"נהגתי ברכב בשבת, עם תפילות ושמחה גדולה": השבת של הרבנית חגית שירה

מהי שבת בשבילך?

"שבת היא הכל, היא הנשמה, היא החיים, היא המתנה. זהו הזמן להיות עם המשפחה והילדים, ולאסוף מצברים וכוח, במיוחד מבחינה רוחנית. את כל מה שאני מעבירה בשיעורים, אני לומדת בשבת, ומרגישה שיש ברכה מיוחדת בלימוד הזה".

מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?

"ביום רביעי אני עורכת קניות, ובחמישי מבשלת סלטים ועושה את הטיגונים. לאחר מכן אנחנו מנקים את הבית באופן יסודי, מה שחשוב לי מאד, ולקראת ערב, לפני היציאה לשיעור, אני עוד מספיקה קצת לאפות. חשוב לי גם לערוך את השולחן בחמישי בלילה, כדי לקום ביום שישי עם ההרגשה שהכל כבר מסודר ומוכן, ולבשל בכיף. ביום שישי בבוקר, כשהילדים לא נמצאים, זהו הזמן המתוק ביותר בשבוע עבורי. אני מבשלת עם מוזיקה חסידית ברקע, ומדברת עם הקב"ה תוך כדי. זהו ממש זמן של נחת, ואני נהנית ממנו מאד. מאוחר יותר, אני משתדלת להדליק את הנרות כעשר דקות לפני זמן כניסת שבת. כדי להצליח לעשות זאת, שמעתי מהרב קנייבסקי שכדאי להתפלל מנחה, ואז מיד להדליק את הנרות, וזה באמת מה שאני עושה".

תארי את התפריט השבתי שלכם

"יש לנו לפחות עשרה סוגי סלטים, שזה מבחינתי חובה, ובדרך כלל אנחנו מספיקים להכין אפילו יותר. בליל שבת אנחנו אוכלים רק דגים, ואני תמיד אומרת לבעלי, שאני בטוחה שמשהו מריח גן עדן של שבת דבק בהם. לקינוח יש אצלנו משהו חלבי, בדרך כלל סופלה עם גלידה, ובמידה ויש יום הולדת לאחד הילדים במשך השבוע, אנחנו חוגגים לו בליל שבת, יחד עם עוגה חלבית מפנקת, שלפעמים היא קנויה. בבוקר אנחנו אוכלים חמין באופן קבוע, ואין לו תחליף. זהו הדבר הכי יהודי שיכול להיות, וכל הילדים אוהבים אותו. בסוף יש קינוחים פרווה - עוגה, פיצוחים ואבטיח, ולסעודה שלישית אוכלים רק סלטים".

איך נראה שולחן השבת שלכם?

"מאד חשוב לי היופי של השולחן - שיהיה גדול וערוך עם כלים יפים, לא חד פעמיים, וגביעי זכוכית, אפילו שאחר כך צריך לשטוף. בערב אני לפעמים לא שמה אפילו מפת ניילון על השולחן, כדי שייראה הכי יפה שבעולם. יש לי שני בנים אחרי הרבה מאד בנות, ובכל פעם שאני רואה אותם חוזרים מבית הכנסת, אני מרגישה שקיבלתי מתנה מיוחדת במינה. כאשר גם הבנות הנשואות שלי מגיעות לשבת, יחד עם הנכדות המתוקות, זו כבר ממש חגיגה. הבנות הנשואות מגיעות רק מידי פעם, משום שהן אוהבות מאד להיות בבתיהן ולבשל בעצמן, ומדהים אותי לראות איך הן מבשלות ומארגנות את הכל בדיוק כמוני. מצד אחד אני שמחה בכך מאד, שכן זה מה שבונה את הזוגיות, ומצד שני מחכה שיבואו ומתגעגעת. ברור לי שהן למדו זאת מאתנו, שכן גם אנחנו מאז ומעולם כמעט ולא נסענו לשבתות. אנחנו פשוט אוהבים מאד להיות בבית, ומסתבר שזה עובר בירושה.

