האם מותר לשמור בשר בקופסא חלבית? מה מברכים על פלאפל? והאם מותר ללכת למסיבת סיום בימי בין המצרים?

1. האם לק חוצץ בנטילת ידיים ?

לק על הציפורניים אינו חוצץ בנטילת ידיים, וכמו שכתב השלחן ערוך (סימן קס"א סעיף ב'), וזה לשונו: וכן הנשים שדרכן לצבוע ידיהן לנוי וכיוצא בזה אין אותו צבע חוצץ.

אולם כל זה הוא דווקא כאשר הלק עשוי באופן מושלם. אולם אם הוא לא מלא עד הסוף ולא היית הולכת ככה לאירוע, זה חוצץ בנטילת ידיים (יעוין בספר שיעורי שבט הלוי סימן קצ"ח סעיף י"ז ד"ה וצבע).

* * *

2. שמרתי בשר במקפיא בתוך קופסא שהייתה בה פעם גלידה חלבית, אחרי שטיפה כמובן. האם אני יכול להשתמש בבשר הזה?

מותר.

מקורות: על פי מה שכתב השער הציון (סימן תמ"ז ס"ק ע"ז) שכבוש כמבושל לא אמרינן כי אם בלח ולא בנקרש, ע"ש. וכן פסק בנידון דידן בשו"ת שבט הקהתי חלק ג' (סימן ר"כ אות ד') שמותר לשים בשר בתוך כלי שהחזיקו בה גלידה חלבי בתוך המקפיא מעת לעת, היות ובדרך כלל אין על הגלידה טופח על מנת להטפיח, וממילא אין כאן דין כבוש כמבושל, ולא נעשה הכלי חלבי, ע"ש.

* * *

3. האם ליהודים שלא שומרים שבת יש נשמה יתרה בשבת?

יהודים שלא שומרים שבת לא זוכים לקבל נשמה יתרה בשבת (ראה בשו"ת באר משה חלק ח' סימן פ"ח שכתב שזה ברור כשמש. ועיין עוד בספר נשמת יעקב עמוד צ"א בשם ספר עיני כל חי על מסכת סופרים פרק י"ז, שאפילו מי שעושה עובדין דחול בבין השמשות של ערב שבת לא זוכה לקבל נשמה יתרה שבת).

* * *

4. מה מברכים על קציצות פלאפל טחונות מחומוס ביתי?

דעת הגר"ע יוסף זצ"ל, שמאחר שמעורבים בפלאפל תבלינים ושאר דברים, ונשתנה טעם האפונים, וגם נשתנה שמו וצורתו, וגם נעשה על ידי בישול, שלכן יש לברך עליו "שהכל".

אלא שכל זה הוא דווקא אם עיקר נתינת הקמח בפלאפל היה כדי להדביק ולחבר את הקציצות, או כדי להרבות את כמות הקציצות. אולם אם נתנו בהם קמח גם על מנת שיתן טעם בתערובת, מברכים עליהן "מזונות".

מקורות: שו"ת יביע אומר ח''ז (חלק אורח חיים סימן כ"ט) ובמילואים בסוף הספר (עמוד תכ"ז), ובספרו הליכות עולם ח''ב (עמוד ק"א) וחזון עובדיה על ברכות (עמוד קל"ו). וכ"כ בספר פסקי תשובות חלק ב' (סימן ר"ח הערה 47). ומה שכתבנו שאם נתנו בהם קמח לשם הוספת טעם שברכתו מזונות, כן הוא על פי המבואר בשלחן ערוך אורח חיים (סימן ר"ח סעיף ב'). וכן כתב בספר הלכה ברורה (סימן ר"ח סעיף י"א), וראה שם בבירור הלכה (אות ז') שאביו הגר"ע יוסף זצ"ל הסכים עמו בזה.

* * *

5. אני תלמידת י"ב בבי"ס חילוני, וקבעו לנו את נשף הסיום, שהוא בעצם מסיבה, לכ"ח בתמוז. האם מותר בכלל לקיים מסיבה בתאריך זה? והאם מותר לי ללכת למסיבה או לא?

אסור ללכת. חזקי ואמצי! כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה! בעז"ה תזכי לראות בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.

* * *

6. אם אדם קרע בטעות קצת מדף גמרא, מה צריך לעשות?

אם אפשר להדביק את הדף, מה טוב. ואם אי אפשר - וכבר למדו בגמרא הזאת פעם אחת - יש לגנוז אותו חלק שנקרע, אפילו אם לא כתוב עליו כלום.

מקורות: ראה במשנה ברורה (סימן של"ד סק"נ), וכן בספר גנזי הקודש (פרק ח' הערה י"ב).

(צילום: shutterstock)

7. האם כוס שהידית שלה נשברה מותרת בשימוש, או פסולה? ומה לגבי סדק בכוס? ומדוע? ואותן השאלות לגבי שימוש בשבת בצלחת סדוקה.

אין איסור להשתמש בכלי שבור. על פי הקבלה אין לגברים להשתמש בכלי סדוק, מחשש לשכחת הלימוד. בכלי שהידית נשברה אין חשש כלל וכלל.

* * *

8. אני אוהבת לשמוע שיעורי תורה בפלאפון. זה מרגיע אותי מאוד, ואני נרדמת בלי לשים לב... רציתי לדעת אם זה אסור, כלומר האם אני חייבת לשמוע את שיעור התורה עד הסוף, או שאפשר לפני השינה לשמוע, ופשוט להירגע ולהירדם?

אפשר ורצוי להירדם מתוך שמיעת דברי תורה, ואין בזה שום חשש. ראה כאן.

* * *

9. אם יש בבית מאכלים שמזיקים לגוף, כגון בורקס וכו' (שקיבלנו), ואני לא רוצה שיאכלו אותם, האם מותר לי לזרוק אותם לפח גם אם הם ראויים לאכילה?
וגם, אם יש אוכל שראוי לאכילה, כלומר אינו מקולקל בכלל, אבל אני יודעת בוודאות שלא יאכל, כגון שאריות מארוחה (לא מצלחת אישית אלא מכלי מרכזי) - האם מותר לזרוק, או שצריך לחכות שיתקלקל ואז לזרוק?

בשני המקרים ראוי לקשור את המאכלים בשקית, ואז אפשר לזרוק לפח.

מקורות: בספר עץ השדה (סימן י"ט סעיף ב') כתב, שאין ראוי לזרוק לאשפה שיירי מזון הראויים לאכילה כמות שהן, אלא יעטפם קודם בנייר או בשקית. ובהערה שם הביא שכן שמע מהגרי"ש אלישיב זצ"ל, דזריקה לאשפה נחשבת איבוד בידיים, ולכן אין ראוי לזרוק לאשפה כמות שהן שיירי מזון חשובים שעדיין ראויים לאכילה, אלא עדיף לעוטפם בפני עצמם וכך להשליכם.

* * *

10. האם באמת אסור לישון עם הדלת של הארון פתוחה?

אין שום איסור - מדובר באמונה טפלה בלבד.