משה קליין: "אני מביא בחורים ממכינות צבאיות אל תוך רחוב רבי עקיבא בבני ברק"

מה עושים בחורים ממכינות קדם צבאיות מובחרות בטיש של ויז'ניץ? ומה הם מחפשים בישיבת פונוביז'? לבחורים ולאברכים החרדים הנמצאים באותם מקומות זה כבר לא נראה חריג, שכן במשך השנה וחצי האחרונות, כמעט מידי שבת, מגיעה קבוצת בחורים חדשה, לצפות בהם ולהכירם מקרוב.

הקבוצות הללו מתארחות במשך שבתות שלמות בלב-ליבה של בני ברק ונחשפות לתופעות הייחודיות לעיר התורה החרדית, זאת כחלק מפעילותו של ארגון 'ומקרבן' בניהולו של ר' משה קליין. קליין אינו נח לרגע, ודואג לכך שכל מכינה, תיכון או מדרשה, ידעו שיש את האופציה הזו ויבואו להתארח.

שבת של ניפוץ סטיגמות

אז איך התחיל הכל?

"אני עצמי מגיע מרקע דתי-לאומי", מספר משה קליין, "יש לי קרוב משפחה שמלמד במכינה קדם צבאית, ובאחת ההזדמנויות הוא ביקש ממני לארח את תלמידיו בבני ברק, כדי להכיר להם את העיר הזו. כמובן שנעניתי בשמחה וארגנתי להם שבת מעניינת מאוד, שכללה מפגשים עם אנשים שונים ואירוח בבתי משפחות מגוונות. אחרי שראיתי התקרבות גדולה מאוד מצידם בעקבות אותה שבת, החלטתי שאני רוצה לפרסם את זה הלאה, כדי שיגיעו גם קבוצות נוספות, וכך הדבר תפס תאוצה".

נכון להיום מארח הרב קליין כמעט מידי שבת קבוצות שמגיעות לבני ברק. בעיקר מגיעות מכינות קדם צבאיות, חלקן חילוניות וחלקן דתיות לאומיות. אגב, המכינה המוכרת מאסון נחל צופית אף היא ביקרה אצלו חודשיים לפני האסון הנורא. שתיים מבין התלמידות שנספו בנחל נכחו באותה שבת.

אבל איך אפשר להסביר את זה? מה גורם להם לבוא דווקא לתוככי בני ברק?

"עוד לפני שאדבר על הנושא הגשמי, יש כמובן את הצד הרוחני", מבהיר הרב קליין. "אני בטוח שיש כאן התעוררות עצומה, שהקב"ה מעורר את העם לבוא, להכיר ולשמוע. אנחנו בדור הגאולה, תכף המשיח בא, והקב"ה רוצה שלכל אחד תהיה הזדמנות להכיר ולחזור בתשובה. השבת הזו פותחת עבור המשתתפים בה כל כך הרבה אופציות, והיא מחדשת להם המון דברים. בסיומה של השבת אנחנו מחלקים לכל המשתתפים ספרון למזכרת, ועליו מדבקה בה מופיעים מספרי הטלפונים של המשפחות, הרבנים והרבניות שהם פגשו. מי שרוצה מוזמן להמשיך את הקשר באופן פרטי, ובאמת יש כאלו שמגיעים שוב בהמשך ושומרים על קשר.

"בנוסף, יש את הנושא הגשמי. המכינות הקדם צבאיות מייעדות את תלמידיהן בדרך כלל להפוך ל'מנהיגי העם'. גם אם הם באים מהציבור החילוני המנותק ביותר, הם רוצים להכיר את עם ישראל על פלגיו השונים, וזו הזדמנות עבורם. יש כאלו שגרים ברמת גן, ומעולם לא דרכו בבני ברק. אז הם באים פשוט כדי להכיר, בלי שום שיקול של להתקרב לדת. אנחנו משתדלים לאפשר להם את מה שהם רוצים, ללא כל כפייה כמובן.  גם התכנים שאנו מציעים אינם כוללים אך ורק קירוב, בטח לא מתוך איום והפחדה. אנחנו פשוט מספקים להם הצצה לדת, עם תקווה גדולה שהדברים יחדרו ויפעלו את פעולתם".

קליין מוסיף שהוא אישית רואה זאת כהזדמנות מדהימה לנפץ סטיגמות. "האנשים שמגיעים אלינו מכירים את העולם החרדי בעיקר דרך התקשורת. אז מה הם בעיקר יודעים עלינו? שאנחנו חוסמים צירים וזורקים אבנים במאה שערים? מבחינתם זוהי דמותו של החרדי. פתאום הם באים לשבת ומתארחים אצל משפחות שמתאפיינות באהבת ישראל עצומה. הן מקבלות אותם כמו שהם, והם מגלים לראשונה שהחרדים יכולים להיות גם אנשים נורמליים וטובים.

