שררה בהם שממה רוחנית, והרב הקדיש את כל יכולותיו וכוחותיו כדי לחזק את יהודי המקום ששיוועו לדמות של מנהיג גדול.

אחד הסיפורים המפורסמים מאותה תקופה מדבר על יהודי מוכר בקהילה במקסיקו שלאחר שנים בהם ישב ולמד הוא ביקש לצאת לעסקים. לפני שעשה זאת הוא פנה לרב בעדני וביקש ברכה להצלחה בעסקים. הרב בתגובה השיב לו: "אני מברך אותך שלא תצליח באף אחד מעסקיך". היהודי נחרד ביותר לשמע ה'ברכה', אך הרב המשיך: "אני מאחל לך שלא תצליח בעסקיך, כדי שתשוב לעסוק בתורה". ובאמת, במשך שנה לאחר מכן, ניסה היהודי לפנות לעסקים שונים, אך נחל כישלונות בכל פעם מחדש. כעבור שנה הוא הודיע: "התקיימה ברכתו של הרב, אני חוזר ללמוד". כיום הוא משמש כראש קהילה ומחנך תלמידים רבים. עד היום, חמישים שנה לאחר שהוקמו המוסדות בדרום אמריקה, ממשיך הרב בעדני לנסוע לשם בקביעות, לחזק ולהיות מעורב בכל הנעשה במקום.

הרב בעדני הוא לא רק רב ודמות חיקוי לרבבות תלמידים, אלא גם בעל ואיש משפחה למופת הזוכה לראות נחת מצאצאיו. בנו, הרב דוד בעדני הוא ראש כולל טהרות, בן נוסף הוא הרב משה בעדני שמתגורר ברובע היהודי ומשמש כראש חבורה בכולל של הרב מדינה. בנו השלישי הוא הרב חיים בעדני, מנהל מוסדות תורה וחיים.

הגר''ש בעדני ראש כולל תורה וחיים - חבר מועצת חכמי התורה (צילום: יעקב כהן)

בנותיו הן הרבנית יפת והרבנית בן יוסף העובדות כמורות ב'אור החיים' ומתייעצות אתו רבות. בנות נוספות הן הרבנית קרוואני והרבנית בנאי שבעלה ר"מ בישיבת שערי תבונה.

הרב קשור בקשר עמוק גם לנכדיו ונכדותיו, הוא מתעניין במצבו של כל אחד, והם מתייעצים אתו על כל צעד ושעל. רק לאחרונה כשהתרחשה תאונת הדרכים הקשה באוטובוס שיצא ממודיעין עילית, התברר שנכדתו ניצלה מהאוטובוס ברגע האחרון. כשהיא  ביררה אצל סביה אם עליה לברך ברכת הגומל, הוא  הנחה אותה שלא לברך הגומל אלא לקרוא 'נשמת כל חי', ואף הדריך אותה שבנוסף להודיה עליה גם לעשות 'תשובת המשקל' - לתרום מעצמה ככל האפשר, ללכת לבתי המשפחות האבלות ולתמוך בפצועים.

לפני מספר שנים נרצח נכדו של הרב בעדני בפיגוע דריסה. הרב הספיד אז את נכדו בבכי: "זה נכד רביעי שאני משתתף בהלוויה שלו. ריבונו של עולם, זה כל כך כואב – נכד כזה יקר, תלמיד חכם הלך מאתנו, אבל אין לנו שאלות. אנחנו יודעים שזה טוב, יודעים שאנחנו לא רואים את התמונה כולה. תודה לך ה', גם על מה שאני לא מבין".

מייקר בעלי תשובה

את תפילותיו מחלק הרב בעדני בין בית הכנסת הסמוך לביתו לבין תפילות בישיבת 'שערי תשובה', בבני ברק - ישיבה המיועדת לבעלי תשובה. הרב טוען שהודות לבעלי התשובה שלומדים שם, התפילות במקום מתקבלות באופן מיוחד.

