העורך הראשי של ’אלומות’: "יש צימאון אדיר לספרי יהדות, ולא רק במגזר הדתי"

את השבועיים הקרובים יעביר אלירן נבון בדרכים. מחיפה לתל אביב ומשם לירושלים ואחר כך לאלון שבות. בסך הכל מידי יום יעבור נבון בכשישים נקודות ברחבי הארץ, לאורכה ולרוחבה. "אני לא הולך לראות את הילדים שלי בשבועיים האלה" הוא אומר בחיוך ויש לו סיבה טובה. 60 הנקודות בהן הוא יסתובב בזמן הזה הם שישים ירידי שבוע הספר שהתחיל ברביעי האחרון ויימשך עד למוצאי השבת הבאה. "זאת תהיה חגיגת ענק. כל שנה זאת חגיגת ענק".

כיאה לעם הספר, שבוע הספר, שנפרס על פני 10 ימים, הפך למעין חג לאומי. לא פחות ממיליון מבקרים צפויים לבקר בירידים השונים ברחבי ישראל ובראשם הירידים המרכזיים בירושלים, תל אביב וחיפה. עבור כמה מהוצאות הספרים הגדולות, מדובר בהכנסה של כרבע מהמחזור השנתי, בתוך קצת יותר משבוע.

לא סתם נבון מתרגש לקראת הימים האלה. אחרי הכל, הוא העורך הראשי של הוצאת אלומות, מבית דני ספרים, המתמקדת בספרות יהודית. הוא בנו של המסייד והבעלים של הוצאת דני ספרים, דני פחימה, וחי את עולם הספרים מגיל אפס. אלא שבשביל נבון מדובר בחגיגה כפולה. במהלך שבוע הספר הוא יחגוג את יום הולדתו ה-32. "כל שנה בשבוע הספר אני חוגג יום הולדת. זה הופך את חג הספר עבורי לעוד יותר מיוחד".

לחיות עם טקסטים

איך זה להיות בן של מוציא לאור?

"זה לגדול לתוך עולם של המון קריאה. אתה שוחה בתוכן אינסופי. זה מייצר המון פתיחות ושוני בתוך הבית כי כל אחד מושפע ממשהו אחר ובצורה אחרת. אצלנו למשל האחים נחלקים מבחינת אורח החיים - החל מדתי לייט ועד לחרדי, וכולם יושבים יחד סביב שולחן שבת, מדברים על טקסטים ותכנים ועד כמה הם השפיעו עלינו".

איזה סוג של טקסטים עולים בשיחות ביניכם?

"הכל. מרמה של עד כמה השפיעו עלינו ספרי הילדים, ולהבדיל - עד כמה משפיעים עלינו היום כתבי הרמב"ם, הרב קוק, הרבי מלובביץ' ורבי נחמן למשל. אתה יושב סביב השולחן עם כל המשפחה ומדבר על טקסטים וכמה הם מעצבים את העולם הרוחני שלך. בכלל, בית של מוציא לאור זה בית שכל מעגל השנה שלו סובב את זה. לוח השנה שלנו שונה משל אנשים רגילים. אנחנו חיים משבוע הספר לשבוע הספר ומחנוכה לחנוכה. אבל גם בשאר החגים זה משהו אחר ממה שכל אחד מכיר. בכלל, זה לחיות בבית שבו יש מקום של כבוד לטקסטים. טקסטים בבית כזה זוכים למקום יותר מדויק ונכון. בקיצור, אנחנו חיים סביב טקסטים".

אני מבין שאין באמת סיכוי להפריד בין העולמות

"ברור שלא. כל השיח סובב סביב זה. דיונים פופולאריים אצלנו בבית זה על כתבים של רב כזה או אחר היו מקבלים במה מרכזית ביהדות אם הם היו כתובים או מוצגים בצורה כזו או אחרת. קח למשל את רבי נחמן. יכול להיות שבלי העבודה של רבי נתן על הכתבים שלו לא היינו זוכים בכלל לקבל את הכתבים שלו. בעצם רבי נתן הוא מו"ל יוצא מהכלל. הכול נמצא בהסתכלות במשקפיים כאלה".

