"תתחילו להגיד תודה על מה שמצער אתכם. אל תחכו לניסיון שיגיע, מניסיון"

אם מישהו היה מגלה לי לפני 17 שנה שאני יכולה לקצר תהליכים בשידוכים, להיות שמחה ומאושרת יותר ולקרב את הזיווג שלי בקלי קלות בזכות התודה - תאמינו לי שהייתי חוסכת לי בזה הרבה כאבי לב. 

17 שנה!!! 

היום במבט לאחור אני מבינה שרק התודה היא זו שפתחה את השערים הנעולים, היכן שאפילו הדמעות הרבות שירדו ממני לא הצליחו להסיר את החלודה. 

אני מכירה הרבה רווקות שכמוני, פשוט לא ממש יודעות איך לעשות את זה. כן, הן שומעות פה ושם שיעורים על החשיבות של הכרת הטוב לבורא עולם, אבל הן לא באמת חיות את זה וגם אני לא באמת חייתי את זה, עד לרגע שבו הבנתי שאף אחד לא באמת יכול להושיע אותי - חוץ מבורא עולם. 

רק אליו אני צריכה לפנות, אבל לא בטרוניה, כעס ועצבות - שזה בערך כל מה שידעתי במשך 17 שנה. לא. מגיע רגע כזה בדרך שלך, שבו את מבינה שכשהדברים תקועים - צריכים לשנות טקטיקה. לנסות משהו אחר, שלא ניסינו עד עכשיו. 

אז אחרי שיעור של הרב שלום ארוש על מעלת התודה - קיבלתי על עצמי להתחזק בעבודת התודה, ועשיתי קופסה מיוחדת עם חור שאליו שלשלתי בכל יום פתקי תודה על היום שעבר. 

על מה אמרתי תודה? על מה (ש)לא! 

בעיקר על זה שאני רווקה שנושקת לגיל 40 ושעוד לא זכיתי להתחתן. זה כאב, אבל אחרי שהרב ארוש הסביר שזו התרופה ל'מחלה' וזו הדרך היחידה להסיר את החסימות והמחסומים - נכנעתי לדעת גדולה משלי, ועשיתי את זה בתמימות. בלי לשאול שאלות, ובלי לבקש בקשות על כלום. אפילו לא על ילדים שכל כך רציתי. 

פשוט אמרתי תודה על כל מה שלא הולך לי, על כל מה שאני לא מבינה למה זה קורה דווקא לי, על כל מה שמצער אותי עד מוות ודוקר לי עד אובדן חושים. 

וזה לא קרה מיד, שהישועה הגיעה. 

אבל זה קרה!

וזה באמת באמת הוכיח לי ש'אין עוד מלבדו' - ורק הוא יתברך יכול להושיע, אבל יש דרך קצרה יותר להגיע לישועה. כולם נושעים בסוף, כל אחת מקבלת את החתן שלה... ושמחה בו. 

אבל אל תהיו כמוני רווקות יקרות, אל תתעקשו להיות צודקות בכל מחיר - כי המחיר הוא לפעמים כבד. לי זה לקח 17 שנה, אתן - אל תחכו כל כך הרבה. תאמינו ותתחילו להודות על כל מה שקשה לכן, ותראו איזו קפיצת דרך מדהימה תהיה לכן. 

אבל בשביל שהקפיצה תהיה קצת יותר שמחה - הנה לכן שיר קטן שיזכיר לכן כמה צריך להיאחז באמונה ובשמחה עד שהישועה מגיעה. 

חזק חזק - ונתחזק. יש לנו אבא גדול, אוהב ואינסופי, ואין שום סיבה להתייאש בדרך (או מן הדרך). 

ממני שיודעת!