"בערב שבת אנחנו אומרים לפני הסעודה את פיוט בר יוחאי, שהוא פיוט מיוחד שנכתב ברוח הקודש, ויש לו יכולת לעורר את הנשמה. כאשר הבבא סאלי היה שר אותו בערב שבת, הוא היה בוכה עם דמעות. גם אם הילדים הקטנים רוצים לאכול, אני מסבירה להם ששווה לשיר את הפיוט הזה ולחכות בסבלנות לסעודה. אחרי הקידוש בעלי מברך את הילדים, ומשקיע בברכה ארוכה ומפורטת לכל אחד, בהתרגשות גדולה. לבסוף, אנחנו עומדים אחד מול השני, הוא מברך אותי ואני אותו. הרגעים האלה שבין קידוש לנטילת ידיים הם רגעים עם קדושה גדולה, ולכן חשוב לא לדבר בהם דברים בטלים, ולנצל אותם לברכות. בזמן שבעלי מברך את כולם, אני קוראת את מזמור 'למנצח' שבע פעמים, מתוך קלף התלוי אצלנו בסלון. אחר כך מגיעה הסעודה עם האוכל הטעים והיחד המשפחתי, מעט זמירות, והבנים שמקריאים לנו את פרשת השבוע עם טעמים. מאוחר יותר, אנחנו יוצאים, גם אם לא ממש מתאים לנו, לסיבוב עם הבנות, מכיוון שחשוב לי שהן לא יצאו בערב שבת לבד, ואישית אני גם מעדיפה שהן לא יצאו בזמן הזה בכלל. לאחר שחוזרים הביתה, אני יושבת ללמוד ולהתכונן לשיעורים של השבוע, עד שהעיניים נעצמות.

"בבוקר אני משתדלת ללכת לבית הכנסת, כדי לשמוע את הבנים שרים 'ימלוך', ובכל פעם שמגיע הרגע הזה, אני כמעט מתעלפת מהתרגשות. בין לבין בשעות הבוקר יש לי בערך שעתיים להתפלל וללמוד, עד זמן הסעודה. אני יושבת על הספה, כשסביבי ילדים ורעש, ומצליחה ללמוד מצוין, ותוך כדי כך לתת יחס למי שצריך. מבחינתי, כל מה שאני לומדת ומקבלת הוא בסייעתא דשמיא, וה' עוזר שאצליח ללמוד גם באופן הזה. אחרי הסעודה אני נחה חצי שעה, ואז קמה שוב ללמוד. מדובר אמנם במנוחה קצרה מאד, אך אני בוחרת בכך, שכן ההנאה שלי בשבת היא לשבת וללמוד תורה, וזה מה שנותן לי את הכוח לשאר השבוע. בארבע וחצי יש אצלנו בבית שיעור קבוע על פרשת השבוע, ומגיעות אליו הרבה נשים. את אותו שיעור אני מעבירה במהלך השבוע בבני ברק, כך שהוא כבר מוכן לשבת. השיעור הזה ממש ממלא אותי, ונותן לי הרבה כוח. אחר כך יש זמן של נחת לצאת עם הילדים לסיבוב בחוץ ולהיות איתם, ובזמן סעודה שלישית בעלי מקריא לנו את אגרת הרמב"ן. יש עניין לקרוא אותה פעם בשבוע, ואנחנו נוהגים לעשות זאת בזמן הזה, שבו כולם יושבים יחד. במוצאי שבת אני מוסיפה עוד עשר דקות, כדי שהשבת תצא בנחת, ובין סעודה שלישית למוצ"ש מספיקה לקרוא קצת פרקי תהילים".

החלק הכי אהוב עלייך בשבת?

"כששרים 'בר יוחאי' והסלטים על השולחן. אני מאד מחוברת לרבי שמעון, וקראנו בשמו גם לאחד הבנים שלנו. כאשר שרים את השיר הזה, הוא מוקדש גם לבן המתוק שלנו, ואחר כך אנחנו מוסיפים שיר גם עבור הבן השני, שקוראים לו בנימין. בכל פעם אחרי ששרים 'בר יוחאי', אנחנו אומרים כמה חודשים נשארו עד ל"ג בעומר, וכשמגיע החג עצמו, זו עבורנו שמחה גדולה".