הספרות היהודית פרצה את חומות המגזרים

לא סתם הדוגמאות המיידיות שמביא נבון לקוחות מארון הספרים היהודי. המותג שאותו הוא עורך, 'אלומות', מתמחה בכתבים יהודיים. זהו גלגולו השני של מותג הספרים 'אלומות', שהחל כהוצאת ספרים עצמאית לפני עשרות שנים. "במקור 'אלומות' הייתה הוצאה שהתמחתה בספרי עיון, בספרי ילדים ובחוברות. בתחילת שנות התשעים, אבי רכש את זכויות ההפצה של כל הספרים של ההוצאה, כולל זכויות השם, ולמעשה אלומות חדלה מלהתקיים. בשנת 2013 הרגשנו שהתחום של ספרי היהדות מתחיל לפרוח. זה התחיל עם הספרים של הרבנית ימימה, ואז הגיע הספר 'מי שטעם יין הונגרי', ובכלל ספרי רבי נחמן הפכו למבוקשים מאוד. הרגשנו שיש מקום לקדם ספרים בתחום היהדות, וחיפשנו שם ישראלי".

(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

למה דווקא שם ישראלי?

"כי הבנו שספרות יהודית כבר אינה משהו דתי בלבד, אלא דבר שהפך לנחלה כלל ישראלית. אז החלטנו להחיות את המותג 'אלומות'. חיפשנו שם שמצד אחד יהיה ישראלי ועכשווי, ומצד שני תהיה בו נגיעה יהודית. 'אלומות' הייתה מושלמת לזה, וככה החזרנו אותה לחיים אחרי שיותר מעשור לא יצאו בה ספרים. יצרנו לה לוגו חדש ומיתגנו אותה מחדש, והתחלנו להוציא ספרי יהדות".

הספר הראשון שיצא באלומות היה ספר שאיגד בתוכו אמרות, משפטים ופתגמים של גדולי ישראל לאורך הדורות, החל מהרמב"ם דרך הבעל שם טוב וכלה ברב קוק. בהמשך הספר התפתח לסדרה בשם 'אמרות טהורות'. "זאת היתה הסדרה הראשונה שפרצה את הדרך. אחרי שיצאנו איתה אנשים התחילו לשאול מה זאת ההוצאה הזאת. הרי היא פתאום הגיעה אחרי הרבה זמן שלא היתה בשוק, והרעיון הלהיב אנשים. פתאום עוד ועוד אנשים רצו לקחת חלק בזה, להיכנס לסוג של שותפות בפרויקט. הם הרגישו שיש פה איזשהו מקום שממנו אפשר לפרוץ לכל התחום של ספרות יהודית, וזה באמת הוביל להרבה מאוד שיתופי פעולה. אחד משיתופי הפעולה האלה, עם המכון התורני של אור עציון, הוליד את אחת הסדרות האהובות שלנו – 'הרפתקאות ספריית רימונים'. זה סיפור על שני אחים שנכנסים לספרייה וחוזרים במנהרת זמן לתקופות שונות ביהדות. הסדרה הזאת מאוד מאוד הצליחה. כיום אנחנו מוציאים עשרה ספרים חדשים בשנה. אנחנו ההוצאה השנייה הכי גדולה בספרי היהדות בארץ, אחרי 'ידיעות ספרים' שגם אצלם קיים נתון מעניין - תחום ספרי היהדות שלהם הוא הכי רווחי מכל התחומים של החברה".

