אתה לא באמת ספונטני. אתה אימפולסיבי

לא פעם אנו נתקלים באנשים, שמספרים כי הם משקיעים מעל ומעבר בכדי להתקדם בחיים: הם מחפשים דרכים לקדם את החיים הפרטיים שלהם או את חיי המשפחה, להתקדם בעבודה או לשפר את מעמדם החברתי; הם משקיעים שעות על גבי שעות של מאמץ על חשבון תחביבים ומטרות חשובות אחרות בחייהם; ובכל זאת – הם מרגישים שהתוצאות אינן מתגמלות אותם ביחס הולם להשקעה.

אנשים מעין אלו, בדרך כלל יחוו תחושה קשה של תסכול: כיצד יתכן שאחרי ההשקעה הרבה כל כך – הם אינם מגיעים להישגים ראויים? הם חווים תחושה של כאב, לעיתים אפילו תחושת קיפוח, אולם בשלב מסויים יצוץ המשפט שישפוך אור על התעלומה: "אני לא מבין..." עשוי לומר אדם מהסוג הזה, "בגלל שפעם אחת הרמתי את הקול, כבר לא סומכים עלי יותר? בגלל שפעם אחת צחקתי על חשבונו של פלוני, הוא כבר נעלב ושוכח לי את כל מה שעשיתי עבורו? למה הוא לוקח כל דבר קשה כל כך?!".

אותם אנשים מרגישים מתוסכלים, פגועים, מאוכזבים, ולפעמים הם כבר מרגישים שאין להם מה להפסיד – כך שהם ממשיכים לפגוע בקשרים שעדיין נותרו להם. הם כבר עשויים להרים את הקול על אנשים קרובים, להתעלם מחברים טובים, ולפגוע בכל כך הרבה אנשים שהם הבטיחו לעצמם אינספור פעמים שלעולם לא יפגעו בהם...

וכך המצב הולך ומתדרדר, כאשר בהדרגתיות, ולפעמים אפילו במהירות – אותם אנשים מקבעים את המצב השלילי שלהם יותר ויותר. ועתה, נשאל את עצמנו: מה גרם לאותו אדם להיגרר אל המצב הקשה שאליו הוא נקלע ולקבע אותו? התשובה במילה אחת הינה: "אימפולסיביות".

אימפולסיביות הינה, למעשה, צורת התנהגות, המתאפיינת בפעולה מבלי חשיבה מוקדמת. מאחר שהפעולה האימפולסיבית מתבצעת מבלי מודעות להשלכותיה האפשריות – יש בה מרכיב משמעותית של אקראיות, כך שלפעמים היא עשויה להוביל לתוצאות חיוביות, ולפעמים לתוצאות שליליות, מבלי שניתן יהיה לצפות את ההשלכות מראש.

במקרים מסוימים, כאשר התוצאה של הפעולה האימפולסיבית תהיה חיובית – האדם יקבל בכך גיבוי לדפוס ההתנהגות הזה, ויציין לעצמו בשביעות רצון כי הוא "ספונטני" או "זורם". אולם במקרים רבים אחרים, האימפולסיביות מניבה תוצאות שליליות ופוגעת באדם, ואז – הוא מרגיש שנעשה לו עוול, והוא עשוי להתבטא בסגנון של "מה כבר אמרתי?", או "אני אומר את מה שאני מרגיש... אני אדם אמיתי שלא שומר דברים בלב!"...

במאמר מוסגר מתאים להביא כאן את הפתגם הידוע, שנאמר ביחס לאותם אנשים הסבורים כי הם "אנשי אמת" ועליהם לומר בגלוי ובבירור את כל מה שהם מרגישים – כביכול העולם לא יוכל להתקיים מבלי לשמוע את האמת הפנימית שלהם... וכך אומר הפתגם: "אם אתה רוצה לומר את מה שאתה רוצה, למי שאתה רוצה, בכל זמן שתרצה, ובכל צורה בה תרצה לומר זאת – כדאי שתתרגל לשמוע את מה שאתה לא רוצה לשמוע, ממי שאתה לא רוצה לשמוע, בשעה שבה אתה לא רוצה לשמוע ובצורה שבה לא תרצה לשמוע זאת!"...

אימפולסיביות – כניעה לדחפים

מקורו של המונח "אימפולסיביות" – הינו משורש המילה "אימפולס", שמשמעותו "דחף". לכל אדם ישנם דחפים שונים שמעודדים אותו לפעול באופנים שונים. בדרך כלל, אדם מצליח לשלוט על הדחפים הללו, ולנווט את מעשיו על פי השכל הישר. אולם האדם האימפולסיבי אינו מצליח להתגבר על הדחפים שלו, והם אלו ששולטים בו ומנהלים אותו.