בבני ברק (צילום: יעקב כהן)

זה גם המקום לציין שקיים קשר מיוחד בין הרב לבעלי התשובה, ובזמנים של קבלת קהל ניתן לראות במקרים מסוימים שאין לו זמן בשפע והוא מקבל את האנשים שצובאים על ביתו לחצאי דקות בלבד, אך כשמגיע בעל תשובה כל המושג 'זמן' משתנה והוא מסוגל לשוחח עמו בחמימות יתרה במשך שעה ארוכה. אחד ממקורביו מציין כי הרב אמר לו פעם את המשפט המרגש הבא: "על שום דבר אני לא נלחם כמו על להכניס לת"תים התורניים בנים של מתחזקים. עבור זה אני נלחם כמו אריה".

הוא מספר גם על מקרה בו פנה בעל תשובה לרב וביקש ממנו שיסייע לבנו להתקבל לתלמוד תורה מסוים. הבן הלך להיבחן אך קיבל תשובה שלילית. הרב בעדני לא ויתר, אלא אמר להורה המודאג: "תמשיכו לנדנד ולהתעקש, עוד תראו שתנסו עשר פעמים ורק אז תצליחו". ובאמת, האב הגיע עם בנו פעם אחר פעם להיבחן בתלמוד תורה ובכל פעם נענה בשלילה. בפעם העשירית הם קיבלו את התשובה החיובית...

ואם דיברנו על תפילות, ניתן לראות שאת תפילות הימים הנוראים מתפלל הרב בישיבת פורת יוסף בירושלים, ערש בחרותו, שם הוא גם משמש כבעל תפילה העובר לפני העמוד. תפילותיו מרגשות את כל הנוכחים עד כדי דמעות והוא מטעים את המילים באיטיות כמונה מעות. ישנם בוגרים המגיעים לישיבה באופן מיוחד כדי לשמוע אותו מתפלל.

נושא השידוכים אף הוא תופס אצלו משמעות רבה. הוא משוחח לעתים קרובות עם בנות שמגיעות לביתו ומבקשות להתייעץ. יש לו הבנה מיוחדת בנפש הנוער, והוא מצליח במילותיו הפשוטות להדריך ולכוון. אגב, הרב בעצמו גם שולח שדכנים ושדכניות כדי להציע הצעות שידוכים שעולות בדעתו, והוא זכה במשך השנים לשדך חלק מגדולי ישראל, ובראשם הראשון לציון הרב בקשי דורון.

מור הגר''ש בעדני בברכה בחופה

לאחרונה הקדיש הרב את אחד מחדרי ביתו להקמת משרד לשדכניות בשם 'בית נאמן' ומשלם להן מכיסו משכורת חודשית. הוא הסביר שההחלטה על כך קשורה לעובדה שבמשך שנים מזדמן לו להגיע לאירועים שונים וניגשים אליו תמיד בחורים ובחורות שמבקשים ברכה לזיווג הגון, ואין מי שיקשר ביניהם. לכן הוא הקים את מפעל השידוכים, כדי לסייע ולעזור לעם ישראל.

אבל אין ספק שאחת מפעולותיו המרגשות ביותר של הרב היא הקמת כולל טהרות בירושלים. בראש הכולל עומד בנו, הרב דוד בעדני, ולומדים בו אברכים מובחרים שנבחרים בקפידה. גם המלגה המשולמת בו נחשבת לגבוהה. בכולל לומדים את הלכות המקדש הלכה למעשה, כשהמטרה היא אחת: שכאשר המשיח יגיע, יהיו תלמידי חכמים בעלי ידע שיוכלו להשיב על כל הקושיות שיצוצו, בענייני טומאה וטהרה.

כולל זה משקף את העובדה שהרב בעדני חי ונושם את הגאולה ומדבר עליה בלי הרף. הוא גם מחזיק ברשותו דירה ברובע היהודי, כדי שמיד כשיגיע המשיח, תהיה לו אפשרות לעבור להתגורר בסמוך לבית המקדש.