מיומנה של כלה טרייה: "רצית להתחתן? אז עכשיו תפשילי שרוולים, וקדימה - לעבודה"

א-ח-ר-י-ו-ת. 

כל כך הרבה משקל על מילה כל כך קצרה, אבל אם עוד לא למדת את המשמעות האמיתית שעומדת מאחוריה, תדעי לך שאת חייבת לעשות את זה לפני החתונה. 

כן, כן. אני יודעת כבר מה את חושבת לעצמך כרווקה: "כשנגיע לגשר - נעבור אותו", "איך אני יכולה להיות אחראית אם אין לי עדיין משפחה וילדים?", "אני מספיק אחראית", "אני לא אחראית, אבל החיים ילמדו אותי".

כל כך הרבה רווקים ורווקות עומדים וקורעים את השמיים בתפילתם, מבקשים להתחתן. 

עד לפני כמה חודשים, גם אני הייתי במקום הזה. גם אני זעקתי, ביקשתי, התחננתי, הפצרתי, בכיתי ולפעמים גם התלוננתי על כך שאני לא נשואה. 

אבל היום, רגע אחרי הישועה - אני מבינה שעל הכל התפללתי, חוץ מדבר אחד: שכשתבוא הישועה, אהיה חזקה מספיק לא לסגת לאחוריי, לא לשוב לסורי, לא להסתפק במה שזה לא יהיה ברווקות - שמשאיר אותי שם. 

לפעמים, הרצון שלנו להתחתן הוא כל כך גדול, עד שאנחנו 'שוכחות' להתפלל על דברים הרבה יותר חשובים שנוגעים לישועה שלנו, כמו למשל להסכים לעבוד על עצמנו באמת, בלי שום מסיכות ועכבות, ולשנות את מה שדורש שינוי ותיקון. 

באנו לעולם הזה כדי לשייף את המידות שלנו, ולתקן את עצמנו. 

אם יש קשיים - תישארי ותתמודדי בחיוך  

בן הזוג נשלח אלייך רק כדי שיהיה לכם קל יותר לעזור זה לזה בתיקון, שזה לא במקרה אותן אותיות כמו 'תינוק'. 

את רוצה פרי לעשייה שלך, לאהבה שלך? אתם רוצים המשכיות לטוב שלך ולטוב שלו? אז תתחילו לתקן לא אחד את השני, אלא כל אחד את עצמו. 

רצית להתחתן? אז תפשילי שרוולים - וקדימה לעבודה. אל תתפנקי ואל תבקשי קיצורי דרך... אם יש קשיים - תישארי ותתמודדי בחיוך, אבל לרגע אל תחשבי לעזוב. 'ממך - אליך אברח'. אין לך באמת לאן לברוח מעצמך... את התיקון שלך את ורק את יכולה לבצע, ואם לא עכשיו - אימתי???

קלקלת? תתקני. 

אמרת דבר מה שאת מתחרטת עליו? תבקשי סליחה. 

בעלך רוצה ממך דבר מה שקשה לך לעשות? עכשיו זה המבחן האמיתי של התפילות שהתפללת, ועכשיו בוחנים את הרצינות שלך. 

במשך שנים ביקשת תלמיד חכם, אז מה הפלא שהוא מבקש ממך כעת ללכת לשיעורי תורה קבועים?! את רצית את זה. זה לא הזמן לסגת עכשיו, כשהישועה הגיעה. וזה לא הזמן להגיד 'לא בדיוק לזה התכוונתי'. 

הקב"ה מצרף לכל ישועה - תג מחיר. 

את רוצה להתחתן? המחיר לזה הוא אחריות שכוללת בתוכה את כל הדברים שאולי 'ברחת' מהם ברווקותך: ניקיון וסדר, שיעורי תורה קבועים בקיץ ובחורף בלי הנחות, בישול ואפייה - על בסיס יומיומי, להקשיב לאחר גם כשאת נורא עייפה ועוד ועוד... החיים לא מסתיימים ברגע שאת מקבלת את הישועה, למעשה, שם הם מתחילים ואיך שאת תעצבי אותם, כך הם ייראו לדורי דורות. 

עכשיו זה הזמן לגלות בגרות נפשית ולהפסיק להתעלם מכל מה שדורש תיקון. 

גג הנשמה דולף? אז קדימה, תביאי ציוד ותתקני את המעוות. 

אל תדחי את התיקונים למחר, ואל תשכנעי את עצמך שאת כבר מתוקנת. נכון שעשית הרבה בדרך שלך, אבל תמיד אפשר יותר...והאמיני לי, ככל שתתקני את עצמך יותר, כך תזכי לאדם מתוקן יותר שיחיה לצדך.