הרב ארז משה דורון ליובל דיין: "איך אתה מעז להפיל את הבעיות הפרטיות שלך, על הדת?"

יובל דיין, הבעל של נועה ירון-דיין ומי שנהג להעביר שיעורים על פי משנתו של ר' נחמן מברסלב - פרסם לאחרונה פוסט שהסעיר את הרשת, ולא בכדי. 

בפוסט הודיע דיין קבל עם ועדה כי הוא 'פורש' מחיי תורה וקיום מצוות, ועל הדרך השמיץ את החברה החרדית והצליח לגרור לא מעט תגובות מתלהמות, ובצדק. "למי שעוד לא מעודכן אספר שלאחרונה הורדתי כל סממן חיצוני דתי, שלא על מנת לכפור או להתריס כנגד אף אדם או מגזר באשר הוא מגזר. פשוט נגמר לי, והבנתי שבשביל שאוכל להמשיך לקחת בזה חלק - אני צריך אמונה עיוורת, ואין לי יותר כזאת. אזלה לי", כתב. 

מאות תגובות גולשים פורסמו מאז, ביניהן גם דבריהם של הרב ארז משה דורון, המגישה דנה ורון והסופר רן ובר - שביקשו להעביר לדיין מסר נוקב, כל אחד בדרכו הוא. "זה קורה לכל אחד - סימני שאלה. בלבול, אכזבה ושבר. זה קורה לכל אדם מאמין, ולכל מי ששואל שאלות", כותב הרב ארז משה דורון במכתב שממוען היישר לחבר נעוריו, יובל דיין. "כל אדם מתבונן מבין ששום חברה איננה גן עדן מושלם, אך כמה קל וכמה חסר אחריות וילדותי ומתלהם להעיף את כל ההאשמות בחברה החרדית או הברסלבית, לגנות אותה בכל גינוי אפשרי, אמיתי ומדומה, ולהרגיש קדוש מעונה - עלק מחפש אמת".

ממשיך הרב ארז וכותב: "בדיוק כמו שגילית את האמת של התורה ובזת לכל אדם וערך חילוני, הפכת את עורך ובחרת, כמו ילד קטן ומשתולל - לבוז לכל אדם וערך דתי. וגם את זה, במיטב הסלביות שלך - בחרת לצלם ולהשפריץ ברהיטות על עולם ומלואו שרק מצפה בהנאה לשמוע על אכזבות, על דם ועל תתכים, וכבוד וכסף שאתה כמובן כרודף אמת מושבע - נקי מכל אלה. פשוט 'התפכחת'. גם אנחנו התפכחנו. גילינו בני אדם כמו כולנו, בעלי מומים וחסרונות, בני אדם כמו בכל חברה, גם בעלי מעלות רבות, רצונות טובים ומעשים טובים. 

"אנשים מורכבים מטוב ורע, חברות מורכבות מצדיקים, בינוניים ורשעים וכל אחד בעצמו - מורכב מהכל. רק אתה 'גילית' שהכל שקר, שכולם רדפו אותך, ניצלו אותך, שיקרו לך, עשו עליך קופה. מי לימד אותך להיות 'נטול דעה עצמית?'. זו לא התורה שאני למדתי. מי הטיף לך להיות 'פלגמט' או 'אכול שנאה עצמית' ואיך אתה מעז להפיל את כל הבעיות הלגמרי פרטיות שלך - על הדת?".

"זו מלחמה על הרגע. שלא אפסיק להכיר תודה על זה שאני עדיין פה"

לדברי הרב דורון, דיין הוא כמעין מקים כת חדשה שרק הוא הגורו הנבון שלה "והרהוט והמצטלם כל כך טוב לתקשורת הרעבה. התורה לא מבקשת ממך להפוך לבעל אישיות גבולית. אם כך מצאת את עצמך, כך באת אל התורה מלכתחילה ואם אתה מכוון אצבע מאשימה למומים חברתיים - היית אמור כרודף אמת למחות עליהם, לתקן אותם, לגדול ולצמוח למרותם".

לדברים אלו מצטרפת כאמור גם דנה ורון, שבעמוד הפייסבוק שלה פרסמה את הפוסט הבא: "קראתי הבוקר את הפוסט המטלטל של יובל דיין וכאבה לי הבטן. למה כאבה לי הבטן? מהפחד. 

הפחד לקום בוקר אחד ולהרגיש שאני לא במקום הנכון.

"חזרה בתשובה היא כמו להתאהב. אתה לא משגיח ופתאום הופ! הבורא גנב אותך. אתה ראית אותו. אתה מוכן להישבע. אתה מסתובב ברחוב כמה מילימטרים מעל הקרקע לפעמים גם כמה סנטימטרים טובים. אתה מסתכל על העולם ולא מבין למה אתה זכית ואיך כולם לא רואים את מה שכל כך ברור לך כמו שמש בצהרי היום. שיש מנהיג לבירה הזו. לא מבין איך זה קרה גם לך, שאיפה שהוא במסע הזה בדרך, מישהו שתל לך תולעת שמכרסמת אותך מבפנים ואומרת לך שיש אמת. אחר כך יגיעו הכלים, התובנות, הבכי, הבושה, התשובה, חוסר האונים, העדר הידע, הרצון להשתלב, 400 התתי מגזרים, 900 הפסקים, השו״תים, ההתלבטות לאן אתה שייך, ההבנה שאתה לא שייך לאף מקום, התסכול והחושך. החושך שהבורא שכל כך אהבת מסתתר ממך ומתחיל לשחק איתך במחבואים. נעלם. ואם כבר מתגלה אז בעוולות, ביאוש, בכיעור. פתאום יש דתיים לא דתיים וחילונים יותר צדיקים מהרב שלך בכולל ואז אתה קולט. קולט שאותה תולעת שאכלה בך את ספק חילוניותך מכרסמת ונוגסת עכשיו בדתי שאתה. ואתה לא שם. ולא פה. אתה איננו. אתה יתוש קטן מזמזם שנלחם באריה כביר חד שיניים של יצרך הרע. 