"סטיגמה נוספת שנשברת אצלם, נוגעת לכך שחרדי בהכרח חייב להיות 'תינוק שנשבה'. מבחינתם, האכילו אותו כבר מגיל קטן באמונות האלו, ולכן הוא מאמין בהן. הם בטוחים שאם יש אדם שחזר בתשובה, הוא כנראה היה מישהו תמים שנפל ברשת של הרבנים ולא היה מי שיעזור לו בזמן מצוקה. כדי להסביר להם את האמת אני מפגיש אותם במהלך השבת עם דמויות ואנשים מהשורה הכי ראשונה שהם יכולים להכיר, אם זו שורה ראשונה באוניברסיטה או בצבא, או בכל תחום אחר. הם פתאום קולטים שיש אנשים שחזרו בתשובה מבלי שהיה חסר להם משהו גשמי בחיים. הם עשו זאת מהסיבה הפשוטה – גילו שזוהי האמת.

"הבחורים שבאים להתארח פוגשים בין היתר את הרב אבי זהבי שמספר על כך שהוא היה קצין בכיר בסיירת מטכ"ל, השתחרר מהצבא ופתח חברה שהכניסה הרבה כסף. הייתה לו אישה, נולדו שני ילדים והוא התגורר בבית גדול ויפה. יום אחד בגיל שלושים הוא תפס את עצמו, התחיל להתבונן והחליט לחזור בתשובה. הוא מסביר להם איך דווקא מתוך כל השפע הגשמי הוא החליט לעשות מהפך בחייו. הם פוגשים גם את ר' חנן לדרמן שמספר להם איך שלא היה חסר לו כלום, והחזרה בתשובה הייתה קשה לו ביותר, הוא בכה בלילות כי לא יכול היה לעבוד בשבת, אבל הוא חזר בתשובה כי התוודע לכך שזוהי האמת".

איך הם מגיבים?

"זה מאוד מפליא אותם, כי בתקשורת לא מראים את האנשים האלו. אני ממש רואה את ההלם שלהם. העיניים שלהם נפקחות. אומר זאת בפשטות: חלק גדול מהם, אם כי לא כולם, מגיעים לשבתות האלו מתוך אמונה ברורה שהם הולכים לראות 'קופים באפריקה', סליחה על ההגדרה, ולפתע, בכלל בלי לתכנן, הם מגלים עולם אדיר וחזק. זה בא להם לגמרי בהפתעה".

כל השאלות על השולחן

ממה מורכבת שבת כזו? כמה זמן מראש אתה מתכונן לקראתה?

"זה מתחיל בערך שבועיים לפני השבת, כאשר אני יושב עם המנהל או עם ראש המכינה, לפעמים זו יכולה להיות גם מנהלת של תיכון או מדרשה, ובונה לכל אחד תכנית משלו. התכנית מבוססת בעיקר על מה שהם מבקשים, גם מבחינת לוחות זמנים וגם מבחינת בחירת נושאים. יש כאלו שמעדיפים להגיע כבר מיום שישי בבוקר, ואז אני לוקח אותם לסיור בבניין עזר מציון ומפגיש אותם עם הרב חנניה צ'ולק, אחר כך הם מגיעים לבתים כדי לראות איך מתכוננים לשבת, ועוד.

"בליל שבת הבחורים מתחלקים לרוב לקבוצות של שניים-שלושה, ומתארחים אצל משפחות. כמובן שאני בוחר אך ורק משפחות שמכירות את עולם הקירוב ויודעות מה להשיב ומה לומר.

"בין המשפחות המארחות אפשר למצוא את משפחתה של הגב' אסתי כהן, אמא לשבעה עשר ילדים ומנכ"לית של תנועת בתיה הארצית. בעלה הוא תלמיד חכם גדול המוסר שיעורי תורה בבסיסי צה"ל לחיילים. הם באים ונדהמים. גם ראש העיר - הרב אברהם רובינשטיין, מארח לא פעם בביתו והבחורים מתפעמים מביתו הפשוט וממשפחתו החמה.

האם יש לך במאגר מספיק משפחות מארחות?

''ברוך ה' עם ישראל גומלי חסדים, ובמיוחד שרואים את הלב החם לגבי נושא כל כך חשוב של קירוב רחוקים, אבל מכיוון שהביקוש לשבתות אלו הולך וגובר, באמת הייתי שמח לנצל את ההזדמנות של האתר הנפלא שלכם, ולבקש שמשפחות שמרגישות שמתאימות לאירוח בסעודת שבת ייצרו איתי קשר ויצטרפו לעשיה הנפלאה הזאת''

במהלך הסעודה, האם נוצר ויכוחים? במה מתעניינים החניכים?

