הידברות לנוער: בואו נדבר על זה - מתנה לבורא עולם כבר הכנתם?

מתנה לבורא עולם. חשבתם פעם לתת לאבא'לה שבשמיים מתנה פעם? אחרי כ"כ הרבה זמן שאנחנו נמצאים על פני האדמה ושואפים אוויר על חשבון הקב"ה וחיים כל יום מחדש בחסד ולא בזכות, לא הגיע הזמן לתת לקב"ה מתנה?!

אז נגיד שהחלטנו שכן. מה כבר אפשר לתת לקב"ה במתנה, אתם שואלים? כסף? מה יעשה איתו? הוא זן ומפרנס אותנו, ולא אנחנו אותו. לימוד תורה? אומנם זהו מאמץ גדול להתחזק וללמוד תורה, אך אל לנו לשכוח שאנו מצווים בכך בכל מקרה, ואיך שלא יהיה, המתנה הגדולה ביותר שיש לנו זאת התורה. צדקה? לא נותנים צדקה לקב"ה, אולי לבית הכנסת או לאברכים, אבל לא לקב"ה...

האמת היא שבפשטות, אי אפשר לתת לקב"ה מתנות, כמו שאומר השיר המפורסם "מה אשיב לך, והכל שלך, לך השמיים, אף ארץ לך...". אז זהו זה, נגמרה הכתבה, אי אפשר לתת לקב"ה מתנות. אל תטרחו לפתוח את הכיס כי אין בשביל מה, הוא כל הזמן נותן לנו, ואנחנו יכולים רק לקבל, כי הכל חסד, מטוב ועד רע שהוא עושה איתנו.

אבל! אני שמח לארח את רבי נחמן מברסלב, שמגלה לנו שבאמת, אפשר לתת לקב"ה מתנות. אבל הם עולות יקר, יקר מאוד-מאוד! ואין הכוונה לכסף, אלא ליותר מזה. אם רוצים לתת לקב"ה מתנה, צריך לנצח אותו. נשמע קצת מוזר, לא? אז זה מה שהוא אומר: "זמרו למי שמנצחין אותו ושמח (פסחים קי"ט), כי צריכין לנצח אותו יתברך כביכול. כי אע"פ שנדמה להאדם שה' יתברך אינו רוצה לקרבו מחמת שקלקל הרבה (חטא), וגם עכשיו אינו מתנהג כראוי כרצונו יתברך, אע"פ כן צריך האדם לחזק עצמו ביותר ולהשתטח עצמו לפניו (להתחנן) ולפרש כפיו אליו יתברך (לבקש) שירחם עליו ויקרבהו לעבודתו, כי אף על פי כן, אני רוצה להיות איש הישראלי. נמצא שרוצה לנצח את ה' יתברך כביכול, וה' יתברך יש לו שמחה מזה שמנצחין אותו כביכול".

רבי נחמן מברסלב מספר לנו, שאם רוצים לתת לקב"ה שמחה גדולה וסיפוק, צריכים לשכנע את הקב"ה בתפילה שאנחנו טובים יותר ממה שנראה לו, כביכול, כלומר שווים הרבה יותר מכפי שנראה מבחוץ על המעשים שלנו! החטאים והנפילות שלנו זה לא מה שמייצג אותנו, אלא הרצון העמוק שלנו להתקדם בצניעות, שמירת העיניים, לימוד התורה וכו', כל אחד במקום שבו קשה לו יותר או שהוא רוצה להתקדם.

אבל רצון להתקדם יש לכל מי שמתחזק, אז מה העניין? פה מגיע עניין המתנה לקב"ה: המתנה הגדולה ביותר שכל יהודי יוכל לתת לקב"ה הוא שברגע שאנחנו נופלים, ברגע שאנחנו נכנסים לייאוש של החיים, שכבר נמאס לנו מהכול ואי אפשר יותר להמשיך, כי יצר הרע גובר – כשאנחנו מחליטים, שלא משנה מה קורה עכשיו ואנחנו שמים פס על היצר הרע והמלכודות שהוא מניח לנו, על המלח בפצעים, על חומות הברזל, כשזורקים את השכל שאומר לנו שכבר מספיק "כמה אפשר לנסות?!", ונכנסים בכל הכוח בחומות הברזל ומתמודדים עם כל הכוחות במסירות נפש עצומה, לא משנה מה יקרה או מה יחשבו, ומתגברים בכל הכוח, "על החיים ועל המוות", כמו שאומרים, זאת המתנה הגדולה ביותר שאפשר להעניק לקב"ה!

כי ברגעים של משבר ועומס של החיים, כשאנחנו בוחרים לבטל את הרצון שלנו ולהשתמש בטיפת הכוח היחידה שנותרה לנו למען ה' יתברך ולא למען הרצונות האישיים שלנו, אנחנו נותנים לקב"ה מתנה – את הלב האמיתי שבאמת מצפה ומשתוקק לקב"ה. ככה זה, מתנות אמיתיות לא באות בקלות. לקנות מתנה בכסף, אפילו אם עבדנו על זה קשה, זאת לא הדרגה הכי גבוהה. המתנות האמיתיות באות אחרי שמסרת נפש בשביל זה, ונמצאת שם תמצית כל הכוח הפיזי והנפשי שלך בנתינה. ז - א - ת המתנה שהקב"ה רוצה! את היקר מכל.

לתת סכום גבוה לצדקה – זה יפה, ללמוד תורה – זה משמח את הקב"ה, לעשות חסד עם משהו – זה נהדר, אבל! בואו נראה מי פה באמת רוצה לתת מתנה לקב"ה, מי באמת-באמת רוצה להודות לו עד שהוא מוכן לקחת את הדבר שהכי קשה לו היום ולעשות אותו למען הקב"ה?

לא צריך לעשות את זה מיד, אפשר גם להתכונן לזה, אבל מה שחשוב, שכשעושים את זה – אז עושים את זה! בלי להסתכל אחורה, והעיקר להשאיר אבק ליצר הרע! אז תעזבו את הארנק בצד ואת העטיפות הססגוניות עם הסרט האדום. יש לנו מתנה גדולה להכין לקב"ה. בהצלחה!