מפקד פיקוד העורף: צה"ל לא נערך כראוי להגנה על העורף

צה"ל לא נערך כראוי ליכולת האויב לפגוע בעורף בשעת מלחמה, ובכל תרגילי המלחמה שביצע הצבא לא לקחו בחשבון את האפשרות שהעורף יהיה משותק לחלוטין – כך כתב מפקד פיקוד העורף, האלוף תמיר ידעי, במאמר בכתב העת הצבאי "בין הקטבים", שיוצא לאור במרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית של צה"ל.

"למרות שמגמות השינוי באיום על העורף ידועות לכולם", כתב מפקד פיקוד העורף, צה"ל לא נערך בהתאם, וכי "פיקוד העורף היה בממשק חסר עם יתר המפקדות הראשיות". האלוף ידעי הדגיש כי מאז כניסתו לתפקיד חל שיפור מסוים, אך "פיקוד העורף עדיין לא פתר את כל הבעיות, והדרך עוד ארוכה".

דבריו של ידעי באים על רקע דוח מבקר המדינה שהוגש במרץ ואשר מטיל ספק רב במוכנות צה"ל ליציאה למלחמה. בדוח נמתחה ביקורת נוקבת על יחידת פיקוד העורף שסובלת ממחסור חריף באמצעי חילוץ והצלה, וכי כשירות גדודי המילואים של הפיקוד נמוכה ביותר. ידעי טען כי בצה"ל ידעו והפנימו כי המלחמה הבאה עשויה לשתק את הציר האזרחי, אך הבעיה "לא באה לידי ביטוי בהערכת המצב שתורגלה בצה"ל בתרגילי מלחמה שונים", זאת מאחר והשדרה הפיקודית לא חשבה "באיזו מידה צריך הפיקוד להתכונן להחלפת רשויות אזרחיות כושלות".

עם כניסתו לתפקיד מפקד פיקוד העורף ב-2017, הבחין ידעי כי הפיקוד עשוי להתגלות כלא יעיל או לא רלוונטי "אם לא ישנה באופן מהותי את איכות המענה שלו בחילוץ ובהצלה ואת יכולתו לסייע במניעת קריסתן של מערכות אזרחיות בחירום". לנוכח הרפורמות והתהפוכות הטכנולוגיות שחלו בזרוע היבשה ובחילות האוויר, הים והמודיעין, כתב ידעי כי "חשנו את גודל ההחמצה עד כה" זאת לאור העובדה כי תהפוכות אלו "פסחו על פיקוד העורף".

"ב-2017", כתב האלוף, "פיקוד העורף ציין 25 שנים להקמתו. כשהגעתי לתפקיד, הנעתי תהליך למידה אסטרטגי. בתהליך האבחון התחוור כי הפיקוד מצוי במעין 'שיתוק תפיסתי', בשל דיון אינסופי ובלתי פתור בגבולות האחריות והסמכות שלו. נדרש היה לחתוך את הקשר הגורדי הזה. התברר כי חלו שינויים באיומים: העורף הפך לבטן הרכה של ישראל, בשל מערכים רקטיים בהיקפים גדולים של האויב; לפי תכניות האויב, בבוא העת הוא יעביר את הלחימה לשטחנו; צבאות הטרור סביבנו מפתחים יכולות של תקיפה מדויקת; גם בתחום הסייבר האויב פעיל, במטרה לשתק בזמן אמת תפקודים חיוניים בתחומי הכלכלה והמשק האזרחי, כמו גם תפקודים חיוניים צבאיים; ונוסף תרחיש של לחימה בכמה חזיתות במקביל".

לצורך הבנת האיום על העורף הישראלי, סוקר האלוף את הזירות הצפוניות והדרומיות: "מאז 2006 פיתח האויב מערכים רקטיים בהיקפים גדולים, המסוגלים לשגר מטחים רחבי היקף ומתמשכים לכל שטח ישראל". בשל כך, הוסיף, "יכולות אלו הביאו את האויב לפתח תפיסה שלפיה האש לא תופעל רק לצורך טרור והפחדה, אלא גם לצורך שיתוק העורף באילוצו לשהייה ממושכת במקלטים, לשיתוק נמלי תעופה וים ולחדירת מעטפת ההגנה האווירית של צה"ל".

"יכולות אלו נועדו לשתק מטרות חיוניות הן בתחום המשק האזרחי, כגון חשמל ומים, והן בתחום העורף הצבאי (אתרי מודיעין, יחידות הגנה אווירית)". האלוף אף הוסיף כי לצד איומי הסייבר, "תרחיש הלחימה בכמה חזיתות במקביל — הן ברצועת עזה והן בצפון — הפך, יותר מבעבר, לתרחיש סביר שיש להיערך אליו". לטענתו, תרחיש שבו חיזבאללה או כל ארגון טרור אחר יצליח לשתק את העורף, "יאפיל על כל הישג צבאי בשטח האויב".

להערכתו, תרחיש זה יקרה "כבר בשלבי המלחמה הראשונים ובכל שטח ישראל" — עובדה שתביא את שדה הקרב הצבאי לחזית האזרחית ותטשטש בין שתי הזירות. "מעגל רציפות התפקוד ומעגל ההתגוננות האזרחית חד הם, ולמרות זאת הם פועלים כשני קווים מקבילים שאינם נפגשים", כתב והוסיף: "ההפרדה המסורתית, שלפיה פיקוד העורף יטפל בעורף ואילו צה"ל יכריע בחזית, אינה תקפה עוד".