למה ילדים צריכים לאכול "ארוחות ילדים"?

"כל ערב, כשאני מגיעה הביתה, אני מכינה לילדים אוכל של ילדים", מספרת לי המטופלת. "כך יוצא שבבית יש בעיקר אוכל של ילדים, וזה מה שאני אוכלת".

"אוכל של ילדים?!", אני שואלת. "שמעתי שיש אוכל של כלבים, או של תוכים. אבל של ילדים?!".

מתברר שבבתים רבים, ילדים נחשבים למוטציה אנושית שיכולה לעכל רק ג'אנק פוד. נשגב מבינתי מדוע כשאתם אוכלים בשר משובח במנגל, אתם נותנים ליקרים לכם נקניקיות; מדוע אתם יוצאים למסעדות טובות, אך עם הילדים אתם יושבים במזללות; ולמה מסיבת יום הולדת נחגגת בנוסח שער האשפות...

נכון שזה מה שהילדים רוצים, כיוון שכך הרגלתם אותם. אבל האם הייתם מאכילים אותם גם בספרי ג'אנק, או בסרטי ג'אנק? ברור שלא! גם אם הם היו דורשים ומאיימים שאם לא תתנו להם, הם לעולם לא יקראו ספרים.

להלן מענה לבעיה הילדותית:

* הכל מתחיל מהראש - הראש בעניין זה הוא ראש המשפחה, או במילים ברורות יותר – ההורים. דוגמא אישית היא שם המשחק. תהיו נחמדים, גם הילדים שלכם יהיו נחמדים. תאכלו בריא, גם הילדים שלכם יאכלו בריא. שמרו על זכות השתיקה. לא צריך להגיד מה מותר לאכול ומה אסור לאכול. פשוט אכלו בריא, ותופתעו לגלות איך הילדים מעתיקים מכם.  

* מנהרת הזמן – חזרו אחורה אל שנות ילדותכם. נסו להיזכר כמה ממתקים אכלתם. תנו לילדים שלכם בדיוק אותה הכמות. תופתעו לגלות כמה ממתקים חסכתם מהם.

* מדיניות חוץ ומדיניות פנים – "אם ניתן לילדים ממתקים בבית, הם לא יתנפלו על ממתקים כשהם יתארחו אצל חברים" – מדובר בטענה חזקה שמצדיקה "הרעלה" אינטנסיבית של ילדים בתוככי הבית. ואני אומרת, כדי לא להגיע למצב שממתקים הם בבחינת "מים גנובים ימתקו", צריך להנהיג מדיניות חוץ ומדיניות פנים.

במה דברים אמורים? אל תכניסו הביתה מאכלות אסורים, כך שבבית יהיה רק מזון מזין. בחוץ, לעומת זאת, אפשרו להם לאכול כמעט כל מה שהם רוצים. כשאתם מתארחים עם הילדים אצל חברים שלכם, הציעו להם מהכיבוד, גם אם הוא ממש לא בריא. אם הם מבקשים, מזגו להם מהמשקה שקירות ביתכם לא ראו מעולם. תנו להם ליהנות בכיף, ובשום פנים ואופן אל תתייחסו למצב בכניעה, ואל תאמרו: "אין מה לעשות... צריך לוותר...". אלא הבינו שבכך שאתם מאפשרים להם לאכול את העוגה המקושטת בצבעי מאכל (ל"ע), אתם למעשה עושים את הדבר הכי טוב עבורם, כי רק כך תשיגו שיתוף פעולה מצידם, ורק כך לא תגרמו לחסכים שיתבטאו באכילה בסתר. בתוך עמכם אתם יושבים, כך שצריך לזרום עם מה שקורה בחוץ, כדי לחזק ולשמר את העקרונות שבבית.

יחד עם זאת, אל תשכחו את האמור בסעיף הראשון: דוגמא אישית היא שם המשחק. הילדים ישימו לב שאתם לא אוכלים מהכיבוד הלא מזין. זה יכנס לתת המודע שלהם במיוחד אם לא תציינו את זה. (זוכרים, זכות השתיקה). בסוף תופתעו לגלות שהם מעתיקים ממכם, וכשבתכם הבוגרת תשב בבית קפה - היא תזמין באופן טבעי סלט, אף על פי שהיא יכלה בהחלט להזמין כל דבר אחר (כיוון שבבית הקפה נוהגים במדיניות חוץ).

רוצים לדעת עוד? רכשו את סדרת השיעורים "לגדול בריא" שמעבירה הנטורופתית שרה בר אשר, בקמפוס היהודי של הידברות.

שרה בר אשר היא נטורופתית ומרצה בנושאי תזונה ותעשיית המזון. Barasher@zahav.net.il