חשוב להדגיש: דחפים – ישנם לכל אדם, ועצם קיומו של הדחף אינו מחייב היענות לו. אדם יכול לשלוט בדחפים שלו. כל עוד האדם שולט בדחפיו, המצב בשליטה ואין כל בעיה. אולם כאשר האדם מוצא את עצמו נכנע לדחפים הללו מבלי בוחן שכלי הולם – מדובר בבעיה: אימפולסיביות.

לאימפולסיביות ישנם סימפטומים רבים. למשל, אדם אימפולסיבי יהיה לעיתים קרובות בתנועה מתמדת. הוא יזוע על הכיסא בחוסר נוחות גם כשהכסא נח, הוא יניע את ידיו ואת רגליו בלי הרף, הוא יתקשה להישאר באותו המקום למשך זמן ממושך ויקפץ ממשימה למשימה וממטלה למטלה. הסיבה לכל התופעות הללו הינה חוסר הצלחתו של האדם האימפולסיבי לשלוט בדחפים שונים שמניעים אותו להיות בתנועה מתמדת.

אדם אימפולסיבי לא ימנע מלבצע פעולות מסוימות כאשר יחוש דחף לבצען, גם כאשר הן כרוכות בסיכון, אפילו משמעותי. הוא ירבה לדבר – בלא הפסקה, ולא פעם יענה לשאלות עוד בטרם הסתיימו, או יתפרץ לדבריו בן שיחו ויתערב בשיחותיהם של אחרים. הוא אינו מצליח להתגבר על הדחף שגורם לו לרצות לדבר, כאן ועכשיו. הוא גם יתקשה להמתין בתור בסיטואציות שונות, שכן מאומה לא עומד בדרכו לממש את הדחף שלו.

כיצד מתגברים על אימפולסיביות?

השלב הראשון בדרך להתגברות על האימפולסיביות ולהשגת שליטה בדחפים, הינו שלב המודעות. כאשר האדם מכיר בכך שהוא אימפולסיבי, הוא יכול להתחיל בתהליך שילמד אותו לראות את התמונה הכוללת: את הדחפים שלו – מול המחיר שהוא משלם עליהם. זאת משום שהבעיה העיקרית של האדם האימפולסיבי נעוצה בכך שהוא חווה את המציאות מנקודת מבטו. הוא חווה את התגובה שלו למציאות, אולם הוא אינו מצליח לחוות את הצד השני של המטבע: את התוצאה! הוא חווה את הגשמת הדחפים שלו, אך אינו מצליח לחוות את המחיר האישי, הכלכלי, החברתי או המשפחתי, שהוא משלם על הגשמתם.

אלא שלמעשה, המעשה שהאדם עושה, והתמורה שהוא מקבל – לעולם אינם יכולים להבחן באופן נפרד מהתוצאה, מהמחיר שהאדם משלם עליהם... כשהאדם עושה מעשה חיובי – התוצאה חיובית והוא זוכה לתגמול, וכאשר הוא עושה מעשה שלילי – בסופו של דבר הוא יניב תוצאה שלילית. משום כך, ההשלכות השליליות שישנם למעשיו של האדם האימפולסיבי – הינן למעשה תוצאה ישירה ובלתי נמנעת של מעשיו, ואת העובדה הזו – הוא יוכל להפנים לאחר שיזהה את הבעיה שלו.

האדם האימפולסיבי מגיב באימפולסיביות ומנחם את עצמו שהוא "ספונטני", או שהוא פועל אינטואיטיבית. הוא סומך על האינסטינקטים שלו שיכוונו אותו למקומות הנכונות בחייו, ומאמין שיצליח להתמודד עם התוצאות שתהיינה לחוסר החשיבה שלו. אולם ברגע בו הוא יכיר בכך שלא מדובר בספונטניות או באינסטינקטיביות, אלא באימפולסיביות – הרי שהוא כבר עשה את הצעד הראשון בדרך לפתרון.

כמובן, חשוב להבחין באמת בין אימפולסיביות לאינסטינקטיביות. לכל אחד מאתנו ישנם רגעים שבו הוא פועל מתוך חוסר חשיבה, וטוב שכך... אילו היינו צריכים לחשוב בכל פעם מחדש על כל צעד שאנו עושים, התפוקה שלנו היתה יורדת משמעותית. אילו היינו צריכים ללמוד בכל יום מחדש איך לנשום, איך ללכת, וכיוצ"ב – מצבנו לא היה טוב... ובכל זאת, כאשר מנגנון הפעולה האוטומטי משתלט על הצדדים שלא היינו רוצים שיפעלו אוטומטית – כבר לא מדובר באינסטינקטיביות חיובית, אלא באימפולסיביות שהיא שלילית ביסודה.