מלבד הסדרות 'אמרות טהורות' ו'ספריית רימונים', ההוצאה מוציאה גם סדרת ספרים בשם 'שולחן השבת'. כל ספר מהסדרה מביא ליקוטים מפירושים של גדולי ישראל. בכל אחד מהספרים מובאים רעיונותיו של רב אחד, והעורכים של הסדרה הם אליהו טייב, מי שעומד מאחורי 'מי שטעם יין הונגרי', ומשה רט. הספר הראשון בסדרה – 'שולחן השבת של רבי נחמן', היה הספר הנמכר ביותר ביריד החסידות בשנת הוצאתו. השנה יצא הספר השלישי בסדרה, הפעם מתורתו של רבי נתן, תלמידו של רבי נחמן. הספר השני מכיל את פירושיו של הרבי מליובביץ'. מעבר לסדרות הללו יוצאים ספרים נוספים, כדוגמת סיפרו החדש של הרב גרוסמן 'אור השבת', הוצאה מחודשת של כל ספרי מכון המקדש, וכן ספר חדש של הרבנית אורה רבקה וינגרוט ועוד רבים וטובים. הסופר הכי בולט כנראה של 'אלומות', הוא רן ובר.

"ההצלחה שלנו עם הספרים של ובר היא בלתי תיאמן. הספר החדש שלו, 'בוודאי שישנה אהבה', הולך להיות ספר קופה בסטימצקי בתקופה הקרובה. בהסתכלות מהצד מדובר בספר הכי דוסי שיכול להיות. זה ספר שלקח את אחת המעשיות היותר ידועות של רבי נחמן, 'מעשה באבדת בת המלך', והפך אותו לסוג של טיפול זוגי. זה הולך להיות ספר הדגל של סטימצקי. מדהים לחשוב שספר הדגל של מדינת ישראל יהיה ספר 'דוסי'. גם הספר הקודם שלו – 'להיות בשמחה', היה ספר קופה במשך חודשיים בסטימצקי. צריך להבין שספר קופה הוא ספר שהרשת רואה בו פוטנציאל לציבור הרחב. יש חמישה-שישה כאלה. הספר של ובר, 'סוד הנקודה הטובה', עומד לקבל ספר זהב, כלומר שהוא מכר יותר מעשרים אלף עותקים. יש מעט מאוד סופרים בישראל שיכולים להתגאות בהישג כזה. זה פשוט מדהים", אומר נבון.

"פעם שמעו רבי נחמן וחשבו שמדובר רק בהזויים. היום זה הכי עכשווי"

אך לא רק ספריו של ובר זוכים להצלחה רחבה בציבור הרחב. מסתבר שמדובר בתופעה נרחבת של פריחת הספרות היהודית. "בעבר הייתי מציג לרשתות ספרי יהדות ומציע להם לשים אותם בקופה והם היו צוחקים עלי. אמרו שאין סיכוי. היום הרבה ספרי יהדות נמצאים בחזית של חנויות הספרים. פעם אנשים חילוניים שמעו רבי נחמן וחשבו שמדובר רק בהזויים שרוקדים ברחובות. היום רבי נחמן נתפס כמשהו הכי עכשווי ועמוק. וזאת רק דוגמה".

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

מתי שמתם לב לשינוי הזה בתפיסה?

"שמנו לב לשינוי לפני כחמש שנים זיהינו שקורה כאן משהו. כמוציאים לאור אנחנו מזהים 'אופנות'. כך זיהינו שהרוח נושבת לכיוון ספרי היהדות. פתאום הרבנית ימימה ורבנים שונים מכרו המון עותקים, גם בשוק הכללי. פתאום לרשימות רבי המכר נכנסו ספרים של סיוון רהב מאיר ובעלה ידידיה מאיר, וזיהינו שיש צמא מאוד גדול בתחום. שמנו לב שהקהל הדתי האינטלקטואלי, זה שנכנס לחנויות, צמא לספרות כזאת. וזה לא רק הדתיים. יש משהו בתרבות הישראלית ששוזר את הכול יחד. בסופו של יום, יש תרבות כזאת של שבת, שגם החילוניים לוקחים ספר ליד. זה משהו שלא קיים בשום מקום אחר. אתה יכול להסתובב בתל אביב ולראות מישהו בים בשבת קורא ספר של רבי נחמן. כשראינו את זה הבנו שקורה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו".

