נפלאות הבריאה
מהן הקרניים הלא ידועות שגילה רנטגן?
מהן קרני X ומדוע נקראו כך? ולמה צריך ללבוש סינר עופרת בזמן צילום רנטגן?
- דבי רייכמן
- ד' אב התשע"ט
(צילום: shutterstock)
בשנת 1985 עסק וילהלם רנטגן, חוקר ופיזיקאי גרמני, בבחינה של שפופרת קתודית במעבדה שלו. הוא החליף את הלוחיות שעל השפופרת בנייר שחור, החשיך את החדר והפעיל את המכשיר. תוך כדי עבודה הוא גילה שכאשר המתח החשמלי בשפופרת מגיע לרמה גבוהה, נפלטת ממנו קרינה החודרת דרך עצמים רבים. הוא לא הבין מה פשרה של הקרינה, ולכן קרא לה "קרני X" – וכך היא נקראת בשפות רבות עד היום. מאוחר יותר, נקראה הקרינה על שמו, קרני רנטגן.
כשהמשיך לחקור, הוא גילה שהקרניים חודרות אפילו בשר אדם – מה שהוביל לשימוש הרפואי הנפוץ בקרינת רנטגן – צילום של עצמות ואיברים פנימיים.
למרות היעילות הרבה של קרני הרנטגן, יש בהן גם סכנה. לאורך השנים התברר כי אנשים שעבדו עם קרני רנטגן חלו בסרטן בתדירות גבוהה יותר מאנשים אחרים, וכך התברר שחשיפה מרובה לקרני הרנטגן עלולה לפגוע במטען הגנטי של הגוף, ולהופעה של מחלות ממאירות.
לכן על אף השימוש היעיל בקרני הרנטגן, רופאים כיום נוטים לנסות להפחית את כמות הצילומים ולהימנע מהם במידת האפשר, כדי למנוע סכנה. יש לציין כי החשיפה לקרני הרנטגן בצילום רגיל מועטה מאוד, והסכנה מזערית – אך למרות זאת, כאשר ניתן להימנע מכך, עושים זאת. כאשר צריך בכל זאת לבצע צילום רנטגן, מניחים על אזורים רגישים בגוף סינר עופרת, כדי להגן עליהם מפגיעה. קרני הרנטגן, אשר חודרות עצמים רבים, אינן חודרות את העופרת, וכך היא מגנה על הגוף.
על גילוי קרני הרנטגן היה וילהלם רנטגן לזוכה הראשון בפרס נובל לפיזיקה, בשנת 1901.