הגורמים לאימפולסיביות

אחת הסיבות הבסיסיות ביותר לכך שאדם פועל בצורה אימפולסיבית, נעוצה בילדות המוקדמת. כאשר אדם לא קיבל מספיק חום ואהבה בילדותו, מה שגרם לו להרגיש שאין לו מקום, והביא לכך שהוא הרגיש שאינו יכול לבטא את עצמו – הוא עלול לפתח כאדם בוגר דחף עוצמתי במיוחד לבטא את עצמו. פצע הילדות שלו נותן בו כעת את אותותיו, והוא אינו יכול לשלוט בדחף לבטא את עצמו בכל זמן שבו הוא רוצה בכך ובכל אופן שנראה בעיניו.

מדובר ברעב לביטוי עצמי, בדחף כביר, שלא פעם הינו חזק יותר מאשר השכל הישר. בצורה זו, לעיתים, האדם האימפולסיבי, שבסך הכל כמה לחום ואהבה – עלול לפעול באופן הנוגד באופן קיצוני את מטרותיו, ופוגע ביכולתו ליצור קשרים של קרבה עם הסובבים אותו. בו בזמן שהלב שלו רוצה קרבה, מעשיו יוצרים את ההיפך הגמור! לעיתים, הכוונות שלו דווקא טובות, אבל העשיה – גרועה...

האימפולסיבי אינו מצליח להפנים כי לאחר שנורה כדור – לא ניתן להחזיר אותו אל הקנה... וכך גם הלשון, כפי שמופיע בכמה מקומות בדברי חז"ל הקדושים: היא דומה לחץ, שלא ניתן להשיבו לאחר שהוא נורה בקשת.

במקרים רבים, האימפולסיבי ינסה להצדיק את עצמו, ולומר כי הוא לא התכוון לפגוע או להעליב, אלא רק הגיב אינסטינקטיבית לסיטואציה שהרגיזה אותו... הוא עשוי להטיל את האשמה על הסובבים אותו, ולטעון כי פלוני או אלמוני מוציא ממנו את כל הרוע שיש בו, למרות שהינו אדם טוב ביסודו... במילים אחרות: הוא אמנם מכיר במעשה שנעשה, אך מסיר מעל עצמו את האחריות.

באופן זה מרגיל האימפולסיבי את עצמו להתמקד בחסרונותיהם של אחרים במקום לקחת אחריות על מעשיו שלו, משום שחסרונותיהם של הסובבים אותו משמשים לו כגלגל הצלה... אלא שלמעשה, ההצלה אינה הצלה, ואת המחיר על האימפולסיביות שלו – רק הוא עצמו עתיד לשלם!

שליטה עצמית

ובכן, כיצד יכול האדם להשתחרר מאימפולסיביות ולהתגבר עליה? בראש ובראשונה – עליו להתאמן ולרכוש "שליטה עצמית", המהווה את ההיפך הגמור מאימפולסיביות. השליטה העצמית מאפשרת לאדם להתנהל בצורה יעילה במהלך חייו, ולהסתגל לתנאי החיים המשתנים. למעשה, ניתן לומר כי שליטה עצמית נמוכה תבוא לידי ביטוי בדרך כלל בהתנהגות אימפולסיבית.

חשוב לדעת ששליטה עצמית הינה מיומנות, בדיוק כמו כל מיומנות אחרת שהאדם רוכש בחייו, אלא שחשיבותה של מיומנות זו גדולה במיוחד – נוכח העובדה שחוסר שליטה עצמית המתבטא באימפולסיביות עלול להוביל לפגיעה קשה של האדם בעצמו ובסביבתו.

מאחר שמדובר במיומנות, הרי שמטבע הדברים היא נרכשת, והדרך בה ניתן לרוכשה – הינה באמצעות תרגול מתאים. האדם חסר השליטה העצמית, האימפולסיבי – רגיל להגיב מהר... בכדי לרכוש את מיומנות השליטה העצמית – עליו לשרש את ההרגל הזה, ולהתרגל להגיב במתינות רבה יותר, מתוך שליטה עצמית. הדבר אפשרי, אולם כמובן, יש לעשות זאת בצורה נכונה.