אני מנסה להבין מנבון האם יש נוסחה לספר מוצלח, ומקבל תשובה שלילית. "אתה לא באמת יכול לדעת מראש מה הולך להצליח ומה לא. הרבה פעמים סופרים שואלים אותי כמה עותקים לדעתי הספר שלהם ימכור. בכל פעם אני עונה להם את אותה תשובה, שאם הייתה לי נוסחה ברורה הייתי מוכר רק רבי מכר. אבל זה לא עובד ככה. תחום ההוצאה לאור עובד המון על אינטואיציה וניסיון. מה שאני כן יודע להגיד, זה שהרבה פעמים שילוב של עבודה טובה במעטפת, כלומר היכולת שלי כמו"ל לדעת לבחור את האנשים הנכונים ליוצר, מעורך, דרך מגיהה, וכלה במפיק - מסייעת הרבה. אבל זה לא מספיק. יש הרבה מאוד פרמטרים שהופכים ספר למצליח. זה מתחיל בטיימינג נכון, יחסי ציבור טובים ודברים כאלה.

"הוצאנו עכשיו ספר של שני עיתונאים, שלא קשור ליהדות, שלקחו את המשפטים הכי גדולים, מצחיקים, מטופשים של הפוליטיקאים בעשור האחרון וריכזו את כולם יחד בספר וקראו לו 'לא יהיה כלום'. הוצאנו אותו לקראת הבחירות וזה הפך ללהיט. ההיינו בטוחים שזה יצליח רק בחוקים מסוימים, כי זה סגנון קצת לא עדכני, אבל הוא היה חודשיים ברשימות רבי המכר".

מגוון וחדשנות

בין שלל הדברים הייחודיים להוצאת 'דני ספרים', הבולט שבהם הוא העובדה שהם ממוקמים בפריפריה, וקשורים אליה בנימים שלהם. לא לחינם ההוצאה אחראית מטעם התאחדות הסופרים על שבוע הספר בערי הפריפריה השונות. ההוצאה עצמה ממוקמת בקרית גת, הרחק משאר ההוצאות הגדולות במדינה. "כל המו"לים בישראל מרגישים מחויבות להיות באזור המרכז. בכל תחום תרבותי ככל שאתה קרוב יותר למרכז כך אתה יותר בפנים. אבל אנחנו תמיד עשינו את הכל מקרית גת והצלחנו לצמוח ולגדול ממנה".

שבוע הספר בפריפריה (צילום: טל כרמל)

זה משפיע על אופי העבודה שלכם?

"בוודאי. כשאני מזמין מישהו מהמרכז ואומר לו להגיע לקריית גת, אני צריך להסביר לו שעם כביש 6 מדובר כולה בארבעים דקות, ובדרך כלל הוא מופתע. זה משהו שאנחנו נאבקים בו ביום יום שלנו וזה חשוב לנו. ויש לזה גם הרבה משמעויות אחרות. זה קשור מאוד לאנשים שאתה מעסיק. לא פשוט למצוא עורכים טובים שלא חיים או גרים בסצנה התל אביבית. זה מורכב, ואני חושב שהצמיחה שלנו בשנים האחרונות מלמדת שאנחנו כנראה מצליחים בזה"

העובדה שאתם מגיעים מהפריפריה משפיעה על התוכן שיוצא דרך ההוצאה?

"חד משמעית. ההשפעות על הכותבים הם שונות ממקומות אחרים, וגם הלקוחות שלנו הם לקוחות שונים. אנחנו ההוצאה היחידה היום בישראל שעובדת עם כל המגזרים. זה לא פשוט לקבל תעודת כשרות במגזר החרדי, זה משהו שמעט מאוד מקומות יכולים לעשות. יש אצלי סופרים מכל הסוגים, ספרים מתורגמים, ועד ספרי הרב גרוסמן ומיה קינן, שהיא אולי הסופרת החרדית הכי פופולרית כיום. זה משהו שאין בשום מקום אחר".