"הבחורים בדרך כלל מתעניינים מאוד בדינאמיקה בין ההורים, בהתנהלות שולחן השבת וביחס לילדים. אני תמיד ממליץ להם במפגש ההכנה: 'אל תבזבזו את שולחן השבת לשאלות על 'למה חרדים לא הולכים לצבא' ו'למה יש הדרת נשים', זה גם לא מתאים על יד הילדים. נצלו את הזמן הזה לשאלות כמו איך אתם מסתדרים, ומהו סדר היום שלכם. את השאלות 'הכבדות' והמלאות בהרבה 'אקשן' תשאירו למפגשים שיתקיימו בהמשך השבת עם הרבנים והרבניות. בכל מקרה אני מדגיש: 'תשאלו מה שאתם רוצים, אל  תשאירו כלום בבטן'".

ומה קורה אחרי הסעודה?

"כאן זה משתנה בין שעון קיץ לשעון חורף ובהתאם להרכב הקבוצות. כשיש קבוצות של בנים, אנחנו מקיימים מפגש בישיבת פונוביז' יחד עם הרב אליעזר יויקובסקי. הוא מספר להם על פונוביז', בני ברק ועולם הישיבות. הוא תמיד משאיר גם זמן לשאלות. מבחינתם זה מדהים – הם רואים את ישיבת פונוביז', עם המוני בחורים השוקדים על לימודם, בלי שיש משגיח או מישהו שמפקח עליהם. אחר כך הם ממשיכים לעונג שבת עם הרב בנימין שחר, רב ארגון 'פסגות' שמנהל בר קפה רוחני לשיעורי תורה. בשעה מאוחרת מאוד בלילה אני ממשיך איתם לטיש הגדול של ויז'ניץ. בשבילם זה כמו לקבל 'כאפה בפנים', לראות את המוני האנשים ולהיות שותפים לאירוע שהם מעולם לא הכירו ולא שמעו עליו. בשבת בבוקר אנחנו לפעמים אוכלים ביחד, באחד האולמות בבני ברק, ולפעמים שוב מתחלקים למשפחות, כאשר כל קבוצה מתארחת אצל משפחה שונה מזו שאכלה אצלה בלילה הקודם".

לפי מה אתה מחליט איזה תוכניות להביא לכל קבוצה?

"כפי שציינתי, הכל תלוי בראש המכינה ובמה שהוא מזמין. לפעמים, כשבאות בנות, אני מפגיש אותן עם הגב' הינדה הרבסט, שדכנית מוכרת מאוד, שמסבירה איך מתנהל מפעל השידוכים בציבור החרדי. בכובע השני שלה היא אומנית, כך שהם מתוודעים לכך שיש גם אומנות בציבור החרדי. כשמדובר בקבוצה רצינית, אני מביא להם את הרב אליהו בן שלמה, יהודי חזק מאוד שמדבר בשפה גבוהה, הוא לא מוותר על כלום ועונה על הכל. מצד שני, את אלו שמתעניינים בתורה ועבודה, אני מפגיש עם הרב יצחק גולד, יהודי שעובד בחברה להשכרת מזגנים, אבל כל-כולו בן תורה ודבוק בהקב"ה. הוא מנהל בית של חסד ומגדל שני ילדים עם תסמונת דאון באומנה. כמעט כל החתנים שלו תרמו כליה, והדבר היחיד שמנחה אותו ואת משפחתו, הוא לגמול חסד. כל קבוצה לפי האופי שלה ולפי מה שמתאים לה".

ואיפה הם ישנים?

"הם ישנים בשקי שינה על מזרונים באחד האולמות בבני ברק, או בישיבת נתיבות עולם, או בבית מדרש מיוחד שנקרא 'יומם ולילה', זה בית מדרש שהקמתי, שיש בו המון שיעורי תורה במשך היממה. השיעורים מוסרטים ומופצים בכל רחבי העולם. בסעודה שלישית כולם נמצאים יחד, אחר כך במוצאי שבת אנחנו נפגשים להבדלה ובהמשך מגיע הזמר אלי סלומון, והגיטריסט יאיר שפירא שעושים הרקדה מוזיקלית, עד שנפרדים עם הרבה טעם טוב".

השתיל עוד יפרח

איך אתה באופן אישי מצליח לארגן כל שבת כזה אירוח? זה לא בא על חשבון המשפחה האישית שלך?

