מילה אחת קטנה - ודי

חשבתם פעם על כך שמשפט אחד קטן יכול להיות הרבה יותר מכל כסף וזהב?

שמתם פעם לב לכך שמשפט קטן יכול לשנות סדרי עולם?

אני בטוחה ששמתם לב לזה, כי כולנו נתקלים במשפט הקצר הזה מדי יום ומדי שעה.

משפט קטן כזה, שלוחש לנו בדיוק בזמן את ה"כן", את החיובי, באופנים שונים:

אתה טוב!

אתה בסדר!

אתה מוצלח על אף הכול!

אתה מוכשר!

אין כמוך בעולם!

לא משנה איך תאמר המילה, איך ייראה המשפט – הוא מסוגל לעשות נפלאות.

לכל אחד מאתנו יש ימים טובים, בהם הכול זורם ונעשה לפי התוכניות, וישנם ימים טובים פחות, בהם התוכניות שלנו נעלמות כלא היו, מצב הרוח שלנו מחוויר, אנחנו לא מסוגלים לחשוב, לא מסוגלים לעשות עבודתנו בשלווה, לא יודעים איך לצאת מהבור שנפלנו לתוכו.

ואז היא מגיעה, המילה האחת הזו. המילה האחת, שמי שהוציאה מפיו, לא ידע מה היא תחולל.

ואז הוא מגיע, המשפט המכונן. המשפט, שמי שהעלה אותו על שפתיו, לא חלם אפילו לאן הוא יגיע.

המשפט הזה, המורכב מכמה מילים קצרות, מילים מתוך לקסיקון המילים המדוברות. אבל, כשהוא נאמר במקום הנכון, בזמן הנכון, הוא פשוט מחיה מתים.

ראו את האדם הזה, שהרגע פגש דירה פרוצה, ועם כל כספו שנגנב ממנו, הוא אינו יודע מה לעשות עם עצמו. הוא מרגיש שימיו כלו ושסוף העולם הגיע.

והנה הוא פוגש באופן אקראי את חברו, וזה שומע את סיפורו, טופח על שכמו ואומר: "אני אתך!".

הוא חוזר לביתו, עדיין עגום נפש, אבל במכלול המחשבות הנוראות האופפות אותו השתרבב לו משפט קטן, משפט קצר שנותן יד ונפש, משפט שאומר: לא, אני לא לבדי בעולם!

רק סברתי שקץ העולם כבר פה. יש לי עדיין מישהו שחושב עלי, שהוא פה בעבורי.

או קחו למשל אותה מורה שעומדת ומלמדת בכתה, והילדות אינן מעריכות. היא משקיעה את כל נפשה, אבל הילדות כאילו לא רואות. היא משקיעה את כל כולה, וכלום לא יוצא מכך.

בפנים נפולות היא יוצאת לביתה, ובדרך פוגשת את חברתה. היא שופכת את ליבה לפני חברתה.

והחברה?

מלטפת את ידה ואומרת רק משפט קצר: את תמיד היית חזקה!

כן, שום דבר מיוחד. מילה קטנה ועוד אחת מחוברת לה, וזהו. והן נפרדות.

רק מאוחר בלילה, כשדמעותיה מרטיבות את כריתה, היא נזכרת במילה הקטנה, ובשנייה שנלוותה אליה.

"אני תמיד הייתי חזקה! תמיד הייתי חזקה, גם עכשיו אני חזקה, אלא שיש כמה הפרעות בדרך.

כמה הפרעות וזה הכול. כמה הפרעות, והן, כפי שבאו, כך ייעלמו, בעזרת ה'.

היא נושמת נשימה עמוקה. קוראת קריאת שמע על המיטה, ונרדמת, כשהמילה הטובה, המנחמת, מלטפת את ראשה.

מילה אחת טובה ודי. מילה אחת, שאיננו יודעים אף פעם אם היא נכונה, אם היא במקום הנכון, אם היא תעשה טוב - והיא עושה.

מי ייתן והיא תהיה שגורה על שפתינו, ונצליח בצורה כזו לרומם את העומד אל מולנו.