להיות בעל תשובה זה להכיר את הסכסוך מבפנים. להתבונן בּשיפלוּת אל היצרים שבך ולהוריד עוד קצת את הראש. אין לי מה לומר ליובל. מי שגנב אותו אליו שולח אותו לסיבוב נוסף. זה לא תלוי בנו להתאהב, וכנראה שנורא העלילה רבת הגוונים הזו אחראי גם על הרגעים בהם זה נגמר. אז הבוקר בתוך כאב הבטן והפחד התפללתי, אבא אל תעזוב אותי אף פעם. שלא אשכח את הסכסוך הזה. שלא אפסיק להכיר תודה על זה שאני עדיין פה. זו מלחמה על הרגע. יום יום. שעה שעה. ולפעמים יש נפילות שנראות כמו נצח. חסרות תקומה. עזור לי לא להאמין להן, לעצמי, לנצח כל רגע מחדש".

"להמשיך לשאול שאלות, אבל לא בהתרסה חס ושלום"

גם הסופר והמרצה רן ובר, בעל תשובה בעצמו המשתייך אף הוא לחסידות ברסלב, פרסם פוסט נוגע במיוחד בעמוד הפייסבוק שלו ובו התייחס לתהליך החיפוש שעובר כל בעל תשובה באשר הוא. "יש כל מיני דברים שעוברים על כל מיני אנשים. אנשים חוזרים בתשובה, פוגשים אור מאוד גדול, לפעמים משהו קורה בדרך. אני בטח לא יכול לשפוט אף אחד או להבין באמת מה עובר על מישהו אחר. אני רק יכול להגיד מנסיון אישי, ובבקשה אל תעמידני בנסיון - שצריך להתחיל כל פעם מהתחלה. אתה יכול להראות כמו דוס עם פאות ושישה ילדים ועדיין להגיד - עוד לא התחלתי, אני מחפש אותך כל יום מחדש, ולא בקטע ניו אייג׳י מחובר-לא-מחובר. 

"בתוך התורה, בתוך ההלכה, בתוך הגבולות - מחפש את האינסוף ומודה בקטנות שלי, מודה באפסיות. לא בקטע של ״מה לעשות אנחנו בעלי תשובה, מה אפשר לבקש מאתנו״. להפך לבקש את האינסוף, להמשיך לחפש את האמת. לא להתפשר על מרק פושר. ללכת על זה אבל גם לא להיבהל בדרך. יש כאן המון חושך. זה מתוכנן מראש. ההסתרה היא בשביל הגילוי. זה נשמע מאוד יפה בשיעורים ובדיבורים של התחזקות אבל זה גם מאוד כואב. אני ממש לא מזלזל בזה. 

"בסופו של דבר, בלילה, ממש לפני שאנחנו נרדמים, אין חברה ואין סביבה ואין תמיכה ואין כלום - רק אתה מול הריק, ורק אתה מול האינסוף. ורק אתה מול הבחירות שלך של איך אתה הולך להתחיל את מחר.

אנשים שואלים אותי למה אני לא כותב פוסטים פוליטיים או אקטואליים. האמת? זה לא ממש מעניין אותי. פדיחה להגיד את זה אבל זה לא כל כך מעסיק אותי. כמובן שדברים קשים וכואבים באקטואליה קשים וכואבים לי לא פחות מאחרים אבל בסופו של יום - מה שמעסיק אותי זה כמה שאני רחוק מהשם יתברך, כמה אני שקוע בתוך הצימצום שלי.

"אני שמח שהשם יתברך מנהיג אותי בצורה פלאית ואני מודה לו שמספיק כואב לי ומפריע לי כמה שאני רחוק ממנו שאני לא שוכח את זה ולא מתעלם מזה ולא שותה את עצמי או מעשן את עצמי לחוסר תחושה - אלא חי את זה. 

אני בכלל לא יודע למה אני כותב כאן, אם יש בכלל למשהו משמעות בשביל מישהו. אני מקווה שכן. אני מקווה שלפחות משהו מהמילים נוגע למישהו בלב ומעורר ומחזק - כי אנחנו באמת רקמה אחת, כל אחד מחזק את חברו בדבר מסוים ומתחזק ומתחייה מדבר אחר. 

"יש המון גוונים בתשובה וזה מסע מאוד אישי שבאמת אי אפשר להבין מה ממש עובר על מישהו אחר, אלא צריך לקוות שבאמת הכל יתהפך לטובה. ורק לא להתייאש בדרך ולהמשיך לחפש את מה שבאת לכאן לחפש. להמשיך לשאול שאלות, אבל לא בהתרסה חס ושלום. בכניעה פנימית עמוקה לטוב האינסופי. להאמין בטוב", הוא מסכם. 

לכתבות נוספות בנושא:

סיון רהב-מאיר על פרשת יובל דיין: "התורה לא צריכה חיזוקים מכוכבים מפורסמים"

"קשה לשמוע את זה ולהיות אדיש": גולשים מגיבים לפוסט פורק העול של יובל דיין​

תאוות בתחפושת של "גילוי אמת": 5 הערות על פרשת יובל דיין​