"קודם כל, אני יכול לציין שעוד לפני שהתחלתי בפרויקט הזה, כמעט ולא היו שבתות בהן לא אירחתי בביתי. לפעמים אלו היו בעלי תשובה ולפעמים כאלו שעוד לא חזרו בתשובה. לעתים קרובות הגיעו בנות ממדרשות. אשתי ושבעת ילדיי אוהבים את האירוח, הם מרגישים חלק אינטגראלי מכל הפעילות הזו. אני תמיד מסביר לשבעת ילדיי שהאורחים הם חלק מאתנו, עם ישראל הוא משפחה אחת גדולה. גם אשתי יושבת תמיד עם קבוצות של בנות. היא עצמה חוזרת בתשובה והסיפור האישי שלה מסקרן את האורחות. כולנו מאוד מחוברים לזה. זה הכיף שלנו".

עם יד על הלב, אתה לא חושש להביא קבוצות כאלו אל לב-ליבה של בני ברק החרדית? ומה יקרה אם יסתובבו עם פלאפונים או שידליקו סיגריות בשבת?

"זה לא יקרה. אני מדגיש להם מראש את כל הכללים הבסיסיים, ומסביר להם שכשהם עוברים ברחובות בני ברק כדאי שיצייתו להם. אני מדגיש להם תמיד: 'כך גם אתם תרגישו יותר בנוח'. זה נכון שלפעמים אנחנו מסתובבים בקבוצות של 60-70 חבר'ה וזה תופס תשומת לב, אבל זה לא באמת מפריע, וזה רק לכמה דקות, במעבר בין טיש להרצאה".

הרב קליין מציין שהוא מקפיד לחלק לכל הבחורים מפת דרכים מדויקת מאוד, בה הם יכולים לראות את רחובות בני ברק ואת הדרך בין רחוב לרחוב ובין משפחה למשפחה. "זה חשוב לי, כדי שהם יתמצאו היטב וכדי שנעמוד בלוחות הזמנים. יש לנו כל כך הרבה מה להספיק וחשוב לנו לעמוד בזמנים כדי לעשות זאת".

אתה יודע איך זה, האורחים שלך באים ונהנים, אבל תוך רגע חוזרים אל תוך השגרה. מה אתה עושה כדי שהדברים יחדרו וילוו אותם גם הלאה?

"תראו, אין לי שליטה על מה שקורה, הקב''ה מנהל את העולם, ואני משתדל לעשות מה שאני יכול. אבל אני מקווה שהדברים ישפיעו ויחלחלו. כבר היה לי בחור שחזר אליי אחרי כמה חודשים וביקש שאסדר לו לבוא לישיבה לשבוע, היו גם בחורים שיצרו קשר עם המשפחות וביקשו להתארח פעם נוספת. כמו כן, לקחתי את כל השאלות שהבחורים נוהגים להציג והפכתי אותן לחוברת מסודרת, קראתי לזה: 'הכוזרי של זמננו', בחלק א' שם יש תשובות לכל השאלות שמגיעות מהכיוון החילוני והמסורתי, ואילו בחלק ב' של החוברת יש תשובות לכל השאלות שמגיעות מהכיוון הדתי לאומי. התשובות כתובות ללא כל זלזול ובלי ניסיון להטפה. רק תשובות פשוטות. אני מחלק להן אותה בסיומה של השבת ומקווה שהיא תמצא את דרכה אל הלבבות. יש בבני ברק יהודי יקר ר' פנחס ראובן, הוא מוכר ספרים במחיר מינמלי לזיכוי הרבים, וכשהוא ראה את החוברת שכתובה בצורה כל כך מיוחדת, הוא החליט להדפיס 10,000 עותקים (בשילוב תמונות צבעוניות ומרהיבות), ולהפיץ את זה לתועלת הרבים, בדיוק בימים אלו זה אמור לצאת לאור בזכותו. המטרה שלי שזה יגרום לקוראים להבין שיש באמת מה לספוג משבת בבני ברק, ולרצות לבוא בעצמם ולשאול ולהתעניין עוד ועוד".

בעצם את כל הפירות מהעמל הרב שלך, אינך רואה בפועל, החבר'ה לא הולכים במוצאי שבת ישר ללמוד בישיבות ומדרשות לבעלי תשובה. זה לא קשה לך?

"התחושה שלי היא שאני לוקח זרע, שותל אותו באדמה ומכסה אותו, מתוך אמונה שעוד יבוא יום בו השתיל יחלחל לתוך הלב ויצמיח את פירותיו. זאת תכליתי בכל העמל הרב של ארגון השבתות האלו, ואני מקווה שפירות אלו יחכו לי בעולם הבא, עולם האמת".

ליצירת קשר עם הרב קליין: 052-7134545

מייל: yomam24@gmail.com