יש לזכור כי במצבים רגשיים פעילים, סביר להניח שהאדם האימפולסיבי יתקשה לעצור את האימפולסיביות שלו. משום כך, את תהליך האימון העצמי מומלץ להתחיל ברגעים ניטרליים יותר, כגון שיחות לא טעונות עם חברים או בני משפחה, וכיוצ"ב. בסיטואציות אלו – יש להתחיל להתרגל להגיב לאט יותר, לאחר רגע של מחשבה.

דוגמה נוספת הינה: במהלך נהיגה. כאשר אדם אימפולסיבי נוהג, בזמן שהוא אינו ממהר במיוחד, הוא יכול להרגיל את עצמו להגיב לאט יותר: לנסוע בנתיב הימני, לאפשר לנהגים אחרים לעקוף אותו, ובכלל: לחוות את המציאות שבה אחרים נוסעים מהר ממנו – והוא דווקא מגיב באיטיות. כמובן, אין צורך לנהוג באיטיות מרגיזה שתפריע למהלך התנועה התקין... הכוונה היא לשמור על מהירות סבירה, שתאפשר לנהגים אחרים לעקוף בבטחה.

כמו כן, כדי לרכוש שליטה עצמית, מומלץ לחזק את כח הרצון... כלומר: לבחור משימות קטנות, ולבצע אותן באופן מושלם. לדוגמה: לסדר את החדר בבוקר לפני שאנו יוצאים מהבית; להוסיף בכל יום מאכל בריא כלשהו לארוחה; ללמוד משהו חדש למשך עשר דקות בכל יום; וכיוצא בזה. מדובר במשימות קטנות, שאינן דורשות מאמץ רב, אולם לאחר תקופה – יגלה האדם כי עלה בידו לרכוש ולאמץ דפוס פעולה חיובי נוסף בתחום כלשהו בחייו.

כיצד תשפיע התנהגות זו – על התגובות האימפולסיביות של האדם? התשובה פשוטה: האדם האימפולסיבי מתקשה להשקיע מאמצים כעת, כאשר הוא יודע שאת הפירות יקצור רק בעוד תקופה. הוא רוצה לראות את השינוי "כאן ועכשיו". משום כך, כאשר אדם מרגיל את עצמו לעבוד כעת בכדי להשיג מטרות בעוד תקופת מה – הוא מלמד את עצמו לפעול מתוך מחשבה תחילה, ולא באימפולסיביות.

על האדם האימפולסיבי להזכיר לעצמו כי השליטה העצמית, כמו גם כל מיומנות אחרת – אינה נרכשת ביום אחד. ילד קטן אינו לומד ללכת ביום אחד... וגם לא לדבר... את כל המיומנויות בחיינו אנו רוכשים רק באמצעות עבודה איטית והדרגתית. כך גם באשר לשליטה העצמית: לא ניתן לרכוש אותה ביום אחד, אלא רק על ידי פעילות עקבית ומתמשכת, שבסופה התוצאות תהיינה ניכרות בשטח.

משום כך כבר אמר שלמה המלך, החכם מכל אדם: "טוב... ומושל ברוחו מלוכד עיר". משום שללכוד עיר זו אמנם משימה מאתגרת, אך היא קצרת טווח. מדובר באתגר חד פעמי, שתוצאותיו ניכרות תיכף ומיד. לעומת זאת, את השליטה העצמית, את תכונת ה"מושל ברוחו" – האדם אינו יכול לקנות ברגע אחד. אמנם מדובר במשימה הרבה פחות הרואית, אולם היא דורשת מאמץ מתמיד למשך זמן רב... וזו ההצלחה החשובה באמת!

דרכים נוספים להתמודדות

סיבה נוספת לתגובה אימפולסיבית נעוצה בתחושת הפורקן שהאימפולסיביות מעניקה. התנהגות אימפולסיבית עשויה לפרוק לחצים ומתחים מצטברים, גם אם בדרך שאינה חיובית בהכרח. משום כך, כאשר אדם מבקש לשנות את דפוס התגובה האימפולסיבי שלו – מומלץ לו לשמור על סדר יום רגוע, ולנסות לצמצם לחצים ומתחים שיחפשו פורקן בהתנהגות אימפולסיבית. מומלץ גם לשלב פעילות גופנית וטכניקות הרפיה שונות בסדר היום, משום שאמצעים אלו יסייעו בידו של האדם האימפולסיבי לווסת את הלחץ ולפרוק מתח באמצעים חיוביים יותר מאשר התנהגות אימפולסיבית.

