בטח בה’, פרק א’ - החדרת הביטחון לתוך הרגשות

אין מי שלא שמע על מידת הביטחון, ואין מי שלא מבין כי מדובר באוצר היקר ביותר שאדם מסוגל לרכוש בחייו.

אדם שאינו בוטח בה' כראוי, גם אינו מסוגל ללמוד ולקיים מצוות כראוי, כיוון שדאגותיו מסירות ממנו את ישוב הדעת, והן אופפות אותו בתמידות בענן אפור של מחשבות מפוזרות טורדניות ומבולבלות.

על אחת כמה וכמה שאדם כזה, שאינו בוטח בה' כראוי, אינו מסוגל לשפוך את שיחו לפני ה' בתפילה, וזאת מפני שאינו מרגיש כי תפילתו אכן יכולה לשנות את סדרי חייו, ולהביא לו את הישועה המיוחלת.

כגלגל החוזר

מלבד זאת, ההתרשלות ממידת הביטחון הינה כגלגל החוזר; היא גורמת לסדרת השפעות שליליות הגורמות זו לזו בשרשרת, שכן תוצאותיה של ההתרשלות בביטחון בה', גורמת בעקיפין להגביר את תחושת חוסר הביטחון שרק גוברת מעת לעת.

ומדוע? כיוון שאדם שאינו בוטח בה' כראוי, גם אינו נענה בתפילתו, אך כיוון שהוא חושב בטעות כי הוא בוטח בה' במידה מספקת על מנת שיענו לו מהשמיים, הוא בא לידי אכזבה עמוקה ומפח נפש, ומרגיש שביטחונו אינו מסייע לו בפועל, מה שגורם להתרופפות מעט הביטחון שעוד היה לו.

ביטחון חלקי

המגיד ממעזריטש נוגע בבעיה כאובה זו, והוא מנתח בספרו את העובדה כי ישנם אנשים שחושבים כי הינם בוטחים בה', אך בפועל אינן נענים. הוא מסביר כי ביטחונם של אנשים אלו לא היה ביטחון מוחלט.

רבים שישמעו על תשובה זאת יזקפו גבה ויתמהו, והלא בכל עת ועת אנו מתחזקים באמונה, ומהרהרים בהשגחתו של הבורא עלינו, ומשתדלים להתחזק בביטחונו, ומדוע זה אין אנו שלימים בביטחונו יתברך?

ואמנם שאלה זו נובעת מכך שישנו בלבול מסוים בין אמונה לביטחון. בעוד שחובת האמונה עיקרה בעצם הידיעה בכך שהבורא מחיה ומנהיג את כל הברואים בכל עת ורגע, ואין די ברגשות ובהתנהגות מעשית, אלא האדם צריך לחזור בלבו בכל עת ועת על עיקרי האמונה ולהביא אותם לתוך תודעתו בבירור, הרי שמצות הביטחון המשלימה את האמונה, עניינה היא דווקא להביא את האמונה לתוך חדרי הלב, לתוך הרגשות והרוגע הנפשי, ולחיי היום יום – בהתנהגות מעשית.

הקשר בין ביטחון לשחייה

יש שהמשילו את הביטחון לאדם המנסה ללמוד לשחות בים. לשם כך עליו להרפות את עצמו ולא לאחוז בשום דבר, בשעה שהוא מאמן את ידיו ורגליו לשחות במימי הבריכה או הים. כל זמן שהוא תופס במוט או בחבל שבו הוא סומך על רצפה או קיר מוצק, לעולם לא יוכל לשחות.

וכאן נשאלת שאלת השאלות: כיצד אכן מביאים את הביטחון לחיי היום, ולשליטה באופן מוחלט על הנפש? והלא אין מדובר בעניין רעיוני בלבד שניתן לקיימו על ידי לימוד והבנה בלבד, אלא בעניין רגשי ועמוק אשר אמור להקיף את כל חדרי הנפש, שאין לאדם שליטה מוחלטת עליהם.

השמחה כתנאי לביטחון

כאן הגענו למבוכה שאליה מתייחס המגיד ממעזריטש בדבריו הקדושים, כפי ששמעם מפיו תלמידו הקדוש  - רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ומדריך אותנו: "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו. העניין שאנו רואין שיש אדם שיש לו ביטחון ואף על פי כן אינו מצליח?

"אבל כל זה מפני שהביטחון שלו לא היה בשלימות, שעושה מה שעושה, וכשרואה שאינו מצליח אומר הביטחון אינו מועיל, וזה שכתוב והיה ה', וכל מקום שנאמר והיה הוא לשון שמחה (ויקרא רבה י"א, ז') שבשמחה יהיה לו ביטחון ודו"ק".

במילים אחרות קובע המגיד: אם נחדיר את השמחה לתוך ליבנו, והביטחון בה' יהיה מתוך התרוממות הרוח, או אז תחדור הרגשת הביטחון לתוך כל כוחות הנפש, וחדרי הלב יאירו באורה הנעים.

