היסטוריה וארכיאולוגיה
מערכת מדרגות מפוארת בת 3,500 שנה נחשפה בתל חצור
בעונת החפירות ה- 30 בתל חצור התגלתה מערכת מדרגות מפוארת, שהובילה לארמון המנהלי של העיר העתיקה: "מערכת המדרגות הזו היא ייחודית ומרשימה, ומרמזת על הפאר הצפוי להיחשף"
- גבי שניידר
- פורסם כ"א תמוז התשע"ט
המדרגות הנדירות (צילום: חפירות קרן זלץ בחצור לזכר יגאל ידין)
בתל חצור שבגליל העליון – הגדול והחשוב בתילים של ארץ ישראל מתקופת המקרא – מסתיימת בימים אלה עונת החפירות ה- 30. בשיפוליה הצפוניים של העיר העליונה, הפונים לעבר העיר התחתית, המשיכו צוותי החפירה גם השנה לחשוף את הארמון המנהלי של העיר. במהלך העונה הנוכחית, הושלמה חשיפתה של מערכת מדרגות מפוארת, שהובילה מן החצר המרוצפת רחבת הידיים אל תוך הארמון.
לדברי החוקרים, מדובר במערכת מדרגות שנבנתה לפני כ- 3,500 שנים, וטרם נחשפה כמוה מתקופת המזרח הקדום. רוחבה כארבעה וחצי מטרים, והיא מורכבת מלוחות בזלת שנועדו לבניית מדרגות. עד עתה נחשפו שבע מדרגות בלבד מתוך גרם המדרגות, שככל הנראה ממשיך לטפס אל הכניסה הראשית של הארמון. הארמון חרב בשריפה האדירה בה חרבה חצור הכנענית כולה – חורבן המתואר בספר יהושע – אך קירותיו השתמרו לגובה של למעלה משני מטרים.
תל חצור נחשב לגדול ולחשוב בתילים המקראיים של הארץ, והוא הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. כיבושה של חצור על ידי עם ישראל בהנהגתו של יהושע בן נון – לאחר קרב מול ערי צפון הארץ בהנהגתו של יבין מלך חצור – סלל את הדרך ליישובם של שבטי ישראל באזור זה וצפונית לו.
החפירות באתר החלו באמצע שנות החמישים, בהובלתו של פרופסור יגאל ידין, נמשכו בסוף שנות השישים, ולאחר הפסקה של כשני עשורים חודשו בשנת 1990. הן נערכות בראשות חוקרים מובילים מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית – חתן פרס ישראל בגיאוגרפיה, חקר ארץ ישראל והארכיאולוגיה, פרופ' אמנון בן-תור, וד"ר שלומית בכר, שותפתו לחפירות בשנים האחרונות
לדברי פרופ' בן-תור, "ככל שמדובר באתרים המקראיים, המדרגות שנחשפו בחצור שוב מראות שיש את חצור ויש את כל האתרים האחרים״. ד"ר שלומית בכר הוסיפה כי "המדרגות מלמדות על עוצמת הארמון עצמו, לכשייחשף. אמנם אנחנו יודעים שהארמון של חצור – העיר הכנענית הגדולה והחשובה ביותר בדרום הלבנט – יהיה בעל עוצמה ארכיטקטונית, אבל מערכת המדרגות הזו היא ייחודית ומרשימה, ומרמזת על הפאר הצפוי להיחשף".
בחלקי הארמון שכבר נחשפו התגלו ממצאים בעלי חשיבות עליונה, ביניהם טביעות חרפושיות מצריות, כ- 40 כלי אחסון עצומים המעידים על יכולת אגירה בקנה מידה גדול, כלי בזלת רבים, חומרי גלם הקשורים לבתי המלאכה של הארמון, וכן ארבע כתובות מלכותיות – שלוש מהן כתובות בהירוגליפים מצריים ואחת באכדית.
בשטח חפירות נוסף נחשפו השנה גם שרידיה של חצור הישראלית האחרונה, העיר שחרבה במהלך מסעו של מלך אשור, תגלת פלאסר. כמות ניכרת של כלי חרס מנופצים מהווה עדות ארכיאולוגית לחורבן זה. בעונות החפירה הבאות משלחת החפירות צפויה לחשוף חלקים נוספים של הארמון המנהלי של העיר.