"באופן כללי, אני מאד משתדלת ששבת תהיה רוחנית, מכיוון שהאור של כל השבוע מגיע ממנה. לפעמים יש כל מיני עלונים עם פרסומות שמחלקים, ולי חשוב לא לגעת בהם בכלל. כאשר מתחשק לאחד הילדים להביא עלון כזה הביתה, אני מסבירה להם שלא כדאי, שכן יש שם כל מיני פרסומות ודברי חול, שלא מתאימים לשבת".  

איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?

"כשאני אוהבת, הילדים אוהבים, ובמקומות שבהם אני מתלהבת, שם גם הילדים יתלהבו. באופן כללי, כאשר אמא מתלהבת משטויות, גם הילדים שלה יהיו כך, ולהיפך - כשיש לה חיות בקדושה, זה מה שמחייה גם אותם. מכיוון שזה כך, מעולם לא ראיתי צורך לומר להם לבוא לשבת ליד השולחן או משהו כזה, הם פשוט עושים זאת מעצמם".

שבת בלתי נשכחת

"כבר בהיותי בת 9 החלטתי לחזור בתשובה, ובמשך שנתיים שמרתי שבת לבד. זה לא היה קל, מכיוון שכולם היו נוסעים לטייל וליהנות, ואני הייתי נשארת לבדי בבית. שבת אחת, החלטתי שאני לא יכולה לעמוד בכך יותר, והודעתי לאמי שאני באה יחד איתם. אולם כאשר אבא שלי ראה אותי ברכב, הוא הבין שהדבר בא מתוך שבר, וחוסר יכולת להתמודד עם הקושי הגדול הזה כילדה, ודווקא אז הוא אמר שהוא לא מוכן שאעבור כזה דבר. אבי הודיע לי שמכאן ואילך הוא ישמור את השבת יחד איתי, וזה היה גם הפתח עבורו לחזרה בתשובה. מאוחר יותר הוא סיפר לי שגם כשרצה להדליק סיגריה בשבת, הוא היה מתבייש לעשות זאת לידי, ותמיד חיכה שלא אהיה באזור. בעקבותיו, גם אמי התחזקה, ומאז אותה שבת, כל הבית השתנה. זה היה כמובן תהליך ארוך, אולם מאז אני מרגישה ששבת עבורי היא מקור הברכה".

"זכורות לי עוד שתי שבתות נוספות, בהן הלכתי ללדת. נהגתי בעצמי ברכב, תוך כדי תפילות ובקשות, ויחד עם הקושי לחלל שבת, הייתה גם שמחה גדולה, על הזכות להביא עוד ילד לעולם".

מתכון שבתי אהוב במיוחד

חמין

מתחילים עם שעועית לבנה שרויה ובדוקה בחורף, או חצי חבילת תירס סנפרוסט קפוא בימות הקיץ, ומניחים אותם בתחתית הסיר. מפזרים מעליהם קוביות בשר אסאדו טרי ופרוסת רגל אחת, ומעליהם קוביות תפוחי אדמה ובצל מחולק לארבע.

אחר כך, מוסיפים לסיר שלוש שקיות קוקי, כל אחת עם מילוי אחר. בראשונה שמים כוס וחצי חיטה, ומתבלים במלח, פלפל, סוכר, פפריקה מתוקה, כמון, שן אחת של שום ומעט שמן. מכסים את הכל במים, מערבבים היטב וקושרים. בשקית שניה שמים כוס וחצי אורז, חצי קילו בשר טחון מעורב עם מעט בשר כבש, מלח, פלפל שחור, מעט שמן ורבע כוס מים. לשקית השלישית פשוט מכניסים ג'חנון קנוי וקושרים.

מעל השקיות מניחים רבע כוס חיטה וחמש ביצים, ומתבלים בשמן, מלח, פלפל, פפריקה מתוקה, כורכום ומעט סילאן, או שני תמרים ללא חרצנים. מכסים במים, מביאים לרתיחה, מבשלים על אש נמוכה כשלוש שעות, ומניחים על הפלטה.

איך הרבנית חגית שירה חזרה בתשובה? בסרטון הבא

רוצה לספר לנו על השבת שלכם? כתבי אל support@htv.co.il, השאירי פרטים ומספר טלפון, ונחזור אליך בקרוב.