זהו הביטחון שמביא לאדם את הישועה המיוחלת, כיוון שכאשר הביטחון אפוף שמחה ורגשות רוגע, הוא חודר לתוך הנפש, כשם שכל פעולה או כל מציאות שהיא הכרוכה בעונג ושמחה חודרת לתוך הנפש, שכן טבעה של הנפש: היא נכרכת אחרי כל דבר שבא מתוך עונג.

ההבדל בין שני סוגי הביטחון

ישנם שני סוגי ביטחון: האחד הוא ביטחון שאינו מגיע מתוך אמונה שלימה, ויש בו סדקים לאורכו ולרחבו. ביטחון כזה משול לכלי סדוק מכל צדדיו, כך שכל טיפה שמכניסים לתוכו נושרת ונופלת מתוך הכלי לאלתר, או כעבור זמן קצר.

הסדקים שבתוך כלי ביטחון זה, נובעים מתוך לחץ לא מורגש בתת הכרה הקיים בעמקי הנפש, לעיתים הנפש כופה את עצמה לבטוח בה', למרות שעדיין אינה שלימה בהחלטתה כי כל תקוותה היא בורא העולם, או מתוך תחושת האדם כי כוחו ועוצם ידי יעזרו לו, וכביכול גם הוא יכול לסייע לעצמו להשיג את יעדיו וחפציו, או מתוך תחושת ייאוש מסוימת בתוך לבו ואינו מאמין באמת לאמיתו כי הביטחון הוא סוד ההצלחה.

במקרה כזה, הביטחון, שאינו קיים באמת בנפש, אלא אך ורק בתחושה חיצונית מדומה, הוא למעשה תוצאה של תחושת חידלון וייאוש, הגורמת לביטחון שעדיין קיים בנפש – מטבעו של כל נפש יהודי - להחלש ולא לפעול את פעולתו.

הרגשה זו היא גם מנת חלקו של אדם שמצד אחד אכן מרגיש אכן כי אין בידו שליטה על חייו, וחייו נתונים ביד יוצר כל, אך מצד שני הרגשה זו אינה שלימה, ואין נלווית עמה הרגשת שמחה על כך שהבורא שולט בחייו, כיוון שהאדם עדיין לא החדיר בקרבו כראוי את הידיעה שהבורא הינו טוב ומטיב באמת, ושאהבתו אל כל יהודי ויהודי היא כתינוק שזה עתה נולד להורים בני מאה שנה, שהמתינו שנים רבות בכיליון עיניים ללידתו.

הביטחון המושלם

מהו הביטחון הנכון, המושלם שמגיע מהכרה שלימה?

הביטחון מהסוג הנכון הוא זה הנובע בראש ובראשונה מההכרה בה' כאבא רחום וחנון, שכל מחשבתו ופעולתו הוא כדי להטיב לבניו.

המניעה העיקרית המונעת מהאדם לקבל את טובו של אביו האמיתי – שבראו יצרו ועשאו, היא תחושת ה"כוחי ועוצם ידי" המרחיקה את נפשו ממקורות השפע, ומגבילה אותה מלקבל את השפע האלוקי, וכיוון שכך הביטחון עצמו הוא שממשיך את צינורות השפע לעבר הבוטח.

ידיעה עמוקה זו של האדם הבוטח בה' מתוך הכרה בטובו הגדול, היא הגורמת לתחושת השמחה, שהיא משלימה את הביטחון בה' כראוי ומחדירה אותה בעונג ושמחה אל תוך חדרי הנפש.

נמצא כי הביטחון והשמחה הינם שני חלקים המשלימים זה את זה באופן מוחלט. לא  תיתכן שמחה ללא אמונה וביטחון, ולא יתכן לאדם לבטוח בה' בשלימות ללא הרגשת השמחה הנלווית אל הביטחון.

כסימן לדבר הביא המגיד ממעזריטש את הפסוק "ברוך הגבר אשר יבטח בה', והיה ה' מבטחו", וזאת על פי הכלל הידוע שמסרו לנו חז"ל, כי המילה "והיה" מסמלת את השמחה. על פי זאת מפרש המגיד: מי הוא אשר בטחונו בה' מביא לו ברכה וניתן לומר עליו "ברוך הגבר"? מי שביטחונו נלווה יחד עם המצב המכונה "והיה", כלומר שהוא במצב של שמחה והתרוממות הרוח.

בדברי המגיד ישנה גם משמעות, כי שמחה זו מקורה בהודאה והכרה בטוב העתיד לבוא על האדם, שכן משמעות מילת והיה הינה מלשון עתיד, כפי שמוסבר בדברי חז"ל במספר מקומות.

הרב יהודה וינגרטן הוא יו"ר מכון יסוד החסידות וארגון "יסודות החינוך". להרשמה למאמרים בתחומים שונים Y3268992@gmail.com