ועוד נקודה. אדם אימפולסיבי הינו בדרך כלל אדם שאוהב ריגושים, ולכן הוא פועל באימפולסיביות, מתוך דחף רגשי. הרבה יותר מכפי שהוא מפיק תועלת מתוצאותיה של הפעולה האימפולסיבית, הוא מפיק תועלת מהריגוש הכרוך בה. משום כך, מומלץ לאדם אימפולסיבי לשבץ בשגרת יומו פעילויות שיוצרות ריגוש, באופן שיאפשר לו לצרוך את הריגוש שהוא מחפש בדרכים חיוביות יותר מאשר התנהגות אימפולסיבית...

חשוב לזכור כי כל ניסיון לשכנע את האדם האימפולסיבי שהדרך בה הוא נוהג פוגעת בו עצמו, הינו בלתי יעיל וחסר סיכוי מלכתחילה. אימפולסיביות אינה בעיה לוגית, ולכן ההיגיון לא יפתור אותה... אימפולסיביות הינה בעיה רגשית, ומשום כך ניתן לפתור אותה רק באמצעים רגשיים, וכפי שאומר הפתגם: "ללב יש היגיון שההיגיון אינו יכול להבין!"...

איך מקנים שליטה עצמית לילדים

לסיום, נראה כי כדאי לגעת בקצרה בנושא נוסף, חשוב מאין כמותו: איך נוכל להקנות לילדינו בסיס של שליטה עצמית, שימנע מהם בין השאר תגובות אימפולסיביות בהמשך חייהם. חשיבותו של נושא זה רבה ביותר, משום שילדים ונערים בעלי שליטה עצמית – יצליחו יותר לימודית, חברתית ואישית, כאשר מדובר בלא ספק במיומנות נרכשת שתעשיר את ארגז הכלים האישי שלהם.

ובכן, בראש ובראשונה, מומלץ להימנע מפינוק יתר. כמובן, אין הכוונה לשלול לחלוטין את הפינוק! להיפך... פינוק מדי פעם הינו חיובי ביסודו, וביכולתו להעניק לילד חוסן נפשי ותחושת בטחון. אולם פינוק מוגזם, ששולל מהילד את הצורך להתמודד בחיים – הינו פינוק מזיק. מומלץ להורים אפילו ליזום מדי פעם אתגרים לילדיהם, ולהציב בפניהם פיתויים שיהיה עליהם לעמוד מולם, בכדי ללמד אותם לשלוט ברצונות ובדחפים שלהם.

מלבד זאת, בתחום זה, כמו בכל תחום חינוכי אחר – ישנה חשיבות רבה לדוגמה האישית. ככל שההורה יפגין שליטה עצמית רבה יותר, כמו למשל: בפקק נוראי, בעת עמידה בתור במכולת, או בשעה בה הוא מסייע לילד לבנות מערכת לגו מורכבת – כך יפנים הילד טוב יותר את המיומנות של השליטה העצמית, ובאופן טבעי יחקה את התנהגותו של ההורה.

לסיום יש לזכור, כי לא פחות חשובה משליטה עצמית ודחיית סיפורים – הינה היכולת להתמודד עם תסכולים. אחד המאפיינים הבולטים ביותר של בגרות רגשית, הינה היכולת להתמודד מול קשיים. עלינו, כהורים, מוטל ללמד את ילדינו להתאזר בסבלנות מבלי לחוות תסכולים, וכן לפתח מיומנות של התמודדות עם תסכולים ולחצים בכלל.

תרגול נהדר למיומנויות אלו הינו באמצעות הצבת גבולות וחוקים שהילדים ידרשו לכבד, כמו למשל: התעקשות על חובתם להכין את שיעורי הבית לפני שהם פונים למשחקיהם, וכיוצ"ב. בתחילה – סביר להניח שהילדים יחוו תסכול בעקבות החוקים הללו, והתסכול שלהם עשוי להקשות עלינו, כצופים מהצד בסבלם. ובכל זאת, עלינו לזכור, כי לטובת יציבותם הנפשית של ילדינו – עלינו להיות עקביים, ולאפשר להם לרכוש בגיל מוקדם את המיומנויות שיאפשרו להם לשלוט בעצמם בעתיד, וליהנות מאיכות חיים טובה יותר ומהצלחה בכל מעשה ידיהם!

סובלים מדיכאון, חרדות ומצב נפשי ירוד? פנו אל מחלקת "נפשי בשאלתי" בהידברות. לקבלת ייעוץ חייגו 073-3333331 או במייל anat@htv.co.il